לילי
זה החלק הראשון של הסיפור החלק השני יבוא מחר ביי תהנו.

תמימה

לילי 29/11/2009 3916 צפיות תגובה אחת
זה החלק הראשון של הסיפור החלק השני יבוא מחר ביי תהנו.

אז ככה הסיפור מתחיל שהייתי בת 20 הייתי דתייה רוב חיי ולכן לא יצא לי ליצור הרבה קשר עם בנים חוץ מזה שהייתי ביישנית בטבע ופשוט לא היה אפשר לשנות את זה.
יום אחד נכנסתי לצ’אט והתחלתי להיתכתב עם מישהו משם השיחה הייתה מאוד מענינת ואני מאוד שקרנית שיקרתי לו בהרבה דברים כגון שם גיל ובכך שאני לא דתייה לא שיקרתי רק לא סיפרתי,
התכתבנו ויום אחד אמרתי לו אתה יודע אני קצת שיקרתי לגבי כמה דברים סיפרתי לו על גילי זהותי ואישיותי לאחר מכן סיפר לי הבחור כי גם הוא דתי והוא בן 25 אז המשכנו לדבר לא חשבתי שזה יגיע לשום מקום דיבור תמים בהחלט השתמשתי בו בתור יומן וגם הוא כנ”ל .
אחרי שדיברנו ככה במשך חצי שנה הוא הציע שניפגש אני מאוד פחדתי ולא כלכך הסכמתי ולכן אמרתי לו שאני יחשוב על זה.
כעבור עוד חצי שנה החלטנו להיפגש בדיוק ביום הולדתי כמובן שביקשתי מחברות שיבואו איתי לפחות בהתחלה כי לעולם אי אפשר לסמוך על אנשים מהאינטרנט .
הגעתי למסעדה שבה התכוונו להיפגש והוא היה שם גבוה מאוד נאה עיינים כחולות שיער חום הוא היה יפיפה ואני ממש התאהבתי בו, התקשרתי לחברותי כדי לשחרר אותן וככה ישבנו לנו לאכול, ולאחר מכן הלכנו לטייל בפארק ליד המסעדה נתתי לו להחזיק לי את היד ואז עצרנו ישבנו על ספסל הרגשתי כל כך טוב שהוא לא מוריד את המבט מימני לאחר כמה דקות של מבטים בשתיקה הגיעה הנשיקה המיוחלת היא הייתה הנשיקה הראשונה שלי ובגלל זה כל כך מרגשת.
אני חייבת לציין שהיתי מאוד תמימה באותם שנים כלכך חסרת נסיון ולכן זרמתי איתו קצת יותר מהמותר לפי אמונתי וכך קרה שלאחר מכן פתאום התנתקו הקשרים מבחינתו הוא לא ענה לי לא שלח שום דבר קיבל מה שרצה וככה למדתי לקח לחיי.
כעבור חודש וחצי הייתי באיחור גדול במחזור החודשי ואחרי בדיקות כמו שחששתי הייתי בהריון,מה עושה בחורה דתייה בהריון שאפילו לא יודעת איפה האבא גר .
סיפרתי להורי כמובן שהיתה תמיכה מלאה המשפחה שלי היא משפחה חמה ואוהבת, שהם שאלו אותי מי האבא וסיפרתי הכול אז הכול התנפץ והיו מריבות על חוסר האחריות שלי ומה חשבתי לעצמי.
לכם אני יספר שלא ממש חשבתי בעיקר הרגשתי .
אותו שבוע הלכתי לרופא לבדיקות אני רוצה לספר שזה לא כמו בסרטים בחורה מגדלת תינוק בחום ואהבה בצל משפחתה החמה ממש לא.
הרופא סיפר לי שיש לי זוג תאומים הוא ציפה שאני ישמח אבל אני ידעתי שזה סופי כאן כל חיי השתנו.
אני לא אומרת שלא ניסיתי ליצור קשר אבל הוא לא ענה מבחינתו הכול נגמר.
הרגשתי כלכך עלובה ופגועה ורציתי לשתף מישהו בהכול אז התחלתי לכתוב בכתובת המייל שלו את כול מה שאני מרגישה את כול מה שאני עוברת במשך ההריון .
ההריון עבר מהר וככה הייתי בבית החולים אחרי לידה קשה של תינוק ותינוקת מאוד חמודים לבן קראתי יהונתן ולביתי רוני.
שחזרתי מבית החולים אחרי חודשיים של התרצצות מתינוק לתינוקת מתינוקת לתינוק הייתי קצת רגועה יותר ונכנסתי למייל ולא האמנתי למראה עייני הודעה כתובה מימנו כל כך התרגשתי והתעצבנתי בו זמנית .
פתחתי אותה ובה היה כתוב שהוא מוכן להיפגש זה הכול זה מה שהיה רשום לא כתובת לא טלפון לא כלום רק “אני מוכן להיפגש” .
רשמתי לו הודעה בחזרה שניפגש במסעדה שנפגשנו בה באותה שעה ביום ראשון הקרוב אותו יום היה יום חמישי .
אני לא יודעת למה אבל פשוט בלי שום סיבה אותו רגע שמתי לב למראה שלי התחלתי להשקיע בעצמי וכאילו אמרתי לעצמי בראש שזה בכלל לא בישבילו.
נכנסתי למסעדה כולי כעבור כמעט שנה אבל נראת כאילו התבגרתי בשלוש ישבתי מולו בלי לדבר וגם הוא הסתכל עליי בלי לדבר ואז הוריד מבט ואמר ” אני האבא בטוח?” באותו רגע ראיתי שחור בעיינים התחלתי לבכות כמו טיפשה כמו שלא בכיתי ולא התייסרתי במשך כל התקופה הקשה שעברה עליי ואמרתי לו “אתה באמת רוצה שאני יענה לך כאן על השאלה הזו מול כל האנשים?” אני חושבת של הייתי צריכה להגיד יותר .
הוא התחיל לשחק בעצבועותיו אני חייבת לציין שעדיין האהבתי אותו למרות מה שהוא עשה לי כל כך רציתי שיגיד לי שגם הוא אוהב אותי ושהוא מצטער על מה שהוא עשה אבל לא הוא הוא ממש לא כזה שישב עם מישהי אחת.
ואז הוא סוף סוף פתח את הפה ואמר “דיברתי עם העורך דין שלי את צריכה להביא בדיקות די .אן .איי. ואני מבטיח 4,000 בחודש זה מספיק?”
הייתי קצת בשוק אבל אמרתי אולי יותר טוב ככה אם הוא בן אדם כזה אולי יותר טוב שלא יכיר את הילדים שלי לא רציתי שיהונתן הילד שלי ילמד להיתנהג כמו אבא שלו.
ואז אמרתי “אני מסכימה אבל אתה לא יכול להיתקרב לילדים רק אם אני מסכימה ברשותי בלבד”
הוא הסכים ואמר שאת שאר העיינים אני יסדר מחר עם העורך דין שיגיע לביתי.
הוא היסתכל עליי אבל לא בעיינים בפעם האחרונה קם השאיר כסף על השולחן ועזב את המקום אני נשארתי שם 10 דקות אחר כך מתייפחת שכול המסעדה מסתכלים עליי קמתי לקחתי את עצמי וזזתי משם .

כעבור 10 שנים:
עזבנו אני וילדי את בית הורי ועברנו יחד למרכז הארץ מיותר לציין שאני הייתי כבת 30 וילדי בני 10 אני עזבתי את הדת ונתתי לילדי חינוך מסורתי מה שנקרא.
תודה לאל ילדי היו מחונכים והקשיבו לי תמיד לא היה הרבה בעיות מיותר לציין שכסף לא חסר לי מכיוון שאותה שנה זכיתי בכרטיס המנצח של הלוטו,ילדי הפסיקו לשאול על האביהם כבר בגיל 6 והשלימו עם העובדה שאין לנו קשר איתו חוץ מכסף שהוא שולח להם.
הגענו לשכונה מאוד נחמדה עם אנשים וחברים לבבים ושם פגשתי את רונית חברה טובה בעלת לב רחב, לה כמוני היו שתי ילדים בערך בגיל של ילדי, היא ובעלה רונן אנשיים שעזרו לנו להכיר את השכונה ובאמת המזל רווח עליי כמו שאומרים.
יום אחד אני ורונית התלוננו לנו על החוסר שעות הפנאי שלי ושלה בתור אמאות ואז אמרתי לה שלפחות תתנחם שיש לה בעל והיא לא חד הורית אז היא שאלה את השאלה שתמיד פחדתי מימנה “למה לא היתחתנת?” מיותר לציין שהיא ידעה את כול הסיפור על התאומים.
“תראי רונית זה לא כל כך פשוט אני לא חושבת שאני רוצה להתחתן מכיוון שאני לא סומכת על גברים”
רונית גיחחה “לא נראה לי שזה בגלל זה לדעתי את לא רוצה לשכוח אותו את רוצה לחיות בצילו כל החיים” אני כמובן ידעתי שהיא צודקת אבל לא אמרתי כלום ובזה היא הבינה כמוני שהיא בהחלט צודקת.
יום אחד קיבלתי טלפון לביתי וכשעניתי נדהמתי לשמוע “היי” מוכר השתתקתי ולא ידעתי מה להגיד ואז הוא התחיל לדבר ” אני חושב עליהם המון זמן אני רוצה לראות אותם יש לי מהעבודה טיול ללונדון טיול משפחות ואני רוצה לקחת אותם” היתה שתיקה ואז אמרתי “תיקח את המשפחה שלך מה אתה רוצה מהם” שוב שקט רק נשימות מהצד השני והוא אמר ” נראה לך שהייתי עושה עם מישהי אחרת משפחה שאני יודע שכבר יש לי כזאת?” לא ידעתי מה להגיד אמרתי לא בקצרה אני ישאל אותם וניתקתי את הטלפון.
בערב הושבתי את הילדים ליד השולחן לארוחת ערב והתחלתי לספר “רציתי לספר לכם שאבא שלכם היתקשר היום” הם הביטו בי בעיינים ספק המומות ספק חולמניות ויכולתי לראות את המחשבות על חיים עם אבא עובדות להם בראש במיוחד יהונתן שכל-כך היה חסר לו הדמות הגברית כמו שיש לכל החברים שלו.
“מה הוא רצה אמא? הוא בא לפה?” רוני הביטה בי ובאחיה בו זמנית “הוא רוצה לקחת אותכם איתו ללונדון” היא שמחה “לונדון?וז יהונתן התחיל גם “מה ואנחנו ניסע איתו ללונדון לחו”ל?” “הוא גר שם?” “מה לתמיד?” “ואת באה איתנו?”.
ועוד הרבה שאלות בלי סוף בסוף דיברתי ” אני לא נוסעת איתכם זה הטיול שלכם עם אבא שלכם כמובן עם אתם רוצים” “כן” “כן” “לונדון לונדון נוסעים ללונדון” ואני פחדתי אלוהים יודע כמה פחדתי וגם קצת קנאה היתה שם למרות שלא ידעתי במי בו או בילדים.
אחרי כל ההתרגשות הם נכנסו למיטות ידעתי שהם לא ישנים מהתרגשות אבל שלחתי אותם למיטה.
ואז הטלפון צלצל עניתי וידעתי למה לצפות
“הלו”
“היי היתקשרתי כדי לקבל תשובה מה הם אמרו”
” הם היו….” התנשפתי “שמחים”
“אהה” יכלתי להרגיש את החיוך מהשפורפרת.
“למה פתאום?”שאלתי חצי שאלה .
“אני סקרן”
“אני כבר אומרת לך זה לא נגמר ככה אתה לא יכול לקחת אותם לטיול ובזה נגמר הסיפור”
“אני יודע אני מצטער על כל השנים אני חייב להם הסברים אולי אני יקח אותם מחר לסופר לנד אנחנו צריכים להיתקרב לפני הטיסה לא ?”
“כן או קיי יש לך גם את הכתובת?”
“כן”
“מהעורך דין?”
“כן”
“טוב אתה תרצה לשמור איתם על קשר אחיר הטיול “
שקט,נשימות,נשיפות “אני ישמח”
“טוב”
“אז אייך הם?”
“מי?”
“הם הילדים?”
“אוו אהה יהונתן הוא הגבר של הבית תמיד מתנהג ככה אני יתקן את הטלויזיה אני יתקן את המנורה,הוא אוהב מחשבים (כמו אבא שלו) ,הוא משחק בקבוצת הכדורגל שחקן טוב דווקא,ורוני זמרת נהדרת יש לה כול נעים וטוב ושחקנית מבטן ומלידה כל היום היא שרה בבבית עושה לנו הצגות חוץ מזה שהם מסתדרים מצוין בחיים לא ראיתי אחים כל כך טובים אחד לשני.המשפחה שלך יודעת?”
“ההורים שלי נפטרו שבוע אחרי שהכרתי אותך בתאונת דרכים והאחיות שלי שתיהן יודעות כי הייתי אצלן שפתחתי את המייל שלך בזמן לפני 10 שנים” הוא שתק ואני חשבתי הוא לא ענה לי בגלל ההורים שלו.
“אני יודע מה חשבת שאני מנובל על שלא עניתי לך אבל היתה סיבה”
” או קיי” לא ידעתי מה לחשוב או להגיד אז אמרתי לו “לילה טוב מחר ב10 אוקיי?”
“כן 10 סבבה לילה טוב”
“אהה חכי שנייה יש לי שאלה”
“כן”
“אהה התחתנת?”
“לא” הופתעתי מהשאלה אבל אני שמחתי משום מה בתוך הלב.

תמימה
דרוג הסיפור 4 | 3 מדרגים

תגובות (1)

אוייייי מי גד!!!
זה מדהים!!
הכתיבה שלך מצוינת! והתארים וואאאאאאו!!!ולא רק זה אלא הכל!!! פשוט הכל!!!
אני עפה לקרוא את ההמשך את כותבת מעולה!!!

15/10/2012 08:22
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך