אהבה שנייה -פרק 32-

bl_bar 17/03/2019 315 צפיות תגובה אחת

אביגייל יצאה מהחדר אחרי שיחה ארוכה עם ליאם, מסתכלת על שני האחרים שהסתכלו עליה מהסלון והיא גיחכה קלות, מתיישבת לצידם, “אתה רוצה לדעת מה אמרתי לו?” אביגייל שאלה את טים שנגס בשפתו התחתונה, מובך מלהגיד את האמת, “כן הוא רוצה” אליסון אמרה במהירות, סקרנית כל כך.

“אמרתי לו את הכל, הוא רצה לדעת למה באת אליו מלכתחילה” אביגייל אמרה, “ו-ומה הוא אמר לגבי הנשיקה עם ראיין?” טים שאל חלושות, ליבו פועם בחוזקה, “הוא לא אהב לשמוע את זה במיוחד, אני מאמינה שהוא גם קינא לשמוע את זה” היא השיבה, רואה את החיוך הקטן והמרוצה של טים והיא לא יכלה שלא לחייך גם כן, שמחה לדעת שהדעות של ליאם משפיעות לטובה על טים, מה שבעבר לא באמת היה קורה, כנראה שבאמת קרה איזשהו נס שגרם לטים להיות קשור יותר אל ליאם.

“הוא מסר לראיין וקריסטין מזל טוב” אביגייל מלמלה, מבחינה באנחה המיואשת של טים שכנראה חזר למציאות האחרת, שבה הבן אדם שאהב הולך להציע בעוד מספר רגעים נישואים לבת הזוג שלו.

“עצוב לך, נכון?” אליסון שאלה בעצב, מלטפת את ראשו של האחר שהנהן קלות, “אבל זה מה שיש” טים מלמל, חושב על כל אותם דמיונות שלא הצליח להגשים, חושב על המחשבות שלא הצליח לומר, חושב על הפספוסים הגדולים שהוא הולך לחוות.

“ליאם אמר תודה על האוכל, הוא היה מאוד טעים, גם פיליפ ופיטר אכלו, הם מאוד אהבו” אביגייל אמרה לפתע, רוצה לעודד את טים, והחיוך מלא ההקלה שהתנוסס על פניו של הצעיר הוכיחו לה שהיא הצליחה, “באמת? היה לו טעים?” טים שאל, מברר את האמת ואביגייל הנהנה בחיוב, “מאוד” היא אמרה, “אני מאמינה שהוא רוצה שתכין לו עוד” היא הוסיפה, מלטפת את לחיו של טים, “אל תוותר על ליאם, הוא מכיר אותך הכי טוב” היא אמרה בחיוך, “היי, אני מכירה את טים גם טוב” אליסון אמרה ברכושניות, מושכת מעט את טים אליה, מחבקת אותו בעוד שטים ואביגייל הביטו זה על זו, מתחילים לצחקק קלות, “קנאית” אביגייל מלמלה, צובטת את הלחיים של אהובת ליבה, “אני בטוחה שאת מכירה את טים כמו שצריך” היא הוסיפה, “אבל בגלל שאת אוהבת אותי את מכירה אותי טוב יותר, נכון? ובגלל שאני אוהבת אותך אני מכירה אותך הכי טוב שבעולם, אז ככה זה גם אצל ליאם” אביגייל מלמלה בחיוך, גורמת לפרפרים בבטנם של השניים האחרים.

אליסון הייתה נרגשת ממילות אהבה שלה בעוד שטים התרגש מעצם העובדה שליאם אוהב אותו ולא מסתיר את זה, הוא כל כך אהב לדעת שליאם אוהב אותו, זה אולי למה הוא נשאר חזק לנוכח העובדה שראיין יתחתן עם קריסטין בקרוב, כי אחרי הכל יש מישהו שאוהב אותו, אוהב אותו באמת, מכל הלב.

צליל הודעה נשמע לפתע מהטלפון של טים והצעיר הרים את הנייד שלו, פותח את ההודעה מראיין, וליבו נעצר למספר שניות כשראה את התמונה שנשלחה אליו, קריסטין וראיין היו מחויכים יחדיו, מראים לו את הטבעות שבידיהם, ‘אנחנו מאורסים’ ההודעה מראיין נשלחה לאחר מכן וטים חייך לעצמו, ‘מזל טוב, אני מאחל לכם את כל הטוב שבעולם’ טים השיב, ליבו פועם בחוזקה, הוא היה מבולבל יותר מתמיד, במיוחד כשבכל פעם שליאם עולה למחשבותיו הוא שוכח מהכאב שראיין מהשאיר בתוכו.
“זהו” אליסון אמרה, מביטה על התמונה, “הם מאורסים” היא הוסיפה וטים הנהן, מאפשר לבנות לקחת ממנו את הטלפון ולהביט בברור על הטבעות ועל הזוג המאושר, “הם נראים שמחים” אביגייל מלמלה, “כן…” טים אמר והתרומם מהסלון, “אני אלך לישון” הוא הוסיף, גורם לשתי הבנות להביט עליו בדאגה, “אנחנו באות איתך” אליסון אמרה והתרוממה גם היא ביחד עם אביגייל, אוחזות בידיו של טים כל הדרך אל החדר, מעניקות לו את האהבה שלהן אליו.
—-

ליאם שכב על המיטה, נמצא עמוק בתוך מחשבותיו, איך הוא יכול להפוך את טים לשלו? עכשיו, כשראיין וקריסטין עומדים להתחתן זה הסיכוי שלו לכבוש את ליבו של טים.

המילים של אביגייל הדהדו לו בראש, אולי הוא צריך להגיד לטים שהוא רוצה להפסיק את היחסים בניהם כמו שהיא אמרה לו, אולי ככה טים לא ייקח אותו כמובן מאליו? הוא צריך לקחת את הסיכון הזה בכלל? מה יקרה אם טים ימצא מישהו אחר אחרי שהוא יגיד לו שהוא רוצה שהם יפסיקו? מה יקרה אם לטים לא יהיה אכפת מזה בכלל וזה למעשה מה שהוא באמת רוצה?

ליאם נאנח, משפשף את פניו, לא מוצא דרך נכונה, שלא לדבר על זה שג’וש אמור להיכנס לדירה שלו בקרוב, וזה יהיה קשה להכניס את טים כשג’וש נמצא, במיוחד כי הוא לא רוצה שהצעיר יפגע, הוא יודע טוב מאוד עד כמה שג’וש קשה עם המיניות שלו, לפחות זה מה שהוא זוכר עד שהוא ניתק את הקשרים איתו.

ירוק העיניים לבסוף החליט לישון, יש לו מחר עבודה והוא צריך להיות מלא אנרגיות למקרה וטים יצטרך אותו, הוא לא יכול להיות עייף וחלש למול טים, הוא צריך להיות זה שמחזק אותו, לא זה שמחוזק על ידו.
—-

השעון המעורר של אביגייל העיר את שלושת הישנים, “כבר בוקר?” אליסון שאלה בעייפות, עיניה עוד עצומות, נצמדת לגופו של טים שחיבק אותה בחוזקה, גם עיניו היו עצומות, שניהם היו עייפים ואביגייל גיחכה לעצמה, משפשפת את עיניה, “קדימה, אני אקח אתכם לאוניברסיטה היום” וורודת השיער אמרה בחיוך, מתמתחת ומתרוממת מהמיטה, “קדימה ישנונים, יש לכם לימודים” היא אמרה וטים היה הראשון לפקוח את עיניו, מתרחק מהחיבוק עם אליסון ומתיישב על המיטה.

“אני רוצה להפסיק את הלימודים” הוא אמר, גורם לאליסון לפקוח באחת את עיניה ולהתיישב במהירות על המיטה, “מה?” היא שאלה וטים נאנח, “אני לא בטוח שאני רוצה לעסוק בזה בעתיד” הוא מלמל, “אבל כל השנים שבזבזת…כל הכסף שבזבזת” אליסון אמרה, אוחזת בידו של טים, “אל תוותר על הלימודים במחשבה רגעית, תיתן להם עוד צ’אנס נוסף” היא אמרה בחיוך, מעט אגואיסטית, לא רוצה שטים יפסיק ללמוד איתה.

“התחלתי ללמוד בשביל ראיין, בשביל לעזור לו” טים אמר, “א-אבל אני כבר לא רואה את עצמי מצליח לעזור לו יותר” כחול העיניים אמר בכנות, “תקשיב טים” אביגייל אמרה, מתיישבת לצידו של האחר, “תחשוב על זה טוב” היא אמרה ברצינות, “תלמד עוד קצת, ואז תחליט באמת אם אתה רוצה לעזוב או לא” היא הוסיפה, מדברת בסמכות כאילו והיא משוחחת עם אחד מהתלמידים שלה, “אל תפרוש כשאתה מבולבל, תפרוש כשאתה החלטי” ירוקת העיניים אמרה בכנות, וטים הביט אל תוך עיניה, רואה שם דמיון מסוים לליאם והוא נאנח והנהן לבסוף, “אתן ללימודים צ’אנס נוסף” הוא השיב, מביט ללא הפסקה אל תוך העיניים הירוקות של חברתו הטובה, מקבל אנרגיות לא ברורות מליאם.

“יופי” אליסון אמרה בחיוך, מחבקת בחוזקה את חברה הטוב, “אני אעזור לך ללמוד כמו שצריך” היא הוסיפה, לא רוצה לדמיין את חיי הלימודים שלה בלעדיו.

“אני רוצה שתתנהגו כמו זוג” טים אמר בזמן הנסיעה אל האוניברסיטה, אחרי שאליסון ואביגייל התארגנו בבית שלהן, “מה?” אביגייל שאלה, מסתכלת על טים שישב במושב האחורי, “אני לא רוצה לשקר יותר” הוא אמר ברצינות, “גרמתי לכן להסתיר את הזוגיות שלכן בשבילי, אפילו כשאתן לא בארון” הוא הוסיף, ושתי הבנות הביטו זו על זו, מחייכות אחת לשנייה, “לא גרמת לנו לכלום, אנחנו החלטנו לעשות את זה” אביגייל אמרה בכנות, “תודה לך” אליסון הוסיפה, מחייכת אל טים שחייך אליה בחזרה.

“ומה עם ההורים שלך?” אליסון שאלה לפתע, “אני לא אספר להם עדיין” טים אמר, הוא צריך להיות אמיץ בשביל להתמודד מולם, “אוקיי” אליסון אמרה ברוגע, לא רוצה להקשות על טים, יודעת שלא קל לו להתמודד מול הוריו.

“אני בטוחה שהם בסופו של דבר יבינו אותך” אביגייל אמרה בחיוך, “אתה הילד שלהם, והם אוהבים אותך יותר מהכל” היא הוסיפה בכנות, “הם אנשים טובים” אליסון אמרה ברצינות, מכירה טוב מאוד את הוריו של חברה הטוב, “אני יודע” טים אמר בחיוך, “אני רק צריך למצוא דרך שלא תאכזב אותם כל כך” הוא מלמל, מסתכל על החלון בשקט, חושב לעצמו קלות, והבנות הביטו עליו מהמראה הקדמית לפני שהן הביטו על האופק, חושבות גם הן.

ניקור קטן שתפס את תשומת ליבם של הנוכחים המופתעים, ואז נשיקה ארוכה יותר שגנבה לחשושים, אליסון ואביגייל נשקו זו לזו בכניסה לאוניברסיטה, סוף כל סוף חושפות את היחסים בניהן.

וטים חייך לעצמו, עומד לצידן בגאווה, טוב, הוא קצת חשש מהתגובות של האחרים, אבל הוא האמין שהוא יצליח להתמודד עם זה, אחרי הכל הוא כבר עבר דברים קשים יותר מתגובות של אנשים.

“להתראות” אביגייל אמרה בחיוך, מנופפת אליהם לפני שנכנסה לרכב, “ביי בובי, נתראה בבית” אליסון אמרה באושר, כל כך שמחה שהיא יכולה להראות לכולם שהיא שייכת למישהי שהיא אוהבת עד אין סוף, “בהצלחה בעבודה” טים אמר בחיוך, מנופף לאביגייל בחזרה לפני שהיא נסעה משם, משאירה את אליסון וטים להתמודד עם הסטודנטים האחרים שהביטו עליהם בשאלה.

זה היה יום ארוך, הרבה שאלות והרבה מבטים, אבל אליסון וטים הצליחו להתמודד עם הכל כמו שצריך, מסבירים לאנשים את המצב וטים יצא מהארון בפניהם, מספר להם שהוא גיי, ולהפתעתו הרבה לא היו הרבה תגובות הומופוביות, אפילו היו מספר תגובות נלהבות, מה שהוא לא תיאר לעצמו שיהיו.

אליסון קיבלה לא מעט אהבה ותמיכה, מילים חמות על הזוגיות עם אביגייל ולא מעט חיבוקי עידוד, בסך הכל אפשר היה להגיד שהכל עבר בשלום לשני הסטודנטים, כי בסופו של דבר לספר לאנשים זרים את האמת שלך זה בדרך כלל קל יותר, הם לא יפגעו ממך, הם לא יתאכזבו ממך, הם יחיו בשלום עם המצב שלך, כי הם לא חלק מהחיים שלך, אתה לא מרכז חייהם.

“אתה תעבוד היום?” אליסון שאלה כשהיא וטים ישבו ביחד בקפיטריה, אוכלים בהפסקה שלהם, “אני חושב שכן” טים אמר, “אתה חושב שראיין וקריסטין יעבדו היום?” היא שאלה והאחר הרים את כתפיו בחוסר ידע, “הם לא דיברו איתי, כנראה שהם מנסים להיות ביחד כמה שיותר אחרי ההפסקה הקצרה שלהם” טים אמר, אוכל, ואליסון הביטה עליו בסקרנות, מנסה לחפש את הדיכאון התמידי של טים, אבל הוא כמעט ולא נראה, יכול להיות שטים מצליח להתגבר על ראיין?

“אתה תפגוש את ליאם?” היא שאלה, שמה לב לעיניים הכחולות והזורחות של טים, “ל-לא” טים מלמל, משחק מעט עם המזלג באוכל שלו, “אני לא חושב” הוא הוסיף, נוגס בשפתו התחתונה לכמה רגעים לפני שהוא חזר לאכול, מנסה להרגיע את הלב שלו, למה בכל פעם שליאם עולה לשיחה הוא מתרגש? הוא עדיין לא התרגל לעובדה הזאת שליאם מצליח לרגש אותו בכזאת מהירות.

“אתה לא צריך אותו עכשיו? אחרי הכל ראיין מכאיב לך כרגע” אליסון אמרה, “אני צריך אותו” טים אמר בכנות, “אבל אני לא יכול לעשות לו את זה” טים הוסיף, מסתכל על אליסון , “אני לא רוצה להכאיב לו” הוא אמר והאחרת חייכה וליטפה את ראשו, שמחה להבין שטים דואג לליאם, “אני לא חושבת שתכאיב לו אם תלך אליו” היא אמרה בכנות והוא הניע את ראשו לשלילה, “אני כן, כי הסיבה לכך תהיה ראיין והוא ידע את זה” טים מלמל, והאחרת נאנחה וצבטה קלות את לחיו של האחר, “אכפת לך מליאם לא מעט” היא אמרה, “אני שמחה” היא הוסיפה והוא נאנח לעצמו, לא בטוח אם זה דבר טוב או רע בשבילו, חוזר לאכול בשקט.

ליאם סיים להרצות, הולך אל חדר המנוחה, מסתכל על המרצים בחיוך לפני שעשה את דרכו אל דין שישב באחד השולחנות, שותה את הקפה שלו, “אפשר לשבת?” ליאם שאל בחיוך כשנעמד ליד כחול העיניים והצעיר הנהן, מסתכל עליו מתיישב לידו.

“איך היה אתמול בדייט?” ליאם שאל, מראה לדין שהוא לא שכח, “היה בסדר” דין מלמל בחיוך, “הוא נחמד” הצעיר הוסיף בכנות, “מעולה” ליאם אמר ברצינות, שמח בשביל ידידו, “איך הולך לך עם טים?” דין שאל, “לא יודע” ליאם מלמל, מניח את מצחו על השולחן, “אני באמת כבר לא יודע” הוא אמר בכנות ודין הביט על ראשו החום, מלטף קלות את שיערו הרך של האחר, “יהיה בסדר” דין מלמל בחיוך רך, מאפשר לליאם לעצום את עיניו וליהנות מהמגע החמים והחברי שהוא היה צריך.

“רוצה שאכין לך קפה?” דין אמר, מספיק ללטף את שיערו של ליאם, “אשמח לאחד” ליאם אמר, מרים את ראשו, “בדרך” דין אמר בחיוך, מתרומם מהכיסא ומאפשר לליאם לחייך.
—-

טים נעצר במקומו כשנכנס למטבח, רואה שקריסטין וראיין שם, מחובקים בזמן שהם מבשלים והוא בלע את רוקו לפני שהלך אליהם בחיוך.

“היי” הוא מלמל, מפתיע אותם והם הסתובבו אליו במהירות, “היי” קריסטין אמרה בחיוך, מחבקת אותו במהירות, “תודה” היא לחשה, “תודה על הכל” היא הוסיפה וטים חייך וטפח על גבה, “אין על מה” הוא אמר, מביט על ראיין שחייך אליו באושר, שמח שהוא הגיע לעבוד.

“אז התארסתם” טים אמר בחיוך כשהתרחק מהחיבוק עם קריסטין, “כן” הנשית אמרה, מראה לו את הטבעת, “נכון שהיא יפה?” היא שאלה וטים הנהן, מלטף את הטבעת הנוצצת, “מאוד” הוא אמר, מרגיש את הפספוס בגופו, אם הכל היה הולך לו כמו שצריך, יכול להיות שהוא היה זה עם הטבעת הזו.

“מתי אתם מתכוונים להתחתן?” הוא שאל, “חודש הבא” ראיין אמר במהירות, “ח-חודש הבא?” טים שאל בהפתעה וראיין הנהן, “אני רוצה לעשות את זה הכי מהר שאפשר” הבלונדיני אמר בכנות, “ההורים שלנו יעזרו לנו” קריסטין אמרה בחיוך, אוחזת בידו של ראיין, “אתה גם תעזור לנו, נכון?” היא שאלה את כחול העיניים, וטים הנהן, “בטח” הוא אמר, עדיין מופתע שהם הולכים להתחתן בכזאת מהירות.

“א-אני אלך להתארגן” הוא אמר לפני שחיבק שוב את קריסטין, “אני שמח בשבילכם” הוא אמר בכנות, מתרחק ממנה והולך אל חדר המנוחה, מתיישב על הכיסא ואוסף את עצמו, זה היה קשה מדי, יותר משהוא ציפה שזה יהיה, הרגשות לראיין עדיין לא פגו, הם עדיין לא נעלמו, הם עדיין חיים בתוכו, מכאיבים לו.

“כנראה שאצטרך אותך היום ליאם” טים מלמל לעצמו, נושם עמוק לפני שהוא שם את הסינר על מותניו, מניח את הסיכות על הפוני המורם שלו, הוא יעבוד כמו שצריך, הוא יסתיר את הכאב שלו כמו שצריך, והוא יפרוק הכל אצל ליאם היום, הוא צריך אותו.

אהבה שנייה -פרק 32-
דרוג הסיפור 4.3 | 4 מדרגים

תגובות (1)

מחכה להמשך 3>

25/03/2019 02:18
21 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך