אהבה שנייה -פרק 37-

bl_bar 03/04/2019 265 צפיות אין תגובות

הראש שלו התפוצץ, הוא גנח בכאב, משתעל כשהגרון שרף לו, פוקח את עיניו.
טים שפשף את פניו, מביט על החדר באי הבנה, לא מבין איך הוא הגיע לשם, לפחות ברגעים הראשונים, עד שנפל לו האסימון והוא פער את עיניו, מרים את השמיכה ומגלה את גופו הערום והמלוכלך והוא נאנח ונגס בשפתו התחתונה, “שיט” הוא לחש, מתרומם באיטיות לישיבה.

“ליאם?” הוא שאל בקול שקט, בולע את רוקו בחשש, לחוץ מלראות את ליאם כשהוא פיקח, אבל ליאם לא ענה, “ליאם?” טים הגביר את קולו, “טים התעוררת?” קולה של אליסון נשמע מחוץ לדלת וטים כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה, “מה את עושה כאן?” הוא שאל בקול, לא מבין מה קורה כאן.

“ליאם התקשר ואמר לי לבוא” אליסון הסבירה, “הוא הלך בלילה” קולה של אביגייל נשמע גם כן וטים הבין פחות או יותר מה קרה, “אתה עוד ערום?” שחורת העיניים שאלה, “כן” טים השיב, “טוב, אז תכנס להתקלח ואנחנו בינתיים נכין משהו לאכול” אליסון אמרה, “א-אוקיי” טים מלמל במבוכה, לא מאמין שהוא שכב אתמול עם ליאם אחרי כמעט חודש שהם לא התראו.

הוא לבסוף ניער את ראשו והתרומם מהמיטה, מרגיש את הרטיבות עוד ביישבנו והוא כחכח בגרונו, לוקח מגבת ועוטף את גופו לפני שיצא מהחדר, נכנס במהירות להתקלח, חייב לנקות את עצמו.

“זאת הפעם האחרונה” הוא לחש לעצמו, משפשף את פניו תחת זרם המים, “עד שאדע מה אני לעזאזל מרגיש” הוא הוסיף, מסרק את שיערו השחור מעלה, חושף את פניו למים החמימים.

טים התלבש במהירות והחליף מצעים, מנקה את החדר לפני שיצא החוצה, מכניס את הבדים המלוכלכים לסל הכביסה ולאחר מכן הולך אל הבנות, מחייך אליהן כשהן כבר ישבו על שולחן האוכל והוא פער את עיניו בחוסר נעימות כשנזכר במה שקרה על השולחן הזה אתמול בלילה.

“ניקינו את השולחן” אליסון מלמלה בחיוך, “א-איך…” טים גמגם, לא מבין איך הן עלו עליהם, “הבגדים שהיו על הריצפה ליד השולחן נתנו לנו להבין כמה דברים, כנראה שליאם היה מספיק לחוץ בשביל לשכוח לשים אותם במקום שלא נראה לעין” היא מלמלה והוא כחכח בגרונו, “א-אה” הוא השיב, משחק עם אצבעותיו, “בוא תשב לאכול” אביגייל אמרה בגיחוך והצעיר התיישב מולם, שותק.

“אני לא יכולה להגיד שלא הפתעת אותי” אביגייל אמרה בהתגרות, “אבל אני שמחה לדעת שאתה עוד זקוק לליאם, אני עוד יותר שמחה שליאם נפל לפח שלך אתמול” היא הוסיפה, “אביגייל” אליסון אמרה, אוחזת בידה, “בואי נאכל” היא הוסיפה וורודת השיער הנהנה לבסוף, מתחילה לאכול בעוד שטים הסתכל על אליסון שחייכה אליו ברוגע, “תאכל” אליסון לחשה וטים הנהן והתחיל לאכול גם הוא בשקט.

“אביגייל” טים מלמל באמצע הארוחה, “מה?” ירוקת העיניים שאלה, “את במקרה תפגשי איתו היום?” טים בירר, ואביגייל הבינה שהוא מתכוון לליאם, “אם אתה רוצה שאפגש איתו, אז כן” היא אמרה והוא הנהן, “א-אני אכין לו לאכול, את יכולה לתת לו?” הוא שאל והיא צחקקה והנהנה, “אני בטוחה שהוא ישמח” אליסון אמרה בכנות וטים חייך וחזר לאכול, מקווה שליאם ייהנה מהאוכל שלו, לא רוצה שליאם ימשיך לרדת במשקל.

“קח” אביגייל אמרה כשליאם פתח את דלת הבית, מגישה לו את השקית הגדולה והחמימה עם שלל מאכלים, “מה זה?” הוא שאל, לוקח ממנה את השקית, “טים הכין לך לאכול” היא אמרה ונכנסה פנימה, מסתכלת בבוז על ג’וש שהסתכל עליה מהסלון.

“באמת?” ליאם שאל וסגר את הדלת, פותח את השקית ומחייך לעצמו כשראה את האוכל המוכר, “תיקח לך לאכול ותכניס את השאר למקרר” היא אמרה וליאם הנהן והלך מהר למטבח, מוזג לעצמו אוכל ומריח את התבשילים בשמחה, מאושר לדעת שטים חשב עליו ובישל לו.

“אל תיגע באוכל הזה” וורודת השיער אמרה לג’וש כשהיא התיישבה בסלון גם כן, רחוקה ממנו, “אוקיי” ג’וש השיב, מסתכל על איך שליאם יוצא עם חיוך גדול ביחד עם צלחת אוכל, מתיישב בשולחן האוכל ואוכל בשקט סוער, והוא נאנח לעצמו, מנסה לפענח את אחיו, הוא מעולם לא זכה לראות את ליאם ככה מאושר, אולי רק פעם, כשליאם עדיין לא יצא מהארון.

“טים מבשל לו בדרך כלל?” ג’וש שאל בשקט את הנשית, “כן” אביגייל השיבה, “הם שוכבים?” הוא בירר ואביגייל הביטה עליו ברוגז, “כן, יש לך בעיה עם זה?” היא שאלה בהגנתיות וג’וש כחכח בגרונו, אין לו באמת כבר בעיה עם זה.

“לא” הוא השיב והיא הרימה גבה בהפתעה, “למדת לשקר כמו שצריך” היא מלמלה בגיחוך, “אני לא משקר” הוא אמר בכנות, מביט עליה ברצינות, “השתנתי” הוא הוסיף והיא חקרה את מבטו, עדיין מתקשה להאמין לו, “בכל מקרה, אל תיגע בטים, אל תנסה להפריד ביניהם, ליאם באמת יהרוג אותך אם זה יקרה” אביגייל מלמלה, זוכרת את הפעם האחרונה שבה ליאם וג’וש נפגשו, לפני כמה שנים טובות, עוד כשג’וש לא הצליח לקבל אותו, היא הייתה בזמן הזה, ליאם מצא את האומץ להרביץ לו עד שהוא איבד שליטה בעצמו ופצע את ג’וש בחוזקה, שולח אותו לבית החולים, ג’וש עדיין לא ידע שהסיבה שליאם היה עצבני כל כך ביום הזה היה בגלל שטים רב איתו בזמן הזה.

“אני לא אנסה לעשות כלום” ג’וש אמר ברצינות, “אני רק רוצה לדבר איתו” ג’וש אמר בכנות, “כבר מאוחר מדיי” וורודת השיער אמרה בזמן שהתרוממה מהסלון, הולכת אל שולחן האוכל ומתיישבת ליד ליאם, מספרת לו קצת דברים על מה שקרה בבוקר עם טים ושואלת שאלות על מה שקרה בניהם אתמול.
—-

“נו” אליסון מלמלה, מסקרת את שערו של טים, “מה?” הוא שאל, משעין את ראשו על הכתף שלה, צופים ביחד בטלוויזיה, “איך היה עם ליאם אתמול?” היא שאלה, מגיעה לעיקר, “ב-בסדר” טים מלמל במבוכה, והיא צחקקה, ממשיכה לסרק את שערו בעדינות, “הוא באמת דואג לך” היא אמרה בכנות, “אני יודע” טים מלמל, נאנח מעט.

“בכל מקרה” אליסון אמרה, רוצה להחליף נושא, “היה בסדר עם ראיין אתמול?” היא ביררה וטים הנהן, “כן” הוא השיב והיא הנהנה בהבנה, “הוא מאושר” טים אמר והיא הביטה עליו, “הוא מתרגש מהחתונה” הוא המשיך, “אתה שמח בשבילו?” שחורת העיניים שאלה וטים הנהן, “מאוד” הוא אמר בחיוך, “מגיע לו לחיות באושר, אני לעולם לא הייתי יכול להעניק לו את מה שקריסטין מעניקה לו” כחול העיניים לחש והיא נאנחה וצבטה את לחיו, “אל תוריד מהערך שלך” אליסון אמרה ברצינות, נושקת לקרקפת שלו.

“אני בטוחה שאתה תעניק למישהו גם דברים שאף אחד לא יכול להעניק לו חוץ ממך” היא הוסיפה, “אתה כבר מצליח להעניק” אליסון המשיכה וטים גיחך, “והמישהו הזה הוא ליאם?” הוא שאל, “בינגו” אליסון השיבה והוא צחקק מעט, “הוא מעניק לי גם דברים שאף אחד לא מעניק לי” טים אמר בכנות, “אבל…” הוא לחש, “אבל מה?” היא שאלה, “אני לא יודע מה אני מרגיש אליו, ראיין חושב שאני מאוהב בו” הוא אמר, “גם אני חושבת” היא אמרה והוא הרים את ראשו מהכתף שלה רק בשביל להביט בעיניה, “למה את חושבת?” הוא שאל ברצינות, “לא יודעת, פשוט רואים את זה” היא מלמלה, “אתה זורח כשאתה מדבר עליו, אתה אפילו מחייך מבלי לדעת כשאתה מזכיר אותו” היא הוסיפה והוא נגס בשפתו התחתונה, חושב לעצמו.

“הוא מבלבל אותי” טים אמר, מניח את ראשו בחזרה על הכתף של האחרת, “אני מפחד להתמכר אליו” הוא הוסיף, “אבל אתה כבר מכור” אליסון אמרה בגיחוך וטים נאנח, “הוא נהיה כל כך טוב אליי, והוא סיפר לי על ג’וש” הוא אמר, “הוא סיפר לי שהיציאה מהארון לא הייתה קלה, ושג’וש לא קיבל אותו” הוא הוסיף, “אתה חושש מליאם החדש שאתה מתחיל להכיר?” היא שאלה וטים הנהן, “הוא אמיתי איתי, זה מפחיד” הוא ענה, “אתה רגיל לחיות תחת שקר, אני לא מופתעת להבין שאתה חושש מהאמת” אליסון אמרה וטים לבסוף חיבק אותה, לא יודע מה לעשות עם עצמו.
—–

*יום שני*

“אומייגאד” טים מלמל כשהסתכל על אביגייל ואליסון שיצאו מהרכב, מאופרות עם תספורת יפיפייה, “נו מה אתה אומר? יפה?” אליסון שאלה בחיוך, מניפה קלות את השמלה שלה וטים הנהן, “אתן יפיפיות” הוא אמר והן צחקקו באושר, “אתה צריך כבר להתחיל להתארגן” אביגייל אמרה, אוחזת בידו של טים, “בוא ניכנס לבית ונעזור לך” אליסון אמרה, אוחזת בידו השנייה, והבנות הובילו את טים אל ביתו.

טים לבש את החליפה שלו בזמן שהביט במראה, עיניו הכחולות דומעות מעט והוא נשם עמוק, לא מאמין שהוא מתלבש לחתונה של החבר הכי טוב שלו, של הגבר שהוא היה מאוהב בו.

“תהיה חזק” טים אמר בחיוך, מניח את ידו על חזהו, הוא עצם את עיניו, מנער קלות את ראשו, היה לו קשה אחרי הפגישה האחרונה עם ליאם, הם לא זכו לדבר שוב, אפילו כשהוא התקשר אל ליאם, אפילו כשהוא שלח לו הודעות, ליאם לא ענה, אחרי הכל זאת הייתה הפעם האחרונה שלהם ביחד, עד שהרגשות של טים יסתדרו.

“טים סיימת?” אליסון שאלה וטים פקח את עיניו, מנגב שוב את דמעותיו, “כן” הוא אמר ומיד לאחר מכן הדלת נפתחה ושתי הבנות הביטו עליו באור, נכנסות לחדר, “ואוו” אליסון אמרה בחיוך, מלטפת את כתפיו של טים, “תביאי לי את העניבה” היא ביקשה מאביגייל וירוקת העיניים לקחה את העניבה מהמיטה והביאה לה, מסתכלת בשקט על איך שבת הזוג שלה עונבת לטים את העניבה השחורה, “ההורים שלך עוד יתחננו אליכם שתתחתנו” היא אמרה בצחקוק וטים גיחך, “אני מקווה שהם לא יחפרו יותר מדי” הוא מלמל, “יהיה בסדר” אליסון אמרה, “אני יכולה להתמודד איתם” היא אמרה.

“אמרתי להורים שלי לא לפלוט שום דבר עלי ועל אביגייל” אליסון אמרה, מתרחקת קלות ומסתכלת סופית על טים, “תודה” הגבר אמר בחיוך ואליסון חייכה אליו, מסרקת את שיערו, “נרים לך את השיער למעלה?” היא שאלה, יותר את עצמה, מנסה לחשוב על משהו, “כן, תרימי לו” אביגייל אמרה, מאשרת לה, “אוקיי, יש לך ג’ל, נכון?” אליסון שאלה וטים הנהן, “במקלחת” הוא מלמל, “יופי” שחורת העיניים אמרה לפני שהלכה במהירות אל המקלחת, משאירה את אביגייל וטים לבד בחדר.

“ליאם מסר לקריסטין ולראיין מזל טוב” אביגייל מלמלה בשקט, “א-אוקיי” טים מלמל חלושות, עוצר את עצמו מלשאול שאלות על ליאם, “הוא כנראה סיים לעבוד” היא הוסיפה וטים הנהן בהבנה, “אתה יודע שראיין ביקש ממני להזמין אותו בסוד?” היא שאלה וטים הביט עליה בהפתעה, “מ-מה?” הוא שאל, “ה-הוא יבוא?” הוא הוסיף לשאול, ליבו פועם בחוזקה, נרגש, “לא” אביגייל אמרה בחיוך, רואה איך שהתקווה של טים צנחה באחת, “הוא סירב להגיע, אני מניחה לעצמי שהוא לא רוצה להפריע” היא אמרה וטים נאנח, “בטוחה שרק בגלל זה?” הוא שאל והיא הסתכלה עליו לכמה רגעים, “הוא לא רוצה לראות אותך” אביגייל פלטה את הדבר שהיא ניסתה להסתיר, היא עדיין כעסה על ליאם בגלל זה, אבל היא לא יכלה שלא להבין אותו, וטים אגרף את ידיו בכאב, מסתכל לאחר מכן על אליסון המחויכת שנכנסה פנימה, עומדת למולו ומתחילה לסדר לו את השיער והוא הביט עליה בשקט, שקוע במחשבותיו.
—-

טים נשם עמוק כשיצא מהרכב, הזרוע של אליסון משולבת בשלו והם היו נראים כמו זוג מאושר, אחריהם אביגייל יצאה גם כן מהרכב, הולכת לצידם בחיוך אל תוך אולם האירועים, “ואוו” אליסון אמרה באושר, מסתכלת על האולם הגדול והיפיפה, היו שם כבר לא מעט אנשים.

“טים!” קולה של אימו נשמע וטים נשם עמוק וחייך אל הוריו שהגיעו אליו במהירות, מחבקים אותו, “התגעגעתי אלייך ילד טיפש שלי” האם אמרה וטים חייך וחיבק אותה בחזרה, “גם אני” הוא אמר בכנות, עוצם את עיניו.

“אליסון” האם אמרה בחיוך מאושר כשהתרחקה מהחיבוק, מחבקת את בת הזוג השקרית של הבן שלה, “את כל כך יפה” היא אמרה באושר, “גם את יפה אמא” אליסון אמרה, כבר קוראת לאימו של טים אמא כבר מתוך הרגל, “אני מקווה שיום אחד אזכה לראות אתכם כבר מתחתנים” המבוגרת אמרה בחיוך ושני המדוברים צחקקו קלות, “כן, גם אני” אביגייל מלמלה בשעשוע, לוחצת את ידיהם של הוריו של טים.

“ההורים שלי כבר כאן?” אליסון ביררה ואביו של טים הנהן בחיוב, “הם יושבים ביחד איתנו בשולחן” הוא אמר והצביע עליהם, “אני אלך להגיד להם שלום” היא אמרה וטים הנהן אליה, “עוד מעט אגיע” הוא אמר והיא החזירה אליו הנהן, מסמנת לאביגייל לבוא איתה ושתיהן הלכו אל השולחן.

“אני אלך להגיד להורים של ראיין וקריסטין שלום” טים אמר להוריו ושניהם הנהו אליו, “אנחנו נלך לשבת, תגיע מהר להגיד להורים של אליסון שלום” האם האמרה, “אגיע” הוא אמר, מסתכל עליהם הולכים לפני שהוא אלך אל האנשים המדוברים, אומר להם שלום ומזל טוב, שמח שהם קיבלו אותו בברכה ואהבה כמו תמיד, בסופו של דבר הוא כבר בן משפחה בשבילם.

הערב התחיל, טים נשם עמוק והביט על דלת הכניסה כמו כולם, רואים איך שראיין נכנס פנימה עם הוריו וטים הביט עליו בשקט, נהנה מיופיו לפני שהוא התחיל לבכות בשקט כשראה איך שראיין רועד בהתרגשות, “בייבי” אליסון לחשה ואחזה בכף ידו של טים, נושקת ללחיו, יודעת שזה לא קל לטים, “הכל בסדר” טים לחש, מנגב את הדמעות שעוד המשיכו לרדת, לא מוריד את עיניו מהגבר המתרגש.

אחרי מספר דקות, קריסטין נכנסת ביחד עם אביה אל תוך האולם, לבושה בשמלה לבנה וחלקה, עיניה דומעות בשמחה, והינומה נחה על פרצופה המאופר, היא חייכה באושר, אוחזת בידו של אביה הנרגש, צועדים פנימה.

טים הביט עליה בפליאה, עיניו מתחילות לדמוע, היא הייתה כל כך יפה וכל כך לחוצה, והוא נשם עמוק כשליבו התכווץ, אבל הפעם הלב לא התכווץ בכאב, הוא התכווץ בהקלה, שמח משום מה שזה הולך להיות סגירת המעגל שלו עם ראיין, כי הוא סופית, לעולם, לנצח לא יוכל להיות שלו.

הכל היה מהיר, החתונה התרחשה, קריסטין וראיין בעל ואישה, וכל מה שטים חשב עליו היה ליאם, כל כולו חשב על ליאם, על מה הוא עושה עכשיו, ומה הוא מרגיש עכשיו, ואם הוא אכל היום ואיך היה בעבודה, ואם ליאם מתחיל לשנוא אותו.
וליבו כאב, הנפש שלו כאבה, הוא היה צריך את ליאם כרגע, אבל הם הבטיחו לא להיפגש יותר, ליאם רחוק ממנו, ליאם כבר לא יבוא אליו כשהוא יבקש, כל עוד הוא לא שלם עם עצמו, ליאם ישאיר אותו לבד.

וטים בכה, נותן לאחרים לחשוב שזה מהתרגשות, ואליסון מיהרה לחבק אותו, לא באמת יודעת עד כמה שלטים כואב בגלל ליאם, היא לא תיארה לעצמה שבחתונה של ראיין, הגבר שטים היה מאוהב בו שנים, טים יבכה בגלל גבר אחר, היא לא חשבה לעצמה שלטים יהיה קשה כרגע בגלל ליאם ולא ראיין, אף אחד לא חשב לעצמו את זה, אפילו טים בעצמו לא הצליח להבין למה כואב לו בגלל ליאם, והוא המשיך לבכות, מתמודד עם החתונה, מתמודד עם הריקודים ועם השמחה, מתמודד עם ראיין וקריסטין, מתמודד עם הכל, רק לא עם המחשבות על ליאם שהציפו את ראשו גם כשהוא שתה ביחד עם כולם, גם כשהוא ניסה להסתיר את הכל, ליאם היה חזק ממנו.

אהבה שנייה -פרק 37-
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך