אהבה שנייה -פרק 19-

ליאם נאנח לעצמו כשהתעורר רק בשביל לראות את אליסון ואביגייל ישנות לצידו, כל אחת בצד אחר, אחרי הכל הוא נשאר לישון שם, לא הייתה לו ברירה אחרת כששתי הבנות התחננו אליו להישאר איתן.
–
הוא לבסוף ירד מהמיטה, משאיר את הבנות לישון בעוד שהוא נעל את נעליו ויצא מחוץ לחדר, מחליט ללכת אל ביתו, מעדיף להיות כרגע לבד, לנוח בשקט עם עצמו.
—-

טים שפשף את עיניו הנפוחות, הוא בכה לא מעט אתמול בלילה, עצם העובדה שראיין מתכוון להציע לקריסטין נישואים היה דבר כל כך קשה בשביל טים, הוא לא יכל להכיל את זה, הוא לא רצה להכיר בזה.

הוא התרומם לישיבה, נוגס בשפתו התחתונה קלות ומתרומם מהמיטה, הולך אל המקלחת, יודע שהמים יצליחו להרגיע את גופו מבחינה פיזית.
—

ליאם שתה קפה בביתו בזמן שדפיקות בדלת נשמעו, "כן" הוא אמר ומיד לאחר מכן הדלת נפתחה ופיליפ ופיטר נכנסו פנימה בחיוך, "שלום לך חבר שלא שומעים ממנו" פיטר אמר בזמן שהלך אל הסלון, מתיישב לצידו של חום השיער בעוד שפיליפ סגר את הדלת והתיישב לצידו השני של ליאם.

"מה איתכם?" ליאם שאל בחיוך, מסתיר את הרגשות האמתיים שלו, "אנחנו בסדר גמור, מה איתך? אתה עובד לא מעט לאחרונה" פיליפ השיב וירוק העיניים חייך ולגם קלות מהקפה שלו לפני שפיטר גנב לו את הכוס, שותה בעצמו קצת מהקפה, "כי לאחרונה יש לא מעט בקשות להגיע להרצות" ליאם הסביר ופיליפ הנהן בהבנה, "ואתה בסדר?" פיטר שאל וליאם חייך והנהן, "למה שלא אהיה?" הוא השיב בשאלה ופיטר הרים את כתפיו בחוסר ידע.

"אתה עובד היום?" פיליפ שאל, "לא" השרירי מלמל בזמן שהתרומם מהסלון, "קפה?" הוא שאל את פיליפ, "אשמח גם אני לעוד אחד" פיטר חייך וליאם גיחך והנהן, הולך להכין להם קפה.
—

טים נכנס למסעדה, מחייך באילוץ לכולם לפני שהלך ישירות אל חדר המנוחה, לא מעוניין לעבור במטבח.

הוא שם על מותניו את הסינר שלו לפני שהרים את הפוני שלו מעלה, מניח שתי סיכות דקות על השיער, משאיר את הפוני למעלה כמו תמיד לפני שדלת החדר נפתחה והוא קפץ מעט, מסתכל בהפתעה על ראיין שחייך אליו, "למה לא אמרת שלום כשבאת?" הבלונדיני שאל ונכנס פנימה, נעמד למול טים וצובט קלות את לחיו וטים בלע את רוקו וחייך קלות, לא מסתכל בעיניו של ראיין, קשה לו להביט עליו.
"סתם לא רציתי להפריע לעבודה" הצעיר אמר וראיין צחקק והסתכל על הסינר של טים שהיה קשור לא נכון, "אתה לא מרוכז היום" חום העיניים אמר והתקדם אל האחר, מפתיע את טים כשהוא פרם את הסינר רק בשביל לקשור אותו טוב מסביב למותניו, מקפיא את גופו.

"זה בגלל מה שאמרתי לך אתמול?" ראיין שאל כשהתרחק, "לגבי הנישואים עם קריסטין?" הבלונדיני הסביר את עצמו וטים חייך, "יכול להיות, לא כל יום אני שומע מהחבר הכי טוב שלי שהוא מתכוון להציע לחברה שלו" הצעיר אמר, מעדן את רגשותיו דרך המילים וראיין צחקק וחיבק את חברו, "אל תהיה שקוף מידי, קריסטין בסוף תגלה" ראיין אמר וטים הנהן לעצמו, מתאפק שלא להיאנח לעצמו בייאוש בזמן שהוא טפח קלות על גבו של ראיין, מחזיק את עצמו מלחבק את חברו הטוב בחוזקה מבלי לשחרר ממנו לעולם.

"טוב" ראיין אמר כשהתרחק, "נחזור לעבודה?" הוא שאל וטים הנהן, "יופי" ראיין אמר וטפח על כתפו של טים, "תביא לפה את אליסון, ממזמן היא לא אכלה כאן" הבלונדיני אמר וטים הנהן שוב לפני שהוא יצא ביחד עם ראיין לשטח המסעדה, ראיין רצה לבוא ולהסתכל קצת על ההתנהלות של המקום.
—

"ג'וש יעבור לכאן בעוד חודש" ליאם פלט, מפתיע את פיטר ופיליפ שהביטו עליו בהפתעה מוחלטת, "באמת?" פיטר שאל וליאם הנהן, "למה הסכמת פתאום?" פיליפ שאל בסקרנות, "סתם" ליאם אמר, "לא רציתי שאבא שלי ימשיך לחפור לי, אם אני לא אסתדר איתו אני אעיף אותו" ירוק העיניים אמר, שותה מהקפה החמים שלו.

"ומה לגבי טים?" פיליפ שאל לפתע וליאם שתק לכמה רגעים, "מה לגביו?" חום השיער שאל באדישות, "לך ולו יש משהו, אתה לא תביא אותו לכאן כשאח שלך יהיה פה" פיליפ השיב, "אין לנו כלום" ליאם אמר במעט עצבנות, גורם לפיליפ ולפיטר להחליף בניהם מבטים שואלים, "תפסיק לשקר לנו, אנחנו כבר יודעים שאתם שוכבים" פיליפ אמר בחיוך, מקבל בתמורה מבט כועס מליאם, "תסתום" חום השיער אמר, "היי!" פיטר אמר ברוגז, לא מרוצה מההתנהגות של ליאם כלפי בן זוגו, "הפסקתם להיפגש?" פיליפ שאל, מסתכל לרגע על פיטר, מרגיע אותו, לפני שהביט על ליאם שכחכח בגרונו וחזר לשתות מהקפה שלו, "אוי" פיטר אמר כשהבין שכנראה זה מה שקרה, "זרקת אותו?" פיטר שאל בחיוך, מניח לעצמו שליאם הוא זה שיפסיק את מערכת היחסים המוזרה שלהם.

"בואו נפסיק לדבר על דברים לא מעניינים" ירוק העיניים אמר, "תפעיל כל משחק שאתה רוצה ותהיה בשקט" הוא אמר וטפח על כתפו של פיטר, מאפשר לשני האחרים להביט עליו בשקט לכמה רגעים לפני שפיליפ היה זה שקם מהסלון והפעיל משחק, מאמין שעדיף לשחק ולא לפשפש יותר מדי בחייו של ליאם.
—

טים ישב בהפסקה שלו במטבח אחרי שראיין קרא לו לבוא, מניח בפניו צלחת פסטה ברוטב פטריות שונות, "זה חדש, אני מתלבט אם להכניס את זה לתפריט" ראיין אמר והתיישב לצידו של טים שהביט על הצלחת היפייפיה בחיוך, "אני אגיד לך מה דעתי" טים אמר בחיוך וראיין חייך אליו ונתן לו מזלג, מסתכל בתקווה על חברו הטוב שהכניס את כלי המתכת לתוך הפסטה החמה, מסובב את המזלג.
–
טים לעס את המנה החמימה בפיו, עיניו נצנצו בזמן שהביט על ראיין הסקרן, "נו?" ראיין שאל, וטים הנהן אליו, "זה טעים" הוא אמר כשסיים ללעוס את הביס, "באמת?" ראיין שאל וטים הנהן, "לא הייתי משקר לך" כחול העיניים אמר ברצינות וראיין נאנח בהקלה, מרגיש מאושר, "קריסטין, הוא אמר שזה טעים!" ראיין קרא והבלונדינית צחקקה בזמן שהמשיכה לבשל את המנות שהלקוחות ביקשו, "אמרתי לך שהוא יאהב" היא השיבה בחיוך וראיין צחקק וחזר להביט על חברו הטוב שהמשיך לאכול, "תודה שאתה תמיד עוזר לי" חום העיניים מלמל בכנות וטים הסתכל עליו בשתיקה, מחייך אליו בצניעות בזמן שהמשיך ללעוס בשקט את האוכל, שמח לדעת שראיין מאושר מדעתו.
—

"תגיד" ראיין אמר כשטים סיים לאכול והם התיישבו בחדר המנוחה, "מה?" טים שאל, "למה לא הבאת לכאן שוב את החבר שלך?" ראיין שאל, "ליאם?" טים בירר, מרגיש משום מה אי נעימות לדבר על היזיז שלו, יותר נכון האקס יזיז שלו.

"כן, ליאם" ראיין אמר בחיוך, "אנחנו כבר לא מתראים" טים מלמל, משחק קלות עם אצבעותיו, "למה? הוא היה נראה כמו מישהו טוב, רבתם?" הבלונדיני היה סקרן לדעת, אחרי הכל חבר טוב של החבר הכי טוב שלו אמור לעניין אותו איכשהו.

"פשוט מעולם לא היינו באמת חברים טובים" טים מלמל, מרגיש קצת כאב פנימי ולא ברור, והוא כחכח בגרונו, מנסה להפיג את ההרגשה הלא נעימה הזאת ממנו, מה פתאום כואב לו לדבר על ליאם? הרי הוא זה שסיים בניהם את היחסים, הרי לא אמור להיות אכפת לו ממנו, הם הרי זרים עכשיו, זה מה שליאם אמר.

"באמת?" ראיין שאל בחיוך, "כן" טים מלמל, "חבל" ראיין אמר, מסרק קלות את שיערו השחור של טים, "תגיד טים…" ראיין מלמל וטים הביט עליו, עיניו הכחולות מביטות על ראיין בשקט, מרגיש איך שהוא נרגע לאט לאט, "אתה תהיה השושבין שלי ביחד עם אליסון, נכון?" ראיין שאל וטים המשיך להביט עליו בשקט, אבל הוא הפסיק להיות רגוע, ליבו פעם בחוזקה, אוי כמה שזה כאב.

"כ-כן בטח" טים אמר לבסוף בחיוך, "היה חסר לך לא לבקש ממני להיות" הוא הוסיף וצחקק וראיין צחקק ביחד איתו, "אין עלייך, אתה החבר הכי טוב שיכולתי לבקש" חום העיניים אמר, צובט את לחיו של טים שחייך באילוץ.
—

"בוא איתנו מחר, אנחנו יוצאים קצת" פיליפ אמר בחיוך, מציע לליאם להצטרף לדייט הקטן שלו עם פיטר, "יש לי פגישה מחר עם מישהו, אז אני לא אצא אתכם" ליאם אמר ופיליפ הרים גבה בסקרנות, מרוכז במשחק, "עם מי? טים?" פיטר שאל, "לא" ליאם אמר, "גבר אחר? באמת?" פיליפ שאל בחוסר אמונה, הוא לא זוכר כבר מתי הייתה הפעם האחרונה שליאם נפגש עם גבר אחר שלא היה טים.

"מה זה משנה עם מי?" ליאם שאל, "משנה. אחרי הכל אתה נפגש עם מישהו אחר שהוא לא טים" פיטר אמר, יותר חצוף מפיליפ, וליאם צקצק ולקח ממנו את הג'ויסטיק, גורם לו להיפסל לפני שהוא התחיל לשחק בעצמו כנגד פיליפ.
"זה מרצה אחד" ליאם מלמל, ושני האחרים הביטו עליו, "מהעבודה שלך?" פיטר שאל וליאם הנהן, "נראה שהוא מעוניין בי" ליאם אמר, "ומה איתך? אתה מעוניין בו?" פיליפ שאל, "לא" ליאם ענה בכנות, מאפשר לפיטר לגחך קלות, "ובכל זאת תיפגש איתו?" פיטר שאל, "כן" ליאם השיב בקצרה, "אתה מתכוון לשכב איתו?" פיליפ שאל בסקרנות, "לא יודע, יכול להיות" ליאם אמר והניח את הג'ויסטיק על השולחן, לא מוצא עניין להמשיך ולשחק, "זאת תהיה הפעם הראשונה שאתה תיגע בגבר אחר מאז שהכרת את טים, נכון?" פיטר שאל בכנות וליאם כחכח בגרונו, מגרד קלות את עורפו בחוסר נעימות, הוא לחלוטין לא שלם עם זה.

"אתה לא חייב לעשות את זה אם אתה לא רוצה" פיליפ אמר בחיוך, אוחז בכתפו של ליאם, "אתה יכול גם רק להיפגש איתו ולא לעשות כלום" הוא הוסיף, "תיקח את זה לאט לאט, אולי בסוף כן תרצה אותו" פיליפ המשיך, מנסה לעודד את ליאם למרות שזה לא באמת הצליח.

"אני מתקשה להאמין שליאם ירצה מישהו אחר אחרי שהוא התרגל למצב עם טים" פיטר מלמל, מעט עוקץ את חברו הטוב וליאם שלח לו מבט נרגז, "חכה ותראה" ליאם אמר כשהאגו ניצח אותו, ופיטר הרים גבה מתגרה, "אז אתה תשכב איתו?", "כן" ליאם השיב, מביט על האחר בכעס, אבל הכעס לא היה רק כלפי פיטר, אלא גם כלפי טים, הוא כעס עליו, מאוד, אחרי כל השנים האלו, איך הוא יכל פשוט לזרוק אותו רחוק ממנו?

"תפסיק להציק לו" פיליפ אמר, כועס על בן זוגו, "אל תקשיב לו ליאם, תעשה מה שאתה אוהב ומאמין בו" פיליפ אמר וליאם צחקק, "אתה מדבר בתמימות מוחלטת" ליאם אמר, מסתכל על פיליפ, "אתה באמת חושב שבגלל שאני אוהב משהו ובגלל שאני מאמין בו, אז אני יכול להשיג אותו?" ליאם שאל ברוגז, מרים מעט את טונו, הוא היה עצבני, במיוחד כשהוא קישר את הכל לטים.

"ליאם…" פיליפ מלמל בעצבות וליאם נאנח ובלגן את שיערו, יודע שהוא מגזים, הוא צריך לשלוט בעצמו, "תצאו" הוא לחש, "מה?" פיטר אמר, "תצאו מכאן" ליאם אמר בקול, מיואש לחלוטין ופיליפ נאנח והתרומם מהסלון, אוחז בחוזקה בידו של פיטר, מושך אותו לעמידה, "יהיה טוב ליאם" פיליפ אמר, "אידיוט" פיטר מלמל ופיליפ שלח לו מבט נרגז לפני שמשך אותו החוצה, יודע שכדאי להשאיר את ליאם לבד אם הוא לא רוצה שהמצב יהיה גרוע בניהם.
—

"ב11?" אליסון שאלה אחרי שטים אמר לה מתי הוא הולך להיפגש עם ראיין מחר, שניהם ישבו בחדר שלה ושל אביגייל בעוד שוורודת השיער הכינה להם צלחות חטיפים במטבח, "כן" הוא מלמל והיא נגסה בשפתה התחתונה, "אתה באמת הולך להגיד לו את האמת?" היא שאל והוא הנהן, "כן" הוא השיב והיא נאנחה, "אוי טים" היא לחשה והניחה את עיניה על כפתו, מיואשת מהמצב, "אתה תיפגע" היא מלמלה והוא נשף בכבדות, מפחד להיפגע, "ראיין בן אדם טוב" הוא אמר, "וזה לא סותר את העובדה שתיפגע" היא אמרה ברצינות, "איך אתה חושב שהוא יגיב? לא משנה כמה חברים טובים אתם, עדיין לא יהיה לו קל להבין שהחבר הכי טוב שלו מאוהב בו" היא אמרה והוא הרחיק אותה מעט ממנו, מסתכל אל תוך עיניה, "אז את מעדיפה שאני לעולם לא אגיד לו את מה שאני מרגיש ותמיד אחיה בהרגשת פספוס?" הוא שאל, "אני מעדיף שהוא יגיד לי לא מאשר לחיות בהכחשה" הוא הוסיף, "גם ככה סיימתי כבר את העניינים עם ליאם" טים המשיך ואליסון חקרה את מבטו, "אתה מתחרט על זה שנפרדת מליאם?" היא שאלה והוא בלע את רוקו בלחץ, "ל-לא" הוא אמר, לא יודע למה הוא מתקשה להאמין לעצמו.

"ו-וזה לא שנפרדתי ממנו, מעולם לא היינו ביחד" הוא אמר, "שקרן" אביגייל אמרה לפתע כשנכנסה פנימה, שומעת את מילותיו של טים, "אתה ועוד איך היית איתו ביחד, כל השנים שלכם ביחד לא יכולות להיעלם ככה רק כי אתה רוצה שהן ייעלמו" ורודת השיער אמרה, מתיישבת לצידה של אליסון, "אז סיימת את היחסים איתו, אתה לא מרגיש רע בשבילו?" היא שאלה מעט בכעס, מניחה את צלחות החטיפים על המיטה.

"למה שארגיש רע בשבילו? אחרי הכל הוא לא באמת חיבב אותי" הוא אמר ואביגייל צחקקה, "אתה כל כך תמים שזה מחרפן אותי לפעמים" היא אמרה, "אביגייל" אליסון מלמלה באזהרה, יודעת שכשאביגייל עצבנית היא יכולה לפלוט דברים שלא אמורים להיאמר, "למה את מתכוונת שאני תמים?" טים שאל, "אתה באמת חושב שאתה כלום בשביל ליאם?" ירוקת העיניים ביררה, "די" אליסון אמרה, מניחה את ידה על הירך של בת זוגה, יודעת שאביגייל דואגת לא מעט לליאם.

"אני מניח לעצמי שכן, למה שיהיה אכפת לו ממני? אחרי הכל רק שכבנו ולא יותר מזה" הוא אמר, "זה רק מה שאתה חושב" היא מלמלה ברוגז, מכניסה לפיה חבילת צ'יפס, לועסת את העיגולים המלוחים ברוגז, "שלא לדבר על זה שלפי איך שאתה מדבר עליו, אני מתקשה להאמין שאתה לא מרגיש אליו משהו" היא הוסיפה והוא הביט עליה בזלזול, "למה נראה לך שאכפת לי מהאידיוט הזה, אני והוא זרים לחלוטין עכשיו" הוא אמר בכעס והיא הרימה גבה בהתגרות, רוצה להראות לו שהיא לא מאמינה לו, "אם אגיד לו לבוא לכאן עכשיו, איך תגיב?" היא שאלה לפתע, "לא אגיב" הוא אמר, "לא אכפת לי ממנו" הוא אמר והיא חייכה, "הוא לא עשה לך שום דבר רע, תמיד הוא היה לצידך כשהיית צריך ואתה מעולם לא הערכת אותו, אולי באמת היה טוב שנפרדת ממנו, בשבילו" היא אמרה והתרוממה מהמיטה, מחליטה לצאת החוצה לסלון לפני שהיא תתפרץ עליו לחלוטין.

היא אוהבת את טים, מאוד, אבל היא אוהבת את ליאם לא פחות, הוא חבר שלה, החבר הכי טוב שלה, היא לא יכולה לשבת בשקט.
—

"אני אדבר איתה יותר מאוחר" אליסון אמרה בחיוך, מחבקת את טים שדי נפגע מוורודת השיער הנרגזת, "היא צודקת, אני מעולם לא הערכתי את ליאם, תמיד לקחתי אותו כמובן מאליו, אני יודע את זה" הוא אמר, "אבל הוא אפשר לזה לקרות, לא היה אכפת לו מזה בכלל, למה שיהיה אכפת לו?" הוא הוסיף, מאפשר לאליסון לטפוח קלות על גבו, "אני לא יודעת" אליסון מלמלה, משקרת, היא יודעת טוב מאוד למה לליאם כן יהיה אכפת.

"אבל תחשוב על זה, תחשוב על הכל, על ראיין, על קריסטין, על ליאם, עלייך" אליסון מלמלה, "תחשוב על כל זה לעומק ותבין אם מה שאתה מתכוון לעשות יהיה נכון או לא" היא הוסיפה וטים רק שתק, לא יודע על מה לחשוב ומאיפה בכלל להתחיל, הוא היה מודאג מהכל, הוא היה מבולבל כל כך, הוא היה לחוץ, הוא חשש מהכל, מראיין במיוחד.