מרוגז קלות
ניסיתי לנתח את סגנון הכתיבה של אתגר קרת ולכתוב סיפור באותו הסגנון בשביל העבודה שלי בספרות בבית הספר, וזה מה שיצא. עדיין לא לגמרי ערוך, אבל אני אצטרך חדות עין גבוהה יותר מהרגיל כדי שתמצאו לי את הפגמים ושימו עליהם את האצבע. תהנו.

רולטה רוסית

מרוגז קלות 27/12/2013 876 צפיות 18 תגובות
ניסיתי לנתח את סגנון הכתיבה של אתגר קרת ולכתוב סיפור באותו הסגנון בשביל העבודה שלי בספרות בבית הספר, וזה מה שיצא. עדיין לא לגמרי ערוך, אבל אני אצטרך חדות עין גבוהה יותר מהרגיל כדי שתמצאו לי את הפגמים ושימו עליהם את האצבע. תהנו.

נשמתי נשימה עמוקה ורועדת, מרגיש בסרחון החזק של הזיעה והדאורדורנט AXE של הגמד שעמד לידי. “קדימה, תדחף לו כדור!” אמר במבטא רוסי כבד, ואני דחפתי ת’כדור לחור רנדומלי בתוף, דרכתי את האקדח וסובבתי. קירבתי את הקנה הקפוא לרקה שלי, התוף עדיין מסתובב, ושאפתי את ריחו הרענן והקר של השלג במחשבה שזו אולי הפעם האחרונה. התפללתי שהתוף לא ייעצר לעולם, שהוא פשוט ימשיך להסתובב לו כמו גבר סביב אחת שלא נותנת, אבל הוא נעצר במין קליק כזה, מין קליק כזה שאתה יודע שנגמרו לך החיים והלך העסק. שאפתי עמוק עוד פעם אחת אחרונה ודי, וכמו בסרטים האלה שהכל בהילוך איטי לחצתי על ההדק.
כלום לא קרה.
נשמתי לרווחה, מרגיש חום מתפזר לי בדם כמו אחרי איזה דרינק טוב, והגמד חטף את האקדח מידי. “אקדח מקולקל, אתה לנסות שוב” אמר באותו מבטא מזעזע, והפעם, כשמוח שלי השפריץ על כל השלג, חשבתי לעצמי שאומנם פעם שלישית זה גלידה אבל השאלה זה מה קורה בפעם השנייה. וחוץ מזה, אף אחד לא רוצה לאכול גלידה ברוסיה.

רולטה רוסית
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (18)

תקלדה קצת לפני הסוף – “והפעם, כשמוח שלי השפריץ על כל השלג”

בכבוד רב
שביד

01/01/2014 03:24

תודה רבה לך, דאלק חביב (בשם שי). מה שכן, איפה הביקורת על שאר הסיפור? כאילו, אני לא מחשיב שגיאות הקלדה (שגיאות כתיב כן, זה עניין אחר לגמרי), אבל מה דעתך על שאר הסיפור?

01/01/2014 07:13

ובכן.
אהמ.
ככה,
אני…
לא יודעת איך להגיב לזה.. אם נודה- לא הבנתי כלום. אולי פרטים קטנים הכוללים גמד ורובה מקולקל, אבל לא יותר מזה.
אבל היי- ככה אתגר קרת כותב, אז אני מניחה שזה בסדר גמור. אך בכל זאת אני אשמח לדעת למה לעזאזל התכוונת.

01/01/2014 13:44

מה דעתי על הסיפור…
כתיבה נחמדה, הסיפור בסדר, לא מתתי על הרעיון. וזה לא בדיוק מסוג הנושאים שהיית רוצה לקרוא סתם ככה, אולי כשאתה מדוכא. וחוץ מזה, העובדה שיש לך נטייה להרוג את הדמויות שלך מאוד מציקה לי.

שביד

02/01/2014 00:57

זה די אידיוטי להגיד שזה לא נושא שהיית רוצה לקרוא, מכיוון שאם יש לך איזשהי יכולת הבחנה בסגנון (שאחרי היכרות מעמיקה איתך אני יכול להרשות לעצמי להאמין שהיא קיימת) היית מבין שאף על פי שהנושא מדכא, הסיפור כתוב בצורה אופטימית יחסית. ואל רובי, אני יכול רק להגיד לך שהטבע, בחוכמתו כי רבה היא, עדיין מחפש את התשובה.

02/01/2014 07:03

כהרגלי, כל פעם שאתה מזכיר את המילה תשובה איפושהוא…
42

02/01/2014 07:39

אוקי. תשובה לא מתאימה לכאן, אבל בסדר.

02/01/2014 07:47

סטיבן , אכפת לך לקרוא את הסיפור האחד לפני האחרון שהעלתי? הוא מטאפורי באופן מוגזם, אבל יש לי חיבה אליו, ואני אשמח לשמוע את דעתך.
ואחרי שאתה קורא אותו- אני דורשת תגובה כנה לחלוטין, וגם מה בדיוק הבנת, או לא.
אני גם אשמח להסביר, או לפחות לנסות- לראות אם גם אחרי שאני מסבירה זה עדיין מטורף.
בכל מקרה, תודה בכל זאת.

04/01/2014 14:38

קראתי.

05/01/2014 11:11

תודה(:

05/01/2014 14:17

קור וחום- שילוב מעניין

07/01/2014 05:26

למה הכוונה?

07/01/2014 08:06

למה הכוונה?

07/01/2014 08:06

סטיבן !
היי, מה קורה? איך האישה? איך הילדים?
השעה מאוחרת, ואיבדתי את הפסים.
בכל מקרה, העלתי שיר, בפעם הראשונה,
ואני אשמח לשמוע את תגובתך הנבונה.

ואני צריכה גם להפסיק לדבר בחרוזים,
אבל אני לא יכולה, זה פשוט מסתדר לי עם המילים.

07/01/2014 15:21

קראתי והגבתי.

08/01/2014 07:52

יואו איזה יפה
אהבתי בעיקר את הסוף
יואוו איך אני אוהבת את אתגר קרת, אפילו שלא כל כך ראיתי איך הסיפור הזה קשור לסיפורים שלו.
אבל אהבתי מאוד

04/09/2014 20:47

    טוב, אני כאן, אז תשאלי מה שאת רוצה.

    04/09/2014 20:52

    ווואאאאווווו
    אתה יכול לקרוא סיפור שלי? (כתבתי את זה ממש לאט כאילו שלחתי הודעה לאלוהים)

    04/09/2014 20:54
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך