שלווה

שירה5500 22/02/2013 547 צפיות 3 תגובות

עמדתי שם, בודדה עם התינוק שברחמי, הייתי עצובה שלא ירא את אור היום,
אבל לא יכולתי לשאת את האבל יותר.
אחרי שהוא מת איבדתי כל משמעות לחיות, ניסיתי. לא הצלחתי.
צעד. עוד צעד. קפיצה. קפיצה אל הסוף.
פגיעה. כאב. דם. אדום בעיניים. צל. דמות. כאב.
רציתי לצעוק, לא יכולתי. ריקנות.
מוות.
שלווה. מנוחה. חוסר דאגות.
שוב, שלווה.

שלווה
דרג את הסיפור

תגובות (3)

אני מתה על זה :>
משוגעת שלי!
ברוכה הבאה לאתר!
~אורי~

22/02/2013 12:44

נחמד, אם הבנתי נכון מסופר על אישה שיש לה תינוק ברחם, אבל היא מתאבדת כי בעלה מת?

24/02/2013 02:55

כן בעיקרון שניתי את זה זה אמור להיות על בני הנפילים, על אמא של ג’ייס

03/03/2013 11:51
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך