אהבה שנייה -פרק 31-

bl_bar 14/03/2019 303 צפיות אין תגובות

דפיקות בדלת נשמעו, מקפיצות מעט את טים, ליבו פעם בחוזקה, משום מה הוא פחד והתרגש לחשוב שאולי מי שמאחורי הדלת זה ליאם.

הוא לא ידע למה הבן אדם הראשון שקפץ לו לראש היה ליאם, אבל הוא ציפה לכך שירוק העיניים יכנס בעוד כמה דקות פנימה אל תוך ביתו, יגיד לו שהוא אוהב אותו, שהאוכל שהוא בישל היה לו טעים, שהוא רוצה שהוא לא יפסיק לבשל לו לעולם.

“אני אפתח” אביגייל אמרה כשהסתכלה על שני האחרים שישבו בסקרנות על הסלון, טים ואליסון לא באמת הראו סימן כלשהו שמעיד על כך שהם הולכים לקום, אז היא עשתה את הצעד הראשוני, מתרוממת מהסלון והולכת אל הדלת.

“ראיין” אביגייל לחשה בחוסר אמונה, לא מצליחה להגיד את השם של הבלונדיני בקול, היא הייתה מופתעת לראות את האחר בפתח הבית, “איפה טים?” ראיין שאל בקול, מקפיא את טים שהצליח לשמוע את הקול המוכר בעוד שאליסון התרוממה באחת, כנראה מתוך רפלקס הגנתי לטובת טים, חוששת שזה ישבור את חברה הטוב עוד יותר אם הוא יראה את ראיין, אחרי הכל ראיין היה שיכור ונישק אותו אתמול.

“אני לא חושבת שהוא ירצה לדבר איתך כרגע” אביגייל מלמלה, מרגישה חוסר נעימות, ראיין גילה על טים וליאם, שזה אומר שהוא מניח לעצמו שיש משהו מוזר במערכת יחסים של טים ואליסון, ובסופו של דבר אם הוא יגלה את האמת הוא יבין שהיא ואליסון בנות זוג ואת האמת שאביגייל חששה מאיך שהאחר יגיב, הם הסתירו ממנו את זה לא מעט שנים.

“ת-תתני לו להיכנס” קולו של טים נשמע לפתע, שקט ורועד, מפוחד ומבוהל, מבולבל, אבל הוא הצליח להישמע, וראיין הביט על אביגייל לכמה רגעים לפני שנכנס פנימה לדירה, גורם לוורודת השיער להיאנח בייאוש, היא לא יודעת אם זה הדבר הנכון לעשות.

“טים” ראיין מלמל, מסתכל על טים שישב בסלון ביתו, לאחר מכן הוא הסתכל על אליסון שהביטה עליו במבט לא ברור, אולי קצת מצטער וקצת כועס בו זמנית, ראיין לא באמת יכל להצביע על רגש מסוים שהיה נוכח בוודאות בעיניה השחורות של האחרת, כנראה שכל הרגשות נמצאו שם בפנים, מקשים עליה להגיד משהו.

“אני…” ראיין מלמל, עוצם את עיניו ונושם עמוק לפני שפקח את העיניים החומות שלו באיטיות, מתקרב מעט אל טים לפני שנעצר, “אני רוצה לדעת את האמת” הוא מלמל, “אני רוצה שנדבר כמו שצריך על הכל” הוא הוסיף, מביט עמוק בתוך עיניו הדומעות של טים שרק הביט עליו בשקט, “בוא לא נשקר אחד לשני, אני רוצה שנחזור להיות חברים” ראיין אמר בהתחננות, הוא צריך את טים וטים יכל להבחין בזאת, מנגב את עיניו.

“א-אני אגיד לך את האמת” טים לחש לפתע, מפתיע את שתי הבנות שהביטו עליו בבהלה, הוא באמת הולך לספר את האמת? את כל האמת? גם את זה שהוא מאוהב בו?

“אתה רוצה שנדבר לבד?” ראיין שאל וטים הניע את ראשו לשלילה, הוא צריך את אליסון ואביגייל כרגע איתו, הוא צריך את הקול שלהן, הוא צריך את העמדה שלהן, הוא לא יכול להתמודד מול ראיין בלעדיהן, הן הנשק הסודי שלו, הן הכוח שהוא צריך כרגע בשביל להצליח ולהשחיל מילים כנות.

“אוקיי” ראיין השיב, רואה איך שטים זז קלות הצידה, נותן לו מקום לשבת לצידו, והבלונדיני נשם עמוק והתקדם שוב אליו, מתיישב לידו בעוד שאליסון ואביגייל ישבו לצידו השני של טים, אליסון קרובה יותר אליו, אוחזת בידו בחוזקה, מעבירה לו את מספר האנרגיות הכי גבוהות שהיא יכלה להעביר לו, יודעת שהוא צריך אותה לצידו.

“אני אתחיל בשאלה” ראיין מלמל, מביט על אחיזת הידיים של טים ואליסון, “מה היחסים בניכם?” הוא שאל, מביט בעיניהם של הזוג הלא ברור, וטים הסתכל על אליסון שחייכה אליו קלות, מהנהנת, מסמנת לו שזה בסדר לספר את האמת.

“א-אנחנו חברים טובים עוד מהתיכון” טים מלמל, “אז אתם לא זוג?” ראיין שאל וטים הרכין את ראשו, מהנהן, שומע את האנחה המאוכזבת של ראיין, “אז שיקרתם לי כל הזמן הזה?” ראיין שאל, לא מרים את קולו, הטון שלו יציב לחלוטין, לא רוצה להרתיע את טים, במיוחד לא כשהמצב בניהם ככה.

“כן” אליסון השיבה, מוצאת לנכון להגיב על השאלה הזאת, “למה?” ראיין שאל, מסתכל על טים שנגס בשפתו התחתונה, ראשו עוד מורכן מטה, הוא פחד לענות וראיין ידע שטים לא יצליח לענות לו במהירות אם הוא לא יהיה ישיר מספיק.

“אתה גיי?” ראיין שאל, ובכך הוא גנב את עיניו של טים שחזרו להביט עליו, חוששות, “אתה גיי טים? אם כן אני לא שונא אותך” ראיין אמר בכנות, “אני לא נגעל ממך, אתה לא צריך לפחד לספר לי את האמת, אני החבר הכי טוב שלך” הבלונדיני אמר בחיוך, מאפס את עצמו בשביל להיות טוב אל האחר, אפילו שהוא חווה בתוכו קשיים.

“כ-כן” טים לחש, עוצם את עיניו בייאוש, לא מאמין לעצמו שהוא חשף את זה אחת ולתמיד, במיוחד למול ראיין.

“הבנתי” ראיין אמר, “אתה יוצא עם ליאם הזה?” הוא שאל, סקרן לדעת וטים שתק, מסתכל על אביגייל שהביטה עליו בשתיקה, רוצה לשמוע מה הוא יגיד.

“היחסים בניהם מסובכים כרגע” אליסון שוב השיבה לשאלה שהופנתה כלפי טים, יודעת שאם היא לא תדבר כנראה שטים לא יגיד שום דבר.
“מסובכים?” ראיין שאל, מסתכל על האחרת, “כן” אליסון השיבה, מהדקת עוד יותר את אחיזת הידיים שלה ושל טים, “הם עדיין לא מגדירים את עצמם כזוג” אליסון המשיכה, “אז הם פשוט שוכבים?” ראיין שאל בחוסר בושה וטים הביט עליו בכאב, להציג את זה ככה לא הרגיש לו נכון, הם לא פשוט שוכבים, הם יותר מזה, טים לא ידע מה באמת הופך את הסקס עם ליאם ליותר מסקס פשוט ורגיל, אבל הוא ידע שזה יותר מזה.

“לא” אביגייל הייתה זו שענתה בפעם, “ובכל מקרה, כדאי שתשאל שאלות אחרות שלא נוגעות לחיי המין של טים” ורודת השיער מלמלה, “אולי כדאי שגם אנחנו נשאל אותך שאלות” היא הוסיפה, מסתכלת אל תוך עיניו החומות של האחר, בעוד ששני האחרים הסתכלו עליה בסקרנות, רוצים לדעת מה היא תשאל.

“אנחנו יודעות שנישקת את טים אתמול, אתה זוכר את זה?” היא שאלה, יורה ללא פחד, אמיצה כמו תמיד וראיין כחכח בגרונו, לא מצפה למכה הזאת בכזאת פתאומיות, “אביגייל…” טים לחש, מפחד מהתשובה של ראיין.

“אני זוכר” ראיין ענה לבסוף, “נישקתי אותו כי הייתי עצבני, לא שלטתי בעצמי, כעסתי שהוא ניסה לשקר לי גם כשידעתי את האמת, גם כשראיתי אותו שוכב עם ליאם” ראיין אמר, מסתכל על טים, “אני באמת מצטער על שנישקתי אותך, זה בטח הגעיל אותך ובטח דאגת בגלל ליאם” הבלונדיני אמר בכנות וטים שיחק עם אצבעותיו בעצבנות, “לא התכוונתי לנשק אותך” ראיין לחש, “באמת שלא” הוא הוסיף ברצינות, “אם הייתי יכול להחזיר את הזמן לאחור הייתי עושה את זה” הבלונדיני מלמל בכנות מוחלטת, מה שדי הכאיב לטים, למרות שהוא מבולבל לגבי רגשותיו, עדיין כאב לו לדעת שראיין מתחרט על הנשיקה בניהם, אפילו שהוא בעצמו מתחרט על הנשיקה, זה כאב לו, הבן אדם שהוא אהב שנים על גבי שנים לא מחשיב את הנשיקה הראשונה בניהם כמשהו רציני, הבן אדם שהוא יכל להעניק לו את כל עולמו, מתייחס לנשיקה ההיא כמשהו שלא היה צריך להתקיים, וזה כאב, שורף כמו פצע שעדיין לא התאחה.

“אתה סולח לי?” ראיין שאל, נוגע קלות בידו הפנויה של טים, “טים, אתה סולח לי?” הוא שאל בחיוך רגוע וטים פרץ בבכי שקט כשהוא הנהן, לא יכול שלא לסלוח לראיין, הוא אפילו לא כעס על ראיין על זה שנישק אותו.

“יופי” ראיין מלמל בחיוך, מהסס לכמה רגעים לפני שהוא רכן קדימה, מחבק את טים אליו, מאפשר לצעיר לחבק אותו בחזרה ולמצוא בו איזשהו מקור לכוח.

“אתה תמיד תישאר החבר הכי טוב שלי, לא משנה מה אתה ואת מי אתה אוהב” ראיין מלמל, לא יודע שטים בעצם אוהב אותו והצעיר הכי פחד להגיד לו את זה, הוא לא ידע איך ראיין יגיב לזה, וזאת הסיבה שהוא החליט לשמור את זה בשקט, לא מתכוון להגיד לראיין שהוא אוהב אותו, או לפחות אהב אותו, הוא לא מתכוון לספר לראיין שום דבר מרגשותיו אליו, אולי בעתיד הוא יספר, בעתיד המאוד מאוד רחוק, אבל כרגע לטים לא היה את האומץ, לא בגלל שהוא פחד להתמודד עם ראיין, אלא בגלל שהוא פחד לאבד את החבר הכי טוב שלו, אחרי הכל כשרגשות מעורבים במערכת חברית, הכל יכול להשתנות, וטים לא רצה שהחברות שלו עם ראיין תשתנה, הוא הניח לעצמו שגם ראיין לא היה רוצה לשנות שום דבר מהחברות שלהם.

וככה עברו להם דקות ארוכות, אליסון ואביגייל התוודו על הקשר בניהן, מפתיעות את ראיין שעוד המשיך להיות מופתע ללא סוף, מגלה לא מעט סודות שהיו מוסתרים ממנו, וטים מצא את עצמו בוכה לא מעט, מצטער בפני ראיין על השקרים שסיפר בעוד שראיין חיבק אותו, מנחם אותו, מרגיע אותו מהדאגות.

“אתה תאפשר לי לספר את זה לקריסטין?” ראיין הגיע לנקודה הרגישה, לפחות הרגישה שלו, “כן” טים לחש בשקט, נרגע מהכל, “היא צריכה לדעת את האמת” שחור השיער אמר בכנות, “לא הייתי רוצה שתמשיכו לריב” הוא הוסיף, כן יותר מתמיד, ואליסון ואביגייל חייכו אחת לשנייה, שמחות להבין שטים השלים עם העובדה שקריסטין היא הבת אדם הכי טובה לראיין.

הבלונדיני נאנח בהקלה, “אני מתכוון להציע לה” הוא אמר לפתע, מקפיץ את ליבו של טים שהפסיק לפעום באחת, “מ-מה?” כחול העיניים שאל בבלבול, “אני הבנתי שאני לא יכול לחיות בלעדיה” ראיין אמר ברצינות, “היא הכל בשבילי” הוא הוסיף, “אני לא רוצה לתת לה ללכת ממני שוב, אני רוצה שהיא תהיה לצידי לנצח, אני רוצה להקים איתה את המשפחה שלי” חום העיניים אמר בחיוך נרגש, שמח שיש לו את האפשרות להסדיר עם קריסטין את העניינים, אחרי שהוא יספר לה את האמת הוא מתכוון להציע לה, להפוך אותה לשלו לחלוטין.

“וו-או” טים אמר, “מזל טוב” הוא הוסיף, מרגיש איך שאביגייל ואליסון אוחזות בידו והוא אחז בידיהן חזק, יודע שהוא לא יכול להישבר כרגע, זה היה קשה, זה כאב, אבל זאת המציאות והוא לא רצה לחיות יותר בבועה, הוא רצה לחיות במציאות, גם אם היא בלתי נסבלת, הוא היה צריך להתמודד איתה, אולי בסופו של דבר הוא יתרגל אליה עד שהיא תהפוך למשהו משמח.

“א-אני אסע אליה” ראיין אמר לבסוף והתרומם מהסלון, “ע-עכשיו?” טים שאל, “כן” ראיין אמר, “אני לא יכול לחכות עוד” הוא הוסיף, “אני אחזור הביתה ואקח את הטבעות” הוא אמר בהתרגשות, “אתה בטוח שעכשיו זה הזמן המתאים?” אליסון שאלה, מפחדת יותר על טים.

“כן, אני יותר מבטוח” ראיין אמר, “עכשיו כשהכל ברור לי, אני יודע מה אני צריך לעשות” הוא אמר ברצינות, מחייך אל הבנות ולאחר מכן אל טים, צובט קלות את לחיו, “אל תוותר על האהבה שלך” ראיין אמר בחיוך, “אל תהיה במערכת יחסים מסובכת” הוא הוסיף, “אתה אוהב את ליאם, נכון?” ראיין אמר וטים בלע את רוקו בדאגה, לא יודע מה התשובה הנכונה, “כן” אביגייל ענתה, “הוא אוהב את ליאם” היא הוסיפה, לא מתייחסת למבטים שטים ואליסון שלחו אליה, “אז תלחם עליו” ראיין אמר בחיוך, “אני איתך בזה” הוא הוסיף, מבלגן את שיערו השחור של האחר לפני שהוא צעד מעט אחורנית.

“אני הולך” הוא אמר בחיוך, “ר-רגע” טים אמר במהירות, מתרומם מהסלון ומחבק בחוזקה את ראיין, “להתראות” הוא לחש, “אני מקווה שיצליח לך” הוא מלמל, ליבו נשבר, הוא נפרד מראיין, מהרגשות שלו, לפחות הוא מקווה להיפרד, הוא יודע שזה לא נכון להשאיר את הרגשות אצלו, הן לא באמת שוות משהו.

“אני מאחל לך ולקריסטין רק הצלחה, באמת” טים אמר, נלחם בעצמו וראיין חייך וטפח על גבו של האחר, “אני מאחל לך הצלחה יותר ממני” ראיין לחש ברצינות, מתרחק מעט מטים רק בשביל להביט עליו מקרוב, “אתה החבר הכי טוב שלי, ובגלל זה אני מאחל לך שיהיו לך חיים טובים משלי” הוא אמר בכנות, נושק למצחו של טים בחום.

“תלך” טים לחש כשראיין התרחק ממנו, “תלך אל קריסטין” טים הוסיף בחיוך וראיין חייך גם כן, מהנהן אל חברו בהסכמה, מנופף קלות לבנות לפני שהסתובב ורץ החוצה, יודע מה הוא צריך לעשות, משאיר את טים להביט על הדלת.

“להתראות ראיין” טים לחש, מנופף לדלת הסגורה לפני שהוא הלך אל הסלון, נופל עליו באפיסת כוחות, הראש שלו כאב והבטן שלו התהפכה, הוא לא ידע מה הוא מרגיש, הכל היה מבולבל, כנראה שהמציאות הכתה בו, ראיין רחוק יותר מתמיד מלהיות שלו והדבר היחידי שהוא צריך כרגע זה את ליאם, הוא היה צריך אותו בשביל להירגע, אבל הוא ידע שזה לא צודק, הוא לא צריך לעשות את זה לליאם, לפחות לא עכשיו.

אליסון ואביגייל חיבקו אותו בחוזקה, “אתה יכול לבכות אם אתה רוצה” אליסון לחשה, אבל טים הניע את ראשו לשלילה, הוא לא רוצה לבכות, הוא בכה מספיק, הוא במיוחד לא צריך לבכות מזה שלראיין סוף סוף שמח, הוא לא צריך לבכות משמחה של אחרים, הוא יכול להתמודד עם הכאב לבד.

“הלו” ליאם אמר כשאביגייל ענתה לו לטלפון, “ליאם” אביגייל אמרה במהירות, מסתכלת על טים שהביט עליה בעיניים גדולות, “את לבד?” ליאם שאל, “כן” היא השיבה, “למה?” היא שאלה, מתרוממת מהסלון ומסמנת לאחרים עם היד הפנויה שלה שהיא תהיה בתוך החדר של טים.

“פיליפ ופיטר היו אצלי היום” ליאם מלמל כשאביגייל התיישבה על המיטה, “אוקיי” היא מלמלה בהבנה, “ו…” הוא לחש, מכחכח בגרונו, “והם-אמרו-לי-שאת-יודעת-למה-טים-הגיע-אליי-בוכה” ליאם אמר במהירות, כמעט ומחבר את המילים ואביגייל צחקקה מעט, מבינה את מה שהוא אמר.

“אתה סקרן לדעת?” היא שאלה, “כן” ליאם השיב בכנות, כבר לא היה לו כוח להסתיר מאביגייל את הרגשות האמיתיים שלו, “אתה תרצה כנראה להרוג את ראיין” היא מלמלה בהתגרות, “למה?” ליאם השיב, הוא כבר הניח לעצמו שטים בכה בגלל ראיין, אבל מה הסיבה שהוא ירצה להרוג אותו?

“ראיין וקריסטין נפרדו, יותר נכון הם לקחו הפסקה” אביגייל התחילה להגיד, שומעת שקט מהצד השני, מבינה שהאחר קשוב לה, “וטים שמע את זה והוא הלך לנחם את ראיין” היא מלמלה, “אבל ראיין היה שיכור והוא סיפר לטים את האמת, הוא סיפר לו שהוא ראה אתכם שוכבים” היא מלמלה וליאם הרים גבה מופתעת, הוא לא תיאר לעצמו שראיין יגלה את זה לטים כל כך מהר.

“אז בגלל זה טים בכה? כי ראיין גילה לו שהוא ראה אותנו שוכבים?” ליאם שאל, “לא רק בגלל זה” אביגייל מלמלה, “אז?” ירוק העיניים שאל בסקרנות, “ראיין נישק את טים” ירוקת העיניים אמרה במהירות, מפתיעה את ליאם שכיווץ את גבותיו בחוסר אמונה, “מה?” ליאם שאל, “כן” אביגייל אמרה, “שמעת נכון, ראיין נישק את טים” היא השיבה.
“אז הם ביחד עכשיו?” ליאם שאל, ואביגייל יכלה להבחין בחוסר הביטחון שנגלה מטונו של האחר, “לא, ראיין היה פה לפני כמה דקות” היא אמרה, “הוא וטים הלבינו את העניינים, טים סיפר לו את האמת” היא מלמלה, “הוא סיפר לו שהוא מאוהב בו?” ליאם שאל בדאגה, “לא” אביגייל אמרה בחיוך, “אני לא חושבת שטים עוד מסוגל להגיד לו את זה” אביגייל אמרה, ממשיכה לספר לליאם את הפרטים, יודעת שהוא צריך לשמוע את הכל.

טים ואליסון ישבו בסלון, מביטים על הדלת הסגורה של חדר השינה, מנסים לנחש על מה ליאם ואביגייל מדברים.

“את חושבת שהיא מספרת לו הכל?” טים לחש, “אתה רצה שהיא תספר לו הכל?” אליסון שאלה וטים הסתכל עליה, מהנהן ללא מילים, כן, הוא רוצה שליאם יהיה שותף למה שקורה לו.

אהבה שנייה -פרק 31-
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
23 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך