אהבה שנייה -פרק 39-

bl_bar 10/04/2019 179 צפיות תגובה אחת

“החלטתם להתלבש אותו הדבר” ליאם מלמל לעצמו בבוז כשהביט על פיטר ופיליפ לובשים חולצות צבעוניות וגאות במיוחד, לובשים גם שורט ג’ינס ונעלי אולסטאר לבנות, בעוד שהוא לבש בסך הכל טישרט שחורה וג’ינס בהיר, “נו בטח, איך ידעו שאנחנו זוג אם לא ככה?” פיטר אמר, אוחז במותנו של פיליפ המבויש, “אני מאמין שהם ידעו גם אם לא הייתם קיטשיים כאלו, אתם תתמזמזו לא מעט” ליאם אמר, מסתכל על ג’וש שנכנס אל תוך הדירה, כנראה מסיים את העבודה.

“היי” ג’וש אמר בחיוך, הולך אל השלושה, מניח את זרועו על עורפו של ליאם, “היי” פיליפ אמר בחיוך, “אתם הולכים למצעד?” ג’וש שאל, “כן” ליאם אמר, מזיז את ידו של אחיו ממנו, היחסים בניהם טובים, אבל עדיין היה קשה לו להיות צמוד אליו כל כך, כמו רוב האחים.

“אני יכול גם לבוא?” ג’וש שאל, מפתיע את השלושה, “אתה בטוח שתצליח להתמודד עם הזוועות?” פיטר שאל בבוז וג’וש גיחך, צובט את לחיו של פיטר, “אל תדאג לי” הוא קרץ, מזעזע את פיטר שהרחיק אותו ממנו, “אתה לחלוטין יכול לבוא” פיליפ אמר בחיוך מאושר, יודע שגם אם ליאם לא אומר את זה, הוא יהיה מאושר לדעת שאחיו מגיע למצעד הגאווה.

“מעולה” ג’וש אמר, “אני צריך ללבוש משהו מיוחד?” הוא בירר, מסתכל על אחיו בחיוך, יודע שהוא מעט מובך מהמצב וזה די שעשע אותו, “לא” ליאם אמר, “תתלבש כרגיל” ליאם הוסיף, לא מביט על אחיו, “אוקיי, אני אלך להתקלח” ג’וש אמר, מבלגן את שערו של ליאם לפני שהלך אל המקלחת.
—-

“ג’וש באמת השתנה” פיליפ מלמל כשהם ישבו בסלון בהמתנה לג’וש שעוד התקלח, מחבק את ליאם למספר רגעים, “כן” השרירי מלמל, מחייך קלות בהקלה, “אני מניח לעצמי שהוא באמת עושה את זה בשבילך” פיטר אמר בכנות, “יכול להיות” ליאם השיב, שמח לחשוב שג’וש מכבד את עצם היותו הוא.

“דין גם בא עם בן הזוג שלו?” פיטר שאל, “כן” ליאם אמר, “נפגוש אותם כבר שם” ליאם הוסיף ושני האחרים הנהנו בהבנה, “גם קריסטין וראיין יהיו” ליאם מלמל, “באמת?” פיטר שאל בהפתעה, “כן, אביגייל אמרה לי אתמול שהם רוצים לבוא גם כן” הוא השיב, “ואוו, היא עוד מעט בחודש חמישי, נכון?” פיטר שאל, מתכוון לקריסטין, “כן” ליאם אמר בחיוך קל, “לא יהיה לך מוזר לפגוש את ראיין?” פיליפ שאל בדאגה לליאם, “לא יודע” ליאם אמר, מגרד מעט בעורפו, “כנראה שיהיה איזשהו חוסר נעימות” הוא הוסיף, “יהיה בסדר” פיליפ אמר, טופח על כתפו של ליאם שהנהן לבסוף בהסכמה.

“נפגוש את אליסון ואביגייל כבר שם?” פיטר שאל וליאם הנהן, שומע את דלת המקלחת נפתחת, מבין שג’וש סיים להתקלח, מבין שעוד מעט הם יעשו את דרכם אל מצעד הגאווה המוזר ביותר שכנראה הוא חווה אי פעם.

אבל משהו אחד לא השתנה במצד הגאווה הזה, טים מעולם לא היה במצעד הגאווה והוא גם לא יהיה עכשיו- זה מה שליאם האמין לעצמו, והוא נאנח בייאוש, “מה קרה?” פיליפ שאל כשהבחין באנחה, “כלום” ליאם אמר בחיוך, “אני אכין לי קפה, מישהו רוצה?” הוא שאל, עושה את דרכו למטבח, “לא” פיטר מלמל, מסתכל לאחר מכן על פיליפ, “אני מאמין שאחרי שהוא יראה את טים הוא יירגע” פיטר לחש בחיוך ופיליפ צחקק, “חוץ ממנו, כולם בערך יודעים שטים מגיע” פיליפ לחש באושר ופיטר הנהן, מלטף את פניו של אהובו, “אתה כל כך יפה” הוא לחש, “ל-למה אתה אומר את זה פתאום, אני אקבל התקף לב עוד לפני המצעד” פיליפ לחש במבוכה ופיטר צחק, מחבק אותו, “אני תמיד אגיד לך את זה” פיטר לחש ופיליפ חייך, מלטף את ראשו של בן זוגו.

“איך אני נראית?” אליסון שאלה בדאגה, מסדרת את הגופייה הצמודה שלה בתוך השורט שלה, “את נראית מדהים” אביגייל אמרה בחיוך, לובשת אותו הדבר, “אני לחוצה” אליסון אמרה בכנות, “ממה?” אביגייל ביררה, “מטים?” היא הוסיפה לשאול, “גם” שחורת העיניים אמרה, “אבל גם כי אני אהיה איתך” אליסון הוסיפה, “זה יהיה המצעד הראשון שלנו כזוג למול כולם, תמיד שיחקנו אותה חברות טובות שבאות לתמוך בחברים הגייז שלנו” אליסון אמרה בחיוך, אוחזת בלחייה של אהובתה המחויכת, “את מתרגשת?” אביגייל שאלה, אוחזת במותנייה של האחרת, “מאוד” אליסון לחשה ואביגייל רכנה קדימה, נושקת לשפתיה של אליסון מספר פעמים, “גם אני” היא לחשה לפני שאליסון החליטה להעמיק את הנשיקה למספר שניות, צריכה לפרוק את ההתרגשות שלה.
—-

“הוא בדרך” אליסון אמרה כשטים שלח לה הודעה בזמן שהיא ואביגייל נסעו למצעד, “מעולה” אביגייל אמרה בחיוך, לא יכולה שלא לדמיין את הרגע שבו ליאם יראה את טים.

“הוא מפחד” אליסון אמרה בחיוך, “תגידי לו שאין לו ממה” אביגייל אמרה, “אמרתי לו, אבל הוא מפחד שליאם לא ירצה אותו” אליסון צחקקה קלות, מיואשת מעצם העובדה שטים עדיין לא מבין עד כמה שליאם מאוהב לו בתחת.

“תרשמי לו שלא רק שליאם רוצה אותו, אלא שליאם יעשה אותו מול כולם אם הוא לא יצליח להחזיק את עצמו” אביגייל אמרה ואליסון צחקה בקול, רושמת את זה לטים ששלח לה פרצופים סמוקים, מנסה להחזיק את עצמו מלגחך כשהוא נסע במונית אל המצעד.

הוא התרגש, הכל היה מלחיץ יותר מדי בשביל ליבו, טים נגס בשפתו התחתונה בחשש, רגליו רועדות והוא כרסם את ציפורניו בזמן שהביט בחלון, רואה איך שהוא מתקרב אל המצעד עוד ועוד, וליבו לא הפסיק לפעום בחוזקה, הוא לא ידע מה הוא הולך לעשות כשהוא יראה את ליאם, אבל הוא מניח לעצמו שליאם יצליח לקרוא אותו גם אם הוא יקפא במקומו ורק יביט בו בכנות מוחלטת, אחרי הכל זה ליאם, הוא תמיד הצליח לקרוא אותו כמו ספר פתוח לא משנה מה.

הוא סידר את הסיכות שעל שערו, מרימות את הפוני שלו מעלה, חושפות את פניו היפיפיות, הוא לבש חולצה קצרה ולבנה בעלת כובע ומכנס ג’ינס בהיר, לא רוצה להיות יותר מדי דומיננטי במצעד, מעדיף להיות נסתר לאחרים, רוצה שרק הקרובים לו יראו אותו, פעם ראשונה שלו במצעד, הוא לא רגיל לזה שכל העיניים יהיו עליו, מה שהכי מעניין אותו כרגע זה רק העיניים הירוקות והאוהבות של ליאם, מקווה שהן ינוחו עליו בחום ואהבה כמו תמיד, רוצה לראות אותן אחרי כל החודשים האלו שלא זכה לראות את הגבר שאהב.
—–

“ג’וש” אביגייל מלמלה בהפתעה כשראתה את אחיו של ליאם מתקדם ביחד עם חבריה, “היי” ג’וש אמר בחיוך, “ה-היי” אליסון מלמלה בחוסר הבנה, לא מצליחה לעכל את הסיטואציה, אומנם היא כבר ידעה שג’וש קיבל את ליאם ושהוא נהיה עדין יותר ומקבל יותר, אבל זה היה מוזר לראות אותו פתאום במצעד שהיה קיצוני מדי בשביל דיעותיו הקדומות, “א-אתה גם באת…” אביגייל לחשה וג’וש צחקק והנהן, “יאפ” הוא אמר, מחבק את עורפו של ליאם שגלגל את עיניו בייאוש, “בסוף יחשבו שאתם זוג” קולו של דין נשמע לפתע, גורם לאליסון ואביגייל להסתובב בחיוך.

“דין” אליסון אמרה באושר, מחבקת את כחול העיניים שחייך וחיבק אותה בחזרה, מנתק את ידו מבן זוגו, “שלום גם לך יונתן” אביגייל אמרה בחיוך, מחבקת את בן הזוג של דין, “שלום” יונתן אמר, מחבק אותה בחוזקה, אחרי הכל, כולם כבר זכו להכיר זה את זה ולהתחבר, הופכים להיות חבורה אחת גדולה, רק טים היה מנותק מהכל, הצלע החסרה.

“עד שמצאנו חנייה” קריסטין אמרה בייאוש, אוחזת בידו של בעלה כשהם הגיעו לכל החברים, “קריסטין~” פיליפ אמר בהתרגשות, הולך אליה במהירות רק בשביל להניח את כפות ידיו על בטנה של ההריונית המצחקקת, “שלום פיליפ” הבלונדינית אמרה בחיוך, מלטפת את שערו של הנרגש, “איך הילדונת?” אליסון אמרה באושר כשנגשה אל הבלונדינית, “בועטת כמו תמיד” קריסטין אמרה, מחבקת את אליסון ולאחר מכן את כל האחרים, לא מדלגת על ג’וש וכמובן שלא על ליאם שהרגיש די מוזר מהמצב.

“גם אני כאן” ראיין מלמל בחיוך בז, ציני, “אוי אוי אוי” אליסון אמרה, מחבקת את ראיין, “איך שאתה אוהב תשומת לב” היא אמרה בגיחוך והוא גיחך וחיבק אותה בחזרה, “צודקת” הוא השיב, מסתכל על האחרים בחיוך, שם לב לאיך שליאם מתקשה להביט בעיניו והוא חייך, מניח לעצמו שלליאם עדיין מוזר להיות בקרבתו, למרות שהוא לא יודע שטים פעם היה מאוהב בו, הוא האמין שזה בגלל שהוא חבר טוב של טים.

“היי ליאם” ראיין אמר כשניגש אל ירוק העיניים שהזיז את אחיו הדביק ממנו, “היי ראיין” ליאם מלמל, רואה איך שראיין מושיט את ידו קדימה, כנראה רוצה ללחוץ את ידו וליאם כחכח בגרונו ושלח את ידו קדימה גם כן, לוחץ לאחר את היד, “אתה לחוץ ממני?” ראיין שאל מבלי בושה, “לא” ליאם מלמל, “באמת?” ראיין אמר, מניח את ידו על כתפו של ליאם, “באמת” ליאם מלמל, מסתכל על כף היד של ראיין לכמה רגעים לפני שחזר להביט בעיניו, “הייתי שמח אם נהיה חברים” ראיין אמר בחיוך, טופח על הכתף של ליאם שהנהן קלות.

“תפסיק להציק לו” קריסטין אמרה ברוגז, מזיזה את בעלה המצחקק, “הוא סתם אוהב להרגיז אנשים” קריסטין אמרה בחיוך, מסתכלת לאחר מכן על ג’וש, “אתם אחים?” היא שאלה וג’וש הנהן בחיוך, “אתם דומים” היא השיבה בחיוך וליאם הביט על אחיו, “אנחנו לא” הוא אמר, “אני נראה יותר טוב” הוא הוסיף בקריצה, חוזר להתנהגות השטותית שלו, לא רוצה להרגיש חוסר נעימות, זה סתם יהרוס את האווירה, וכל השאר צחקקו, “אני מתקשה להאמין בזה” ג’וש השיב, מקבל מליאם מבט מזלזל והוא צחקק וצבט את לחיו של אחיו הצעיר.

“בכל מקרה” פיטר אמר, “אפשר להזיז את התחת ולהתחיל ליהנות מכל מה שקורה סביבנו?” הוא אמר ברוגז, אוחז בבן זוגו, “לחוץ” אביגייל מלמלה, “לחלוטין” פיליפ השיב, משלב את אצבעות ידיו עם פיטר בזמן שהתחיל ללכת איתו, נהנים מהאווירה.
“כדאי שנהנה גם אנחנו” קריסטין אמרה באושר, מקבלת לא מעט תשומת לב בגלל הבטן ההריונית שלה, וראיין הנהן ועשה את דרכו ביחד איתה, לא מתרגש מכל האנשים שבחרו להצטלם עם קריסטין ולגעת בהתלהבות בבטן שלה, כי כל עוד קריסטין הייתה בסדר עם זה, הוא גם היה בסדר.

כולם עשו את דרכם, נהנים, לפחות חלקם, ליאם אומנם נהנה, אבל עדיין היה בו את החלק הריק הזה שנח בתוכו, מקשה על ליבו, אומנם ג’וש ניסה להשתעשע וכל פעם שגברים ונשים ניסו להתחיל איתו, הוא היה מצביע על ליאם ואומר להם שהוא בן הזוג שלו, ליאם אומנם הביט עליו בזעזוע, מנסה להיראות כאילו והוא זורם עם השטויות של אחיו, אבל המחשבות על טים לא הפסיקו להיות במוחו, הם מעולם לא הפסיקו, במשך כל השנים האלו טים תמיד היה במרכז המחשבות שלו, ועכשיו הוא עוד יותר חקוק שם.

“תודה” טים אמר באושר לנהג מונית, יורד ממנה ושולח לאליסון הודעה שהוא במצעד, והיא במהירות גרמה לכולם לעצור, שולחת לטים את המיקום המדויק שלהם, “מה קרה?” ליאם שאל בחוסר הבנה, לא מבין למה היא עצרה את כולם מללכת באמצע גל האנשים שצעדו קדימה, גורמים להם להיראות כמו גוש מוזר.

“בואו נצטלם” אליסון אמרה בחיוך, מסתירה את האמת בזמן שהיא נעמדה קרוב לליאם, מחבקת אותו, “סלפי~” פיליפ אמר באושר, פותח את המצלמה בטלפון שלו וכולם הצטופפו יחדיו, מסתכלים למצלמה ומחייכים.

טים חייך באושר כשראה את גוש האנשים הצפוף, רואה את הגב שלהם ומצליח לזהות אותם, עושה את דרכו אליהם וליבו פעם בחוזקה, כל צעד וצעד שעשה הפחיד אותו וריגש אותו בו זמנית, מביט על הגב של ליאם, על השיער הרך, על הגוף החטוב שהוא התגעגע אליו כל כך, הוא היה נזקק לו, לא רק בקטע מיני כמו תמיד, הוא פשוט היה זקוק לנוכחות שלו בצורה הכי טהורה ותמימה שיש, הוא היה צריך את ליאם, פשוט אותו, את בן האדם שהוא, את האהבה שלו, את החום שלו, את המגע, את הכל.

הוא נעמד בשקט מאחורי כולם, כמה מטרים מהם, הוא הביט על המצלמה, מחייך אליה בזמן שהיא צילמה את כולם מספר פעמים, מתעדת אותו.

“בואו נסתכל” פיליפ אמר כשסיים לצלם, וכולם הסתכלו על המסך, אפילו שלליאם לא באמת היה אכפת מאיך שהוא נראה הוא הסתכל, מחליט לזרום עם כולם, לא רוצה להיראות שונה.

ועוד תמונה עברה ועוד אחת, “או” פיליפ אמר בחוסר הבנה כשנעצר על התמונות עם הגבר המחויך מאחוריהם, מכווץ את גבותיו בבלבול, “מה?” אביגייל שאלה ופיליפ הגדיל את התמונה עם אצבעותיו, מקרב את דמותו של טים על המסך וליאם פער את עיניו והסתובב באחת, רואה את טים עומד מאחוריהם עם חיוך קטן ולחוץ, עיניו הכחולות מנצנצות מדמעות שמחה וחשש, והוא קפא במקומו, מביט בתוך העיניים הכחולות, לא יודע מה לעשות ומה להגיד, הוא לא יכול להתקרב לטים עד שטים לא יגיד לו משהו, עד שטים לא יעשה את הצעד הראשון אליו.

“טים!” אליסון צעקה כשראתה את חברה הטוב, רצה אליו ומחבקת אותו בחוזקה וטים צחקק באושר, מחבק אותה קרוב אליו, “התגעגעתי” הוא אמר בכנות, “גם אני חתיכת אידיוט” היא אמרה בעצב, אוחזת בו בחוזקה והוא ליטף את ראשה, “טוב, תזוזי” ראיין אמר, מושך את אליסון מחברו הטוב, “ראיין” טים אמר בחיוך, מביט על הבלונדיני שחייך באור כמו שמש חזקה, “שלום לך חבר נוטש” ראיין אמר וטים צחק, מחבק את ראיין בחוזקה ואהבה, הוא באמת התגעגע אליו, וליאם הביט עליהם וכחכח בגרונו, מזיז את עיניו מהם, כנראה שטים הבין את הרגשות שלו, כנראה שהוא עדיין מאוהב בראיין, טוב, זה מה שליאם חשב במלוא טיפשותו, אבל אין מה לעשות, אהבה יכולה לשגע את כולם.

“איך אתה?” ראיין שאל כשתרחק מהחיבוק, מבלגן קלות את שערו של טים לפני שסידר את הסיכות בחזרה, “אני בסדר” טים אמר בכנות, “אמא ואבא?” ראיין שאל, “הם גם בסדר, הם רצו לבוא אבל אמרתי להם שלא צריך” טים גיחך, מסתכל לאחר מכן על ליאם, רואה שהעיניים שלו כבר לא מביטות בו וראיין שם לב למבט של טים, הוא מחפש ברצון את המבט של ליאם עליו, “תלך אליו” ראיין לחש וטים החזיר את עיניו אליו, “תלך” ראיין הוסיף וטים נשם עמוק והנהן, עוקף את ראיין ומתקדם אל האחרים, מחבק את אביגייל בחוזקה וגם את פיליפ, פיטר, דין ויונתן, עד שהוא נעצר לצד ג’וש וראיין.

“ה-היי” הוא גמגם, והיה שקט מצידו של ליאם שחזר להביט עליו, “היי” ג’וש אמר בחיוך, מבין שכנראה ליאם לא מצליח לדבר כרגע, “או, היי” טים אמר, שולח את ידו אל ג’וש שלחץ אותה במהירות, “נעים לפגוש אותך שוב, טים” ג’וש אמר וטים הנהן בחיוך, חוזר להביט על ליאם.

“ל-ליאם” טים לחש, משחק בעצבנות עם אצבעותיו, “נו כבר, תפסיקו עם ההתנהגות הזאת” אביגייל מלמלה ברוגז, צובטת את מותנו של ליאם בכעס.
“היי טים” ליאם מלמל לבסוף, טונו מעט קריר, אבל טים יכל לשים לב לחום הנסתר, והוא חייך, “היי ליאם” טים לחש, “איך היה בבית של ההורים?” ליאם מלמל, “בסדר” טים לחש שוב, נוגס בשפתו התחתונה, הבטן שלו התהפכה שוב ושוב והוא היה צריך לנשום עמוק בשביל לנסות להירגע.
“מעולה” ליאם לחש בחזרה, מביט אל תוך העיניים המנצנצות של טים שהביטו עליו בשקט, “ליאם” טים לחש והאחר יכל לזהות את הטון הזה, “מה?” ליאם מלמל, “הבנתי את הרגשות שלי” טים החליט לדבר וליאם הביט עליו לכמה רגעים לפני שהנהן, “אוקיי” ליאם השיב, טונו עצוב וטים כיווץ את גבותיו בחוסר הבנה, יכול להיות שליאם לא הבין עדיין את המצב? יכול להיות שליאם הבין משהו אחר?

“קדימה” אביגייל אמרה בחוסר סבלנות, דוחפת את טים קדימה אל ליאם והצעיר מעד קלות, אוחז בליאם בעוד שהאחר אחז בו במהירות, תופס אותו מליפול ושניהם מצאו את עצמם קרובים אחד לשני.

“אממ” טים מלמל בשקט, מביט על פניו הקרובות של השרירי וליאם בלע את רוקו והתכוון לבסוף להרחיק את טים, אבל טים אחז בו בחוזקה, “ליאם” טים אמר בקול, מסתכל אל תוך העיניים הירוקות של ליאם שהביטו עליו בחוסר הבנה, “עדיין לא הבנת?” טים שאל, “מה?” ליאם שאל בחזרה והאחר צחקק לפני שהתרומם מהר על קצות אצבעותיו, אוחז בפניו של ליאם לפני שהוא נישק את שפתיו של השרירי במהירות, מפתיע את ליאם שבהה באוויר, מפתיע גם את האחרים שמיהרו לפלוט קולות צהלה ושמחה.

“טים” ליאם לחש כשהרחיק את טים ממנו, “מה אתה עושה?” הוא שאל, “מנסה שתבין” טים אמר, עוטף את עורפו של ליאם שוב לפני שהוא נישק אותו, מצמיד אותו אליו וליאם מצא את עצמו חלש לגעגוע, חלש למגע, חלש לאהבה, הוא עדיין לא הבין את טים, אולי כי המוח שלו התקשה לעכל את המצב, והוא עצם את עיניו, אוחז באחורי ראשו של הצעיר עם ידו הימנית בעוד שהאחרת אחזה במותן של טים, מצמיד אותו אליו וטים חייך לנשיקה, מתחיל להירגע תחת המגע הנזקק שהוא כל כך התגעגע אליו.

“אני אוהב אותך” טים לחש לנשיקה, מקפיא שוב את ליאם שפער את עיניו, “מ-מה?” ליאם שאל, מסתכל בקרבה על עיניו הכחולות והכנות של טים, “אמרתי שאני אוהב אותך” טים לחש, מלטף את פניו של ליאם, רוצה שהאחר יאמין לו במלוא הרצינות, “ליאם” טים לחש את שמו של האחר ברכות, עוצם את עיניו ומושך קצת את ראשו של ליאם מטה, מניח את מצחם אחד כנגד השני, “אני אוהב אותך כל כך” הצעיר לחש, מתרחק רק בשביל לנשוק למצחו של ליאם שניסה להבין את מה שטים אמר.

“אתה אוהב אותי?” ליאם שאל בחוסר אמונה, “מאוד” טים מלמל בחיוך, “מאוד מאוד” הוא הוסיף, צובט את לחיו של ליאם לפני שהוא חזר לנשק את שפתיו של ליאם, וליאם נשם עמוק, מריח את הריח של טים כמו שצריך לפני שהוא עצם את עיניו, מנשק את טים במלוא הרצון, מראה לו עד כמה שהוא היה זקוק לו במשך כל הזמן הזה, עד כמה שהוא היה צריך אותו, עד כמה שהוא התגעגע, עד כמה שהוא מודה לו על זה שהוא אוהב אותו, על זה שהוא הבין שהוא אוהב אותו, על זה שהוא קיבל את האומץ לאהוב אותו.

“אני אוהב אותך” ליאם לחש וליבו של טים התכווץ באושר בעוד שהפרפרים הציפו את בטנו בסערה מטורפת, “גם אני” טים לחש בחזרה, אוחז בשערו של ליאם ברכות, מושך אותו אליו, נוגע בו באהבה, בכל כך הרבה רגשות.

“עכשיו הכל יהיה בסדר” ליאם לחש בשקט וטים צחקק, “כן, עכשיו הכל יהיה בסדר” הוא מלמל, חוזר לנשק אותו, הכל יהיה בסדר, הם יודעים את זה, גם כשגל האנשים עבר לידם הם היו אחד בתוך השני, בעולם שלהם.

אהבה שנייה -פרק 39-
דרוג הסיפור 4.4 | 7 מדרגים

תגובות (1)

אני מתה סוף סוף ליאם וטים ביחד

11/04/2019 16:43
27 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך