Thael
היי!!!❤❤ אני מצטערת שלא העלתי פרק הרבה זמן פשוט היה לי מבחנים???? אני מקווה שתאהבו ותגיבו.. כתבתי הכי מהר שאני יכולה ואני מצטערת אם יש שגיאות כתיב או חוס בניקוד, לא עברתי על זה כי אין לי כל כךך זמן כרגע.. תגיבוו אם אהבתם ואמשיך❤

אבודה פרק 5

Thael 20/02/2017 737 צפיות 2 תגובות
היי!!!❤❤ אני מצטערת שלא העלתי פרק הרבה זמן פשוט היה לי מבחנים???? אני מקווה שתאהבו ותגיבו.. כתבתי הכי מהר שאני יכולה ואני מצטערת אם יש שגיאות כתיב או חוס בניקוד, לא עברתי על זה כי אין לי כל כךך זמן כרגע.. תגיבוו אם אהבתם ואמשיך❤

●נקודת מבט רון●
עברו להם 45 דקות שאני בחדרי נכנס להתקלח מחליף בגדים ונח על המיטה.
הטענתי את הנייד ויצאתי מהחדר לראות מה עם תהל.
“תהל אני נכנס”,אמרתי.
נכנסתי לחדרה והיא איננה.
פתחתי את דלת האמבטיה בחדרה כשאני מוצא אותה על הריצפה עם מגבת חלוק וראשה בשירותים.
תפסתי לה את השיער כשאני עוזר לה להתרום.
“תקיאי חיים שלי זה יעשה לך טוב”, אמרתי.
היא הפסיקה להקיא והתחילה להשתעל ולהשען על הקיר.
שטפתי לה פנים ועזרתי לה לקום מהריצפה.
“לא מתאים לך לשתות ככה”,אמרתי.
“תתלבשי ,אני בחוץ מחכה”,אמרתי.
יצאתי מחדרה וסגרתי את הדלת כשאני יורד למטבח ורואה את יוסי.
הוא חייך חיוך ונתן לי לחיצת יד.
סובבתי אותו וחנקתי אותו בגרונו כשאני מצמיד אותו לקיר.
“מה עשית לתהל”שאלתי באוזניו כשאני מכה בראשו בקיר.
“למה היא מפוחדת מימך”צעקתי כשאני מעיר את הבית.
“תענה לי”אמרתי והוא שתק .
“לא עשיתי לה כלום”יוסי אמר מבוהל.
הרגשתי שהתנפלתי עליו יותר מידי.
עזבתי אותו לאט ועליתי לחדר של תהל עם כוס מים.
“אני נכנס”,אמרתי.
נכנסתי והיא שכבה במיטה לבושה כשראשה שקוע בין שני כריות רכות וחמימות.
“מה יפה שלי,מה עובר עלייך?”,שאלתי כשאני מניח את ידי על פניה ומקרב אותה אלי.
“אני מרגישה מוזר,אני לא שולטת בגוף שלי”תהל אמרה ודמעה יצא מעיניה.
“את בסטלה חיים שלי, שתית יותר מידי” ,עניתי.
קמתי פתחתי לה את החלון והתיישבתי חזרה על המיטה שלה כשהיא כבר כמעט רדומה.

●נקודת מבט תהל●
קמתי במהירות לקול צרחות בבית.
“פאק מה”,מלמלתי לעצמי.
השעה הייתה 2 בצהריים.
למה קמתי עכשיו?!
הייתה לי סחרחורת נוראית.
קמתי מהמיטה כשאני שוטפת פנים ומצחצחת שיניים .
התלבשתי מהר מכנס גינס וחולצה שחורה עם מגף ומעיל.
בחוץ היה קריר ומעט מעונן.
“ביי”,אמרתי.
סגרתי אחרי את הדלת ונכנסתי לרכב כשאני נוסעת ישירות לעבודה.
הדרך הייתה פנויה ללא פקקים.
“שלום”,אמרתי.
נכנסתי למשרד שלי ,הורדתי את המעיל והתיישבתי מול המחשב כשאני מדליקה אותו ומכניסה לי כוס נס למשרד.
“בוקר טוב גם לך”,אמרה אנה.
“בוקר טוב”,אמרתי.
קמתי אליה ונתתי לה חיבוק של בוקר ויצאתי למרפסת לעשן יחד איתה.
“תקשיבי אחותי,היה אתמול נדיר”,אמרתי.
“מייק עצבני על האיחור שלך”, אמרה אנה.
“יעבור לו”,עניתי.
סיימנו סגריה והתיישבתי בחדרי כשאני מתחילה לעבוד ולהכניס מידע למחשב.
“תהל תגשי לחדר פגישות עוד חמש דקות”, מייק אמר.
“אני עסוקה”,עניתי.
הוא התקרב לשולחן שלי והכה בו בחוזקה.
“אני הבוס שלך,ואני אחליט”,מייק אמר בקול גבוה.
שתקתי והוצאתי עוד סגריה כשאני יוצאת למרפסת ומדליקה אותה.
הוא עבר מולי עצבני והמשיך למשרדו.
כיביתי סגריה והתקדמתי לחדר פגישות כשאני מתיישבת בסוף.
החדר היה מלא בכל הפקידות והעובדים במשרד.
מייק לקח את המיקרופון והחל לדבר.
“אני רוצה להכיר לכם את המנהל של המשרד, שהוא המנהל שלי” מייק אמר .
הוא ירד מהבמה ומיד אחריו עלה המנהל.
“שלום אני אדריאן” אמר המנהל.
הסתכלתי טוב ונשארתי המומה.
שוב הוא מגיע לכל מקום שאני נמצאת!
“אני רוצה להודות לכולם על הסדר והעבודה הרואיה,אני מעריך את כולם ואני מודה לכם מקרב לב” ,אדריאן אמר.
“תצאו להפסקה ותחזרו עוד כמה דקות ותתעדכנו”אדריאן אמר וירד מהבמה.
יצאתי מהחדר לכיון המשרד שלי כשאני מתיישבת על הכיסא ולא מבינה מאיפה הבן אדם הזה צץ.
“תהל “,אדריאן אמר.
התיישבתי במקומי כשאני מקלידה במחשב ומתעלמת.
“לא יעזור לך להתעלם ממני,תלכי לאכול ויש לי שיחה איתך” אדריאן אמר.
על מה נפלתי לעזאזל,חבר של מייק.
שתי פלצנים .
“אני אחליט מה לעשות בזמני,אודה לך אם תלך עכשיו”אמרתי בקול גבוה כשאני מלאה בביטחון.
“את חצופה”,אדריאן אמר.
“למה כי עדיין לא הסכמתי להזדיין איתך?”שאלתי .
“מי את חושבת שאת?!”,אדריאן שאל בקול גבוה כשהוא התחיל להאדים.
“אני באתי לעבוד להרוויח כסף וללכת הביתה,לא לזיוני שכל”,אמרתי בקול נמוך ותוקפני.
“תיגשי עוד שתי דקות לחדר משימות,מכאן אני לא מעוניין לדבר איתך”,אדריאן אמר והלך.
סגרתי את הדלת של המשרד ופתחתי את החלון כשאני מדליקה שוב סיגריה ומרגיעה את עצמי.
אני יודעת שדברתי מגעיל ומלוכלך אבל הייתי חייבת שהוא יעזוב אותי,אני לא רוצה קשר אליו.
לא רוצה קשר לבן אדם עשיר שבחורה אצלהם זה רכוש ואפשר לקנות אותה בכסף.
אני לא בנויה לזה.
שתיתי קצת מהבקבוק קולה שהיה על השולחן והתנשפתי.
לאחר כמה דקות זרקתי את הסיגריה ויצאתי מהמשרד.
“חיכינו לך פרינססה”,מייק אמר בציניות.
“כל כך שמחה שכל זה בשבילי”עניתי לו בהתחכמות.
“שבי במקומך”,אדריאן אמר.
הלכתי למקום האחורי והתיישבתי ליד אנה ועוד חברה מהעבודה.
מייק לקח את המיקרופון והחל לדבר על איך לעבודה בקפדנות ולהיות אחראים ,והתחיל להסביר איך להתמודד במצבים שמתפקשש.
“משוחררים”,מייק אמר. כולם נעמדו והתקדמו לכיון היציאה.
“תהל,כן כן את! את מפוטרת “מייק אמר במיקרופון והחמיא לעצמו במלוא הגאווה.
שתקתי ויצאתי מהחדר ישיבות.
לקחתי את המעיל והתיק מהמשרד והמתנתי למעלית.
“תהל”,אדריאן אמר.
“אל תדבר אלי בכלל”,עניתי בתוקפנות.
“אנחנו נסדר את זה”,אדריאן אמר.
“אני יודעת שזה הכל בזכותך,תחמיא לעצמך יצאת גבר”,אמרתי.
“להתראות תהל,ותכבדי את המנהל שלי”,מייק אמר.
הוא התקדם לכיון שלנו ואני נכנסתי למעלית.
אדריאן הניח את רגלו ועצר אותה כשהוא נכנס ויחד איתו מייק.
המעלית ירדה ונעצרה בקומה 3 אדריאן יצא ונשארנו רק אני ומייק.
המעלית המשיכה לרדת והייתה שתיקה.
“את בסה”כ העובדת הכי כוסית שלי”,מייק אמר והעביר את ידו על גופי בנחישות עם בטחון.
“אל תיגע בי מנובל”,אמרתי מוציא את ידו שחזקה ממני.
“ידעת לעשות ממני צחוק ליד כולם,מה עכשיו את מפחדת”,מייק אמר.
רגלי החלו לרעוד, למרות כל הביטחון שלי התחלתי להחוויר ולהרגיש במצוקה.
“תעזוב אותי “,צעקתי כשמייק קרע לי את המעיל כשהוא פתח באכזריות.
צלצלתי בפעמון המצוקה ומייק התרחק ממני.
המעלית נפתחה בקומה קרקע .
יצאתי ממנה במהירות ומייק עלה בה בחזרה.
המעלית נסגרה והרגשתי תחושת הקלה.
“אני חייבת מים”אמרתי לאיש ביטחון שעמד לידי.
נעמדתי צמוד לקיר והרגשתי חיוורת .
מייק ואדריאן עברו לידי ובאותה שניה חשבתי שאני היום מתה.
“מה קרה”אדריאן שאל ואני השפלתי את מבטי.
ראיתי את הסימן שמייק עשה לי עם ידיו.
הוא סימן עם היד על צווארו, שזה אומר שאם אני הוציא מילה..אני מתה.
יצאתי מהמבנה במהירות והתקדמתי לחניה כשאני מתיישבת בין 2 רכבים ומסתירה את עצמי.
הדמעות זלגו וגופי לא הפסיק לרעוד.
הרגשתי סחרחורת והנחתי את ראשי על הקרקע .
לפתע הגיע שומר והזעיק עזרה בקשר.
רצו אחריו עוד 3 והרגשתי יותר בטוחה.
“תשתי”,השומר אמר ועזר לי להתיישב כשהוא עוזר לי לשתות מהבקבוק מים.
“מה קרה כאן”,מייק שאל.
שמעתי את קולו והסתובבתי כשאני רואה אותו עם אדריאן.
“תשאירו אותי רגע איתה לבד”,אדריאן אמר .
“לא לא”,צעקתי מבוהלת ודמעות פרצו מעיניי.
“תשאירו אותנו לבד בבקשה”אדריאן אמר הגביר את קולו.השומרים הלכו ונשארנו אני ואדריאן כשגופי שוב החל להיחרד ולרעוד.

●נקודת מבט אדריאן●
“תסתכלי עלי” אמרתי לה מספר פעמים.
היא השפילה מבט ולא הסתכלה.
“תהל מה קורה”,שאלתי.
היא נשכבה שוב על הקרקע ועצמה את עינייה.
החזקתי לה את היד ובדקתי לה דופק.
דופק לב שלה היה מהיר במיוחד וזה היה מסוכן.
“מייק זוז”אמרתי והקמתי אותה בגופי כשאני מכניס אותה לרכב שלי.
“אדיראן אני מצטער על כל מה שקורה,לא מכבד בכלל המחזה הזה, היא סתם ילדה חצופה”מייק אמר.
“אני אקח אותה,אני אטפל בה תמשיך בעיסוקך”מייק הוסיף.

אבודה פרק 5
דרוג הסיפור 4.6 | 5 מדרגים

תגובות (2)

יאוו אני מאוהבת בכתיבה שלךךך !!
זה סוחף וזה מושלם ואני מחכה רק שתמשיכיייי

21/02/2017 18:10

    תודה❤

    22/02/2017 00:04
סיפורים נוספים שיעניינו אותך