אהבה שנייה -פרק 44-

bl_bar 28/05/2019 342 צפיות תגובה אחת

טים שפשף את עיניו כשהתעורר באופן טבעי משנתו, הוא פקח אותן באיטיות רק בשביל לגלות לפניו את החזה של ליאם, והוא חייך לעצמו ברוגע, מרים את ראשו מעלה ומסתכל על פניו הישנות של ליאם, מה שגרם לו לפלוט גיחוך קטנטן כשהוא מצא את ליאם כל כך מתוק.
“היית מדהים אתמול” טים לחש לגבר הישן, מעניק לו ניקור קטנטן על שפתיו לפני שהוא התרומם באיטיות מגופו של ליאם, מסתכל על הבטן המלוכלכת שלו ושל האחר והוא צחקק קלות, קם מהמיטה.
“אפשר להגיד שאני הבן אדם הכי מאושר כרגע” הצעיר מלמל לעצמו בזמן שכיסה את ליאם, נושק למצחו ולאחר מכן יוצא מהחדר, הולך להתקלח, או יותר נכון להכין לעצמו אמבטיה ולשהות בה זמן ממושך.

ליאם התעורר, פוקח את עיניו ומסתכל בחיוך על התקרה, לאחר מכן הוא הזיז את עיניו לצדדים, מחפש את טים, אבל הצעיר לא היה שם, מה שגרם לו להתרומם מהמיטה, “טים?” ליאם שאל, יוצא מהחדר ומחפש את הצעיר במטבח, גופו עדיין ערום לחלוטין.

ואז הוא שמע זמזומים מהמקלחת והוא נאנח לעצמו בהקלה, “טים?” הוא שאל בקול חזק יותר, “אני כאן” הצעיר אמר מהאמבטיה, “אני יכול להיכנס?” ליאם בירר, “כן, המקלחת פתוחה” טים אמר בחיוך, מסתכל על הדלת שנפתחה באיטיות לאחר מכן, ואחר כך על הגבר הערום שעמד בפתחה.

“היי” טים אמר, המים מלטפים את עצמות הבריח שלו כשהוא נשען מעט לאחור על דופן האמבטיה, “היי” ליאם מלמל, מסתכל על טים בחיוך, “אצחצח שיניים” ליאם אמר לבסוף וטים הנהן, מסתכל על הגוף הקדמי של האחר ולאחר מכן על הגוף האחורי שלו כשהוא הפנה אליו את גבו בשביל לצחצח את שיניו.

“אתה יכול להצטרף אם אתה רוצה” טים מלמל בחולמניות, מזדקף לישיבה, ממשיך לבהות בליאם שהסתכל עליו מהמראה, ליאם רק הנהן, ממשיך לצחצח את שיניו בעוד שעיניו מדי פעם הכו את עיניו של טים ברכות, נותנות לו תשומת לב.

ואז ליאם סיים והוא הזדקף והסתובב בחזרה, מסתכל ישירות על טים שהביט עליו בשקט, “תעשה לי מקום” ליאם לחש וטים הנהן במהירות, מתרומם מהאמבטיה וחושף את גופו העירום והרטוב לליאם המרוצה, “יופי” ליאם לחש ועשה את דרכו אל האמבטיה, נכנס פנימה ונעמד מולו גבו של טים, צמוד אליו, מה שגרם לטים לעצום עיניים ולנשוך את שפתו התחתונה, מרגיש את התחושה החמימה מאחוריו, “אני אשב קודם” טים מלמל במהירות, חוזר להתיישב מטה בעוד שליאם החזיק את עצמו מלצחוק, מתיישב לבסוף גם הוא בתוך האמבטיה, פוסק את רגליו ומושך באחת את טים צמוד אליו, הצעיר בין רגליו.

“בוקר טוב” ליאם לחש, נושק לשכמותיו של טים הנרגש, “ב-בוקר טוב” טים מלמל, מסתכל על כפות ידיו של ליאם שעטפו את ביטנו והוא חייך ושלח את ידיו אליהן, אוחז בהן ונשען אחורנית על גופו של ליאם, “איך ישנת?” טים בירר, “ישנתי מצוין” ליאם השיב וטים הנהן בחיוך, עוצם את עיניו כשליאם ליטף את בטנו וחזהו, “הייתי נוח לך כשישנת?” ליאם לחש וטים גיחך, “מאוד” הוא לחש בתשובה, מרגיש איך שידיו של ליאם זוחלות מטה יותר, נוגעות במותניו ואז בירכיו, מלטפות אותו ברכות.

“ליאם” טים מלמל, “מממ?” ליאם שאל, מכניס את אפו לראשו של טים, מריח אותו ברוגע, “אני יכול לנשק אותך?” כחול העיניים מלמל, פוקח את עיניו כשהרגיש איך שליבו פועם בחוזקה, מחכה לתשובה מליאם, “תמיד” ירוק העיניים אמר ברצינות, וטים חייך והתרומם לפתע לעמידה על ברכיו, מסתובב למול ליאם, “תחבר את הרגליים” הצעיר אמר וליאם צחקק, מזיז רגל אחת ומאפשר לטים להזיז את רגלו מעליה ולאחר מכן הוא הזיז את הרגל השנייה, מצמיד את רגליו ובכך טים מיקם את עצמו לישיבה על רגליו של ליאם לפני שהוא רכן קדימה, מלטף את שיערו של ליאם עם אצבעותיו הלחות ומנשק את שפתיו ברכות מספר פעמים, עד שליאם שלח את ידו אל גופו, אוחז בגבו התחתון ובאמצע שכמותיו, מקרב אותו אליו, מנשק אותו בחזרה.

טים זרם עם הנשיקה, מנשק את ליאם ברצון ותשוקה אין סופית, נהנה מהמתיקות של השפתיים האוהבות, מהליטופים של גבו, מהנשימות הקרובות, מגופו החמים של ליאם.

“טים” ליאם לחש למגע השפתיים, “מה?” הצעיר שאל, מתרחק מעט מהנשיקה, “אני רעב” ליאם אמר בחיוך וטים צחקק, ליבו מתהפך, אומנם זאת לא הייתה האמירה הרומנטית ביותר, אבל מבחינתו של טים, העובדה שליאם רעב ורוצה לאכול את האוכל שלו, שמחה אותו כל כך.

“נסיים פה ואני מבטיח לך שאתה לא תהיה רעב יותר” טים אמר בחיוך, נושק לשפתו של ליאם שוב, וליאם חייך לפני שחזר לנשק את הצעיר ממנו, מתנשקים זמן רב עד שהם החליטו באמת לצאת מחוץ למים החמימים שעטפו אותם בעדינות.

טים צחק כשליאם המשיך לנגב את שיערו במגבת בזמן שהוא התחיל לבשל, “השיער שלי כבר התייבש” שחור השיער אמר, “לא הוא לא” ליאם אמר ברצינות, אצבעותיו מלטפות את הקרקפת של האחר דרך המגבת, “אם אתה אומר…” טים מלמל, ממשיך לבשל להם את ארוחת הבוקר.

“אתה עוד מעט הולך לעבוד?” טים שאל, “כן” ליאם השיב, מוריד מראשו הכמעט יבש של טים את המגבת, מאפשר לו להתייבש כבר באופן טבעי, “אז אין לנו הרבה זמן להיות ביחד?” טים שאל בעצב, מסתכל על ליאם שהניח את המגבת בצד לפני שהוא חזר אליו, מחבק אותו מאחור, “יש לנו מספיק זמן להיות ביחד, אם אתה רוצה אנחנו יכולים לבלות את הזמן שאחרי העבודה ביחד” ליאם אמר, “רוצה שנלך למסעדה של ראיין וקריסטין ונפגוש את כולם? אני בטוח שהם ירצו לדעת מה קורה” טים הציע וליאם הנהן, נותן לטים להרגיש את התזוזה.

“יופי” טים מלמל, “עכשיו במקום לחבק אותי בוא תעזור לי לבשל” טים אמר, דוחף מעט את ליאם ממנו והאחר צחק חלושות ונעמד לצידו של טים, מתחיל לעזור לו.
—-

“אני אגיד לכולם להגיע” טים אמר כשליאם עמד בפתח ביתו, מתכוון לצאת לעבודה אחרי שהם סיימו לאכול ולשטוף כלים, “אוקיי, אגיד לדין בעבודה, ולא מזמינים את אחי, אין לי כוח לקיטשיות שלו” ליאם אמר וטים הנהן בחיוך משועשע, “שיהיה בהצלחה בעבודה” טים אמר לבסוף וליאם חייך בתודה, מנשק את שפתיו, “ניפגש” חום השיער לחש כששפתיהם עוד נגעו זו בזו, “ניפגש” טים מלמל באהבה, גונב נשיקה ארוכה מליאם לפני שהשרירי צעד לאחור, “תיסע בזהירות” טים אמר וליאם הנהן, “אל תדאג” הוא אמר לפני שהסתובב, “רגע ליאם” טים אמר, מונע מליאם ללכת והאחר הסתובב, “מה?” ליאם שאל, “אני אוהב אותך” טים אמר, נשען מעט על הדלת, “אני אוהב אותך יותר” ליאם השיב בחיוך מאושר, “ב-ביי” טים גמגם בביישנות וליאם צחק והסתובב, מנופף לטים בזמן שהתקדם אל רכבו בעוד שטים הסתכל עליו, מהופנט.

טים ניתק את השיחה האחרונה בחיוך, שמח שכולם הסכימו להיפגש אחרי העבודה במסעדה.
“יהיה כיף” הוא מלמל לעצמו, נשכב על הסלון כשהטלפון שלו צלצל והוא הסתכל על המסך בבלבול, “ג’סמין?” הוא שאל את האוויר והתרומם לישיבה, עונה לשיחה, “היי טים” קולה הנשי של המורה לבישול נשמע, “היי ג’סמין” טים השיב, “אני יודעת שאתה אמור לחזור רק בעוד כמה ימים, אבל יש לי משהו חשוב לספר לך” היא אמרה במהירות והוא כיווץ את גבותיו בבלבול, “אפשר להיפגש?” היא שאלה, “עכשיו?” הוא שאל, “כמה שיותר מהר” היא אמרה וטים גירד את עורפו בחוסר הבנה, “א-אוקיי, איפה את רוצה להיפגש?” הוא בירר, “איפה הכי נוח לך?” היא שאלה וטים ניסה לחשוב, “יש בית קפה נחמד שאני מכיר, לשלוח לך כתובת?” הוא שאל, “כן” היא השיבה, “אוקיי, אז עוד חצי שעה אהיה שם” הוא השיב, “מעולה, נתראה” היא אמרה בהתרגשות לפני שניתקה את השיחה והוא הביט לכמה שניות בבלבול על האוויר, מה יכול להיות כל כך חשוב?

הוא ירד מהמונית, מסתכל על בית הקפה של מגי ומקס לפני שהוא נכנס פנימה, רואה את זהובת השיער המתולתלת יושבת בשולחן קטן עם שתי כוסות חמות וחתיכת עוגה, ממתינה לו.

“היי” הוא מלמל כשנעמד לידה, “היי, בוא תשב” היא אמרה בחיוך וטים התיישב לידה, מסתכל על פניה המבוגרות, האיפור שעל פניה החמיא לקמטים שלה, “איך אתה מסתדר?” היא שאלה, “אני מסתדר מצוין” טים אמר והיא הנהנה בהבנה, עיניה חוקרות אותו, כאילו וחייבות להגיד לו משהו וטים הרגיש שהיא עוצרת את עצמה מלדבר.

“ג’סמין, אני לא יכול לשקר ולהגיד שאני לא סקרן” טים אמר והיא הנהנה, “אתה רוצה שאגיע לעיקר?” היא ביררה, “אשמח אם זה מה שיקרה” טים ענה, “אוקיי” היא השיבה, “אני יודעת שזה יפתיע אותך אבל צפיתי בך לומד לבשל מהצד” היא אמרה, “זה לא מה שאת עושה עם כל התלמידים?” הוא שאל בצחקוק והיא גיחכה קלות בזמן שהזיזה את ראשה לשלילה, “התשוקה שלך לבישול שונה, אתה כל כך רוצה להצליח לבשל שלא יכולתי שלא להתאהב בדרך שבא אתה מבשל” המתולתלת אמרה בחיוך, מביכה את טים שלא באמת ציפה לשמוע את זה.

“אני בטוחה ששמעת על מלגת הלימודים לתלמידים מצטיינים” היא אמרה בהתרגשות, “המלגה שמאפשרת לך ללמוד שנתיים בפריז?” הוא בירר והיא הנהנה במרץ, “כן, שמעתי עליה” הוא אמר, “לא הגשתי אליה מועמדות” הוא הוסיף, “אני יודעת” היא מלמלה בלחש, “אבל, אני הגשתי בשמך” היא אמרה והוא הופתע עוד יותר, “מ-מה?” הוא בירר, “אני חושבת שיש לך פוטנציאל להצליח, והגשתי את זה ישירות למנהל” היא אמרה, “ר-רגע, למה לא שאלת אותי לפני?” הוא בירר, “פחדתי שאתה חושש להגיש בגלל שאתה מפחד להצליח” היא אמרה ברצינות וטים שפשף את עורפו, חושב על מה יקרה אם המגלה תתקבל, על מה יקרה כשהוא יטוס לשנתיים, בלי ליאם, בלי כל החברים.

“אני מצטער, אבל תצטרכי לבטל את הבקשה, אני לא חושב שאני מוכן” הוא אמר, “זה מאוחר מדי, היום קיבלתי שיחת טלפון מהמנהל, הם בחרו לתת לך את המלגה” היא אמרה וטים פער את עיניו בחוסר אמונה, “אני לא מוכנה לקבל לא, אני יודעת שאתה תצליח” היא הייתה נחושה, מגישה לפניו את חתיכת העוגה, “יום אחד אתה תוכל להתגאות בבישולים שלך מול כולם” היא אמרה בחיוך, “יום אחד יהיו לך מתכונים משלך, מסעדה משלך” היא הוסיפה, מתחילה להשפיע על טים, יודעת שיש לו תשוקה גדולה לבישול.

“א-אני לא יכול” טים גמגם, מסתכל על העוגה היפיפייה שנגלתה לפניו, “כל מה שאני מכיר נמצא כאן” הוא הוסיף, “ושום דבר לא יברח לך, אתה תמיד תוכל לחזור בחופשות” היא אמרה, “הדבר היחידי שיברח לך זאת ההזדמנות הזאת” היא הוסיפה בעיניים רציניות ועיניו הכחולות של טים הביטו עליה בשתיקה, חושבות.
“אם במקרה ארצה לטוס עם מישהו, זה יהיה אפשרי?” הוא שאל והיא הנהנה, “כן, אתה תוכל לטוס עם מישהו, יספקו לך מגורים מתאימים” היא אמרה והוא הנהן, לוקח את המזלג וטועם מהעוגה המתקתקה לפני שהוא לגם מהקפה החמים, “מ-מתי הטיסה?” הוא בירר, “אז זהו, שזה בשבוע הבא” היא אמרה והוא השתעל, “שבוע הבא?” הוא שאל והיא הנהנה, “כן, שבוע הבא” היא הוסיפה, “אל תדאג, אני אעזור לך בכל מה שתרצה” ג’סמין אמרה בכנות וטים נגס בשפתו התחתונה, ממשיך לחשוב, “מתי אוכל להחזיר לך תשובה סופית?” הוא שאל, “מחר” היא אמרה וטים הנהן בהבנה, שמח שהיום הוא ייפגש עם כולם, הוא יתייעץ איתם והוא יציע לליאם לטוס איתו אם הוא מעוניין.

החלום שלו זה להיות שף, החלום שלו זה לבשל לאנשים שהוא אוהב, לבשל לאנשים שייהנו מהאוכל שלו, להיות גאה באוכל שלו, ועכשיו יש לו הזדמנות נפלאה, הזדמנות של פעם בחיים, הוא מפחד לוותר עליה אבל הוא גם מפחד לקחת בה חלק.

“אל תיתן לפחד לעצור אותך” ג’סמין אמרה בחיוך כשהבחינה במבט המודאג של טים, “ההזדמנות הזאת לא מפחידה כמו שאתה חושב” היא הוסיפה בחיוך, “תאמין לי שתהנה, שנתיים זה לא הרבה כמו שזה נראה” היא המשיכה וטים נשם עמוק, ממשיך לאכול מהעוגה, רוצה גם הוא יום אחד להכין קינוחים בצורה כזאת.
—-

“היי” טים ענה בחיוך לטלפון מליאם אחרי שהוא הגיע לביתו, מתיישב על הסלון, “היי” קולו של ליאם נשמע, מרגיע את טים, “אתה עוד בעבודה?” טים שאל, “כן, אני עוד עובד” ליאם השיב, “מה אתה עושה בינתיים?” ליאם שאל, “עכשיו הגעתי לדירה, נפגשתי עם המורה שלי” הצעיר אמר, “מה זאת אומרת?” ליאם שאל בחוסר הבנה, מסתכל על דין שישב לצידו, “היא רצתה שאפגוש אותה, היה לה משהו חשוב להגיד לי” טים מלמל, לחוץ, וליאם הבחין בלחץ שבטונו, “אתה רוצה להגיד לי מה זה המשהו החשוב הזה?” ליאם שאל, “א-אגיד לך פנים מול פנים כשניפגש” טים אמר, “אוקיי” ליאם מלמל, “הכל בסדר אבל, נכון?” ליאם שאל, חושש לרגע, “כן, הכל בסדר” טים השיב ברוגע, “מעולה” ליאם אמר בחיוך, “אני מתגעגע אלייך” הוא הוסיף, מקבל חיוך מרוצה מדין, “גם אני” טים השיב, מרגיש איך שגופו מוצף בצמרמורת חולמנית, מרגיש בעננים בזכות ליאם.

“אני אוהב אותך כל כך, באמת” טים לחש ברצינות, “אתה אפילו לא יודע מה אתה גורם לי להרגיש” הוא הוסיף וליאם שתק לכמה רגעים, מעכל את מה שטים אמר לו, “אני אוהב אותך גם, אתה הדבר הכי טוב שקרה לי” ליאם אמר, משתיק את טים הנרגש שכיסה את פניו הסמוקות, “ליאם” טים לחש, “תודה שאתה שלי” הוא הוסיף וליאם חייך, “אנחנו משחקים כרגע במשחק של מי ימות קודם?” ליאם שאל בשעשוע וטים צחק, “אפשר להגיד” טים לחש בהתגרות, מוריד את ידיו מפניו, “אז רק שתדע שאם היית כאן איתי, הייתי עושה לך כל כך הרבה דברים שאתה לא יכול לתאר לעצמך” ליאם אמר, גורם לדין להשתעל מהקפה שלו ולטים לנגוס בשפתו התחתונה במהירות כשליבו כמעט ויצא החוצה.

“ליאם…” טים לחש, “טים” ליאם לחש גם כן בחיוך, “ליאם” טים לחש שוב, “טים” האחר השיב וטים חייך, “אני אוהב אותך” טים לחש, “גם אני אותך” ליאם השיב וטים חייך, מקבל תקוות שאולי ליאם יעזוב את הכל ויטוס איתו, גם אם הם רק התחילו את הדרך ביחד, גם אם לליאם יש חיים שלמים כאן, טים רצה להאמין שליאם ילך איתו יד ביד.

“טים, אני צריך לחזור לעבודה” ליאם אמר לפתע, “אה, אוקיי” טים אמר, “אתה אוהב את העבודה?” הוא שאל לפתע, “כן, מאוד” ליאם אמר ברצינות ולפתע התקווה של טים התרחקה ממנו, “אתה חשבת פעם על לעזוב?” טים מלמל בלחש, אבל ליאם שמע, “לא, מאיפה הבאת את השאלה הזאת?” ליאם שאל בבלבול, “א-אה, סתם, זה סיקרן אותי פתאום, אני שמח שאתה אוהב את העבודה שלך” טים אמר וליאם חייך, “תנוח בינתיים, אחרי שנצא עם כולם אני לא מתכוון לתת לך ללכת” ירוק העיניים אמר, וטים צחקק, “אנוח כמה שיותר” הוא השיב, “להתראות” הוא סיים את דבריו, “להתראות” ליאם החזיר, וככה השיחה התנתקה.

טים נאנח, מניח את הטלפון על השולחן שליד הסלון, נשכב על הספה ונאנח לעצמו, “מה אני אמור לעשות?” הוא שאל את האוויר, כבר לא יודע אם כדאי לו לקחת את ההזדמנות שהוא קיבל.

אהבה שנייה -פרק 44-
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

אני כול כך אוהבת את הסיפורים שלך

29/05/2019 22:05
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך