אהבה היא תולדת הנתינה

Lola^^ 06/04/2017 592 צפיות 4 תגובות

בס”ד.
אני מאמינה בו. אני בוטחת בו. אני סומכת עליו. תמיד ידעתי שהוא פה, תמיד ידעתי שהוא מקשיב ונותן כי הוא הרי אוהב אותי. כמו שכתוב “אהבה היא תולדת הנתינה” והוא נתן לי בינה ושימחה. והוא פינק אותי בצחוק ואמונה. אבל יש רגעים שלמרות שאני מאמינה אני עדיין מתרגשת ומתפעמת מחדש כשהוא נותן לי שוב באהבה. יכול להיות שזה זקיק קטן מתוכי של ספק וחוסר אמונה? אוליי, אבל אותו הזקיק מחזיר לי מחדש את האהבה שלי אליו. והנה היום הוא שוב הפציע, דרש להיות נוכח כשמתנה חדשה לי הופיעה. ביקשתי והוא נתן, רציתי והוא פינק. תודה.
ונכון שאני לא צריכה את המתנות כדי לדעת שהוא אוהב אותי כי מספיק שהוא ברא את כל העולם בשביל בני האדם. בשבילך ובשבילי אבל.. עדיין כייף לקבל מתנות.

אהבה היא תולדת הנתינה
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (4)

קודם כל הכותרת נהדרת (אני מניחה שזה ציטוט אבל עדיין!)
ותמיד כיף לקבל מתנות :)

06/04/2017 23:56

זה ציטוט מהרב דסלר זצ”ל. שמחה שאהבת, לילה טוב^^

07/04/2017 00:07

הסתכלתי בחשבון שלך, יש מצב את בעלת תשובה?

09/04/2017 21:33

תמיד הייתי דתייה אך אני בתהליך התחזקות כבר שנה. חג שמח^^

10/04/2017 01:44
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך