בלתי אפשרי
המפגש הבלתי צפוי עם זה שאהבה נפשי תפס אותי לא מוכנה. הראש צרח זה בלתי אפשרי וזה ייגמר בלב שבור ודמעות אין ספור. ובכל זאת רצתי היישר אל תוך האש, לא מביטה לאחור, מנסה כנגד כל הסיכויים שהרי בתוך תוכי ידעתי שאהבה שכזאת לא בטוח שתזדמן לי שוב. נכון. אני מודה. אהבתי אותו יותר משאהב אותי. אהבה חד צדדית. לא הייתי אהבת האמת שלו. ואפילו היום, ממרחק של שנים, זה עדיין כואב.
הפעם הראשונה ששמתי אליו לב היתה כשהצליח, בצורה מוזרה, לשדר אלי. בפעם הראשונה לא הקשבתי לעצמי. התברר שניסה להתקשר אליי אך אני לא שמעתי את הצלצול אלא בראשי שמעתי אותו קורא לי.
הנה אנחנו: הוא בן עשרים וארבע, ואני, בת 35 אמא לילדה בת 13. שנינו נולדנו באותו תאריך בדיוק בהפרש של 11 שנים. לא פלא ששידר על אותו תדר כמוני. בהמשך גיליתי שאני מצליחה לקלווט את התדר שלו ולהרגיש אותו ממרחקים.
חמש שנים אחרי אותו מפגש, לאחר מריבות נוראיות, מחוות קטנות והנאות גופניות גדולות, לאחר שהדמעות כבר הפסיקו לרדת, לאחר שעיכלתי את האמת וקיבלתי אותה, יישב מולי וישאל: "למה ציפית למערכת יחסים? לאהבה"? לא עניתי אך האמת הדהדה בתוכי בכאב. "כן". מדהים בעיני איך יכול היה להכיר אותי כל כך טוב ובכל זאת לא להכיר אותי בכלל.
בתוכי אני יודעת שהיה שלב כלשהו, קצר אמנם, שהוא אהב אותי כפי שאהבתי אותו. לא יכול להיות שאדם שאומר לך "את מספקת לי את כל מה שהנפש שלי צריכה" אינו אוהב אותך.. פשוט לא יכול להיות.
הדרך לגיהנום מלאה כוונות טובות. וכל אותן נשמות טובות שטרחו להעצים את השלילי עשו עבודה טובה.
מצאתי עצמי אוספת את השברים הקטנים שנותרו מליבי, פצעים כה עמוקים שהותירו אותי במיטה במשך חודשים. ובמשך כל הזמן שמעתי אותו קורא לי. הודפת אותו בכוח החוצה. מסרבת להיפתח. לבסוף נכנעתי לקולות. ויצרתי עימו קשר. סגירת מעגל.
שוב מצאתי עצמי נופלת חזרה אל האהבה העצומה אליו. אלא שהפעם איפשרתי לראש לדבר ואף הקשבתי.
לילה אחד, החליט לספר שהוא מעוניין למצוא חברה. זהו זה אמרתי לעצמי, צריך לשחרר אותו לדרכו. אם יישאר איתי לא יוכל להקים משפחה משלו, וזה בעצם מה שהוא רוצה. אישה, משפחה, ילדים… העצב גדול, ההבנה שייתכן שאדם זה שליווה פרק בן 5 שנים מחייך לא יהיה שם עוד, העצימה את הכאב.
אני עדיין אוהבת, זה לא ישתנה, הכאב שבי עצום כי אני יודעת שאת זה לא אקבל. אבל זה בסדר. אני אוהבת אותך מספיק כדי לשחרר אותך ולאחל לך כל טוב. אנו נשמות תאומות והאהבה הזאת אינה אהבה ארצית.
הנפש שלי תמיד תרצה אותך לידי. תמיד
תגובות (1)
מאוד מרגש. אבל יש לפנות גם לשכל ולא רק לרגש. הפרש הגילים ביניכם, מצבך האישי כחד הורית ומבוגרת ממנו היו צרכים להדליק לך מנורה אדומה. תני לו לנהל את חייו…תתרחקי ממנו ותמצאי לך בן זוג מתאים לך יותר. גם את חייבת למצוא את עצמך..את עדיין צעירה ותוכלי למצוא את האדם המתמיד שבתני עמו את חייך.