מכירים אותי

urila 10/09/2018 186 צפיות אין תגובות

כמו כולם, גם אני רציתי להיות מפורסם.
כשהייתי ילד היה רוכל בא לבית הספר בהפסקות ומוכר סוכריות וופלות ומסטיקים, ואולי גם דברים אחרים. הוא היה נעמד באמצע החצר ומתחיל לצעוק:

– “מכירים אותי”,


– “מכירים אותי”.

ואחר כך:

– “ויטמין בוקר”.

ואני, שמשתדל ללמוד מכל אחד, חשבתי לעמוד באמצע הכיכר ולצעוק גם כן “מכירים אותי”. אני בטוח שאז באמת כולם היו מכירים אותי והייתי מתפרסם. אבל התביישתי.

בעניין הזה כדאי, אולי, לקרוא את הסיפור היפה של צ’כוב:

נוסע המחלקה הראשונה
http://urila.tripod.com/Chekhov.pdf

https://www.tale.co.il/author/urila/

מכירים אותי
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך