הפנתר הורוד סגול
אז שברתי מוסכמות ובחרתי בחפץ שונה מהמנורה. וגם דרך שחרור הג'יני שונה (במקום שפשוף - הפלה על הקרקע) מקווה שהבנתם את זה כמו שהתכוונתי. והיו המוןן רמזים בדרך. Have a good day

להישרף עם שדים – לסבב הראשון של CnnBll

אז שברתי מוסכמות ובחרתי בחפץ שונה מהמנורה. וגם דרך שחרור הג'יני שונה (במקום שפשוף - הפלה על הקרקע) מקווה שהבנתם את זה כמו שהתכוונתי. והיו המוןן רמזים בדרך. Have a good day

תחילת הסבב של CnnBll:
יצאתי מדלת הפאב אפוף עשן. האוויר הקר של הלילה דקר את פניי אך נתן לי הרגשה טובה. נשמתי את מלוא ריאותיי והצטנפתי במעילי.
דלת הפאב נטרקה מעצמה. סוגרת בפנים את הריחות, העשן והקולות.
ירדתי את שלוש המדרגות והלכתי לחנייה. החספוס של האספלט היה שונה מרצפת הפאב אשר מחליקה או דביקה… תלוי איפה דורכים.
“אני צריך אוויר.” אמרתי לעצמי ונעצרתי במקום.
הוצאתי מכיס המעיל את קופסת הסיגריות והמצית. פשפשתי אחרי סיגריה בקופסה ולבסוף מצאתי אחת אחרונה. ביד מיומנת הדלקתי את הסיגריה והתענגתי מהשאיפה הראשונה.
קימטתי את הקופסה הריקה וזרקתי הצידה בלי לחשוב. מסתבר שהיא נחתה לרגלי מישהי שלא הבחנתי בה עד עכשיו. הסתכלתי עליה מהרגליים עד לראש.

המשך שלי:
היה בה משהו משונה, משהו כמעט לא אמיתי. עורה היה חיוור ומעט שקוף עם גוון כחלחל, שערה השחור היה אסוף בפקעת רופפת על עורפה ועיניה היו כה קטנות שהיה קשה להחליט מה צבען. הבטתי בה. היא הביטה בי. מצמצתי.
“יום רע?” שאלה לבסוף. קולה היה צרוד וצורם, כאילו זמן רב לא השתמשה בו.
“מאוד… הלוואי שהייתה לי עוד סיגריה.” נאנחתי ופלטתי עננת עשן.
“מעניין, כי אני חושבת שנשארה סיגריה אחת בקופסה.”
הרכנתי את מבטי לרגליה ואכן סיגריה נוספת בצבצה מהחבילה. בדיוק מה שחסר לי עכשיו! מיד התכופפתי אל החבילה והרמתי אותה מהקרקע. “תודה רבה לך, אני-” אך כשהתרוממתי היא כבר לא הייתה שם. נעלמה באותו אופן פתאומי בו הופיעה. הקפתי את החניון במבטי אך הוא היה ריק פרט לכמה צעירים שבדיוק יצאו מהפאב. “מוזר…” מלמלתי לעצמי.
רעש פתאומי של פיצוץ מתוך הפאב חתך את האוויר, ולאחריו נשמעו צעקות מבוהלות. הסתובבתי אל הפאב בבעתה, הדלת נפתחה בעוצמה וזרם של אנשים נסחף אל החנייה.
“שמישהו יקרא למכבי אש!” מישהו צעק.
“ולאמבולנס!” צעק אחר.
“זה נורא!” צווחה אישה נוספת.
“זוז מהדרך!” דרשה קשישה ודחפה אותי במקלה.
“תירגעי!” התעצבנתי אך זזתי הצידה.
סרטים החלו לרוץ לי במוח. מה קרה? מי נפגע? מישהו שאני מכיר? ואני מכיר כאן המון אנשים. לפתע עלתה במחשבתי האישה המשונה שפגשתי זה עתה. היא לא יצאה כעת מהפאב, ואין ספק שלא יכלה להספיק לצאת מהחנייה בלי שהייתי רואה אותה. לחץ פתאומי תקף אותי, והפעם זה היה תורי לדחוף אנשים. “תנו לעבור!” צעקתי ושעטתי אל הדלת. לא חשבתי על מה שאני עושה.
“משוגע!” קרא אחד.
“מטורף!” הסכים אחר.
התעלמתי מצעקותיהם ונדחפתי אל תוך הפאב. מיד כשנכנסתי התחלתי להשתעל. המקום היה אפוף עשן סמיך ומחניק, שנפלט במהירות מפחידה מתוך חדר צר מאחורי מהבר. “אישה עם שיער שחור!” קראתי בכל הכוח שהצלחתי לאגור, מבין לפתע שאני אפילו לא יודע איך קוראים לה. “יש פה מישהו?” צעקתי חזק יותר וחשש החל לפרפר בבטני. השתעלתי בפראות ונאבקתי להתקדם לעבר החדר הצר, אך לפתע ראיתי משהו שגרם לגופי לקפוא בחרדה. מתחת לאחד השולחנות, בלי תזוזה, שכב אריק, אחי הצעיר. לא היה לי מושג שהוא נמצא כאן היום. צווחה מלאת אימה נפלטה מגרוני. זרקתי הצידה את הסיגריה המשומשת שעוד אחזתי בידי ואת חפיסת הסיגריות הכמעט ריקה, והתנפלתי עליו. “אריק! אריק! תענה לי!” טלטלתי אותו, בהלה מציפה אותי.
“צריך עזרה?” קול צרוד ומוכר שאל לצדי.
היא עמדה שם, מטר ממני, בהכרה מלאה.
“בבקשה, שיחיה. שיחיה. הוא חי, נכון?” בשלב זה דמעות כבר בצבצו בעיניי. השיעולים שלי הפכו לשקטים אך תכופים יותר.
“בוודאי.” אמרה.
ליטפתי את שערותיו בתקווה. מתנענע כמתפלל. מרחוק שמעתי כבר סירנות משתוללות. כרעתי לידו זמן שנדמה כנצח, עד שפתאום קול חלש לחש במאמץ מתחתיי “מה קרה?”
“אתה חי!” קראתי בעיניים נוצצות. חיבקתי אותו בחוזקה וחשתי את גופו רועד.
יללות הסירנות התחזקו, ודלת הפאב נפתחה באלימות. חצי תריסר כבאים רצו פנימה, בדיוק ברגע בו האש פרצה מתוך החדר הצר והחלה לאכל את הבר ועוד כמה שולחנות.
הרגשתי את עיניי מזדגגות מהעשן, והנחתי לכבאי חסון לגרור אותי אל החנייה שהתמלאה באנשים מסוקרנים ונרגשים.
“הוא ניצל… הוא ניצל…..” מלמלתי באושר.
האישה המשונה מעדה לצדי. “קופסת הסיגריות. שכחת… אותה… בפנים…” אמרה בחולשה.
בהיתי בה בהפתעה. “זה בסדר, אני כבר לא צריך אותה.”
“היא תישרף…” גנחה.
“זה בסדר.” חזרתי.
“לא, אתה לא מבין. אני ג’יני.”

להישרף עם שדים – לסבב הראשון של CnnBll
דרוג הסיפור 5 | 6 מדרגים

תגובות (23)

ברגע שקוריאם את הסוף של הסיפור הכל נהיה בהחלט ברור !
רעיון מקורי אהבתי !

26/10/2016 19:51

תודה????

26/10/2016 20:02

חה! יפה מאד מאד! ואז היא/הוא תמות/ימות! אהבתייי. אבל למה הסיגריה נעלמה…?

26/10/2016 20:49

אהבתי את הבחירה הלא סטנדרטית בקופסת סיגריות!
הסיפור כתוב בצורה נהדרת.
מסקרן מה עלה בגורלה, האם הוא בחר להציל אותה? זה נחמד שהסוף לא סגור לגמרי ועדיין נותרות שאלות שתלויות באוויר, זה גורם לי באופן אישית כקוראת לתהות אודות הסיפור במשך זמן רב.
אגב, ממליצה לך להוסיף תיוג כדי שהסיפור לא יתפספס על ידי שאר הקוראים:)

26/10/2016 20:58

    תודה רבה!!
    לי כמובן הסיפור שלם בראש, אבל כמו שאמרת יש פרטים שלא חשפתי ואני שמחה שהסיפור הפעוט שלי גרם לך לתהות.
    ותודה על התזכורת אני שכחתייי

    26/10/2016 21:36

חחח… ג’יני עם סרטן ריאות :)
אהבתי. חמוד מאוד :)
מאוד מקורי…
תסלחי לי שאני לא אתקן לשונית… אני לא חושב שזה הוגן ולכן אפסיק עם זה.

‘הקפתי את החניון במבטי’ – שימוש לא נכון במילים. אפשר לרשום ‘סובבתי את ראשי וחקרתי את החניון במבטי’. אפשר גם נוסח אחר.
תודה שפרסמת :)

27/10/2016 00:41

    סרטן ריאות לא היה הכוונה שלי אבל אתה יכול לקחת את זה לשם ;)
    ותודה על החיבוב הבלתי מובן מאליו של הסיפור שלי. מאוד חששתי לפרסם אותו.
    ואתה בטוח שזה לא נכון לומר “להקיף במבט?” כי ראיתי את הביטוי הזה הרבה פעמים…

    27/10/2016 08:20

    להקיף זה אומר שאני מבצע את פעולת ההקפה.
    מבטך לא מקיף.
    אני אשמח להפניה למקום בו ראית את הביטוי ואולי אגלה שאני טועה :|

    27/10/2016 15:07

    אעע אין לי את זה בשלוף. אבל אם אני אראה את זה איפשהו בקרוב אני אעדכן.
    אגב, למדת לשון או דקדוק או משו בסגנון? כי מההערות שאני רואה שאתה כותב לי ולאחרים ממש יש לך את זה, לא דווקא לשונית אלא אתה מבחין מה חסר או מה יש יותר מידי בסיפורים ואני נגיד גרועה בזה.

    27/10/2016 15:46

    היי, יש אפשרות להשתמש בביטוי להקיף במבט. מדובר במטפורה.
    ייתכן וזה לא מסתדר לך מבחינה לוגית, כי אולי אתה לא רגיל לראות את צמד המילים קשורות זו לזו.
    אתה יכול להקליד בגוגל “להקיף במבט”, ותקבל תוצאות רבות של טקסטים שבהם הביטוי מופיע.
    זה כל היופי בכתיבה חופשית, אפשר ממש לצייר עם מילים:)

    27/10/2016 17:24

אהבתי. הדבר שהכי הצחיק אותי הוא שמתחת לסיפור שלך יש לי פירסומת לעזרה בהיגמלות מעישון.
האמת שבעיניי זה היה נורא צפוי…
טני חושבת שהכותרת פחות מתאימה לסיפור.
הא! גם אני כתבתי על אחים קטנים…
רק שאת כתבת קודם ככה ששלי לא יהיה מקורי… טוב נו…
בכל מקרה רעיון מקורי.
מעניין מה קרה לג’ינית…
רציתי להעיר על הקטע של החניון אבל הקדימו אותי מה שלא משאיר לי הרבה מה להגיב…
נחסכה ממך קריאה של תגובה גרועה שלי

27/10/2016 12:15

    אה ולא התכוונתי שהסיפור מצחיק, הצחיק אותי הפרסומת והמיקום/תזמון שלה.
    והתגובה שלי מבולבלת ממש ככה שאם תצליחי להבין משהו-
    אני מורידה בפנייך את הכובע (שאין לי כי אני לא סובלת כובעים {אני אוהבת רק כובעים של חורף עם פונפון מעל })

    27/10/2016 12:18

חחחחחחח קראתי לתגובה שלך שלוש פעמים אבל אני סתם דיסקרטית. בהתחלה אריק היה חבר שלו אבל אז החלטתי לשנות אותו למשו קרוב יותר ודווקא הוא מרוצה. אשמח לדעת איזה קטע היה צפוי בעינייך, כדי לחשוב איך הייתי יכולה להשתפר. התלבטתי אם להוסיף בשורה האחרונה בסיפור: “והיא התפוררה לאבק מול עיניי” אבל בסוף לא הוספתי. טוב עכשיו גיליתי לך שהיא מתה ???? ג’יני הוא סוג של שד וזה חלק מהסיבה שסה השם של הסיפור, אבל אני יכולה להסביר לך יותר באירוך את השם אם תתעקשי. הקיצר – תודה על התגובה הנחמדת! ????

27/10/2016 12:38

אעאעע דיסלקטית לא דיסקרטית. זו רק הוכחה שאני כזו הממ.

27/10/2016 12:40

לא יודעת מה גרם לזה להיות לי צפוי. פשוט איכשהו ידעתי שזה מה שיקרה. אני לא בטוחה שזה בגלל הכתיבה, כי הרבה פעמים זה קורה לי במציאות לדוגמה: אני אוכלת ארוחת ערב עם המשפחה שלי, רגע אחד חושבת לעצמי שעוד שנייה אח שלי יתעצבן כי אמא שלי לא עומדת להסכים לו לקחת מנה שלישית ואז אחרי חמש דקות קרה בדיוק מה שהרגשתי שיקרה. זה כמו דז’ה וו למשהו שיהיה. אני חושבת שזה קרה לי פה. יאי! היא מתה! אני חושבת שטוב שלא סיפרת את זה. ככה יש חומר למחשבה. הו, זה מסביר. אבל אני עדיין אתעקש לשמוע את ההסבר-רק בגלל שנתת לי את האפשרות. אני אוהבת שאריק זה אח שלו. ואני מאוד אוהבת את השם אריק. שאלה לא קשורה- התמונה שלך: זה שיער ורוד סגול או משהו אחר?

27/10/2016 13:36

    לאהתכוונתי לשאול מה גרם לזה להיות צפוי, אלא מה היה צפוי… היה צפוי שהיא ג’יני?
    אוקי עכשיו על השם של הסיפור (חחחחח שמתי לב שכשאני כותבת תגובות אני בכלל לא מנסה לכתוב נכון ויפה) אז נכון יש את הספר “לרקוד עם זאבים”? לא קראתי אותו, אבל משום מה השם שלו תקוע לי ממש עמוק בראש כבר מלא זמן ורציתי לכתוב משהו שאני אקרא לו “לרקוד עם שדים” סתם כי זה נראה לי כותרת נחמדת. ואז חשבתי לקרוא ככה לסיפור הזה, ואז חשבתי לעצמי: אבל אוי, זה בכלל לא קשור. חוץ מהשד. אז שיניתי את ה”לרקוד” ל”להישרף”. אמנם הגיבור שלנו שאין לו שם ואריק לו נשרפו, אבל השד כן אז הבלגתי על זה והנה כאן מסתכם השם D:
    התמונה שלי היא אכן שיער ורוד סגול. זה לא אני אבל כמובן

    27/10/2016 15:54

אהההההההההההה הבנתייייי כשכתבת “היא נעלמה” חשבתי שהתכוונת לסיגריה, אך את התכוונת בכלל לאישה! בגלל זה לא הבנתי..

27/10/2016 20:55

אהה קראתי את הקטע הזה שוב ובאמת לא הכי ברור למי מתכונים… אני אשנה את זה אולי מתישהו כשיהיה לי כח לחשוב. תודה על תשומת הלבב

28/10/2016 09:12

לא רע בכלל (:

12/03/2017 20:43

מבריק.

13/03/2017 00:11
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך