אהבה שנייה -פרק 48-

bl_bar 24/07/2019 241 צפיות תגובה אחת

ליאם פקח את עיניו, מתעורר באיטיות לפני שהביט מטה אל הגבר הצעיר שחיבק אותו מתוך שינה, מבחין בסימנים האדמדמים שעל צווארו של טים, והוא חייך ברכות, מלטף את שיערו של טים, מזיז את הפוני השחור מעלה, חושף בפניו את מלוא פניו של הישן. “אני אתגעגע” הוא לחש בכנות, ליבו מתכווץ בכאב.
טים יהיה חסר לו, הוא יודע את זה, הוא מרגיש את זה כבר עכשיו, אהבת חייו תהיה רחוקה ממנו, פיזית בעיקר, אבל מי יודע, אולי גם רגשית, ליאם קיווה שלא.

ליאם נאנח בכבדות, משחרר קצת ממה שעל ליבו, למרות שבמהירות זה חזר אליו, הוא לא יכל לשחרר את הכאב. הוא הזיז באיטיות את טים ממנו לפני שהוא ירד מהמיטה, מכסה את הצעיר כמו שצריך, נושק למצחו ולחיו לפני שהוא יצא מהחדר, מצחצח את שיניו ומתקלח, מנקה את גופו מהשינה, מהרגשות.

ירוק העיניים החליט לבשל ארוחת בוקר קלילה, הגיע הזמן שלו לבשל לטים משהו קטן אחרי כל הבישולים שהאחר העניק לו. ליאם הוציא מהמקרר ירקות, מכין סלט גדול לפני שהכניס מספר פרוסות לחם אל תוך המצנם, מכין צנימים.

לבסוף הוא סידר כמו שצריך את השולחן, מניח את הסלט והצנימים במרכז ביחד עם זוג חביתות שהכין, מוציא ריבת תות למריחה, מניח לעצמו שזה מספיק להם, הוא לא באמת היה מומחה לבישול, אבל לפחות הוא ניסה, טים לחלוטין ישמח מהמחווה הקטנה הזאת.

“טים” קולו של ליאם נשמע בתוך החלום הלא ברור של הצעיר. “טים הגיע הזמן לקום” הקול נשמע שוב, הוא לא היה מציק, הוא היה נעים, וטים חייך מתוך שינה, מה שגרם לבעל הקול לחייך בחזרה. “טים” ליאם לחש שוב, מלטף את שיערו של הצעיר בעדינות מאוהבת, מעיר אותו ברכות והצעיר מלמל משהו לא ברור לפני שהוא התמתח, גונח בעייפות בזמן שעיניו נפקחו, מסתכל על ליאם בחיוך. “בוקר טוב” הוא לחש בקול צרוד וליאם מצא את זה חמוד כל כך, מחזיק את עצמו מלטרוף את הגבר העייף שלו. “בוקר טוב” ליאם השיב לפני שרכן מטה, מנקר את שפתיו של טים מספר פעמים, מרגיש את הנשיקות שטים החזיר לו בכל פעם ששפתיו נקשו ברוגע בשפתיו של כחול העיניים.

“איך ישנת?” ליאם שאל בחיוך כשהתרחק, “ישנתי טוב” טים אמר, כנות נשמעת מקולו, וליאם חייך בהקלה, הוקל לו לדעת שהחשש מהטיסה לא הפריע לו לישון. טים התרומם לישיבה וליאם הסתכל עליו בהפנוט, שיערו השחור של טים היה מבולגן מעט, מה שגרם לירוק העיניים לגחך בשקט בזמן שהוא סידר לו את השיער, מלטף את השיער השחור, מיישר אותו על ראשו של בעליו.

“התקלחת?” טים שאל בזמן שהתקרב לליאם, מסניף את צווארו ואת שיערו של בן זוגו, “כן” ליאם השיב וטים חייך לפני שחיבק את אהובו, “למה לא הערת אותי מוקדם יותר מתי שהתעוררת, הייתי מצטרף אלייך למקלחת” הוא אמר, “ישנת עמוק, לא רציתי להפריע לך, יש לך היום טיסה ואני לא רוצה שתהיה מותש” ליאם אמר, שומע לאחר מכן את השקט הסוער, אולי הוא לא היה צריך להזכיר את הטיסה.

“הכנתי ארוחת בוקר” הוא אמר בשמחה, משנה נושא. “באמת?” טים שאל בהפתעה, מתרחק מהחיבוק, “באמת” ליאם אמר, “עד כמה שאני יכול” הוא הוסיף, לא רוצה להכניס לטים ציפיות לאיזו ארוחת בוקר מושקעת. “אני יודע שיצא לך מדהים” טים עודד, נושק ללחיו של ליאם, “תודה” הוא אמר, רציני, “אין בעד מה” ליאם השיב, גונב נשיקה משפתיו של טים.

“יאללה תכנס להתקלח, אני אכין קפה בינתיים” חום השיער אמר וכחול העיניים הנהן והתרומם מהמיטה, מוריד את השמיכה ממנו, חושף את רגליו החשופות לעיניו של ליאם המרוצה. “אולי כדאי לי להיכנס להתקלח שוב, אני חושב שאני צריך מקלחת נוספת” ליאם לחש, מצחיק את טים שצחק בקול, הצעיר כבר הבין את מה שמתחולל בתוך ראשו של בן זוגו. “אידיוט” טים אמר לפני שאחז בכף ידו של ליאם, מלטף אותה עם אגודלו, “אבל אולי אתה צודק אחרי הכל” הוא לחש בערמומיות, עיניו הכחולות לא תמימות, וליאם נגס בשפתו התחתונה תוך כדי שהוא מושך את טים קרוב אליו, אוחז בגבו התחתון של הצעיר ממנו. “אז אתה מציע לי להתקלח איתך?” הוא שאל בלחישה, “לחלוטין” טים השיב, עומד על קצות אצבעותיו כשהוא החליט לנשק את ליאם.

הגדול מבניהם חייך לנשיקה לפני שהעמיק אותה, לוקח את בן זוגו אל המקלחת, שם הם התקלחו יחדיו, כמובן אחרי שהם הכירו זה את זה לעומק, לא רוצים לוותר על עוד הזדמנות של מגע, כל עוד הם יכולים, הם ירצו להישאר קרובים זה לזה.
—-

“יאמי, זה נראה טוב” טים אמר באושר כשהסתכל על שולחן האוכל, “תודה” הוא אמר שוב, חוטף נשיקה נוספת מליאם לפני שהתיישב בכיסא, וליאם חייך בחולמניות, מסתכל על הסימן החדש שנוצר על עצם הבריח של הגבר שלבש את הגופייה הגדולה שלו. “אני אכין קפה” ליאם אמר וטים הנהן, מתחיל כבר לאכול, הוא היה רעב אחרי כל הפעילות.

ליאם הניח את כוסות הקפה לפני המושבים שלהם, לאחר מכן הוא התיישב מול טים, ושניהם אכלו ביחד, הסעודה האחרונה.
——

“זהו? אתה כבר צריך ללכת לעבודה?” טים שאל בעצבות אחרי שליאם התרומם מהסלון בזמן שהם צפו ביחד בסרט, “כן אני צריך ללכת” ליאם לחש, לא רוצה ללכת. “אתה רוצה שאכין לך אוכל לעבודה?” טים שאל, “לא, אין צורך, אתה צריך לנוח” ליאם אמר, מבלגן קלות את הפוני השחור של כחול העיניים, “אני אלך להתארגן” הוא אמר לבסוף, “אני בא איתך” טים אמר וליאם הנהן בהסכמה, הולך ביחד עם טים אל החדר של הצעיר, לוקח את הבגדים שנראו לו מתאימים לעבודה, ופושט את בגדי הבית שלו.

טים לקח במהירות את בגדי הבית של ליאם מידיו, מניח אותם על המיטה, “אתה לא רוצה שנכבס אותם?” ליאם שאל, לובש את בגדיו, “לא” טים אמר במרץ, “אני אצטרך איכשהו להריח אותך כשלא אהיה פה” טים מיהר להגיד לפני שפתח את המזוודה, מקפל את בגדיו של ליאם, מכניס אותם פנימה בעוד שליאם הסתכל עליו בעצב, לא יודע מה לעשות, אולי הוא פשוט צריך לעזוב הכל ולטוס עם טים? הוא לא יכול לראות את טים עצוב והוא עוד יותר לא יכול עם תחושת הריקנות שהלכה ומילאה אותה.

אבל מה עם התלמידים? מה עם העבודה? הדירה? החיים? מה איתם? מה יקרה כשהוא יעזוב? ואת האמת שהוא פחד, הוא פחד לטוס ולהרוס את החלום של טים, הוא פחד שהזמן שלהם ביחד במדינה זרה, רק שניהם, יכול לגרום להם לריבים, לחששות, ללחצים, הוא לא רצה שיקרה משהו שיהרוס את הזוגיות שלהם. ליאם נאנח, תופס את תשומת ליבו של טים שסגר בחזרה את המזוודה, מסתכל עליו.
“מה קרה?” טים שאל, מתיישר אל מול ליאם, “אני לא רוצה שנתרחק” ליאם אמר בכנות וטים לא יכל להחזיר תשובה במילים והוא נאנח גם כן לפני שחיבק את ליאם בחוזקה, הוא הבין אותו, הוא הרגיש בדיוק את אותו הדבר, הוא לא רצה שהם יתרחקו, במיוחד לא עכשיו. הם רק התחילו לצאת רשמית, הם רק עכשיו מנהלים חיים של אוהבים, רק עכשיו התחילה הדרך שלהם, ודווקא עכשיו הגיע הזמן שלהם להיפרד, להגיד שלום לחיי הזוגיות הקצרים ולפגוש את החיים השונים, אהבה מרחוק, זוגיות רחוקה, חיים במדינות שונות, רגש קרוב.

טים התרחק לבסוף מהחיבוק, מלטף את לחייו של ליאם עם ידיו החמימות והאוהבות, “אני תמיד אהיה איתך” טים אמר, רציני, “תמיד תמיד” הוא הוסיף. ליאם חייך והנהן, אוחז גם הוא בלחייו של טים, “תמיד תמיד?” ליאם שאל, “תמיד” טים חייך, נושק לשפתיו של ליאם, נשבר קלות כשעיניו התחילו לעקצץ, הדמעות בדרך, והוא ידע שהוא צריך להעמיק את הנשיקה, לא רוצה שליאם ישים לב שהוא בוכה, אבל זה היה מאוחר מדי כשהבכי התחזק, ליאם הרגיש ושמע, ליאם ידע, והוא נישק את טים בחזרה, מרגיש את הדמעות בגרונו, אומנם זה לא הסוף שלהם, אבל זה עדיין הרגיש כאילו וזה זה.
—-

“ב-ביי” טים אמר בקול רועד, עומד ליד דלת הרכב של ליאם בעוד שהאחר כבר ישב למול ההגה. “תפסיק לבכות” ליאם אמר ברצינות, “אני לא בורח לשום מקום” הוא אמר בחיוך, שולח את ידיו החוצה, אוחז בידיו של טים לפני שנשק להן, “אני תמיד אהיה כאן כשתחזור” הוא הוסיף וטים הנהן, מושך באפו לפני ששחרר יד אחת מהאחיזה של ליאם רק בשביל לנגב את עיניו. “אני אהיה בסדר, תיסע שלא תאחר” טים אמר וליאם הנהן, “תביא נשיקה” ליאם אמר וטים התכופף, מכניס את ראשו לתוך הרכב, מנשק את ליאם שוב ושוב עד שליאם גנב נשיקה עמוקה וקצרה. “אני אתגעגע” ליאם אמר וטים נאנח, נושק שוב לליאם לפני שהוא ניתק את שפתיו, “גם אני” טים אמר, “אני כבר מתגעגע” הוא הוסיף וליאם חייך בעדינות, מלטף את לחייו של אהובו, “אני אדבר איתך בטלפון” ליאם אמר וטים הנהן, מוציא את ראשו החוצה, “נסיעה טובה” הוא אמר וליאם הנהן, מחייך אל האחר לפני שהתניע את הרכב, גונב עוד מבט ארוך אל טים לפני שהוא נסע משם, משאיר את טים להסתכל על הרכב.
—-

“כתובת אחרת?” ליאם הביט בחוסר הבנה על הכתובת שדין שלח לו בהודעה, “זה לא האולם של אבא של יונתן?” הוא שאל את עצמו בחוסר הבנה, אבל הוא לא התעמק בזה, מניח לעצמו שהקבוצה היום גדולה מהרגיל.

“די די” אליסון אמרה כשפתחה את דלת ביתו של חברה הטוב, רואה ושומעת את טים בוכה בחוזקה בסלון ביתו, “אתה תתעייף אם לא תפסיק לבכות” היא אמרה ברצינות, מתיישבת לצידו ומחבקת אותו בחוזקה כשהוא חיבק אותה בכאב. “זהו, הוא נסע לעבודה” טים מלמל בדמעות, אוחז בחוזקה בחולצתה של אליסון, “הכל בסדר” אליסון אמרה, “אתה בסך הכל טס” היא ניסתה לעודד, “א-אני החלטתי לעזוב” טים אמר, “א-אני מכאיב לו, אני י-יודע את זה” הוא הוסיף.

“היי” אליסון אמרה והתרחקה מהחיבוק, אוחזת בלחייו הלחות של טים, מביטה בעיניו הכחולות והעצובות של חברה הטוב, “תפסיק לדבר שטויות, אתה לא מכאיב לו, אתה מכניס לו אושר לחיים” היא אמרה, רצינית במיוחד ואפילו כועסת במיוחד. “אתה לא עוזב אותו, אתה רק טס, אתה תמיד תחזור לכאן והוא יבוא לבקר אותך. בהתחלה אולי יהיה קשה אבל בסוף אתה והוא תתרגלו למצב והכל יהיה בסדר. תפסיק להיות דרמטי” אליסון הוסיפה וטים נאנח, “אני כבר לא יודע מה לעשות” הזכר אמר, “אין לך מה לדעת, אתה טס להגשים את החלום שלך וזהו, אתה לא הולך לוותר על שום דבר, לא על החלום שלך, לא על הטיסה ובטח שלא על ליאם” היא אמרה ברוגע.

“את חושבת שנצליח להתמודד עם זוגיות מרחוק?” הוא שאל בכנות והיא צחקקה, “אני לא רק חושבת, אני יודעת בוודאות שתצליחו. עברתם יותר מזה במשך כל כך הרבה שנים, שנתיים זה כלום זמן” היא אמרה, חוזרת לחבק את טים.

“ליאם הוא לא ראיין, הוא לא יתאהב במישהו אחר, הוא לא יגרום לך להרגיש אהבה חד צדדית, ליאם אוהב אותך יותר משהוא אוהב את עצמו” אליסון הוסיפה, לא יודעת אם זה גם מה שגורם לטים לחשוש, אבל היא העדיפה להגיד את זה למקרה חרום, וכשהיא שמעה את אנחת ההקלה של טים, היא הבינה שכנראה שהיא צדקה, הוא היה צריך לשמוע את זה.

“סידרת את הכל?” היא שאלה בחיוך כשניתקה את החיבוק, “כן, סידרתי את הכל” הוא אמר, “הטיסה עוד חמש שעות. אביגייל בדרך מהעבודה, ניסע לשדה ביחד בשביל שתגיע שלוש שעות לפני הטיסה” היא אמרה וטים הנהן, “יש לך משהו לעשות עד אז?” היא שאלה וטים הניע את ראשו לשלילה, לא יודע מה לעשות. לפחות עד שצליל הודעה נשמע מהטלפון שלו.

הוא קרא את הכתובת הלא מוכרת שדין שלח לו. ‘תגיע לכאן לפני שאתה טס’ לאחר מכן ההודעה הזאת נשלחה, והוא הראה לאליסון את ההודעות הלא ברורות. “אולי זה המקום שליאם מרצה בו היום?” היא שאלה וטים הסתכל שוב על הכתובת, “את חושבת?” הוא שאל והיא הנהנה, “בוא נסע לשם לפני הטיסה שלך” היא אמרה בחיוך וטים חשב לעצמו, הוא עדיין צריך פרידה נוספת מליאם, “אוקיי” הוא ענה לפני שהתרומם מהר מהסלון. “לאן אתה הולך?” אליסון שאלה, “לבשל” טים אמר בחיוך, “אני אכין לו לאכול” הוא אמר ושחורת השיער חייכה, “אתה צריך עזרה?” היא שאלה והוא הניע את ראשו לשלילה, “אני אעשה את זה לבד” הוא אמר והיא הנהנה אליו, שמחה לראות איך שטים זורח אחרי שהוא היה נראה שקוע יותר מדי.
—-

ליאם יצא מהרכב, מסתכל בחוסר הבנה על דין שעמד מחוץ לאולם, מנופף לו בשמחה, “לא ידעתי ששינו מקום” ירוק העיניים אמר כשהוא נעמד למול בהיר העיניים, “לא היית אמור לדעת” דין אמר בערמומיות וליאם הביט עליו בחוסר הבנה. “נכון שאמרתי לך שאני אטפל בהכל?” דין שאל בחיוך, “מה?” ליאם שאל בבלבול, “אמרתי לך ברכב שאטפל בהכל, אז טיפלתי בהכל” דין אמר, לא מסביר את עצמו, “עכשיו אתה היחידי שצריך לפעול כמו שצריך ואז הכל יהיה בסדר” הוא אמר.

“לא הבנתי כלום דין, תסביר את עצמך” ליאם אמר, “אתה הולך להיפרד מכולם עכשיו” דין אמר, “מ-מה?” ירוק העיניים שאל, לא מצליח להבין. “כל הנערים כאן, אמרתי להם להגיע. אתה הולך להגיד להם את הסיבות ללמה אתה טס עם טים וללמה את עוזב אותם לשנתיים” דין אמר בהתרגשות. “דין אתה צוחק עליי כרגע?” ליאם שאל והאחר הניע את ראשו לשלילה, “תיכנס פנימה ותראה שאני לא משקר” הקטן אמר בשמחה, “אני לא יכול לטוס, טים עוד מעט יוצא אל שדה התעופה, יש לו כבר כרטיס” ליאם מלמל, “אז מה, אז תקנה כרטיס למחר, תטוס אחריו” הוא אמר, “א-אני לא יודע” ליאם לחש, “אתה יודע, עכשיו בוא תיכנס, הם מחכים לך” דין אמר במהירות, אוחז בידו של ליאם, מושך אותו פנימה, כל מה שהיה ידוע כבר לא קיים.

אהבה שנייה -פרק 48-
דרוג הסיפור 4.7 | 3 מדרגים

תגובות (1)

תמשיכי!

25/07/2019 02:12
20 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך