נטלי16
חברה סיפור אמיתי על החיים שלי.......

איך שהכול התחיל ככה הכל ניגמר…

נטלי16 22/04/2010 1161 צפיות תגובה אחת
חברה סיפור אמיתי על החיים שלי.......

היתיישבתי לידו על הריצפה בסימטה החשוכה והיסתכלתי על הירח שהאיר.
“איך הגענו לזה?” שאל כשהיסתכלנו אחד על השני…

קוראים לי נטלי ואני בת 17 הכל התחיל בכיתה ט’ למדנו באותה כיתה מכיתה ז’ לא ממש שמנו לב אחד לשני ברצינות אבל ככל שגדלנו רגשות היתפחתו והישתננו.

תמיד אמרו לי שהאהבה מנצחת בסוף,שלא משנה מה יקרה בסוף יהיה סוף טוב ואם לא עכשיו אז בעתיד
אבל כשזה זה אז זה זה.
[חזרה אחורה תחילת כיתה י]
חזרנו מחופש הגדול אם בסיפורים או הרפתקאות שקרו לנו בחופש.
עמדנו בכניסה לכיתה אני ודניאל [דניאל היא החברה הכי טובה בעולם כולו היא תמיד היתה שם בשבילי ולא משנה מה קרה או קורה דניאל היא יותר נמוכה ממני ושחומה יותר יש לה שיער ארוך ומתולתל]
הוא ישב שם אם שניים מהחברים שלו והם צחקו . [קוראים לו רן הוא בחור מאוד יפה הוא בהיר ויש לו עניים שחורות אם עומק שיערו קצוץ בצבע שחור והוא די גבוה מטר 70 ]
“אני מקווה שהשנה לפחות תיהיו ביחד לא כמו שנה שעברה שהיתנהגתם כמו מטומטמים” אמרה כשאנחנו מיסתכלות עליו.
“סליחה לא אני צריכה לעשות את הצעד הראשון אלה הוא”אמרתי כשאני מיסתכלת עליה בחיוך
נכנסו לכיתה וחיפשנו מקום לשבת בו [בכיתה אנחנו לפחות 30 ילדים , יש 3 טורים ימני שהוא ליד קיר אמצעי מול הלוח ושמאלי גם ליד קיר ומעליו חלון גדול] בחרנו להיתיישב שורה שלישית ליד החלון, כי אני תמיד אוהבת לראות את המטוסים של חיל האויר טסים . לאט לאט התחילו להיתאסף סביבנו בנות ,
יצאתי מהכיתה בשביל לדבר בפאלפון .
“היי למה לא ענית לי אתמול?” אמרתי לאחי זיו [ במישפחתנו אנחנו 5 נפשות אחי זיו בן ה19 שמשרת בצבא, אני, ורינה אחותי בת ה-3 ,אמא שלי עורכת דין ואבא שלי הוא איש קבע בצבא]
“הייתי בשמירה, מה קורה?” אמר זיו. אחרי מס’ דקות הייתי צריכה לנתק כי היה צילצול להיכנס לכיתה.
בדרך לכיתה פגשתי את רז ידיד טוב שלי “היי מה חזרנו לבית ספר אה..” אמרתי לו כשאני מחייכת הוא היסתכל עלי במבט מתוסכל ואמר “אוףףףףףףףףף בית ספרררר”.
כשנכנסו לכיתה המחנכת החדשה שלנו החליטה לעשות משחק די מצחיק האמת,
כותבים את כל שמות הכיתה על פתקים מרימים שתי פתקים ושני האנשים שיצאו צריכים לספר דברים טובים אחד על השני. דניאל קמה מהכיסא שלה וצעקה ” אני מרימה!!!!”
“והשם שיצא או יצאה הוא או היא….” , לפי המבט שלה הבנתי זאת הייתי אני..
“והשם השני שיוצא הוא…. ליאור……” [ליאור הוא בחור מקסים אחד הטובים שיש לנו בכיתה]
בגלל שאני יצאתי ראשונה אני הייתי צריכה לדבר ראשונה.
“אמ…. ליאור הוא ילד יפה מאוד הוא יודע לכבד אנשים ומבין כל אחד הוא רגיש והוא מאוד אהוב בכיתה ולא רק פה אני חייבת להודות ישלו את ההבנה הזאת כלפי השני והוא תמיד שם שצריך אותו” אמרתי מובכת כולי.
“טוב תורי “אמר ליאור והמשיך “נטלי היא ילדה נשמה יש לה שיער מדהים ועניים כחולות מדהימות
כשהיא מחייכת והגומות שלה צצות כל העולם מחייך היא סמיילי קטן ויש לה אופי טוב היא מבינה ואפשר לסמוך עליה בכל דבר”. אני וליאור היסתכלנו אחד על השני ודניאל לחשה לי באוזן “נטלי תיראי את רן “
היסתובבתי לעבר רן וקלטתי שהוא עצבני משום מה [איך אני יודעת?? הלסת שלו בולטת והוא מרעיד את הרגל] .
ההפסקה התחילה ואני הלכתי להחזיר את הספר שלי לארון בכיתה .
“חבל שאני לא ליאור ” אמר רן………

איך שהכול התחיל ככה הכל ניגמר…
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

יפה!!! תמשיכי….

06/06/2012 14:40
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך