רגש קל עד כואב

עוד יבוא היום ובו אני אודה שאני מרגישה כלפיך משהו. הוא פשוט רחוק כל כך עכשיו, מנוכר, שאני לא מצליחה למצוא אותו, או סיבה כלשהי לקרב אותו. אני צריכה לדעת מה בדיוק קורה איתי לפני שאני עושה משהו פזיז, לפני שאני שוברת לעצמי את הלב מדמיונות.
אבל, אולי הלוואי והיה קורה משהו.
אני לא כבר יודעת על מה אתה חושב עכשיו, אנחנו כמו שני זרים.
אני כבר לא רואה אותך יותר.
התמונות שלך עוד שמורות אצלי, מחייך, חושב, משתחצן.
הקול שלך זה כמו משהו מוכר מהעבר, כזה שאין לי שום הקלטה שלו, ורק הגעגוע מחזיק אותו טרי אצלי בזיכרון.
אני כל כך מתגעגעת.
זהו, אמרתי את זה.