רגע של טירוף כולל, הרסני וחסר מעצורים, שרק בנס לא הוביל לתוצאות הרות אסון (למעט, כמובן, הריסתו של מגדל פיזה)

מרוגז קלות 26/05/2015 589 צפיות 3 תגובות

“לעולם לא תתפסו אותי חי!” צעקה קליפת הבננה בעודה קופצת על גגות הבניינים, כשהיא נרדפת על ידי חצי מכוחות המשטרה של העיר ניו יורק ועל ידי סרטן כועס אחד, שדרש את נייר הטואלט שלו בחזרה. בעוד המרדף המסעיר הזה מתרחש, נתקלה קליפת הבננה המופתעת במחבל מתאבד ששתל פרחים בערוגה, החליקה על עצמה (“זה מוזר” חשבה הקליפה. “בעצם, מעולם לא ראיתי אדם מחליק על קליפת בננה”) ונפלה אל מה שהיה עשוי להיות מותה הבטוח, אילולא עבר שם מגדל פיזה בתעופה, כשעליו חבורת נגנים וחמור. “הייתי ממליץ לך להיזהר שם, אישי הטוב!” קרא מגדל פיזה אל הקליפה שרכבה על גבו במבטא אנגלי, מה שהיה משונה לאור מוצאו. “אני עשוי להגיע עד למהירות האור אם אני מתעטש!”. הקליפה, שחששה לחייה, אחזה חזק בגבו של המגדל הנטוי, אך בדיוק כשעמד זה להתעטש התנגשה בו ביצה עצומה עם שפם שזכתה בלוטו,והחליטה לחגוג את המאורע המשמח בטיסה סביב היקום. מגדל פיזה המופתע נשבר לשניים ונפל אל הקרקע, אבל פתאום לקה האנימטור שאייר את אותה הסצנה בהתקף לב, ומגדל פיזה נעלם כלא היה.

רגע של טירוף כולל, הרסני וחסר מעצורים, שרק בנס לא הוביל לתוצאות הרות אסון (למעט, כמובן, הריסתו של מגדל פיזה)
דרוג הסיפור 5 | 4 מדרגים

תגובות (3)

צחקתי בקול.
רק תשנה את הכותרת הארוכה הזו…

26/05/2015 21:25

חחחח…

27/05/2015 00:28

נהדר

07/06/2015 20:15
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך