אשמח להערות/הארות...

די לציניות!!

16/07/2019 182 צפיות אין תגובות
אשמח להערות/הארות...

היא חכמה ומתוחכמת,
היא מצחיקה ומהממת.
היא קלילה ואהובה,
היא נפלאה, אלי קרובה.
‘מי?’ אתם שואלים?
מה? עוד לא מנחשים??
על הציניות אני מדברת!
כן כן, היא ולא אחרת!!
‘נו, בטח’, אני כבר רואה את הראש מהנהן,
‘אנחנו כבר יודעים שההומור אצלך שוכן’.
‘אז מה עוד יש לך להוסיף ולחדש?
נו, תגידי! נשמע את מה שיש’.
נדמה לכם שבאתי להתבדח ולצחוק,
אך תתפלאו לשמוע, ההומור כעת רחוק.
באתי להעיר, ולהציע חוק:
שאת הציניות יש לזרוק!
לא לא, לא לגמרי,
היא חברתי הרי!!
רק מדי פעם, כשנדרשת הקרבה,
ומנסים קצת להרבות באהבה.
אז צריך את הציניות להרחיק,
ואת הבדיחות המציקות קצת להשתיק.
משום שהן גורמות ללב רק להזיע,
ומונעות ממנו את שלו להביע!
אני אסביר, זה לא ברור,
הקשיבו טוב, כי המצב חמור.
דמיינו לרגע כזה מן מצב,
שבו אתם רוצים להגיד ממש עכשו.
לחבר שיושב בדיוק ממולכם,
עד כמה הוא נפלא ויקר לליבכם.
ומנסים להוציא מן הפה את המילים,
ועוצרים, כי מיד אתם שואלים:
‘רגע, אולי עדיף שלא אגיד?
הרי יצחקו עלי תמיד!
מי אומר כאלה מן מילים??
רק אנשים בודדים, מבולבלים!
ואולי יזרוק חבר אחר,
ממש מיד, בלי לאחר,
משהו ציני שנוגע,
ובלב שלי פוגע?’
בקיצור, אם לא הבנתם,
מן הסתם ‘תם לא אמרתם.
כי הכל יהיה בזבוז,
ויתקל רק בלעג ובבוז.
והסיבה, אם לא שמתם לב,
לכך שלא הצלחתם להתקרב,
היא הציניות המכאיבה,
שמונעת אהבה,
שמרחיקה את החֶברה,
ומסלקת ת’תקווה.
שיום יבוא ויתאפשר,
לבוא לומר לכל חבר,
כמה הוא יקר וגם אהוב,
ובשבילי ממש חשוב.
והמילים יתקבלו במתיקות נעימה,
בדיוק כזו, שהציניות מכתימה.
אז למה שלא נוותר עליה,
וננסה להסתדר גם בלעדיה?
לא לא, לא לגמרי,
היא חברתי הרי!
רק מדי פעם, כשנדרשת הקרבה,
ומנסים קצת להרבות באהבה.
בשאר הזמן נמשיך להתבדח ולצחוק,
ולומר משפט מתוק,
כגון, ‘לכו על זה, רק בזהירות!
שלא יימעך כאן בטעות!’
ובפגישה עם ידידים,
להעזר בחידודים.
(מה פתאום?? לא של עיפרון,
הכוונה לחידודי לשון!)
כמו למשל, (הדוגמא למבינים)
חשבתם פעם מהן הכינים?
נו, זה ברור! אין צורך להעלות השערה,
הכינים הן השקץ שלפני השערה!
ולא אביא דוגמאות נוספות,
(אם כי הן היו ממש יפות),
רק אחזור ואחדד את העניין,
שלכבודו אנחנו כאן:
הציניות היא נפלאה,
ומתוחכמת ונאה.
ונכון, היא זורמת כתגובה,
ממש לבד, בלי מחשבה.
וגם אני בין החוטאים,
(ואפילו מן המקרים החמורים…)
אבל אולי, רק לפעמים,
ננסה להשאירה בפנים?
ונאפשר *לאהבה*,
לצאת פתאום בלי מחשבה?
ולא נתבייש להראות את מה שבתוכנו,
כי פשוט מאוד, זה אנחנו!
אז עכשו נקום וגם נצעק,
כולם ביחד כאן חזק:
די לציניות המכאיבה!
מעכשו- רק אהבה!!!

די לציניות!!
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך