אני אתה ונינה

דני מילמן 08/09/2009 1279 צפיות 4 תגובות

כל יום, באותה השעה,
אני רואה אותו שוב, באותה הפינה. עומד לו ומסתכל, על כל מי שבא,
ושאף אחד לא רואה, מסתכל שוב על הגבינה.

העכבר הקטן שגר איתי בדירה,
לא מפספס אף שנייה,
ומיד הוא עולה לקומה העליונה,
ומתפנק לו ליד נינה הבובה.

העכבר הקטן אוהב לו מאוד,
לאכול גבינה, עוד ועוד.
הוא יושב איתי עם נינה הבובה,
ומספר לנו על כל מה שהיה.

הוא מספר לנו על אותה ילדה קטנה,
שפתאום הפכה לה לגדולה.
הזמן מתגלגל ואנחנו אחריו
שנינו מביטים בנינה הבובה ושואלים,
מה עכשיו?

עכשיו נצא לטייל, עונה הבובה,
נצא לרחובות, נעשה חוויה,
נשכח את העבר ואת העתיד
ונהנה מהיום, ביחד, תמיד.

אני אתה ונינה
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (4)

אחלה רעיון (:
מאוד אהבתי, המשך כך . ^^

09/09/2009 21:14

סיפור ממש יפה . : ]

07/11/2009 00:50

יפה מאוד:)
מוצלח
אם יש לזה המשך אני ישמח לשמע:)

24/10/2012 11:15

מקסים

29/07/2015 10:14
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך