שתי אצבעות ונשיקה

גיא שמש 15/11/2021 74 צפיות אין תגובות

זה יום יפה בחוץ, שטוף שמש. אני יורד לחצר ומריח את הפרחים. יש ריח של מלונים באוויר. היא אוהבת אותי, אני יודע. אני אומר לעצמי, ותוהה אם זה זמן טוב לבהות בשמש. אני שוכב על הדשא ומביט בשמיים. כחול מושלם. צל נופל עליי ואני מביט אחור בהטיית ראש. בחורה עירומה עומדת הפוך ומביטה בי. אני מחייך והיא טומנת את כף רגלה בפי. אני טועם דשא, אדמה, עור וזיעה.
“אתה זקן.” היא אומרת.
“אבל היא אוהבת אותי.” אני מחייך, ומנסה ללכוד את קרסולה.

היא יושבת ומניחה את ראשי על מפשעתה. “הפצצה,” היא אומרת, “תבוא כל רגע.”
“זאתי שתשמיד את המדינה?”
“זאתי שתתחיל מלחמת עולם שלישית.”
“אבל השמיים כל-כך יפים,” אני אומר. “תראי איך השמש רוקדת. הכחול מערסל את כדור האש, והכול צף. האלים מכתתים את נשקם. הירח אי-שם נוגע בנקודה אילמת. יש חבל טבור בין גן-עדן לכאן. לא יתנו להרוס את זה. לא יתנו להרוס אותך. אותה.”
היא חובקת בכפות רגליה את בטני. “אתה חושב שאני יפה?”
אני מביט על עיניי הכוכבים והשפתיים הקנטרניות. “את די יפה, רק חבל שיש לך תחת לבן.”
היא צוחקת, “גנבת ממני!”
“גנבת אותי.” אני אומר בעצב.
“בוא, בוא אקח אותך לנגב. נשתה ערק, נאכל חומוס בולונז ונזדיין כמו חיות.”
“אליס,” אני אומר לה, “היא אוהבת אותי. היא לא אומרת. היא מתוסבכת. אבל היא אוהבת, אוהבת, באמת. עיניים לא משקרות.”
“אז למה היא שם, ואתה כאן?”
“עוד מישהו היא אוהבת.” אני אומר. “והוא, הוא יכול להציע לה יותר. זה אפשרי לאהוב יותר מאחד, לא?”
“כן.”

היא מנשקת שתי אצבעות בשפתיה, ואז מניחה אותן על שפתיי. “החיים זה לא פיקניק, שמש. אתה יותר מכולם פה אמור לדעת. אבל אתה פתי, מאמין לערוצי פרסומת החיים הטובים בטלוויזיה. שיר זה שיר, וסרט זה סרט. פה, איפה שאנחנו נמצאים, אנחנו רק סוחבים. מה אמרת לי פעם? לנסוע עד שהגלגלים יתפרקו. מותר לך להיות טיפש, מגוחך, מכוער. אבל אסור לך להפסיק לחיות, אבל לחיות, עם האש הקטנה הזו שבוערת בלב, גם אם לא בנשמה. אתה לא מושלם. אין איש שהוא מושלם. לפעמים אתה צריך פשוט להניח לכל. אתה תהיה בסדר, וגם העולם. שום דבר לא ילך לאיבוד.”
שתקתי.

“להתראות, שמש.” היא קמה והתחילה להתרחק.
“אליס,” קראתי. “לאן?”
“יש לי חיים, שמש. ויש לי עוד הרבה מהם. ואתה… כדאי שגם אתה תשתחרר קצת.”
הבטתי עליה מתרחקת, עירומה, בתוך האדים שעלו מחום האספלט. שכבתי על גבי והבטתי בכחול השמיים. ממטרה החלה להרקיד עליי טיפות. אני לא זזתי.
>>>>>>>>>>>
יוני 2006

שתי אצבעות ונשיקה
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך