Thael
היי, אז ככה: קודם כל ממש תודה על התגובות אני מעריכה מאוד ומחזירה לכולם!! אני שמחה שאהבתם את הסיפור ואתם עוקבים אחריו. אתם לא מבינות כמה שהתגובות מעודדות אותי ונותנות לי חשק להמשיך לכתוב. מחכה לתגובות שלכם ואוהבת המון???? תהנו !

אבודה פרק 3

Thael 25/01/2017 685 צפיות 9 תגובות
היי, אז ככה: קודם כל ממש תודה על התגובות אני מעריכה מאוד ומחזירה לכולם!! אני שמחה שאהבתם את הסיפור ואתם עוקבים אחריו. אתם לא מבינות כמה שהתגובות מעודדות אותי ונותנות לי חשק להמשיך לכתוב. מחכה לתגובות שלכם ואוהבת המון???? תהנו !

“כוסעמק אין לי כח לזה”, מלמלתי לעצמי וחזרתי לרכב.
הדלקתי עוד סגריה וכיבתי את המצב טיסה באייפון כשאני נוסעת לכיון הבית.
הנסיעה הייתה ארוכה ומשעממת, האנשים על הכביש היו בלחץ להגיע למקומם ואני ? אני יושבת ברכב ורוצה שהפקק לא יפסק.
לאחר נסיעה של 40 דקות הגעתי לבית.
השעה הייתה 4 בצהריים.
פתחתי את הדלת ועליתי לחדרי כשאני מורידה את הבגדים מגופי ומחליפה לפיגמה .
עליתי למיטה ונכנסתי מתחת לפוך כשאני עוצמת את עיני ורוצה לחזור לישון.
אך לא הצלחתי, הרגשתי נורא.
הייתי מבולבלת ולא רגועה.
“הלו אבא”, אמרתי כשאני מחייגת אליו.
“כן ילדה שלי” ,הוא ענה חזרה. היה אפשר לשמוע שהוא עסוק.
“אולי תבוא אלינו קצת,התגעגענו מאוד. ורון גם בבית”, אמרתי לאבי והרגשתי שהוא עסוק ולחוץ.
היה קשה לשמוע אותו, היה רעשים ברקע.
“מאמי שלי אני בלחץ כמה ימים מהעבודה, אני מסיים אתזה וטס אלייך ישר”, הוא אמר וניתקנו את השיחה.
לפעמים אני מרגישה שאני לא כל כך חשובה לו.
הוא מעדיף את העבודה שלו מאשרת לראות את הילדים שלו.
אומנם הוא ואמא שלי התגרשו לפני שלוש שנים, אך עדיין המרחק בנינו ממש קשה.
אבא שלי הוא איש עסקים פופולרי מאוד בחול.
יש לו הכל, כל חודש הוא בא לבקר אותנו עם האליקופטר שלו .הוא מבוסס כספית טוב .
אך למרות כל הכסף והארמונות.
תמיד העדפתי אבא שיתעורר איתי בבוקר יאכל איתי ישמור עלי, כאילו אני הדבר הכי חשוב לו.
אבל כנראה שאני רואה יותר מידי סרטים.
עצמתי את עיני והסתובבתי לצד השני.
הפעם ניסיתי להירדם שנת צהריים,לנוח קצת.
”תהל” שמעתי את רון ועצמתי את עיניי .
הוא נכנס לחדרי כשהוא מתקרב למיטה שלי ומתיישב סמוך לגופי.
הוא מזיז את שערותי מפניי ואני מנסה לא למצמץ.
הוא הניח את כף ידו על ראשי שגרמה לי מעט לרעוד. הוא היה קפוא.
“מה קרה” ,שאלתי פוקחת את העניים שלי ומתרוממת מעט.
”תנוחי כפרה”,הוא אמר והשכיב אותי בעדינות חזרה.
“איפה יוסי”,שאלתי .
“הלך לעבודה של אמא” ,רון אמר ושתקתי כשאני מסתובבת לצד השני ועוצמת את עיניי.
“רון את קפוא”, אמרתי כשהוא הניח את כף ידו בעורף שלי.
“את חושבת, את עם חום”, רון אמר ונשכתי את השפתיים מצמרמורות.
“טוב, תעיר אותי ב8” אמרתי והוא צחק.
“יום חמישי היום לאן את יוצאת” רון שאל ואני חייכתי.
“מועדון תן לי לנצל את גיל 18 עד הסוף” ,עניתי לו ונכנסתי לתוך המיטה עושה לו מקום.
הוא נשכב לידי והניח את ראשו על הכרית כשהוא מסתכל על הקיר ולא מזיז עפעף.

-נקודת מבט רון-
ראיתי במבט של תהל שיש לה פחדים, אולי בתור קצין כבר הבחנתי בפחדים של אנשים לפי שפת גופם.
אך לא רציתי להעיק עליה, לאט לאט אני יוציא מימנה הכל.
אני לא הולך לשכוח מי זה.
נשכבתי על ידה כשאני עוצם את עיניי ומת לישון.
הסתובבתי לתהל וראיתי שהיא כבר רדומה.
סגרתי קצת את התריסים ויצאתי מהחדר,שתנוח קצת.

-נקודת מבט תהל-
התעוררתי בבהלה מצלצול הטלפון של מאי .
השעה 8 בערב.
“דקה אצלך”,אמרתי למאי כשאני עונה לשיחה.
שטפתי פנים ויצאתי עם פיגמה לכיון הבית של מאי.
“תפתחי ” אמרתי באינטרקום. ומיד עליתי אליה.
“הופה מי זאת הכוסית הזאת”,אמרתי .
נכנסת אליה ונזרקתי על הספה.
מאי ילדה מהממת! היא גבוה חטובה עם שיער חום מתולתל ועניים חומות.
“תעלי תתלבשי”,מאי אמרה.
עליתי לחדרה להתלבש כשאני לוקחת לה מהארון חצאית מיני עור וחולצה בטן קטיפה לבנה.
נעלתי את העקב פלטפורמה בצבע שחור.
הנחתי זוג עגילים על האוזניים ופיזרתי את השיער.
“תתחילי לאפר אותי” אמרתי ועשיתי בייביליס .
היה לי שיער ארוך ומטריף, אהבתי אותו כל כך!!
מאי הניחה על פני בעדינות מייקאפ איילנר ברונזר וקצת שימר.
ולבסוף מסקרה שהדגישה את העניים הגדולות שלי והירוקות .
ומעט אודם בצבע גוף מרחה על שפתיי.
“סיימנו”,מאי אמרה .
היא הנידה את שערותיה אחורנית ויצא מהחדר כשאני בעקבותיה.
יצאנו מהבית כשאנחנו עולות לרכב של מאי.
מאי לא שותה אלכוהול ולכן היא נוהגת למועדון.
אך לפני המועדון יש לנו לעשות סידור קטן.
“הרצליה פיתוח” ,אמרתי בוויז.
הבית שלנו ממוקם בתל אביב.
אך בשעה 10 אני ומאי נשלחנו לביתו של ‘בריאן דולאנד’.
בריאן הוא בן 23 אמריקאי יהודי שתורם לבית ספרנו, הוא ממן לנו את הנשף כל שנה ולכן אני ומאי השליחות שלו כדי להודות לו על אדיבותו לבית ספרנו.
“תהל לא נמרחים, אנחנו עושות את זה מהר”,מאי אמרה .
הנהנתי כהסכמה .
הנסיעה הייתה מהירה, נכנסנו לאזור של וילות.
אך כשהגענו לכתובת של בריאן זה היה הרמון.
השטח של הוילה שלו היה ענקי .
היה לו שער עם כניסה מטריפה ו4 שומרים ניצבים בפתח.
המכוניות שלו עמדו בתוך חלון ראווה ואכלו מבטים של אנשים שהולכים הלוך ושוב. ומה שהכי צבט לי את הלב זה האליקופטר שעמד מעל גג ביתו.
בדיוק כמו של אבא שלי.
“אין לי חניה”, מאי אמרה.
ואני אכלתי תסביך.
“אני לא עולה אליו לבד, אין סיכוי”, אמרתי.
הכרתי את המבט של מאי והבנתי שהיא רוצה שאני יעלה לבד אליו.
“בשבילי”, מאי אמרה.
הקול שלה היה נורא מתחנן שלא יכולתי לסרב.
יצאתי מהרכב כשאני מצלצלת בפעמון, גופי רעד מבפנים אך מבחוץ לא הראתי שאני לחוצה או מפחדת.
אך עמוק מבפנים רעדתי !!
“אני מהבית ספר יש לי פגישה עם בריאן, שמי תהל”, אמרתי.
השער נפתח ומיד נכנסתי יחד עם שומר שהוביל אותי ישר לחדרו.
הבית שלו מבפנים היה מטריף.
היה לי קשה לעקוב אחר השומר כשאני מסתכלת לכל הכיוונים.
חיכיתי למעלית שהייתה בביתו יחד עם השומר.
המעלית נפתחה ועלינו לקומה האחרונה.
“תהל גונס, כאן”, אמר השומר כשדפק על דלותיו של בריאן.
“בואי”בריאן אמר.
בריאן פתח בעצמו את הדלת ולחץ לי את היד. באותה שניה קבלתי שוק רגליים.
בריאן גבוה והיה אפשר להבחין שהוא שרירי על ידי החולצה הלבנה המכופתרת שצמודה לגופו.
עיניו כחולות כמו הים ושערותיו מסודורת בתספורת שנורא מחמיאה לו.
אך אני בחיים לא אצא עם גבר ולכן מהר מאוד ירד לי החשק מימנו.
התקדמתי אחריו והתיישבתי קרוב לשולחן כשאני מרגישה שהוא לא מפסיק לנועץ בי מבטים.
“את יפה כל כך”,בריאן אמר.
צחקתי וגלגלתי עניים.
“טוב, כל שנה מגיעים קבוצה להודות לך, ולחתום על הטפסים”, אמרתי.
בריאן הנהן בראש והסכים איתי כשהחיוך מרוח על פניו.
“אז הנה אני כאן מודה לך באמת מכל הלב, ובשם כל הבית ספר שלנו”, אמרתי.
הנחתי לו על השולחן את המתנה שהבית ספר מעניק לו והחזקתי את העט ביד כשאני חותמת על הדפים .
“תהל”,בריאן אמר.
“כן”,עניתי בתמימות.
“לאן את כל כך ממהרת”,בריאן שאל.
באותה שניה קפאתי. הבנתי כמה פדיחות אני עושה.
“אתה נראה לי איש עסוק,וחלילה אני לא רוצה לגזול מזמנך”,עניתי.
הוא חייך חצי חיוך ומזג לי כוס מים.
“תשתי קצת”,בריאן אמר.
הוא הגיש לי את הכוס מים.
אך הנחתי אותה על השולחן וקמתי ממקומי .
“תקשיב אני באמת מצטערת, חברה שלי מחכה לי למטה ואני גרועה בכל העניין הזה.אני מקווה שתבין אותי” אמרתי והוא קם ממקומו כשהוא מתקרב אלי ומניח את כף ידו על זרועותי.
“מה אתה עושה?”שאלתי בהלם מתרחק בבהלה אחורנית.
“מה עשיתי?”,בריאן אמר.
הוא היה נראה מבוהל גם הוא.
“אני לא מסוגלת שנוגעים בי, סליחה”, עניתי ויצאתי מחדרו בלי לשמוע את תגובתו.

אבודה פרק 3
דרוג הסיפור 5 | 4 מדרגים

תגובות (9)

אמאמאא איזה מטריףףף ומסקרןןןן!!
תמשיכייי מחכה להמשךךךך!!!!

25/01/2017 13:20

    תודה מהממת????

    25/01/2017 17:15

קצת ארוך מדי אבל מטריף מותח ומעניין תמשיכי

25/01/2017 17:39

    תודה רבה????

    25/01/2017 20:42

מתי הסיפור הבא אני כבר מחכה להמשך

27/01/2017 00:08

    אני עדיין לא התחלתי לכתוב אותו.. אין לי ממש זמן.
    אני אשתדל לשבת עלזה היום בערב או מחר

    30/01/2017 19:00

מושש המשך דחוףףף

31/01/2017 19:43

תהל!!!!!!!

03/02/2017 01:30

    המשכתי:)

    07/02/2017 09:36
סיפורים נוספים שיעניינו אותך