אביטלו'ש פרק 3

time machine123 18/07/2016 501 צפיות אין תגובות

ככל שאביטל התעמקה במחשבות חיוביות , כך היא הבינה שזו הדרך
היחידה שיש לה כדי להצליח עם האחים שלו ולשנות את חורש לראות
את הדברים כמו שהם. עם הרצון העז שלה להצליח ולשנות אחרים ,
היא מסוגלת לנגוע בליבם ואף להיכנס לליבו של חורש. אביטל ידעה
שהיא מסוגלת לעשות זאת , היא לא תוותר על הילדים האלה בקלות
רבה.
בזמן שתמיר הלך לדבר עם חורש , וחורש אבה להקשיב לו וזאת
בתואנה שהוא עסוק.
" נראה לי שאנו צריכים לדבר , למה אתה מוציא את תסכוליך על
אביטל , היא לא אשמה בתאונת המטוס שבעקבותיה ההורים נהרגו. "
התעקש תמיר לדעת.
חורש הסתכל סביבו כמי שמסתכל על דרך שהוא לא יכול לשוב אליה.
" את התשובה אתה יודע בעצמך , הנושא שהעלית עכשיו לשיחה איתי
היא אסורה בהחלט. לא נתתי לך אישור לדבר איתי גלויות על מה
שקרה להורים שלנו בתאונת המטוס." אמר חורש בטון קשוח.
" אז תרשה לי להגיד לך שאני לא אסכים לכך שתפגע באביטל יותר ,
כי היא בחורה טובה והגונה ולא מגיע לה שתפיל עליה את כל
ההאשמות שלך בגלל שאתה כועס על החיים על כך שהחיים לא הוגנים
ואכזריים. אין מה לעשות , צריך להבין שזה מאת השם. תפסיק
להאשים את עצמך." העיר תמיר בחומרה. הוא לא היה יכול לסבול
שחורש מפיל את האשמות שלו על בחורה טובה כמו אביטל על כך
שהוריו נהרגו בתאונת מטוס בגלל הכעס שלו על החיים.
" תפסיק לדבר איתי על הנושא הזה , הרי אתה יודע שהנושא מאוד
עדין ורגיש. ותצא מן המשרד שלי בזה הרגע. לא ביקשתי שתבקר אותי
על התנהגותי הרעה כלפי אביטל. אביטל דוחפת את אפה לעניינים שלא
שלה, תמסור לה שתיזהר ממני למה אני יכול להעיף אותה בגלל
התערבותה בחינוך שאני נותן לכם. היא רק מטפלת ושכדאי שתתרכז
בעבודה שלשמה היא הגיעה לפה." התרגז חורש.
" איתך אי אפשר לדבר , זה כמו לדבר עם הקיר. ידעתי שתגיד את
זה. הרי אתה אף פעם לא תראה רגשות , אתה איש קרח. זה מה שאתה ,
עכשיו תרגיש בדיוק מה שאביטל מרגישה." סיכם תמיר בפנים אדומות
.
" תקשיב , תמיר , זאת הפעם האחרונה שאני רוצה לשמוע על נושא
שיחה מעין זה. אני לא רוצה להעלות שוב את הנושא של תאונת המטוס
שבגללה קרה מה שקרה להורים שלנו. " קבע חורש.
" בטח שיותר קל לברוח ממה שאתה מרגיש, ולא לדבר על זה לעולם.
שיהיה לך יום טוב . אתה מרגיש יותר טוב." אמר תמיר ברוגז כי
הוא לא הצליח לדבר עם חורש.
" לא ממש , אני אודה לך אם תתן לי להמשיך בעיסוקיי . להתראות
תמיר. " חתם חורש וסגר את הדלת אחרי שתמיר יצא מהמשרד.
תמיר עלה לעבר חדרה של אביטל הוא קודם דפק על הדלת כאות
לנימוס.
" אחר צהריים טובים לך , אביטלו'ש." הוא לא חייך וישב על הכיסא
שבקרבת שולחן הכתיבה.
היא הפנתה את מבטה לעברו , חייכה ואז אמרה : " נו, אז בסוף
הצלחת לדבר עם חורש?" שאלה אביטל בסקרנות.
" כן , ותאמיני איזה אטום הוא , צדקת , אי אפשר לדבר איתו. אני
מכיר את אחי יותר טוב ממך." קרא תמיר בהרהור.
" מה חדש אצלו?" שאל תמיר בעניין.
אביטל שלחה אליו מבט תמה ואז אמרה : " מה חדש אצלו? שהוא פוחד
לטוס בגלל שהוריו נהרגו בתאונת מטוס." אמרה אביטל בלי לשים לב
למבט שחלף על פניו של תמיר כשהזכירה את הוריו.
" אביטל! למה את מזכירה את הורי? את הנושא הזה אסור להעלות
לשיחה בכלל. " הוסיף תמיר ברגש.
" אויש, סלח לי תמיר , לא התכוונתי לפגוע בך, אני מבקשת מחילה
שהזכרתי את הוריך בשיחה." התחננה אביטל.
" זה בסדר, ההתנצלות התקבלה. אין לך מה להצטער." אמר תמיר
בחיוך מבין.
" טוב , אני זזתי." חתם תמיר וירד במדרגות לכיוון הדלת כי יש
לו חוג טניס .
" שיהיה לך בהצלחה , תמיר, ספר לי איך היה." איחלה אביטל
בחיוך.
" תודה רבה , נתראה ." קולו נשמע בחלל המסדרון כשירד במדרגות.
הוא התנשף קלות.
לאחר מכן , אביטל ירדה במדרגות כי רצתה לעזור ללידור ולמאור
בשיעורי הבית שלהם. היא מצאה אותם יושבים על הספה בסלון
ופותרים תרגילים בחשבון.
" צריכים עזרה? באתי לקראתכם." קראה אביטל בחביבות.
" אה , זה בסדר אנחנו מסתדרים." אמרו השניים ביחד


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך