פנים רבות לאדם

"מצבנו על הפנים" פתחה נאוה ואמרה: "זה פשוט נורא להסתובב בקיבוץ ולשמוע כל הזמן: "איתן שלכם הוא ילד עז פנים, מתחצף לילדים, למטפלת למחנך ובעיקר לבנות"
"מה אעשה עם זה? אני נאוה ילידת קיבוץ אורות העמק- כל חיי נתתי לקיבוץ וכעת אינני מוצאת עצמי בו."
"אני לא יכולה להראות פני בחדר האוכל"
"נדמה לי שכולם מסתכלים עלי כעל פושעת"
"האם זו אשמתי שאיתן מתנהג כך? אולי יש לו בעיות שטרם שמענו עליהן?"
"אני מסתכלת במראה- םני נפולות, שוּם תכשיים ומי פנים לא יעזרו לי. חברי לחיים פניו השחירו כשולי קדירה.
מה נעשה?"
"תפנו לייעוץ מקצועי" אולי כך נבין מה מציק לאיתן ומדוע הוא תוקפני ועז פנים."
המשפחה פנתה לייעוץ מקצועי ושם הוסבר להם שבנם אינו מקבל את תשומת הלב הראויה ולכן התנהגותו מתבטאת בתוקפנות.
לאט לאט הבין איתם שבתוקפנות ובעזות-פנים לא ישיג דבר, אלא ישניא את עצמו בחברה הקבוצית הסגורה.
לאט לאט הוא חדל מתוקפנותו.
כיום איתן משולב יפה ביברת נוער ומסביר פנים לעל.