דו שיח של חרשים

03/05/2020 229 צפיות תגובה אחת

השב את שרה אל האהל
ואתה שים פניך לכותל
דפוק ראשך בכל עוז אל הקיר
פרוץ בבכי ונסה להסביר
נכחה נא לעם ישראל
אוי כמה שאתה סובל
שסטית מנתיב הישר
הכי עקום שאפשר
שאלוהינו זעם וקצף
בלילה ירד בחתף
ועלינו המיט מגפה
שאת כל הארץ שטפה.
או אז את האל
אני קם ושואל
“האיש האחד יחטא וכל העדה תסבול
שאתה מבקש להשמיד את הכל
ולא מתנחם,
אף זקן כמוני אינך מרחם?”

והוא בכאילו משיב לי פתאום
צדיק אחד אם תמצא לי בסדום
ואני מתחרט על המקום.
“יס סיר” אני אומר
“מתחיל לחפש
ואתה במטותא עוז התאזר
דקה סבלנות אני תכף חוזר.”

דו שיח של חרשים
דרוג הסיפור 4.7 | 3 מדרגים

תגובות (1)

עמוק וכל כך מהמם!
ממש נכון כל מילה ומילה, אהבתי מאוד!

03/05/2020 15:59
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך