הכובען המשוגע
כמו שאפשר להבין. מדובר במטאפורה וכתיבה עם הרבה סאב טקסט. תיהנו ^^

רק סיפור על כדורסל ;)

כמו שאפשר להבין. מדובר במטאפורה וכתיבה עם הרבה סאב טקסט. תיהנו ^^

שני שחקנים עומדים על המגרש. מותשים אחרי קרב ארוך שהגיע לסופו.
כבר הגוף הוא לא מה שמחזיק אותם עומדים אלא התשוקה. תשוקה למשחק ותשוקה לחיים.

פתאום , השחקן עם החולצה הלבנה מסתכל בעיניו של השחקן עם החולצה השחורה.
~משהו פה לא בסדר עם העיניים שלו.. אני לא מצליח לקלוט…מוזר-~
הוא חושב לעצמו בזמן הכידרור.

כידרור אחד או שזה בעצם שתיים בין הרגליים.
הלבן מהופנט מהכדרור ולא שם לב. הרגליים של יריבו עקפו אותו והם בדרך לסל.

~ אני לא אתן לזה להסתיים ככה! ~
הוא צועק בזמן שהוא בא לתת את הגג אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
כמו הזדמנויות רבות שפיספס גם עכשיו.
~אבל איך… איך אני יכול להפסיד? כדורסל זה מה שמניע אותי~ חשב בליבו הלבן.

פתאום יריבו השחור מסתכל עליו , והאסימון נפל.
”אתה… אתה. העין הימינית שלך לא במקום, אבל לפני שניה היא הייתה. מה קורה פה?”

”אה זה…” מסתכל עליו השחור ברוגע.
”תמיד ראיתי רק בעין אחת”

מתחיל להתרעם , כאילו, הוא נלחם על משהו.
”תמיד! גם כשהיה קשה וגם ששום דבר לא הצליח ראיתי בעין אחת.
גם כשאכלתי ארוחת בוקר. גם שהתאמנתי עוד ועוד . תמיד ראיתי רק בעין אחת. אבל זה לא מה שעצר אותי”

”אבל, ” הלבן מסתכל עליו בדאגה…”הכידרור שלך היה כל כך יפה למרות שאתה יחסית מוגב-”

”אל תסיים את המשפט הזה.” השחור מניד עפעף סוגר עם ידו את עינו ופותח אותה מסודרת בחזרה.

”זה לא מגבלה. זה הפרעה, בגלל שזה רק מפריע בדרך”

הלבן שאל בדאגה
”…איך הכדרור שלך היה כל כך יפה?”

שחור חזר להיות רגוע והסתכל למעלה לירח שכבר עלה.
”כי החיים ממשיכים. תמיד החיים ממשיכים. אין מה להגיד חוץ מיזה”

הולך בגאווה מחוץ למגרש עם הכדור שקנה בגיל 12 .
השחור מסתכל על הלבן בפעם אחרונה
”זה הפרעה. אל תעז לרחם עליי”
ובפסיעות כבדות, עם זיעה ותחושת ניצחון קטן
הלך השחור בחזרה לביתו
בחזרה למציאות

רק סיפור על כדורסל ;)
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך