אני נכנס לחדר הקטן שהאחות מובילה אותי אליו. החדר אופייני לחדר החלמה שבכל בית חולים רגיל. מיטה לבנה, בגד לבן מנוקד, הרבה מכשירים שאני מכיר מזמנה של אמא כמנתחת וריח […]
רציתי להגיד שאני מתגעגעת. יכול להיות שאיפשהו כל הניתוק הזה הוא בגללי, כי באמת לא נשארתי יותר מידי זמן כדי לפתח שיחה, אבל אני עדיין מרגישה פגועה. אמרת לי להיות […]
ישבתי במירפסת שבחוץ, היה קריר הליילה אך זה לא הפריעה לי במיוחד. היסתכלתי על הכוכבים המנצנצים שבשמיים, וחשבתי עם מישהו באמת נימצאה שמה. "העולם הוא גדול ורחב" פעם אחר פעם […]
מרץ. חשוב לעשות דברים ולהיות פרקטית. יפה. להוסיף לקערה. שמחת חיים, כמובן. אני שונא לייצר דכאוניים. המממ, מה עוד? רגישות, כדי שהיא תבין אחרים. ואינטיליגנציה, כדי שהיא תבין את העולם. […]
"רגש זה דבר נשכח. אתה תרגיש אותו תחילה, בוער ומלא תשוקה בעורקייך, מסחרר את בטנך, מעוור את עיניך מהחלטות נכונות, רצויות, ואז הוא יגווע. הוא ידעך וייעלם עד שכל מה […]
״ ד׳ר יאשקה ״ היה זה עוד בוקר מלא יצרים ותחושות גדולות בגוף אחד קטן. עור גופה בהיר וחלק ומבנה גופה צר ומחוטב, שדייה זקופים ופטמותיה זקורים. זוג שדייה המנומשים […]
ביפ ביפ ביפ. סיפור חיי. הכל מעורפל , אני נחנקת משיעולים בזמן שמדהירים אותי במורד המזדרון באלונקה על גלגלים וכולם מסביבי מתייפחים או צועקים פקודות. ואין לי שום דבר לעשות […]
למה אני זאת שתמיד נעלבת? שבוכה… שלא רוצה לחיות יותר, למה אני..? זאת שצריכה לסבול ולפעמים גם לשכוח הכל, למה אני? צריכה להתמודד עם הכל לבד, אפילו בלי חברה אחת… […]
חבל שאני לא יכולה פשוט להיעלם, אני בטוחה שזה היה עושה לך את החיים קלים יותר, אולי אפילו היית יותר מאושרת, מי יודע. חבל שאני לא יכולה פשוט לברוח ממך, […]
הנעליים האפורות מכסות בקביעות את כפות הרגליים החיוורות והקטנות. הורידים הבולטים שבהן, אלה שהעור בקושי מצליח לכסות, מוסתרים היטב בתוך הגרביים, שמוסתרים בתוך הנעליים. כמו הורידים, גם הציפורניים העקומות מוצפנות […]
היי, רציתי לשאול אתכם מה דעתכם על הפסקה הזו? היא גורמת לכם לרצות להמשיך לקרוא? אשמח לביקורת ותיקונים גם.. תודה ♥ מיד לאחר שסיים אבי להקריא לי את הסיפור הוא […]
איזה מאכל אתם? זה מה שהיה כתוב באותיות גדולות, שחורות ומבריקות על הפתקים התכולים שכל אחד מתלמידי הכיתה קיבל בשיעור חינוך. רוב הילדים רשמו פרות וירקות, אפילו שהיו כאלו שרשמו […]
מסילת המתכת הדהדה מתחת לצעדיה ונתנה לשקט קצב. הרוח הקרירה שטפה את פניה ואין דבר בעולם שאהבה יותר מזה. אפה ולחייה נהיו ורודים בגלל הקור לכן סגרה את כפתוריה. הצעיף […]
שאגה הדהדה. היא צרחה. הרוח הכתה בפניה בעוד היא בורחת מהקרקס לעבר שדה יבש ופתוח. "תתקדמי!" הוא צועק. הדמעות זולגות על לחייה. ידיה כבולות באזיקים, אך היא כאינה נראית. אף […]
כל יום היא עמדה ליד מסילת הרכבת הישנה. כל יום הייתי עוצר לה ואומר לה שלום. והיא הייתה מחייכת אליי חיוך חושף שיניים, עם העיניים הירוקות שלה והשיער הצהבהב. והייתי […]
פסיעות שקטות מפלחות את האוויר האפלולי, נעלמות מן העין. איש עינו שם ליבו על הנערה המוזנחת אשר מתהלכת בדממה ברחובות העיר הנטושה למחצה. מלבד אחד. עיניו זעופות כמו הגשם אשר […]
אני זוכר שהיו לה עיניים כחולות יפות מאוד. כמו הים או השמיים. או כמו אבן ספיר יפה כזו. אני זוכר שהיא הייתה שנונה מאוד, מחוננת, בעלת אותו הטעם כמוני בכל-כך […]
רגע אחד היא בהריון, רגע אחרי הוא נולד רגע אחד הוא לומד ללכת, רגע אחרי הוא עם תיק על הגב רגע אחד הוא לומד לקרוא, רגע אחרי הוא כותב סיפור […]
היא עמדה על גג העולם, מפנה את גבה אליי. שערה על רקע השלג היה דבר מדהים, וידעתי שכך היא צריכה להראות. חזקה ויפיפייה, עומדת על קצה העולם ומביטה מטה כמלאך […]
פעם הכרתי ילדה, ממש כמו את כף ידי. היא הייתה ילדה החלטית, אף פעם לא התחרטה על מעשיה או הרהרה בהם. ועכשיו ממש ברגע זה אני רואה מה היא עושה. […]
שמעתי מישהו רץ, זה היה הוא, הוא צעק "אל תעשי את זה!" אבל אני רק ניגבתי את הדמעה שעמדה בקצה העין , אטמתי את האוזניים והתנתקתי מהעולם. הסתכלתי למטה והרגשתי […]
אני לא נראית כמו עצמי. ועצמי לא נראית כמו אני. שתי אושיות הפוכות לחלוטין. שתי אושיות שלהתמזגותן ללא לאות אמתין. האחת כמו הקיץ; חמה וחייכנית. זוהרת, מאושרת, מתנהגת כמו חוד […]
"זה שלג," "אני יודעת," אמרתי ושפשתי את כפות ידי זו בזו כדי להתחמם. "הוא לבן, וקריר, ולבן ו… שלג…" צחוק קלוש בקע מפי. זו היתה הפעם הראשונה שהוא רואה שלג. […]
"סליחה." היא לחשה לעבר הלילה השקט,קולה העדין רעד מעט בבכי. "אני מצטערת." לחשה לעבר הירח המלא שזרח במלוא זוהרו. היא הניחה את כפות ידיה הלבנות על האדמה הבוצית ורכנה לעברה […]
שמעתי את גרגור האופנוע הנוסע על כביש, ודקירת געגוע נצבטה בלבי. הזכרונות עלו לפני השטח והציפו את מוחי. אותו אדם, אותה דמות, שהייה פעם איתי. ממלאים אותי בצער ושמחה שקרו […]
"זהו סיפור עתיק על עלמה," הוא פתח, שובה בקולו את שאר הקהל. "סיפור על אהבה וסודות. סיפור על מישהי שידעה את התשובות לכל השאלות שבעולם. איש מעולם לא האמין לה. […]
הוא שידר זחיחות, החל בחיוכו ועד הצורה בה הלך לעברי. "המקום תפוס?" הוא שואל, אך לא מחכה לתשובה ומתיישב מולי. לא רציתי לחשוב עליו, ועצם העובדה שנאי צריכה להסתכל עליו, […]
אין לי הרבה מה לומר, רק מעט שתיקה והתנצלות חוזרת. ניסיתי בכל דרך אפשרית להמשיך, אך זה רק מוסיף להכאיב ולהכאיב. אין עוד טעם להיזכר בדברים ישנים, אין צורך להטריח […]
בכל דבר יש משהוא יפה אבל יכעיטכעחגט לא סעסטסעגחערטעחדעגט כל ארגעכטגעכידגעכדיע אחד יגנכיחכ יכול כיד ……………………………………………….. ליראות אותו………………………………………………………..
היא צופה בו בשתיקה, בזוית העין. עיניו נעולות עליה במשך כל ההופעה, לא מזזות ממקומם לשנייה. שאר הקהל מוחה כפיים וקורא קריאות התפעלות בכל פעם שהיא מציגה את אחד מהקסמים […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
