אהבה שנייה -ספיישל-

bl_bar 09/03/2020 109 צפיות אין תגובות

טוב, לקח לי קצת זמן לאסוף את כל הדמויות יחדיו, אחרי הכל ליאם וטים כבר התחתנו בחצי שנה הזאת והם הצליחו להקים את המסעדה שטים חלם עליה בביתו הישן. לאף אחד לא באמת היה את הזמן הפנוי לבצע איתי את הריאיון, מקווה שאתם מבינים אותי!
אז הנה אני, בר, חצי שנה לאחר הפרק האחרון, מבצעת את הריאיון עם הדמויות האהובות של “אהבה שנייה”

ישבתי בחדר הרגיל שלי, ממתינה לזוג הראשון שיכנס- פיליפ ופיטר, מעניין אותי לדעת מה הם יגידו לנו.

“או היי” אמרתי בחיוך מופתע כשכל הדמויות הראשיות נכנסו יחדיו אל תוך החדר, לא ציפיתי לזה. “היי” חלק מהם אמרו יחדיו בעוד שהשאר הנהנו או חייכו לשלום בזמן שהם הכניסו איתם כיסאות נוספים. כנראה שזה הולך להיות ריאיון משותף.
“לא הבנתי מה קורה פה?” אמרתי ושאלתי באחת ודין גיחך, “בר, את יודעת שיש לי אחלה רעיונות ויש לי גם מעט זמן כי אני רעב פיצוצים, אז החלטתי בשביל כולם שנעשה ריאיון משותף” הוא אמר בהחלטיות, ואני התלבטתי עם עצמי אם להתווכח או לא, אבל אז הבנתי שאני אהיה חלשה מול כולם ושאין לי באמת אפשרות להשתלט עליהם אפילו אם הם הדמויות שאני יצרתי.

“שנתחיל?” שאלתי והם הנהנו בזמן שהם סידרו את הכיסאות לפני. ליאם התיישב והתחיל את השורה מימין, אחריו התיישב טים, ואז אליסון, אביגייל, קריסטין, ראיין- שעל ברכיו ישבה ג’ולייט, פיטר, פיליפ, דין, יונתן ולבסוף ג’וש סגר את השורה משמאל.

“טוב” אמרתי כשהם הסתכלו עליי, מחכים לשאלות שלי ואני נשמתי עמוק, אחזתי בעט שלי ופתחתי את המחברת שלי. מתחילה.
“מה יש לכם להגיד לגבי התיעוד שביצעתי לכם?” שאלתי את כולם, מחכה לראשון שיענה.
“ואוו” טים היה הראשון למלמל לעצמו, וכשהעיניים של כולם נחתו עליו הוא גיחך והסתכל עליי. “זה היה מטורף. לא חשבתי שאני אשרוד את זה, היו לי תקופת שרציתי לוותר ולחיות את החיים שלי בשקט” כחול העיניים אמר בכנות ואני הנהנתי, מקשיבה לו בהבנה וכותבת את דבריו.
“אבל” הוא הוסיף ואני הרמתי את עיניו אליו, סקרנית לדעת מה הוא יגיד. “הקוראים שהגיבו ותמכו בי נתנו לי את הכוח להמשיך” הוא הוסיף ואני חייכתי באור.

ידעתי שאתם מדהימים! לא פלא שטים המשיך את התיעוד בזכותכם.
“התיעוד היה חלק גדול ממני, חוותי כל כך הרבה דברים איתו. מעולם לא חשבתי שטים יתאהב בי בצורה הזאת ורק מהתיעוד הזה הצלחתי להבין באמת עד כמה שאהבה שלנו חזקה” ליאם אמר, אוחז בכף ידו של בעלו, “לא חשבתי שיהיו לו את אותם הרגשות שלי היו” הוא הוסיף והביט על טים בחיוך, מקבל מבט אוהב ומחויך משחור השיער המדובר.
“אני מסכים איתו לגבי הקוראים. הם עזרו לי להמשיך בזה בכל הכוח, רציתי כל כך לגרום לו לרצות אותי כמו שהם רצו שהוא ירצה” ליאם המשיך וטים צחקק, ויכולתי לראות איך שהוא מהדק את אחיזת הידיים שלהם.
“אתם רוצים להגיד להם משהו?” שאלתי, “בטח!” טים אמר, “אני רוצה להגיד תודה ענקית לכל מי שהגיב, לכל מי שקרא ולכל מי שתמך, תודה רבה שהייתם איתי ואיתנו לאורך כל הדרך, זאת הייתה חוויה מדהימה והיא מעולם לא הייתה כזאת מדהימה אם אתם לא הייתם חלק ממנה”
“לחלוטין” ליאם דיבר, “אני לא יודע איך הייתי מצליח להתמודד בלעדיכם בזמנים הקשים שהיו לי. אבל עכשיו, כשקיבלתי את כל הכוח מכם, אני יודע שאצליח להתמודד עם הכל, גם כשהכל מסתיים כרגע” הוא אמר ואני נאנחתי בעצבות, לרגע שכחתי שזה הסוף.
“אל תהיי עצובה” אליסון אמרה בחיוך, “אנחנו תמיד נהיה בקשר” היא הוסיפה ואני חייכתי אליה, “אני יודעת, אבל אני בטח אהיה עסוקה בדמויות אחרות בעתיד, ואני מפחדת לאבד איתכם את הקשר” מלמלתי בכנות. “את ממש לא תאבדי איתנו את הקשר!” דין אמר, רציני במיוחד, “אני אגלה את התיעוד הבא שלך ואני מבטיח לבוא לבקר מדי פעם” בעל העיניים הכחולות-בהירות הוסיף בניצחון ואני גיחכתי, “אני מצפה לזה” אמרתי והוא הנהן. “מבטיחות לך שנבוא גם לבקר!” אביגייל אמרה, ואליסון הנהנה במרץ, משחקת בשיער הוורוד של אביגייל.
“מעולה, אז אין לי צורך לדאוג יותר” אמרתי וכולם הנהנו, מי יודע מי עוד יבקר בתיעודים הבאים שלי.

“ג’וש” החלטתי לפנות לאחיו הגדול של ליאם שהסתכל עליי, מצפה לשאלה שלי. “כולנו יודעים שהיית די הומופוב בעבר” אמרתי, “נכון” הוא השיב, “מה גרם לך לשנות את קו המחשבה שלך?” שאלתי, “התבגרתי” ג’וש הגיב במהירות, מבלי באמת לחשוב פעמיים. “הבנתי עד כמה טעיתי והבנתי שבגלל המחשבות הטיפשיות שלי אני לא רוצה לאבד את אחי הקטן בפעם השנייה. הבנתי שאני צריך לעשות לומדים עם עצמי ולהבין את המקום שלו ומאיפה הרגשות שלו נובעים. הבנתי שהייתי שיפוטי מדי ושהייתי אידיוט מוחלט. אני שמח שהשתנתי” ג’וש השיב, כן לחלוטין. הסתכלתי על ליאם ויכולתי להבחין בחיוך הקטן והמרוצה שלו וחייכתי גם כן בזמן שהמשכתי להקשיב לדבריו של ג’וש.
“אני אוהב אותו, ולא הייתי סולח לעצמי אם לא הייתי מכפר על המעשים שלי כלפיו” ג’וש מלמל, “הכי חשוב זה להבין שטעית ולנסות לתקן את זה”, יונתן אמר, מחזק את דבריו של ג’וש ודין צחקק ושילב את זרועותיהם יחדיו. “בן הזוג שלי יודע את העבודה” הוא אמר, גורם לכולם לצחקק ואני צחקתי גם כן. אני שמחה לדעת שדין מצא בן זוג שטוב לו איתו, הגיע לו משהו טוב אחרי הדחייה של ליאם.

“איך הזוגיות שלכם הושפעה מההחלטות של ליאם וטים?” שאלתי את פיליפ ופיטר שלא באמת דיברו, רציתי לשמוע אותם. “ליאם כבר לא שם עלינו” פיטר התפרץ ופיליפ סטר קלות לכתף שלו, “זה לא שהוא לא שם עלינו!” פיליפ תיקן ברוגז, “הוא יותר עסוק בטים וזה בסדר גמור” פיליפ הוסיף ופיטר הנהן בכאילו הסכמה בזמן שהוא זרק לי מבט ערמומי, כנראה שהוא עדיין חושב שליאם לא שם עליהם. חסמתי צחוק, לא רציתי לשרוף אותו למול פיליפ.
“אני כן שם עליכם” ליאם החליט להתערב, “אבל אני לחלוטין מעדיף להעביר עם טים את רוב הזמן שלי” הוא המשיך, כן. “ולהפך, טים מעדיף להיות איתך לא מעט, הוא כבר לא מתייחס אליי” אליסון התפרצה, מרגישה נכונות להגיב גם כן, מרגישה שהיא לא רואה את טים הרבה.
למרות שאני בספק שהיא באמת משחררת את טים הרבה לליאם.
“היי! זה לא נכון” טים אמר במהירות, “אני רואה אותך כמעט כל יום!” הוא אמר, “כמעט!” שחורת השיער אמרה במעט רוגז וטים צחק, “יש לי שני ליאם בחיים האלו” הוא אמר לי ואני הפעם לא יכולתי להחזיק את הצחקוק, “יש משהו במה שאתה אומר” השבתי, הוא צודק, אליסון קנאית לטים כמעט כמו שליאם קנאי לו.

“הגיע הזמן לדבר גם איתנו, לא ככה?” ראיין שאל, מתכוון אליו ולקריסטין. “לחלוטין” השבתי, “את בטח רוצה לדעת מה אני חושב על זה שהחבר הכי טוב שלי גיי?” הוא שאל ואני הנהנתי, “זאת אחת מהשאלות שלי” השבתי וראיין התיישר לפני שהתחיל לדבר.
“בהתחלה הייתי די מופתע, אבל בסוף מתרגלים לזה. אין לי באמת את הדרך לשנות את טים ואני גם לא רוצה לשנות אותו, אני מקבל אותו כמו שהוא, כמו שהוא מקבל אותי כמו שאני” הבלונדיני אמר, מלטף את שיערה של ג’ולייט שנרדמה לה בנינוחות, לא מפריע לה כל רעש הדיבורים. טוב, חיי התינוקות תמיד היו מעייפים.
“טים חשש לספר לך את זה במשך שנים, אתה חושב שזה מוגזם?” שאלתי בסקרנות בזמן שהסתכלתי על טים, גם הוא היה סקרן. “כן” ראיין השיב, “אחרי הכל אני והוא חברים מגיל קטן, אנחנו כמו אחים, לא הייתי מוותר על החברות שלנו בגלל המיניות שלו. זה לא שיש לי סיבה לחשוש מזה שהוא גיי” הוא הגיב, ומהתשובה הזאת הבנתי שהוא עדיין לא יודע שטים היה מאוהב בו, ואני כמובן לא אהיה זאת שתספר לו את זה. טים בטח ימצא את הזמן הנכון לחשוף את זה בפניו.
“מילא הוא היה מסתיר את זה מראיין כי הוא איכשהו פחד. אני עדיין לא מצליחה להבין למה הוא לא סיפר לי את זה, הייתי שומרת את זה בסוד” קריסטין אמרה והסתכלה על טים שבלע את רוקו בלחץ. “איך אתה אמור לצאת מזה עכשיו?” שאלתי את מה שחשבתי שעובר בראשו של טים, והוא כחכח בגרונו, כנראה שצדקתי.
“אני לא סיפרתי גם להורים שלי. את האמת שפחדתי מהתגובות של האנשים שאני אוהב, והיה לי יותר קל לברוח לאליסון ולאביגייל שהצליחו להבין מה זה לאהוב את אותו המין. זה לא שלא בטחתי בך או באף אחד אחר, פחדתי שזה יגרום לבלגן אחד גדול, גם ככה החיים שלי היו בלגן גם לפני שיצאתי מהארון” שחור השיער אמר, רציני, וכולם הקשיבו לו, מבינים אותו יותר.
“אני שמח שבסוף הוא כן סיפר לכולם” ראיין אמר, “אני חושב שזה גם עשה לו יותר טוב לפרוק את כל זה” הוא הוסיף וטים הנהן בהסכמה, זה באמת עשה לו הרבה יותר טוב.

“אז איך זה להיות זוג נשוי אחרי כל מה שחוויתם?” שאלתי את הזוג המדובר. “זה מדהים” ליאם היה הראשון להתחיל, מדבר בחולמניות מאוהבת. “לקום ביחד בבוקר, לישון ביחד בלילה, לא לפחד שיום אחד אקום והוא לא יהיה שם” הוא אמר באושר, מסתכל על טים ונושק למצחו. “זה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי בחיים האלו” הוא הוסיף וטים הסמיק כולו, עדיין מובך מכמות האהבה שליאם מטיל עליו.
“זה עדיין מוזר לי לחשוב שאני נשוי” טים השיב לשאלה שלי. “לפני שהתאהבתי שליאם לא חשבתי שאני אתחתן, במיוחד לא בגיל כזה צעיר” הוא הוסיף, “אבל עכשיו אני יודע שזה היה הכי נכון בשביל שנינו” טים המשיך לדבר ואני המשכתי לכתוב את דבריו. רוצה לנצור כמה שיותר זיכרונות מהזוג המקסים שלפני.
“ואיך הולך לך במסעדה?” ביררתי, “הולך מצויין!” טים אמר, “לא מזמן הייתה כתבה על המסעדה שלי וזה הביא לי כמות מטורפת של לקוחות” הוא המשיך בחיוך, מרוצה מעצמו. “מצאת עובדים?” שאלתי והוא הנהן, “ראיין עזר לי למצוא עובדים מצוינים שעוזרים לי בכל מה שאני צריך” הוא השיב ואני פלטתי “מממ” מבין.
“אני יכולה להגיע למסעדה, נכון?” שאלתי, “בטח! אני אפנק אותך במלא מאכלים!” הוא אמר, “יש!” קראתי בשמחה, סוף כל סוף יצא לי לאכול את האוכל של טים, אני מתרגשת.
“כל הקוראים גם מוזמנים!” טים אמר במהירות, “אווו, אני יותר מבטוחה שהם ישמחו להגיע!” אמרתי באמונה מלאה.
“מצויין!” טים אמר בחיוך, “אני מצפה לבשל לכולם” הוא אמר ואני המשכתי להתרגש לי!

ואז ג’ולייט התעוררה בבכי. “הגיע הזמן להחליף לה חיתול” ראיין אמר והתרומם, “אנחנו נצא” קריסטין הוסיפה ואני הנהנתי, מסתכלת עליהם יוצאים עם הקטנה הבוכייה שאחזה בחוזקה באביה.

“רוצה לבוא לאכול עכשיו? אנחנו מתכוונים לעשות ארוחה ביחד במסעדה שלנו” ליאם הציע ואני הרמתי את גבותיי בהפתעה, “עכשיו?” שאלתי והוא הנהן, “עכשיו עכשיו?” ביררתי, “עכשיו עכשיו” טים ענה בשעשוע, “בטח שאני רוצה לבוא לאכול!” אמרתי, אני לא יכולה להגיד לא לאוכל.
“יופי” דין אמר וטפח על בטנו, “אני גווע” הוא אמר בזמן שנעמד, “אנחנו נלך גם כן, ולפני זה רציתי להגיד תודה לכל הקוראים האהובים, היה לנו את העונג להכיר אתכם, ניפגש!” הוא אמר ואחז בידו של יונתן, שניהם יצאו.

“נכון, תודה לכל הקוראים המקסימים! אתם חשובים לכולם!” פיליפ אמר, מסכים עד דבריו של דין, אוחז בכף ידו של פיטר. “נצא?” הוא לחש לו ופיטר הנהן, “אני מקווה שלא תשכחו אותנו כמו שליאם שוכח!” פיטר עקץ וליאם גיחך, מסמן לו עם היד על גרונו שהוא הולך להרוג אותו, ולאחר מכן פיטר רק הרים את גבותיו בהתגרות בזמן שהוא משך בעדינות את פיליפ אחריו אל היציאה.

“ביי” אליסון אמרה והתרוממה, מתקדמת אליי ומחבקת אותי. “אני שמחה שאת זאת שכתבת על ליאם וטים, עשית להם תיעוד מדהים” היא לחשה לי ואני הסמקתי, “תודה” לחשתי לה והיא התרחקה מהחיבוק רק בשביל לנשוק ללחי שלי, ואני שמעתי את כחכוח הגרון הלא מרוצה של אביגייל. “אל תדאגי, אני בקטע של בנים” אמרתי במהירות והסתכלתי על וורודת השיער החשדנית.
“אני ארגיע אותה” אליסון אמרה וקרצה לי לפני שהיא הלכה אל אביגייל, מכה חלשות את ראשה ולוחשת לה מילים שלא באמת הצלחתי לשמוע לפני שהיא לקחה את הקנאית החוצה. כמובן שיכולתי לראות את המבט הרגוע של אביגייל לפני שהדלת הסתירה אותה.

“בנות זה עם דרמטי” לחשתי לעצמי, “אמת” ג’וש השיב כששמע אותי ואני חייכתי אליו, “בואי נצא” הוא אמר והתקדם אליי, “נראה לי שטים וליאם ישמחו להישאר כאן לעוד מספר דקות לבד” הוא לחש ואני לא הבנתי את הסיבה והנהנתי לעצמי, סגרתי את המחברת שלי ונעמדתי. “תשאירי את המחברת והעט” טים אמר ואני הסתכלתי עליו בבלבול, מנסה להבין מדוע, אבל עדיין השארתי את המחברת וכלי הכתיבה על הכיסא שלי לפני שיצאתי ביחד עם ג’וש. מאפשרת לליאם ולטים לעשות כרצונם.

“היי זה טים” טים כתב למחברת, “אני מעריך את כל מה שאת והקוראים עשיתם למעננו, ואני רוצה לאחל לכולם חיים טובים ומאושרים כמו שיש לי ולבעלי” טים אמר בחיוך, נותן לליאם את המחברת, “שוב, אני רוצה להגיד עשרות תודות לכולם, אתם חשובים לנו ואנחנו תמיד נזכור אתכם. אני מאמין שיהיה לכם רק טוב ואושר בלב, ואני רוצה שתדעו שאנחנו תמיד נהיה אתכם כמו שאתם הייתם איתנו. אל תהססו לדבר איתנו, אנחנו תמיד נהיה כאן להקשיב” ליאם חייך לטים לפני שהוא סגר את המחברת, נושק לשפתיו של בעלו לפני שהם יצאו החוצה. מתאחדים עם כולם.

“תקראי אחר כך” טים אמר לי בחיוך כשהחזיר לי את המחברת והעט, אוחז בכף ידי הפנויה בזמן שהוא לקח אותי אל הרכב המשותף שלו ושל ליאם. הולכים לאכול.
—-
אהבה שנייה הסתיימה לה, ואני רוצה להגיד לכולם עשרות, מאות ואלפי תודות! תודה על ההודעות היפות ועל התגובות, תודה על התמיכה ותודה על ההשתוקקות לעוד. אתם נותנים לי כוח לכתוב ורצון להתפתח! אני מקווה שהסיפורים הבאים שלי יהיו נעימים לכם כמו כל הסיפורים הקודמים שלי.
אוהבת אתכם הכי שבעולם, בר!

אהבה שנייה -ספיישל-
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך