בלי כל קשר,
איך לעזאזל אני מחליפה את התמונה בפרופיל?

מסכה של שקרים

18/08/2013 1071 צפיות 2 תגובות
בלי כל קשר,
איך לעזאזל אני מחליפה את התמונה בפרופיל?

ידייך נשלחו לעברי. אותן הידיים שתמיד נראו לי כל כך מלטפות, עדינות ואוהבות. אותן הידיים שתמיד שימשו לי תמיכה, שכל חרדה חלפה מליבי ברגע שאחזתי בהן. אך באותה עת, את התמיכה החליפה בעתה, והחרדה לא חלפה. ידעתי למה נשלחו אלי, ידעתי מה כוונתך. רצונך היה להסיר את המסכה, לגלות את זהותי החבויה. חשתי את מגע אצבעותייך על פני, תמיד הרגישו חמות ורכות, אבל כעת הן הרגישו נוקשות וקרירות. חשבתי על הרגע שבו תישמט המסכה מידך, על הזעזוע שתחוש בליבך.
המחשבה שברה אותי למיליון רסיסים. האימה אחזה בי, עמדתי בשתיקה. ידי רעדו וליבי פעם בחוזקה.
התרתי לאצבעותיך להסיר את המסכה מפני, פיסה אחר פיסה. החיוך הכוזב נמחה, הברק בעיניים התמוגג.
עוד שקר מתגלה לאיטו, עוד עצב נסתר וכאב שנטמן בתוכי. זהותי התגלתה. מוחי התרוקן כמעט מכל מחשבה.
“מי את?” קולך נשמע חלושות, מהדהד סביבי. השתוקקתי שתכרוך את זרועותיך סביבי, אולם התרחקת משם בצעדים כבדים. פניך היו ריקות מכל הבעה.
בתנועה זריזה מחיתי דמעה מפני. המסכה הייתה על הקרקע, עזובה, נטושה. עטיתי אותה על פני בתנועה עדינה. שפתי התעקלו לחיוך כוזב, חזר ועלה בעיני ניצוץ שקרי של שמחה.
השתוקקתי לצעוק, אבל שתקתי.
השתוקקתי לבכות, אבל צחקתי.
כעת עטויה על פני מסכה. מסכה של שקרים, של בדידות, של בזיה, מסכת אדישות, מסכה חתומה.

מסכה של שקרים
דרג את הסיפור

תגובות (2)

הכתיבה שלך פשוט יפהפייה. ברוכה הבאה לאתר :)

19/08/2013 09:13

תודה רבה :)

19/08/2013 13:01
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך