אביטלו’ש 3 – פרק 2

time machine123 18/03/2016 386 צפיות אין תגובות

די , עונג מתוקה שלי אל תבכי יותר אני כאן. תראי עונג , מה
דעתך שנמשיך את השיחה הזאת מחר. אוקיי?” הציעה אביטל והדביקה
לעונג נשיקה על המצח.
” בסדר, אני הולכת לחדר כדי לראות סרט במחשב.” קראה עונג ועלתה
במדרגות לעבר חדרה.
” היי , אביטל ברצוני להמשיך את השיחה מאיפה שהפסקנו , ולהגיד
לך שאני כבר לא יכול להיות בלעדייך , באמת. אני זקוק לך.” הוא
התקרב אליה ונישק אותה .
אביטל עצרה את הנשיקה כשרגשות אשם הציפו את כל כולה והיא לא
יכולה להימנע מזה.
” שיאל , תראה בתור התחלה כדי שניפגש בסתר , לא לספר לכולם
שאנחנו זוג. כי מצד אחד אני אוהבת אותך אבל מצד שני הילדים
עדיין באבל על מות אחיהם הבכור בתאונת דרכים. אולי אם אספר להם
עכשיו זה ישבור אותם.” סיכמה אביטל בתחושת צער עמוקה מלווה
במהלך השיחה שלה עם שיאל.
” אבל אני אוהב אותך , ומה חטאנו בזה שאנחנו אוהבים זו את זה?!
אני לא מבין אותך , אני לא מסכים איתך שצריך להיפגש בסתר
ושהילדים לא יידעו את האמת. את יודעת מה? אני חושב שאנחנו
צריכים לקחת פסק זמן .” אמר שיאל בחוסר ברירה.
” אני אוהבת אותך שיאל אני רק אומרת שצריך בתור התחלה , אתה
יודע להיפגש בסתר כדי לא לפגוע בילדים, אני רוצה להיות איתך
וגם אני לא רוצה שהילדים יחשבו שיש בינינו משהו.” הבהירה
אביטל.
” אם את חושבת ככה , נראה לי שהבעיה לכך שאנחנו לא נהיה ביחד
זאת את . אז שיהיו לך חיים יפים . אני לא נולדתי כדי לסבול.
וגם חיים רק פעם אחת . אביטל , כאן נפרדות דרכנו , שלום!” סיכם
שיאל ופנה ללכת לדרכו מאוכזב ושבור לב.
” שיאל , חכה שנייה . לא התכוונתי לומר שניפרד , אתה מוציא
דברים מהקשרם .” ניסתה אביטל להסביר את עצמה.
“אז מה התכוונת לזה שאת לא רוצה להיות איתי בגלל הילדים? נמאס
לי לחכות , היתה לי סבלנות ועכשיו היא מתחילה לאזול.” הוסיף
שיאל בכנות ובכעס. הוא עלה במדרגות במהירות הבזק.
אביטל נאנחה בייאוש ועלתה במדרגות לעבר חדרה , שלחה את ידה
לעבר אלבום התמונות שהותיר לה חורש. היא דפדפה במהירות ,
מסתכלת בחצי מבט על התמונות האחרונות שצולמו מהטיול האחרון
שלושה שבועות לפני שהיא וחורש יצאו לטיול המשותף שלהם וכמעט
היא בכתה , אך הדמעות לא ירדו . ” אוי חורש , כמה אתה חסר לי,”
היא קראה בעצב , לא מניחה לדמעות לפרוץ מתוכה.
” חורש , חורש איך זה הלכת? והותרת בלבי צער רב אחרי הפעמים
הרבות שבהם התווכחנו , לא הבנתי באמת שיקרה לך משהו וזה יהיה
סופי . איך זה שלא דיברתי איתך כשעוד היה אפשר. היית בחיים
ועוד היינו יכולים לשנות המון דברים. איך אני יכולה להמשיך
הלאה?” שאלה את עצמה בכאב.
“איתי את יכולה להמשיך הלאה . מותר לך להיות עצובה , שמחה
וטבעית כמו שאת. את יכולה להיות כל מה שאת רוצה. בבקשה אביטל
תפתחי לי את הדלת בגלל שאני אוהב אותך. החלטתי שאת מה שהלב שלי
בחר, רק איתך אני מאושר.” התחנן שיאל.
” טוב , שיאל . אני פותחת לך את הדלת. ותדע לך שאני לא כועסת
עלייך . אני לגמרי מבינה אותך. ” קראה אביטל ופתחה את הדלת ,
שיאל נכנס ועמד מול אביטל.
” אביטל , הכעס שלי היה רגעי . אני מבין את מה שאת אומרת ואני
מצטער על הדברים שהטחתי בפנייך , זה היה טיפשי , אני מודה. אבל
הרגשות שלי כלפייך כנים ואמיתיים , אני אומר את זה לפנייך בשיא
הרצינות.” הוסיף שיאל בכנות.
” אוקיי , אני מניחה שמוטב שהילדים לא יידעו בינתיים שאנחנו
יוצאים. כדי שניפגש בסתר ולא במקום גלוי כי הילדים יראו אותנו
ביחד. ואני לא רוצה שזה יקרה.” הרגישה אביטל צורך לומר.
” אביטל, אני אוהב אותך , אני באמת זקוק לך. אל תלכי בבקשה.”
אמר שיאל ברגש , התקרב אליה ונישק אותה.
עונג עברה במקרה מול חדרה של אביטל והתקרבה לעבר הדלת הסגורה .
” אביטל , את כאן ?” שאלה עונג ודפקה על הדלת. אין קול ואין
עונה. עונג ויתרה והלכה לה לדרכה.
” לא , שיאל! אני לא יכולה! אני לא רוצה להיות אגואיסטית . אני
לא רוצה לשקר לילדים!” התמלאה אביטל ברגשות אשם. היא עצרה את
הנשיקה בפתאומיות.
” מה זאת את לא יכולה? אני אוהב אותך! אביטל , את חייבת להבין
את זה ושנהיה ביחד סוף סוף! את חשובה לי מאוד , ידעת את זה?”
הצהיר שיאל.
” אני לא מסוגלת לחשוב רק על עצמי , יש עוד אנשים בסיפור הזה,
והסיפור הוא שאנחנו לא נוכל להיות ביחד כי הילדים עדיין באבל
על מות אחיהם הבכור. אתה יכול להבין את זה?” קראה אביטל בתסכול
.
” לא , מה אני יכול להבין! אביטל , אני אוהב אותך באמת . אני
רוצה שתהיי איתי ואנחנו נישאר ביחד, טוב? אני לא אתן לך ללכת
שוב! כי אני אוהב אותך זאת האמת ואני לא יכול לשנות את זה בשום
דבר אחר, פשוט אוהב אותך!” הוסיף שיאל בקול שבור. אביטל
התבוננה בו בתסכול.
” אני מבינה שאתה אוהב אותי והכול , אני פשוט לא יכולה לחשוב
רק על עצמי. כי אני חייבת לקחת אחריות על הילדים האלה. אני לא
יכולה להיות אגואיסטית ולהיות איתך בגלל שאתה מחליט בשבילי
שאני צריכה להיות בקרבתך בכל מצב יהיה אשר יהיה. האחריות הזאת
היא לא רק שלי , היא גם מוטלת עלייך.” קראה אביטל במעשיות.
” את מוותרת עליי? מה זה אומר , שניפרד? אני אוהב אותך בבקשה
אל תנתקי אותי ממך אני ממש אוהב אותך.” שיאל התחיל לפרוץ בבכי
ואביטל נלחצה מהבכי שלו.
” לא , אל תבכה . אני לא יכולה . מה פתאום להיפרד? נראה לך
שאני מסוגלת להיות בלעדייך? בחיים לא!” ניסתה לנחם אותו.

אביטלו’ש 3 – פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך