יעל מן התנ”ך

17/04/2018 280 צפיות 2 תגובות

יעל מן התנ”ך

הסיפור התנכי ידוע לכל אחד בעיר.
רק בקיצור נספר ונזכיר:
אי אז בתנ”ך היו ברק וסיסרא.
והייתה מלחמה, והייתה שם דבורה.
נלחמו האויבים בשדה קרב אכזר
והסוף של כולם רע הוא ומר.

הקיינים היו ניטראליים – יעני מהאו”ם.
לא התערבו במלחמה ולא כלום.
אז סיסרא הרמטכ”ל אצלם הסתתר
כי הבין שצבאו הפסיד ולא ילחם יותר.
הוא עצר בביתה של יעל אשת חֶבר
בלי לדעת שהמקום יהיה לו לקבר.
הגברת, בהכנסת אורחים טיפוסית
הציעה לו לנוח וגם חלב בכוסית
ואחרי שנרדם- תפשה המקבת
ושמה לו יתד בראש.. ממש אישה אוהבת…
.
תרשו לי לספר סיפור קצת אחר.
ונראה אם אצליח את אוזניכם לסבר
כאן אוסיף משלי הבהרות ופרשנות
ומי שזה לא מוצא חן בעיניו- שיתלונן ברבנות.
.
כל העניין התחיל ב “סביוני-קין” שבגליל
ישוב קטן נחמד וירוק והכול בו רגיל.
אצל משפחת קין – חֶבר נסע לסיבוב עסקים
אצל הפרטנרים הקבועים- בני עמלקים.
.
ויעל ,זוגתו שתחיה, בבית משועממת.
יושבת במרפסת, חולמת , חולמת.
היא כבר ראתה כל פרק לפחות שלוש פעמים
בכל הסדרות שמוקרנות בכבלים.
עם כל החברות אתמול היא כבר נפגשה
ואת הארון פוצצה בבגדים חדשים שרכשה.
לנסוע לאחותה בעיר הסמוכה אי אפשר
כי החארות האלה –שוב נלחמים על גב ההר.
.
בעלה ה”יקר”- שוב נסע. אמר שלניו-יורק
בטח עם המאהבת הארמית, השמוק!.
נשאר לו שם, את ההזדמנות מנצל
לא טורח בכלל הביתה לצלצל.
משעמם.
….
יושבת לה יעלי במרפסת, סופרת ת’זבובים
ופתאום – מה אלה הצללים המתקרבים?
לא צללים, אלא רק איש אחד מנסה להתגנב
מחצר לחצר, נשען על הקירות, שלא ישימו לב.

הוא מתקרב. היא מתחילה להבחין בפרטים בודדים:
חתיך וגבוה, שלומפר,מלוכלך.אבל יושבים עליו טוב המדים
למרות שהמכנס קצת קרוע ובחולצה שני חורים
בעצם החולצה הפתוחה מדגישה את השרירים…

הוא מגיע עד אליה מעביר מבט,מסתכל לכל עבר
מתקרב למרפסת ולוחש:”בעלך בבית? איפה מר חֶבר?”
יעלי שלנו לא מתבלבלת,
סביב סביב היא מסתכלת
וכשברור לה שאין אף אחד, היא לוחשת חזרה:
“בעלי לא נמצא,תיכנס, כפרה!”

הוא נכנס אל הבית והיא בו נועצת עיניים
נועלת את הדלת על בריח או שניים.
הוא נראה קצת בשוק וממש לא רגוע
והיא: “אל תדאג, בעלי בחו”ל, לא יגיע גם בעוד שבוע”.
הוא מסתכל סביב ואומר: “אולי אפשר לקבל קצת מים?”
והיא: “אני שמה קומקום נעשה קפה. חכה דקה שתיים”

היא רצה למטבח, ועד שהקומקום רותח
מכינה על מגש את “ערכת האורח”:
עוגיות חמאה שאפתה רק אתמול,
ובורקס גבינה שקנתה, לא בזול.
סוכר, סוכרזית, וחלב בקנקן
שתי כוסות ,מהסט היפה,פורצלן…
מניחה המגש על שולחן הסלון,
יושבים ושותים. הוא – בוהה בוילון.

עריק מן הקרב – זה ברור ומובן לה
שפן או קצין – זה ממש לא אכפת לה.
היא מנסה בכל כוחה- מחייכת, קורצת ועושה עיניים
והוא – רק בודק את הקרע במכנסיים.
בראשה פתאום צצה מחשבה:
הדרך אל לב הגבר עוברת דרך הקיבה.
אז היא שואלת: רצית מים קודם? יש המון מים חמים,
תלך תתרחץ, תחליף בגדים.
ועד שתתארגן ותרגיש יותר בנוח.
אני אכין ארוחה, שישוב אליך הכוח.
בדיוק הפשרתי שניצלים ויש סלט דק-דק,
תרצה צ’יפסים? קולה דייאט? אולי מרק ?

היא פונה למטבח והוא- קם להתקלח
הרי היא המארחת והוא רק אורח.

יעלי שלנו טבחית – מסטר-שפית אדירה
חותכת מערבבת ומטגנת,נושאת קולה בשירה.
רעש המים הזורמים הבוקע מן האמבט
מתערבב ברחש השניצלים המטוגנים במחבת.

ופתאום נהיה שם שקט.היא מטה אוזן וכלום. ואז….
באוויר נשמע קול נחירה חזק ועז.
גבר החלומות נוחר עד שהבית רועד נורא.
תכף השכנים יתלוננו על הרעש במשטרה.
עכשיו יעלי מתעצבנת. מה זה נגריה?
מה קורה פה? זה לא אזור תעשיה !

ככה? אומרת האישה בזעם.
אני כבר אראה לו, חזיז ורעם!
היא חוזרת בעצבים וכעס למטבח
ומביאה פטיש של שניצלים שהיה שם מונח.
שמה לו אחד בראש: “תתעורר יא מנוול”

הוא קופץ מהמיטה והוא כל כך נבהל-
רץ אל החלון, נתקל בסל סריגה שעמד שם בדרך
וחוטף מסרגה אי שם מעל הברך…
וכמו בסרט מצויר הוא מתנדנד ונופל
ומסרגה נוספת בתחת מקבל.

וככה,עם מסרגות הנעוצות לו במקומות רגישים
הוא רץ מן הבית ואל הכבישים.
ושמזדנבים אחריו כל ילדי השכנים
הוא מת מבושה ונופל על הפנים.
כל אנשי המושב יוצאים לראות את המחזה
ותוהים: מי בכלל האיש הזה?

אז יעלי עונה ולכולם ומסבירה:
זה גיבור חייל?, הא, זה פשוט סיסי רע.
…………
מוסר השכל של הסיפור – ישיר ומתבקש
בבואך אל האישה – אל תשחק באש.
היא טרחה בישלה והכינה – בהרבה עבודה
תאכל הכל, תחמיא, וגם תגיד תודה.
כי אין זעם מסוכן יותר בכל רחבי תבל
מזעמה של אישה שתבשילה לא התקבל.

יעל מן התנ”ך
דרג את הסיפור

תגובות (2)

וואו, זה פשוט אגדי! החריזה גאונית, התוכן קליל וממש משעשע, אני מת על-זה.

17/04/2018 08:47
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך