צעד. ועוד צעד. ועוד אחד. רצתי בצעדים מהירים אל עבר הפתח. צרחה. ועוד צרחה. ועוד אחת. רק להתרחק. ניסיתי רק להתרחק משם. חבטה. ועוד חבטה. ועוד אחת. ואז דממה השתררה. […]
אני עומד , לא עושה דבר מלבד להביט להביט באנשים שצוחקים יחד תמיד להביט באנשים שיחד יש להם שימחת חיים להביט באנשים ששמחים מחלקם להביט באנשים , שתמיד ביחד להביט […]
טיפות צבע טרי זולגות מקורת העץ, טיפות טריות ורעננות שעוד לא הספיקו להתייבש, גולשות במורדה של הקורה וצונחות מטה אל רצפת המתכת. טיפ-טף… ביפ-בופ… נשמע צליל הטיפות המתופפות על ריצפת […]
בעוד עשרה ימים מהיום יש את השקילה החודשית שלי . ההורים שלי מכריחים אותי לעשות שקילה כל חודש כדי לראות מה מצב ההתקדמות שלי . אבל אני , לא צריכה […]
אני מסתכל אל תוך עיניה, ותוהה מה מצאה בי. כולם אמרו לה שאני בעייתי, שהדבר היחיד שאביא לה, זה צרות. אבל היא עדיין בחרה בי מכולם. ואני לא בטוח מה […]
היא כבר חמש-עשרה שנה אצלם ובכל זאת היא תוקעת לעצמה בכל פעם מחדש זכוכיות ברגליים. כבר בגיל חמש היא הייתה חוזרת מהגן כשרגליה מלאות שריטות וחתכים. לזכותה ייאמר שהיא מעולם […]
"את לא עומדת נכון" היא אמרה, ובכך קטלה את מעט הריכוז שהיה לי. "ואת לא מלמדת נכון" רטנתי, ונעמדתי מהחדש. "הבעיה היא לא הדרך בה אני מלמדת" היא אמרה ותיקנה […]
הן תמיד היו שונות. היא, שהייתה בלונדינית מפונקת הלומדת בבית ספר לאומניות ובסך הכל ילדה קטנה ותמימה. והיא, שהייתה מתולתלת וגבוהה שגרה באזור קשה ומעט משוגע. למרות השוני שלהן, הגילאים, […]
"פשוט נמאס לי להרגיש, אתה יודע?" אני אומרת אל שפורפרת הטלפון, יודעת איך זה יסתיים. חשבתי על זה במשך זמן רב כול-כך, שדבר לא יכול להתנהל בדרך אחרת. "אני לא […]
אם הייתה לך משאלה אחת, רק אחת, שהיית רוצה שהיא תתגשם מה היית מבקש? האם היית מבקש להיות מפורסם? האם היית מבקש להיות אהוב? האם היית מבקש הזדמנות שנייה לתקן […]
לא יכולתי להפסיק לראות את מה שהיה שם, האנשים שסביבי מסתכלים עליי עם עיניים מבוהלות ופחד ששולט להם בפנים. ידעתי שהמקום הזה הוא היחיד שאף אחד לא יכול להפריע לי […]
הוא ידע שהיא שם, ממש מאחוריו. הוא לא ראה אותה, או שמע את צעדיה, הוא פשוט ידע שהיא שם. אולי בגלל הריח. אותו שילוב של סיגריות ואביב. וכרגיל הוא תהה […]
קר,חושך. אין אף אחד ברחוב. אני שוב מסתכלת בשעה שעל צג הטלפון ולא מבינה. למה גם הבחור הזה החליט לא להגיע לפגישה השנייה שלנו? הרי בסוף הפגישה הראשונה הוא אמר […]
פורשת כנפיים, עפה. כל נוצה כבר עוברת את המטר, והכנפיים ארוכות. לבן בוהק, מסנוור, אור צחור שהכנפיים משדרות. העננים מדגדגים כבר את כפות רגלי, ואני למעלה. פניי פונות מטה, ואני […]
העבר,העתיד,והווה שלושתם מתחברים, ויוצרים צבע אחד שונה ומיוחד. אותם אנו רק זוכרים, ולא יודעים מה יקרה בעתיד… אולי משהו רע? אולי משהו טוב? אולי שניהם ביחד? אולי הכל יהיה יחדיו? […]
"תקשיב, שום דבר לא השתנה" אמרת, ואפילו לא היה לך את האומץ להסתכל אל תוך עיניי. "את תצטרכי להרחיב" אני עונה אלייך, ומביט בך אוספת את בגדייך. "שאנחנו נפרדנו, ושזאת […]
"איזו טרגדיה" היא אמרה, קולה שטוח, ועיניה סורקות את השטח. "זו אינה טרגדיה"אני עונה לה. "אם כך, מהי טרגדיה?" שואלת, ושולחת לעברי מבט. לא יותר משנייה, אך זהו עדיין פרט […]
נכנסתי לטירה גדולה, הדלת חרקה. "יש פה מישהו?" שאלתי בהיסוס. רק ההדים השיבו לי. באקראיות נכנסתי לחדר רחב ממדים, חדר האוכל. רציתי לצאת אבל הרגליים שלי לא אפשרו לי. עמדתי […]
היא נתנה לי בנדנה כחולה. בנדנה יפהפייה. עם פסים כחולים, כהים ובהירים. היא נתנה לי אותה ואמרה לי לשמור עליה טוב טוב. שאם אני שאמור עליה, היא תמיד תהיה איתי. […]
אני עומדת שוב מול החלון. הכל נראה לי פתאום כרעיון ממש גרוע. "היי סיסי, מה קורה?" קול שואל אותי. אני ממשיכה להסתכל קדימה ומעלמת מהקול. הוא בטח יוותר כשיבין שאני […]
הכל התחיל לפני שבוע. זו נשמעת כמו התחלה דרמטית לסיפור שייגמר ממש טוב או ממש לא טוב. אבל במציאות, יש גם אפור. כמו כל יום חמישי הלכתי עם שוליקה לבסטה […]
היא הייתה ילדה קטנה, עם צמות, שתיים לה, מעטרות את הראש, חומות. היו לה עיניים גדולות, המביטות למרחקים, עיניים רחבות, כחולות, שסקרו את האנשים הבאים-הולכים. היא אהבה ללבוש את שמלתה […]
"די טומי! הרדם בבקשה" דיברתי אל אחי הקטן בזמן שניסיתי להרדים אותו. המשכתי ללטף את ראשו ברכות ועדינות כאשר ברקע נשמעים הצלפות החגורה באימי והיבבות שלה כאשר היא מבקשת ממנו […]
"איפה אני?" שאלתי בבלבול. "את לא זוכרת?" היא התפלאה והביטה בי במבט מוזר. "אממ לא, כלומר, אני רואה שאני בחדר כלשהו, אבל באיזה בית?" "הבית שלך." היא אמרה לי קצרות […]
איך אפשר להיות מאושר בחיים ? שאלתי את עצמי האם הדימוי העצמי שלי כלפי חוץ כל כך חשוב והאם יותר מהאופי? למה לחיים יש נורמות וחוקים כל כך קשיים? למה […]
עוד פעם אחת גולן יעבור לידי ונתנהג כמו זרים אני אתפוצץ!. אני לא יכולה עם זה יותר. גולן ואני פעם היינו החברים הכי טובים ועכשיו עכשיו אנחנו כמו שני ילדים […]
"היי" הוא אמר ועמד עם זר פרחים מחוץ לדלתי. "היי" עניתי ונעמדתי בפתח הדלת. "אני יכול להיכנס?" שאל, אך לא עשה דבר, רק עמד שם והביט בי בזמן שהיססתי. "אני […]
"תנסי זה טעים", חייך אליי גאי. עיוותי את פניי. "אני לא רוצה". "נו תנסי זה ממש טעים", הוא המשיך. "אמרתי שאני לא רוצה". "נו תנסי אמרתי לך! רק תני לא […]
אני כבר עומדת שם. ממש שם. מרחק נגיעה. אני רואה את כל בעליי החיים. שמתעללים בנפש שלהם. אני רק עומדת שם. בלי לעשות כלום. אני כל כך רוצה. אך לא […]
"אודרי!" צרחתי. היא הייתה שם. מולי. לפני שנייה אחת! אז איפה היא עכשיו? "אודרי!" חזרתי על קריאתי. פחדתי. אני יודע שהתפקיד מחייב. שאסור לפחד. אבל הפחד זה רגש בלתי נשלט. […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
