"מה שהליידי רוצה,הליידי תקבל"

הבטתי בו בתקווה שהוא ירים את הראש מהגיטרה,בתקווה שהוא ישים לב..לחיוך,למבט
למשך שנייה,הוא הרים את הראש,הסתכל עלי וחזר להביט בריכוז בתווים.
הרגשתי סיפוק מסוים
האורות על הבמה סינוורו אותי,עדיין לא הבנתי איך הם בחרו בי כזמרת,אני טובה,נכון. אבל כולם יודעים שיש לי פחד במה.
תפסתי את המיקרופון,האורות סינוורו אותי..
תפסתי כל טיפת אומץ בעצמי
"איזה אדירים הם,הא? מי רוצה עכשיו לשמוע
הקול שלי נשבר באמצע"?Somebody That Used To Know
הבטתי בחוסר רצון אל הקהל הם צחקו.
הידקתי בחוזקה את המיקרופון בידי
Now and then I think of when we were together
הפוגה
Like when you said you felt so happy you could die
בלעתי רוק והמשכתי עד הפזמון,באותו הזמן הקהל כבר התחמם,ראיתי אותו,אלכסיי הביט בי בהערצה.
את הפזמון שרתי כבר עם ביטחון עצמי But you didn't have to cut me off Make it like it never happened and that we were nothing
And I don't even need your love
But you treat me like a stranger and that feels so rough
And you didn't have to stoop so low
Have your friends collect your records and then change your number
I guess that I don't need that though
Now you're just somebody that I used to know

כשהשיר נגמר הייתי מלאה באדרנלין
"ועכשיו! Sex on fire!" קראתי בשמחה
עברתי את הבית הראשון בהצלחה

You, your sex is on fire

The dark of the alley, the breaking of day
The head while I'm driving, I'm driving
Soft lips are open, knuckles are pale
Feels like you're dying, you're dying

נהנתי מכל רגע,הרגשתי את האדרנלין,מעולם לא שרתי ככה,כל כך השקעתי ודייקתי בכל מילה,זזתי כבר על הבמה , הורדתי והרמתי את הראש בתנועה חדה.
הרגשתי מקצועית.
דימטרי סימן לי וללהקה לרדת מהבמה
"אתם הלהקת חימום הכי טובה בעולם" קראתי אל הבנים והם חייכו חזרה באושר
"היית מעולה" אלכסיי ציין וירד
הייתי מסוחררת,הרגשתי בעננים.
"תודה" קראתי בצורה מגושמת ומעדתי אבל ישר החזקתי במישהו זר.
"הא סליחה.." מילמלתי
ירדתי מהבמה במהירות.
הלכתי לכיוון מיכאל
"אתה מתופף ממש אדיר!"
"תודה" החיוך התפרש על פניו
מרחוק ראיתי את טאטאניה רצה אלי
"מאשה! היית מעולה!"
"תודה" החזרתי בחיוך מאושר
אחר כך אנשים באו להחמיא לי
ראיתי את אלכסיי אורז את הגיטרה
"אלכסיי!" קראתי , הוא הרים את מבטו
"איך היה?" חיוך קטן.
"בסדר" .

אני טאטאניה דימטרי מיכאל ואלכסיי
הלכנו יחד למקלט,זה כמו הבית השני שלנו
מיכאל הכין את הנרגילה
"הנה תנשפי" הוא קריב את הגחל
נשיפה עדינה הדליקה אותו
אלכסיי התיישב על המזרון המרופט לידי
"היי מאשה,הנה קחי" הוא הגיש לי אוזניה אחת
שיר בשפה לא מוכרת התנגן
"זה בעברית,את אוהבת?"
"אני לא מבינה מה הם אומרים" הבטתי בו בפשטות
"זה כל העיניין,אפשר להתמקד במנגינה,המילים לא משנות"
"אבל אני אוהבת את המילים"
"את רוצה לדעת על מה הוא שר?"
"לא,אני רוצה לדעת מה הוא שר"
"זה אותו הדבר מאשה"
"לא זה לא , אתה תסביר לי על מה הוא שר,אבל אני רוצה לדעת את המילים"
"אז מה שאת מבקשת זה בעצם תרגום?"
"כן." הבטתי בו בצפייה
"מה שהליידי רוצה,הליידי תקבל." הוא גיחך ופשפש בתיקו
הוא הוציא דף מרופט "הנה."
"כתוב כאן רק בית אחד"
"זה מה שהצלחתי לתרגם"

"רצית לעוף רצית כבר הלאה
עם חצי חיוך עלית למעלה
מליון כוכבים בשמיים
תופסים את הצבע שלך בעיניים
תן רק עוד שנייה אחת לומר לך שלום"

"זה יפה"
"אני יודע." המבט שלנו היה מרוכז באחד השני
מיכאל נשף עלינו עשן
התחלתי להשתעל
"איי מיכאל!"
"אויש שקט." הוא גיחך ונראה מסופק
אלכסיי הביט בדף במבט כואב וישר קיפל והחזיר לתיק
"למה דווקא השיר הזה?" שאלתי את אלכסיי.
הוא לא ענה.
"אלכס?"
"תן לי"
מיכאל ישר העביר לו את הצינור
השתדלתי להתעלם,אבל זה הציק לי.
'למה אלכסיי לא אומר לי?'
אבל עזבתי את העיניין
דימטרי תפס את העין שלי
עושה שטויות כמו תמיד
קמתי והתקדמתי אליו
"דימטרי,אני ממש בספק אם תצליח לעשות עמידת ידיים. על הסולם! עכשיו תרד,אתה עוד תשבור משהו"
"אני רוסי,רוסים לא שוברים" אבל בכל זאת ירד מהסולם
"שמענו עליך,אתה כל כך קטן ורזה עד שציפור יכולה לתפוס לך בשיער ולעוף איתך לאי שם מעבר לרוסיה"
"אני מכחיש!" הוא אמר בהחלטיות ושילב את ידיו מחקה ילד קטן ועצבני
"אוי דיי דיי" ליטפתי אותו בראש,משתפת פעולה
הוא הסתובב ונתתי לו בעיטה קטנה
"היי! למה זה היה?"
"כי אתה טיפש"
התחלנו לצחוק כמו שני טיפשים ,בזמן שעשינו את כל ההצגה הזאת מיכאל טאטאניה ואלכסיי בהו בנו ונראה שהם לא הבינו למה הם חברים שלנו
"שקט אתם אוהבים אותי!" דימטרי אמר בנסיון להצחיק
"זה בסדר דימטרי,אנחנו מבינים שאין לך חוש הומור" מיכאל ציין וכולם היו משועשעים.
שלוש דפיקות על דלת המתכת
"מי זה?" מיכאל קרא
"הביטחון,באנו לראות שהכל בסדר"
"בלאט!"
"מהר לשירותים!" אלכסיי קרא
טאטאניה רצה עם הנרגילה לשירותים ואלכסיי רץ עם טאטאניה להחביא את כל החומרים
אני ניגשתי אל הדלת מוודא שהם מסדרים את הכל
מיכאל ריסס קצת מהדורדוראנט שלו כדי לכסות על הריח
סובתתי את המפתח
"רק שנייה" קראתי בהבעת פנים לחוצה
"הנה,פתחתי"
טאטאניה נשארה בשירותים אבל מיכאל ואלכסיי הספיקו להימרח על המזרון ולשחק בקלפים אקראיים שמצאו על הרצפה
"שלום" עניתי בחיוך
"הנה תיכנסו" הוספתי במיהרות והזדרזתי לזוז הצידה
"היי" מיכאל ואלכסיי ענו בפה אחד
הביטחון העיפו מבט מסביב
"הכל נראה כאן בסדר.."
הרגשתי הקלה
"אבל"
הוא הביט בי
הרגשתי את הזיעה ניגרת על פניי
"תסדרו כאן"
חזרתי לנשום.
"אווקי אדוני,תודה,ביי"
האיש יצא במהירות,וסגר אחריו ,מיהרתי לנעול את הדלת
טאטאניה יצאה מהתא שירותים אפופת עשן והיא הסריחה מנרגילה
"למה אני תמיד חוזרת הביתה מריחה כמו נרגילה וצריכה למצוא תירוץ מטורף?!" היא כמעט צעקה בעצבנות
"איי שתקי!" מיהרתי לסתום לה את הפה
"הוא אולי יכול לשמוע אותך!"
"טוב,טוב"
אלכסיי הביט בטאטאניה ושאל "איפה הנרגילה?"
"איפה אתה חושב? אני לא הולכת להוציא אותה מהנחיר,היא עדיין בשירותים."
"מחזור קשה?" שאלתי וכולם גיחכו
אלכסיי קם והתקדם לעבר השירותים
כשהוא פתח את התא החדר התמלא עשן
"איי בלאט" הוא קרא
הבטנו בו לשנייה
"טוב בואו לעזור לי!"
מיהרתי לבוא לעזור לו
בעזרת מחברת קרועה שמצאתי ליד הכיור נפנפתי את העשן ואלכסיי הוציא את הנרגילה
אלכסיי הביט בטאטאניה בעצבנות
"למה יש שם כל כך הרבה עשן?! עישנת שם?!"
"אתה יודע שאני מעשנת כשאני בלחץ!" היא ניסתה להתגונן
"שתקו אנשים,זאת אמא שלי" מיכאל אמר וענה
"הלו אמא?"
"כן,ברור"
"כן כן"
"טוב ביי"
נתתי לעצמי לנחש "אתה הולך הביתה?"
"כן,מצטער"
טאטאניה הוסיפה "אני גם באה איתך,אתה גר קרוב אלי ואני לא רוצה ללכת אחר כך לבד"
"היי איפה דימטרי?" פתאום שמנו לב
טאטאניה מהירה להוסיף "אה כן,הוא הלך ממקודם,אתם יודעים שהוא לא אוהב את העשן!"
והם יצאו
"טוב,אז אני חושבת שגם אני יצא" מיהרתי להוסיף
"הגענו לכאן לפני רבע שעה!" אלכסיי כעס
"טוב מה אתה רוצה שאני יעשה" הבטתי בו במבט מבולבול
"תשארי לשחק איתי קצת באקסבוקס!"
"אקסבוקס?הוא עדיין עובד בכלל?"
"בטח,הנה"
הוא מיהר לגשת לטלווזיה
"רואה!" הוא הצביע על המכשיר שפעל היטב.
"טוב"
ישבנו לשחק שם,כמובן שהוא ניצח אותי כל הזמן,אבל היו לי כמה משחקים טובים.
"נווו לאאא" צעקתי
"חה!"
"תמות" חבטתי בו קלות בכתף
ושנינו התחלנו לצחוק
הפלאפון שלי צילצל
"מאשה? בואי הביתה,יש לנו משהו לספר לך." הקול של אמי נשמע מודאג אך שמח
"אמא? הכל בסדר?"
"ברור."
הגעתי הביתה
הכל היה מקוטע
"אנחנו עוזבים"
"חו"ל" המילה הופיעה כמה פעמיים
"ישראל" היא מילמלה
הרגשתי את עצמי קורסת
"למה?" שאלתי בקול חלש.
"עבודה"
"אבא" המילים היו מקוטעות,כיאלו יצאו מסרט רע
לא הקשבתי,לא הייתי מסוגלת.
"מתי?" מילמלתי,הרגשתי את הגוף שלי,מערכת אחרי מערכת קורס
"בעוד שבוע"
הבכי התחיל.