סופת חרא

כשהחיים היו סופת חרא
ואני ניצבתי במרכזה
הכל התערבל והסתחרר
צואה ניתזה לכל עבר והוטחה בי
וברצפה הלבנה ובקירות החדר הצחים
שרק לא מזמן נצבעו

גוש חרא גדול וקשה התנגש במנורת הקריאה
שעל שולחן העץ המבהיק הצחור
המנורה התנפצה ורסיסיה פוזרו לחלל
מתערבבים ומתערבלים בסופת החרא
מדי פעם חותכים בבשרי
כשמסלולם פוגש בגופי
הם פוערים בי חללים מדממים ונוטפי צואה
הקטנים מביניהם חודרים אף לעיניי
רסיסים קטנים ושורטניים כמו גרגרי חול משוננים
זכוכיות מחורבנות ומעוורות
שלשול נוזלי ומסריח
מכה בעוצמה של פרץ מים מצינור כיבוי
במגירות המטבח
אלו נפתחות בצלצול כליהן המתכתי
וסופת השלשול סוחפת איתה את הסכינים והמזלגות מן המגירות
מזלג משפד במעופו גוש חרא חום ירוק
קשה למחצה
וננעץ בירך שלי כשהוא פוגש אותה במרכז החדר
משדך לה את גוש הצואה
סכין מרוחה היטב בזבל סרוח עוברת בסמוך לצווארי
כמעט משספת
אך מספיקה רק למרוח חרא על הצוואר
המראה שמולי מתנפצת
מעוצמת הסופה והגללים שניטחים בה

הכל דם וזכוכיות וחרא וסכינים
רוקדים סביבי את ריקודם המטורף
מקיפים אותי בהתפראותם המסריחה
ואז הכל שוכך באחת
הסכינים מצלצלים בפוגשם את הרצפה
החרא שובק רוח חיים ונמרח מטה
הזכוכיות צונחות ומתנפצות לכל עבר
שקט שורר בחדר
שעד לא מזמן היה מבריק ומבהיק
ועכשיו כולו הרס וחרא
שקט וסירחון

אני עומד במרכז החדר
עכשיו הכל נגמר
אני מביט לכל עבר
ואיני מוצא אלא חרא ושרידים רוויי חרא
איני מסוגל לזוז מרוב תדהמה
לא מצליח לעכל
לא מצליח לעכל
אני מתכופף נרעד ומרים מהרצפה שבר מראה
זה חותך בבשרי וממלא אותו בעוד חרא
אני מביט בעצמי במראה ושומט אותה מידי באותו הרגע
לא העליתי בדמיוני מעולם שאגיע למצב שכזה
כולי קרוע, מדמם
חרא נוטף מהפצעים ומהבשר החשוף

אני מתיישב על הרצפה אפוף בייאוש
אני כבר לא מייחס שום חשיבות לעובדה שכך אני רק נפצע ומזדהם יותר
אני משתטח על הרצפה ואז מתקפל לתנוחה עוברית
דמעות מתאימות כאן בהחלט למצב
אבל אני לא מסוגל לבכות
אולי אחרי שאצליח לעכל
אלו החיים שלי עכשיו