סונטת אור הירח

מרוגז קלות 10/03/2015 967 צפיות 10 תגובות

האישה האמיתית למחצה מחכה ליד הקבר. גופה עשוי מאור הירח, שערה מרחף מאחוריה כמחווה סוריאלסטית אלי.
אני קם מהצללים, שנוזלים ממני בחוטים שחורים עדינים. היא מחייכת אלי חיוך קטן, מעודן, משועשע מעט.
“הריקוד יתחיל בקרוב, ואחריו גם המרדף. אתה לא אמור להיות כאן” היא לוחשת לי. אני מרים גבה אחת, שחורה ומעוצבת. “אין לי טעם לחכות בפנים, ואני אוהב את הקטע הזה בשיר. הוא מזכיר לי מוזיקת לוויות”. פניה מביעות ספק מנומס, ככל שמהותה מאפשרת לה. “זו לא מוזיקת לוויות. יש מנגינות אחרות שהן כן”. “מה, המארש?” אני שואל. “אני לא מחבב אותו במיוחד. הוא מנסה להיות קודר בכוח”. “כי זו מהותו” אומרת הגבירה הכסופה. “אני נמצא רק במקום שבו אני רצוי” אני אומר, “לא במקום אליו גוררים אותי בכוח”. “אתה לא רצוי פה” היא מתנגדת. “אני מדבר על הבורא, לא עליך” אני מחייך אליה. היא מסתכלת בי, בחליפתי השחורה, שואבת האור, ובפני שקורנות מאפלה. “כדאי שתלך” היא אומרת. “הקטע מתקרב לסופו”. אני מביט הצידה, ורואה את הרקדנים הולכים ומתקרבים אל חלקת הקבר, מוכנים לעלוז ולשמוח לאורה של הלבנה. “נראה שאת צודקת” אני אומר. “להתראות לך, אשת הסהר”. אני פוסע לאחור ושוקע לאיטי בתוך הצל. הגבירה שולחת אלי את מבטה הענוג בפעם האחרונה ונמוגה באוויר, ואיתה התווים הקודרים האחרונים. ולאור הלבנה הגדולה שברקיע, אני קורא בפעם האחרונה, בעדנה ובאהבה, את המילים החקוקות על הקבר שלאור הירח.
“כאן נח על משכבו בשלום לודוויג ואן בטהובן”.

סונטת אור הירח
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (10)

עאעעאאאאעעאעעאאעעע<333
אוהבת אוהבת אוהבת.
חחחח בטהובן מתהפך בקברו למשמע התגובה האינפנטילית שלי כמו איזו דיירקשנית מתלהבת לסונטת אור הירחXD
מעבר לזה שאני מאוד אוהבת את הסונטה הזו, זה כתוב מדהים.
אני יודעת שאתה שונא לשמוע את זה, והאמת? כרגע לא אכפת לי. אין לי עוד מילים, ואין לי ביקורת. זה פשוט מדהים. סוחף…ממש ניתן להרגיש את הקטע הזה. כמו ההרגשה הזו…כאשר אתה מביט על הירח ותוהה מה הוא טומן בחובו.
אולי…אולי אשת הסהר היא ג'ולייטה גוויצ'ארדי?
תנוח על משכבך בשלום, לודוויג וואן בטהובן.

10/03/2015 21:45

    האמת היא, שאולי זה נראה מוזר למי שלא מכיר את הסונטה, אבל אני חילקתי אותה בראש שלי לשלושה חלקים – החלק הראשון הסוריאליסטי (והאהוב עלי), שהוא החלק המתואר כאן, החלק השני והעליז (שאני לא מאוד אוהב ביחס לשאר הסונטה – הוא נשמע כאילו בטהובן ניסה להשמע שמח אבל משהו היה פגום שם) והחלק השלישי, שנשמע כמו מין מרדף. אשת הירח הזאת היא דמות שמייצגת בצורה הכי טובה (לדעתי) את המהות של החלק הראשון, לא שום דבר אחר. ואני בטוח שבטהובן יה שמח שאנשים עדיין מעריכים אותו גם היום, אפילו אם לא בצורה הכי אינטיליגנטית.

    10/03/2015 22:35

    האמת שעשיתי בדיוק את אותו הדבר.שלושת החלקים….זה די ברור, החלוקה הזה. שלושה שמות, שלושה G כלומר סול, שלושה חלקים.
    האמת שכל אחד מהקטעים יש לו אופי מסויים שאמור להצביע על תקופה או סיטואציה בסיפור האהבה הזה.
    אני לא ממש זוכרת בדיוק מה, אבל הייתי באיזו הופעה מבטהובן ועד הביטלס, ושם שמעתי על זה.

    10/03/2015 22:52

    הזו*
    לגבי האינטליגנציה, אני אמנם סוג של מוזיקאית, אבל אין לי ממש ידע תאורטי רחב מספיק בשביל להעריך מוזיקה בצורה אינטיליגנטית.

    10/03/2015 22:53

כרגע זאת היצירה האהובה עלי. ובלי שום קשר בטהובן הוא אחד האנשים שאני יותר מעריכה.
נתת לי נקודת מבט מאוד שונה על הסונטה.
הקטע כתוב בצורה יפיפיה ודי מעורפלת- כמו הסונטה עצמה.
נהנתי מהקריאה.

10/03/2015 22:41

אני חושהת שהתיאורים מצויינים ושיש בלגן בדיאלוג. ככל שזה מתקרב לסוף הנושא שלהם נאבד לי בין המילים אבל אולי זה רק כי אני לא מרוכזת מספיק

11/03/2015 01:03

לא בטוחה לגבי דעתי על הקטע שכתבת. אני מבינה שלך הוא נראה הגיוני, אבל לקורא הפחות בקיא בנבכי נפשך הוא לא מובן ומעט מתסכל.
חוץ מזה, מה שלומך חביבי ? אשקר אם אומר שלא התגעגעתי.

21/03/2015 21:59

    שלומי סביר מינוס עד מזוויע פלוס, כי נתניהו נבחר שוב, אבל וואו, כמה זמן לא ראינו את האווטאר שלך! הייתי בטוח שכבר התאבדת (אגב, אם את מתכננת התאבדות בזמן הקרוב, תשאירי פה מכתב התאבדות. אני שונא את אי הוודאות). בכל אופן, את לא אמורה להיות בקיאה בנבכי נפשי אלא בנבכי נפשו של בטהובן. ומה עם כל שאר הדברים שכתבתי בזמן שלא היית? עליהם אין לך דעה ממשית עדיין?

    21/03/2015 22:06

    חוץ מזה, סתם ככה כדי לשתף, אני תמיד ראיתי את סונטת אור הירח כמין פיצול אישיות של אישה שמייצג את כל האנושות. ריקוד בין פסימיות ודיכאון אין סופי לבין דילוג של אופטימיות זהירה.

    21/03/2015 22:08

    הוו מסכימה לגמרי.
    זכרי את מה שאני אומרת אנושות עלובה, שלטון הימין הפאנטי הזה יוביל אותנו לקץ הימים.
    הינה תחזית קצרה לגבי מה שהולך לקרות אצלנו בשנתיים הבאות-
    יהיו כל כך הרבה מלחמות, שכל מי שלא חרדי, ערבי , סובלת מבעיה בריאותית שמונעת ממנו להתגייס, או סתם פציפיסט, ימות.
    לאחר מכן, בגלל שמתוך כל קבוצות האוכלוסיה שהזכרתי החרדים הם אלה שיתרבו יותר מהר, יהיה רוב חרדי בארץ.
    אריה דרעי יהיה ראש ממשלה ויציב פסלים של מר”ן בכל מקום.
    ערבים, חילונים, משכילים ונשים ישרפו יסקלו ויתלו (תלוי במצב רוח של המר”ן שישתקף במוחו של דרעי)
    א-ב-ד-ו-ן

    21/03/2015 22:21
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך