אהבה אסורה למימוש!!! פרק 11-השיחה!

Osher Azaria 23/05/2015 722 צפיות 4 תגובות

התעוררתי בבוקר מצלצול שעון המעורר של אבישג, השעה הייתה שש וחצי, אבישג גם התעוררה ושפשפה עיניים.
“בוקר טוב” אמרתי לה
“בוקר טוב” היא אמרה והתמתחה
“אני צריכה ללכת הביתה כדי להתארגן לבית הספר אז ניפגש כבר שם” שאלתי אותה, כדי להתחמק ממה שהיא עומדת לשאול ‘איך את אחרי אתמול’ או ‘מה החלטת’ כי אני לא איך אני מרגישה או מה החלטתי כי אנחנו לא יכולים להיות ביחד.
“אוקי, אה ואני יודעת שלא רצית לשמוע עליו עכשיו אבל יש לו יום הולדת ביום שישי אז צריך לחשוב מה לעשות לו אם בא לך להשתתף”היא אמרה לי ורק אז נזכרתי שיש לו יום הולדת, הנהנתי נעלתי את הנעליים לקחתי את המפתחות והטלפון ויצאתי מהחדר שלה.
כשעברתי בסלון ראיתי אותו,ראיתי את נהוראי, הוא ישב על הספה ובהה בנקודה אחת שבסלון הוא היה נראה עצוב, ומתוסכל, באותה השנייה רציתי לנשק אותו ולהגיד לו שאני אוהבת אותו מאוד ושאני כן רוצה להיות איתי ורק איתו, אבל הגורל שלנו אכזר, אני טסה בעוד שבוע לשנתיים והוא נשאר פה. אחרי שתי שניות הוא הסתובב וראה אותי הלב שלי נשבר כשראיתי שהעיניים שלו אדומות ונפוחות, לא יכולתי שלא לעשות כלום,רצתי אליו וחיבקתי אותו חזק והוא חבק אותי.
“אני מצטער, על איך שהתנהגתי אתמול” הוא לחש לאוזן שלי ומחצתי אותו ייותר בחיבוק
“רוצה שנצא ונדבר” שאלתי אותו בשקט והוא הנהן,יצאנו לחצר והתיישבנו על הנדנדה, היה כמה שניות של דממה ונהוראי התחיל לדבר
“למה אמרת לי שאני לא יעשה את זה יותר קשה ממה שזה, כאילו למה התכוונת” הוא שאל אותי חושש
“למה אתה נישקת אותי”שאלתי אותו מתעלמת ממה שהוא שאל אותי
הייתה שתיקה של כמה שניות ולבסוף הוא ענה
“א…אני מאוהב בך מכיתה ח ולא יכולתי לעשות אם זה כלום, אני תמיד רציתי להיות איתך, ושנהיה ביחד, אבל אני חבר של אליאב וידעתי שזה יפריע לך בגלל זה לא סיפרתי לך אף פעם, כשראיתי אותך אתמול בלילה הבנתי שאם אני לא יעשה את זה עכשיו במיוחד כשאת טסה עוד שבוע אני לא יוכל לספר לך את זה אף פעם כי את תהיה בקצה השני של העולם, רחוקה מימני”הוא אמר לי בלי לנשום, בזמן שהוא אמר לי את זה הסמקתי הפכתי לעגבנייה, אף פעם אף אחד לא אמר לי כזה דבר.
שתקתי לא יכולתי לדבר קפאתי בנדנדה, המילים לא יצאו לי מהפה, פשוט קפאתי.
“אין לך מה להגיד לי אחרי כל מה שאמרתי לך” הוא שאל אותי בעדינות
“י..יש לי אני פשוט לא מסוגלת להגיד אותם”אמרתי לו
“מה כבר כל כך קשה להגיד גם אני אוהבת אותך ואז לנשק אותי”הוא שאל אותי צוחק
“אם זה מה שאתה רוצה” אמרתי לו ונישקתי אותו, הלשונות שלנו התמזגו, לשונו ליטפה את שלי, הוא מנשק מדהים. אחרי כמה דקות התנתקנו.
“ואוו, לזה לא ציפיתי”הוא אמר עם חיוך משועשע על פניו, העיניים שלו זהרו והתמלאו בשמחה.
מה יהיה איתנו עכשיו”הוא שאל בעדינות ובחשש
“אני לא יודעת, אנחנו נצטרך להיפרד עוד כמה ימים עם נהיה ביחד, וגם אם לא”אמרתי לו
“נהוראי אני לא יעמוד בזה”אמרתי לו והתחלתי לבכות, הוא אסף אותי לחיבוק ראשי היה בחזהו וראשו היה על ראשי מנשק לי את המצח. לאט לאט הרמתי את ראשי והסתכלתי לעיניו החומות העדינות והמהפנתות.
“אנחנו לא נוכל להיות ביחד” אמרתי לו עצובה, שבורה.
” א..אני צר..יכה ללכת “המשכתי מגמגמת קמתי מהנדנדה ויצאתי מהבית בשקט מתקדמת לעבר האוטו שלי, נכנסתי לאוטו התנעתי אותו והתחלתי לנסוע לעבר הבית שלי. אחרי כמה דקות הגעתי, סגרתי את האוטו ונכנסתי לבית. אליאב ישב באי שבמטבח ושתה את הקפה שלו.
“בוקר טוב”אמרתי לו ונשקתי ללחי שלו
“בוקר טוב”הוא אמר לי ועליתי לחדר שלי, התקלחתי הורדתי את כל האיפור שנשאר לי מאתמול והתלבשתי, לבשתי חולצת בית ספר בצבע ורוד כהה, וטיי’ץ אפור, נעלי אדידס שחורות, שמתי צמיד זהב על היד ושעון עדין ויפה, שערי הבלונדיני והגלי היה אסוף בקוקו, התאפרתי קצת שמתי מייק-אפ,מסקרה אודם אדום עדין, לקחתי את התיק של אדידס ושמתי בתוכו את הדברים לבית הספר. ירדתי לסלון ואליאב ישב שם בטלפון.
לקחתי את הסנדווי’ץ שאימא הכינה לי וחזרתי לסלון.
“אתה לא בא אנחנו מאחרים” שאלתי אותו
“כן, כן אני בא” הוא אמר לי ויצאנו, אני לאוטו שלי והוא לשלו.
התנעתי את האוטו ונסעתי לבית הספר, שמתי את השיר ‘ואם היינו יחד’ של דודו אהרון על פול ווליום ככה שאני לא יכולתי לשמוע אפילו את המחשבות שלי.
אחרי כמה דקות הגעתי לבית הספר. יצאתי מהאוטו ונעלתי אותו, וכך גם אליאב. נכנסנו לבית הספר והתפצלנו אני הלכתי לספסלים והוא למחששה.
בספסלים פגשתי את רותם ואבישג.
“את בסדר, אבישג עכשיו סיפרה לי הכל”היא אמרה לי וחיבקה אותי, אחרי כמה שניות התנתקנו מהחיבוק וחיבקתי גם את אבישג והתיישבתי לידן בספסלים, אבל באותה באותה השנייה שהתיישבתי הצלצול צלצל נכנסנו לכיתה והמורה אחרינו, אבישג ורותם ישבו אחת ליד השנייה כי רציתי לשבת לבד
“בוקר טוב תלמידים” המורה אמרה
“בוקר טוב, לחמור ולדוב” אליאב אמר כשניכנס לכיתה עם עוז ונהוראי
“בוקר טוב לך אדון פרץ” המורה ענתה לו
“תתיישבו במקומות שלכם, ותהיו בשקט” המורה ציוותה עליהם בחצי צעקה
“המורה איזה יפה את היום” עוז אמר ושרק לה, כל הכיתה צחקה על השריקה שלו
“עוף לי מהכיתה” המורה צרחה עליו, ועוז יצא.
“עוד מישהו רוצה לעוף מהכיתה” המורה שאלה בציניות, אבל נהוראי הרים את היד
“אני”הוא אמר, הסתובבתי וראיתי את העיניים שלו מסתכלות עליי
“סליחה, אדוני החצוף זאת הייתה שאלה רטורית” המורה אמרה לו
“אז אני עניתי לך על השאלה הרטורית המפגרת שלך” הוא ענה לה יצא מהכיתה וטרק את הדלת.
לא חשבתי פעמיים והרמתי יד
“כן קורל” המורה פנתה אליי
“המורה אני יכולה להתפנות” שאלתי אותה
“בסוף לא יישארו לי תלמידים בכיתה”המורה אמרה לנו עצבנית
“אז אפשר”שאלתי אותה
“טוב צאי” היא אמרה לי ויצאתי מהר מהכיתה, ניחשתי שנהוראי במחששה אז הלכתי לשם.
זאת תהיה הפעם הראשונה שאני במקום הדוחה הזה. אחרי שתי דקות הגעתי למחששה וראיתי את נהוראי יושב עם עוז והם עישנו סיגריה.
“היי” אמרתי לעוז כשחיבק אותי, נהוראי היה מופתע ליראות אותי פה וגם עוז
“מה את עושה פה”עוז שאל אותי
“באתי לדבר עם נהוראי” אמרתי, ונהוראי הרים את מבטו אליי
“אני יכולה לדבר איתך” שאלתי אותו והושטתי לו יד כדיי שנלך מפה לדבר במקום אחר, והוא הנהן ושם את ידו על ידי.
גררתי אותו אחרי והתיישבנו אחרי בית הספר על הדשא
“למה אתה מתנהג ככה”שאלתי אותו
“כי אני לא יכול לראות אותך ולדעת שאני לא יכול להיות איתך, אני לא יכול להסתכל עלייך ולא להתאפנט מהמבט שלך, או לא לצלול לתוך העיניים היפות שלך”הוא אמר לי בוכה
“אל תבכה בבקשה, זה לא מתאים לך” אמרתי לו שמתי את שתי כפות ידי על לחיו וניגבתי לו את הדמעות
“אבל זה כואב לי, כואב לי ושורף לי החזה לדעת שאת לא שלי” הוא אמר לי מתענג במגע ידי על פניו .
“אני שלך, אבל אני לא יכולה להיות איתך” אמרתי לו
“אז מה זה עוזר לי, אם ילד בניו- יורק יציע לך להיות איתו את תסכימי כי את לא פה” הוא אמר לי
“למה אתה חושב ככה” שאלתי אותו בקול רגוע
“כי את תהיה בקצה השני של העולם ואני יישאר פה, עם חור בלב” הוא אמר לי, הלב שלי נמס ממה שהוא אמר לי, הורדתי את הידיים שלי מהלחיים שלו והוא שם את הידיים שלו על הירך שלי
“אל תטוסי, בבקשה, אני אוהב אותך למה את לא מבינה את זה” הוא התחנן בפניי, ואמר לי, אני לא יכולה לא לטוס, אבל אני גם לא יכולה לטוס כי אני אוהבת אותו.
“אני גם אוהבת אותך, אבל אני לא יכולה, כנראה שלא נועדנו להיות ביחד” אמרתי לו מלטפת את הלחי שלו, נעמדתי והלכתי לכיוון הכיתה, עיניי מנסות לא לפרוץ בבכי, ומרוב שאני מנסה לא לבכות יש לי גוש מחנק בגרון, נגשתי לקולר ושתיתי מים, זה כאב, הרגשתי כאילו מעבירים לי סכין בגרון ושאני פשוט צריכה לבלוע את הסכין הזאת.
כשסיימתי לשתות נכנסתי לכיתה.
” קורל, כמה זמן היית בשירותים, עבר כבר שלוש תרבעי שיעור” המורה צרחה עליי
“תפסיקי לצרוח, ואם את רוצה לדעת למה לקח לי הרבה זמן אז אני יחשוב אם לספר לך טוב” צרחתי על המורה כשמעיניי יורדים דמעות, התיישבתי במקומי ושמתי את הראש על השולחן.
המורה הייתה בשוק לגביי מה שאמרתי לה, זאת הייתה הפעם הראשונה שצרחתי או צעקתי או בכלל התחצפתי למורה.
אחרי רבע שעה הצלצול צלצל, אספתי את חומרי הלימוד שלי ויצאתי עם רותם ואבישג לקפיטריה.
“מה זה היה”רותם שאלה אות
“מה זה היה מה” שאלתי אותה תמימה
“למה ענית ככה למורה, זה לא מתאים לך” אבישג אמרה לי
“נהוראי ביקש מימני לא לטוס , שאני יישאר איתו והוא גם אמר לי שהוא אוהב אות ואמרתי לו שאני גם אוהבת אותו, אבל אני לא יכולה להישאר ושכנראה לא נועדנו להיות ביחד” אמרתי להן והן חיבקו אותי ,חיבוק חם ואוהב
“יש לו יום הולדת את מתכוונת לבוא ביום שישי” אבישג שאלה אותי חוששת.
“נראה לי שכן, מה את עושה לו השנה” שאלתי אותה
“מסיבת הפתעה, או במועדון או בבית” היא אמרה לי, חשבתי אולי הם יעשו אצלנו בגינה, כי הגינה שלנו ענקתי וגם יש לנו ברכה וכל מיני כאלה.
” לכו לקפיטריה תכף אני באה” אמרתי להן
“מה קרה ” רותם שאלה אותי
“כלום אני פשוט צריכה לדבר אם אימא שלי” עניתי לה
“אוקי אנחנו מחכות לך בספסלים” אבישג אמרה לי התחבקנו והן הלכו, הלכתי למדרגות כדי שאף אחד לא יישמע אותי והתקשרתי לאימא שלי
“היי חמודה” אימא שלי אמרה
“היי אימא, אימא יש לי בקשה אלייך” אמרתי לה
“כן מה את רוצה”היא שאלה אותי
“לנהוראי יש יום הולדת ביום שישי אז חשבתי אולי נוכל לעשות לו את מסיבת ההפתעה עם הילדים מבית הספר בגינה שלנו, כי היא ענקית וגם ככה יוכלו להיות בברכה” אמרתי לה
“אני מסכימה אבל יש שלי שניי תנאים, אחד הם לא עולים לקומה למעלה, ושתיים הם לא יהרסו לי את הבית” היא אמרה לי
“אין לי בעיה את כל התמונות והדברים היקרים נוריד ונכניס לחדר שלך” אמרתי לה
“טוב אז זהו, פתרנו הכל, אה ואנחנו נהיה במשרד” היא אמרה, לאבא שלי יש חדר במשרד שלו ככה כשהוא לא מרגיש טוב או פשוט עייף הוא הולך לישון בו, יש לו שם מיטה זוגית, בר קטן, וכמה מדפים
“וואי אימא תודה”אמרתי לה
“בבקשה חמודה טוב אני צריכה לנתק ביי” היא אמרה לי וניתקתי. הלכתי לקפיטריה קניתי טוסט גדול עם תירס וזיתים, קניתי קולה וחבילה של מסטיקים בטעם מנטה, והלכתי לבנות.
“אבישג רוצה לעשות את מסיבת הפתעה אצלי בגינה” שאלתי אותה בזמן שהתיישבתי, היא נחנקה כי היא לא הבינה מאיפה הבאתי לה את זה
“אפשר”היא שאלה אותי
“חהחהחה כן אני שאלתי את אמא שלי היא רק ביקשה שלא יהרסו את הבית ולא יעלו לקומות למעלה” אמרתי לה
“עליי, תודהההה” היא אמרה וחיבקה אותי חיבוק חזק
“בבקשה” עניתי לה

אהבה אסורה למימוש!!! פרק 11-השיחה!
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (4)

תמשיכייי ימוכשרררתתת!♥♥♥מקווה שתקראי את הסיפור החדש שלי♥♥

23/05/2015 16:35

תמשיכי:)

24/05/2015 00:49

תמשיכי דחוף!!!!!!! :)
את מוזמנת לקרוא את הסיפור החדש שלי.

26/05/2015 19:44

יהההה סוף סוף אני קוראת את הפרק הזה כמה זמן חיכיתי להמשך … אני הורגת אותך אם את תעשי לי את זה שוב ,, מחר אני רוצה עוד פרק !!
חוןה עליך :*

27/05/2015 16:59
סיפורים נוספים שיעניינו אותך