אהבה שנייה -פרק 51-

bl_bar 17/08/2019 242 צפיות אין תגובות

טים הרים את הפוני שלו למעלה עם שתי סיכות בזמן שעמד למול שולחן עשייה ארוך העשוי משיש בכיתת הלימוד. בסך הכל היו עשרה שולחנות כאלו, בכל שולחן היה מקום לשני תלמידים. הבלונדינית, חן, הייתה חברה שלו לשולחן, מצליחה להתחבר אליו ראשונה מכולם.

בכל שולחן היו שני כיורים ושני עמדות גז, היו שם גם כלי אכילה וסכינים, מתחת היו שני תנורים וארונות, בתוך הארונות היו מספיק כלים, מיקסרים, קרשי חיתוך, סירים, מחבתות וכל דבר שטים יכל היה לבקש, כל מה שגרם לליבו לפעום במהירות. מתרגש.

הם התחילו בהצגה עצמית, המורה דיברה מעט על הקורס ועל הציפיות שלה לעתיד וכל אחד דיבר על הציפיות האישיות שלו, על החלומות שלו, על ההתרגשות שלו. כולם תלמידי מלגה, כולם הצליחו להגיע למקום המפואר הזה נטו בגלל התשוקה שלהם לבישול, ואת זה המורה אהבה יותר מכל.

ואז המורה הציגה בפניהם את החדר הצדדי, שם היו כל כך הרבה מצרכים, יבשים, קפואים, חריפים, מתוקים, כל מה שהם היו צריכים בשביל לבשל את מה שמתחשק להם.

אחרי שהם סיימו להיות מופתעים, היא החליטה לתת להם משימה, לבשל את המאכל והקינוח שנראה להם שהם הכי טובים בלהכין, מקציבה להם זמן הכנה של שעתיים.

טים נשם עמוק, מנסה לחשוב מה נראה לו הכי טוב להכין כרגע והוא לבסוף החליט להכין ריזוטו מוקרם עם פטריות ואספרגוס, ולקינוח פאי שוקולד וקרמל, מקווה שהוא יצליח להכין אותם כמו שצריך, מאתגר את עצמו למרות שהמורה אמרה להם להכין משהו שהם בטוחים בו.

הוא עבד קשה, הוא בישל במרץ, מכין קודם כל את הבצק של הפאי, אחרי הכל הוא אמור להיות לכל הפחות שעה במקרר. לאחר מכן הוא התרכז בריזוטו, מכין את הרוטב לאורז הדביק, בו זמנית הוא התחיל להכין גם את מילוי הפאי, מכין את הקרמל וממיס את השוקולד עם כל שאר המצרכים, רוצה שהכל יצא כמו שצריך.

למעשה כולם רצו שיצא להם כמו שצריך, כולם רצו להרשים את המורה ואת התלמידים האחרים, חלק גם לקחו סיכונים כמו טים, רוצים להיראות גדולים יותר.

המורה עברה בניהם מדי פעם, מסתכלת על אופן ההכנה, על יכולות החיתוך, הערבוב, על הידיים והעיניים, שואלת מדי פעם שאלות, מתעניינת בחיוך. היא לא נתנה עצות, כרגע זה לא השיעור המתאים, עכשיו היא רצתה להכיר אותם, להבין את הבסיס, להכיר את הידע שלהם, להבין מאיפה היא צריכה להתחיל ועם מי צריך לעבוד עוד יותר.

אבל היא הייתה בטוחה בזה שלכולם יש את היכולת לבשל ושלכולם יש את התשוקה לבישול והיא הייתה רגועה, היא והם בידיים טובות וההתחלה שלהם נראית מזהירה יותר מתמיד.

ליאם שכב על המיטה אחרי שהוא התקלח והוציא את כל הדברים שלו מהמזוודה, מסדר אותם בחדר הזוגי שלו ושל טים. הוא סימס לכל האנשים שנשארו באמריקה, כותב להם שהוא נחת בשלום ושהוא כבר הגיע והתייחד עם טים.
ועכשיו, עכשיו לא באמת היה לו מה לעשות, המגורים ריקים, כולם בלימודים והוא היחידי שנשאר, לפחות זה מה שהוא חשב עד שהוא יצא החוצה, רוצה להכיר את האזור ולהסתובב.

שיעול נשמע מאזור הסלון וליאם הביט בסקרנות, רואה גבר צנום יושב שם עם כוס תה בידיו, ממשיך להשתעל. “הכל בסדר?” ליאם שאל, מקווה שהבחור יודע לדבר באנגלית, “או, חשבתי שאני לבד” המשתעל אמר בחיוך והשרירי הסתכל עליו לכמה רגעים, “אתה חולה?” הוא בירר, “אפשר להגיד” הגבר אמר, “ואתה מבריז?” החולה שאל וליאם גיחך, “לא, אני לא תלמיד, בן הזוג שלי התחיל ללמוד כאן אז עברתי לגור פה ביחד איתו” ליאם מלמל, “באמת? זה אפשרי בכלל?” הצנום שאל בפליאה, “כנראה” ירוק העיניים אמר בחיוך, הולך לסלון ומתיישב גם כן, רחוק מהבחור, לא רוצה להידבק ולהדביק את טים.

“אתה צריך עזרה? משהו לאכול?” ליאם הציע, הוא לא באמת יכול לראות מישהו חולה ולא לעשות כלום. “אני בסדר” הבחור אמר בחיוך, ממשיך להשתעל לפני שלגם מהתה שלו. “איך קוראים לך?” החולה שאל, “ליאם” האחר השיב, “נעים להכיר, אני ג’רי” המשתעל מלמל, עיניו השחורות מחייכות בעייפות.

“למה אתה לא הולך לנוח בחדר?” ליאם בירר, “חנוק מדי שם, רציתי לנשום קצת אוויר” ג’רי אמר בכנות וליאם הנהן, מבין אותו, משעמם להיות לבד בחדר.

“מאיפה אתה מגיע?” ג’רי שאל, “ניו יורק” ליאם השיב, “או אמריקה, מגניב! אני מאמסטרדם”, “אירופה” ליאם מלמל והאחר הנהן, “בסופו של דבר שנינו מצאנו את עצמנו בפריז” ג’רי אמר, מגחך קלות לפני שרצף שיעולים הגיע אליו, וליאם התרומם רק בשביל לטפוח על גבו.

“אתה בטוח שאתה לא צריך כלום?” ליאם שאל, “אני חושב שאני כן צריך משהו” ג’רי אמר לפני שהתרומם במהירות, מניח את כוס התה שלו על השולחן, “להקיא” הוא הוסיף, מניח את כף ידו על שפתיו לפני שהלך במהירות אל החדר שלו, גורם לליאם לדאוג ולהיאנח לפני שהוא התרומם גם הוא, הולך אחריו אל החדר.

“יש כאן מרפאה?” ליאם שאל מפתח הדלת, לא יודע אם זה בסדר להיכנס פנימה, אבל כשצלילי ההקאה התחזקו הוא לא יכל להישאר מנומס, והוא נכנס אל תוך החדר, הולך במהירות אל השירותים, רואה את ג’רי על ברכיו למול האסלה, מקיא.
השרירי הלך אליו, טופח על גבו, מנסה איכשהו לעזור לו. הוא לא באמת ידע מה הוא יכול לעשות בסיטואציה כזאת, זה לא שזה טים שהוא יכול לדאוג לו באופן יותר קפדני ללא חשש מפגיעה בפרטיות של האחר.

“יש כאן מרפאה?” ליאם שאל שוב וג’רי הנהן, “בקומה השנייה” הוא מלמל, מושך נייר טואלט אליו ומנגב את פיו לפני שהוריד את המים, נעזר בליאם בשביל להתרומם לעמידה.

“בוא נלך לשם” ליאם אמר, “אין צורך” הצנום התעקש, חיוור לחלוטין, “אני לא חושב שזה זמן טוב להתווכח” ליאם אמר ברצינות, לוקח את הזרוע של ג’רי ומניח אותה מסביב לעורפו, לוקח אותו אל המרפאה.

“חברה שלי תהרוג אותי אם אגיד לה שאני חולה” ג’רי צחקק כששכב על מיטת המרפאה, נח אחרי שקיבל תרופות והתבשר על ידי הרופא שיש לו חום ודלקת גרון, “יש לך חברה?” ליאם שאל, יושב בכיסא ליד המיטה, “כן, היא גרה באמסטרדם והיא אמרה לי שאם אי פעם אדאיג אותה היא תבוא להרוג אותי” שחור העיניים אמר, צוחק בשקט וליאם חייך.

“הלוואי והיא הייתה יכולה לגור איתי, יש לה עבודה קבועה שם והיא לא יכלה לעזוב” ג’רי מלמל, “אני מבין אותה” הוא הוסיף וליאם הנהן, “גם אני לא הרשתי לעצמי בהתחלה להסכים לטוס עם טים, בן הזוג שלי” ליאם אמר, כן, “אבל בסוף הבנתי שזה הדבר הנכון לשנינו, גם אם זה אומר לעזוב את הכל” הוא הוסיף וג’רי הנהן, “אתה באמת אוהב אותו” הוא אמר בחיוך, “נכון” ליאם השיב, “אני בטוח שגם חברה שלך אוהבת אותך, זה לא סותר” ירוק העיניים הוסיף וג’רי הנהן.

“אני אציע לה להתחתן איתי כשאסיים ללמוד כאן” ג’רי אמר, נפתח לליאם, טוב, לא באמת היה להם על מה לדבר חוץ מזה, שניהם הכירו זה את זה רק לפני כמה דקות.

“כמה זמן אתם ביחד?” ליאם שאל, “שש שנים” ג’רי אמר בחיוך וליאם הנהן, “ואתה עם טים?” האחר שאל וליאם חשב לעצמו, הם לא מעט שנים ביחד, אבל בזוגיות הם רק זמן קצר, “הרבה זמן” ליאם מלמל, מניח לעצמו שזאת התשובה המתאימה.

“מממ” ג’רי מלמל, מהנהן קלות לפני שהשתעל שוב, “אני מרגיש כאילו ואני הולך למות” הוא אמר בייאוש, “אין צורך לדאוג, אתה עוד צעיר ויש לך עוד דרך ארוכה לפניך” הרופא התפרץ, שומע את האמירה הזאת כבר לא מעט פעמים מהחולים שבאים לכאן, תמיד הם יהיו דרמטיים.

“אני רק גוסס” ג’רי לחש וליאם צחק, “אני בטוח שאתה לא” חום השיער אמר בחיוך, נשען לאחור על הכיסא, “אתה מתכוון לעבוד בזמן שתהיה פה? אם אתה לא לומד אז לא יהיה לך מה לעשות” שחור העיניים התחיל לפתח שיחה נוספת, רוצה להתעלם מהכאב.

“המנהלים שלי יחפשו לי עבודה כאן באותו הנושא שעבדתי בו בניו יורק” ליאם מלמל, “ובמה עבדת?” ג’רי שאל בסקרנות, “הייתי מרצה לנערים ונערות גאים” הוא אמר בגאווה וג’רי הביט עליו בפליאה, “מגניב” הוא אמר, “כן, מאוד” ליאם אמר בחיוך, שמח בכל פעם לדבר על העבודה שלו.
—-
טים נאנח בהקלה כשהוא סיים להכין את הכל בזמן, מסדר כמות נכבדת של ריזוטו בצלחת עמוקה ושחורה, לאחר מכן הוא חתך חתיכה יפה מהפאי, מניח אותה על צלחת שיש שטוחה ולבנה, לבסוף הוא שם את שתי הצלחות לפניו. עכשיו הוא רק מקווה שהטעם ימצא חן בעיני המורה.

המורה עברה בין כולם, טועמת, הפעם היא החליטה לתת היערות, חלק חיוביות וחלק פחות, אבל הגישה שלה הייתה נעימה, היא לא כעסה והיא לא נתנה על הראש, היה אפשר להבין שהיא רוצה שכולם יצליחו.

“היי” היא אמרה בחיוך כשנעמדה למול טים, “היי” טים אמר, “מדלן” היא הציגה את עצמה שוב באופן אישי, שולחת את ידה קדימה בשביל ללחוץ את ידו של הצעיר, “טים” האחר השיב, לוחץ את ידה בחיוך.

“אז טים, מה הכנת כאן?” היא שאלה, בוחנת את האוכל, “ריזוטו עם פטריות ואספרגוס, ולקינוח פאי קרמל ושוקולד” הוא מלמל והיא הנהנה, “מעניין” היא השיבה, לוקחת כף כסופה, מערבבת את הריזוטו לפני שהיא התכופפה, מריחה אותו והיא הנהנה בחיוך לפני שהרימה מעט מהריזוטו בכף, נושפת על האוכל החמים לפני שהיא הכניסה אותו לפיה, טועמת את המאכל בשתיקה בעוד שליבו של טים כמעט והתפוצץ מלחץ, מחכה לתשובה ממנה.

“בסך הכל זה טעים” היא התחילה בחיוך וטים חייך באושר, “אבל אפשר לעשות את זה נפלא” היא הוסיפה, מוחקת את החיוך מפניו של טים שהפך להיות רציני, “פחות אגוז מוסקט ומעט יותר מלח היו עושים את זה מצוין, שלא לדבר על זה שהריזוטו מעט נוזלי מדי, היית יכול להוסיף פחות נוזלים או למצוא משהו שידלל אותו יותר” היא אמרה בעדינות וטים הנהן, מתבאס מעט, הוא לא שמע מעולם דברים כאלו על האוכל שלו, כנראה שהחשש מלשמוע מילים מאיש מקצוע גרם לו לא לתת לראיין לטעום מהאוכל שלו.

“אל תתבאס” מדלן אמרה בחיוך, “זאת רק ההתחלה והיא טובה לחלוטין” היא אמרה בחיוך, טופחת על כתפו וטים הנהן, נושם עמוק.

הגיע הזמן של הקינוח, מדלן הרימה כפית קטנה, מריחה את הפאי החמים לפני שהיא לקחה ממנו חתיכה, מכניסה אותה לפיה, לועסת בשקט ומביטה על טים ללא מילים, וזה הלחיץ את טים עוד יותר.

“זה טעים” היא אמרה וטים נאנח בהקלה, “אבל יש כאן מספר טעויות” היא אמרה וטים חזר להיות מרוכז, “בקושי מרגישים את הקרמל, השוקולד כאן נורא כבד ודומיננטי, הייתי ממליצה לך לחשוב טוב יותר על המינונים, ואפילו קורט מלח היה עושה את העבודה כמו שצריך. הבצק טוב, אבל נראה כאילו והוא היה צריך להתייצב עוד קצת במקרר, שים לב לזה” היא אמרה וטים הנהן, משחק בלחץ עם אצבעותיו, אז לא הלך לו טוב כמו שהוא חושב, יש לו עוד דרך ארוכה לעבור. זה הפחיד אותו.

“בהצלחה טים, אל תתייאש, לא סתם הגעת לכאן” מדלן אמרה, טופחת שוב על כתפו של כחול העיניים לפני שהיא עברה אל חן, טועמת את המאכלים שלה ומעירה הערות, וככה הלאה עד שהיא אפשרה לכולם לאכול את האוכל אחד של השני, רוצה שהם ינסו להבין את ההערות שהיא אמרה.

“זה טעים, אני לא חושבת שהיית צריך לשנות משהו” חן אמרה בחיוך כשטעמה את הריזוטו של טים, מנסה לעודד אותו, “והפאי מהמם, אין דבר כזה יותר מדי שוקולד” היא הוסיפה באושר וטים חייך אליה, טועם את הפיצה ועוגת גבינה שלה, זה היה נפלא בעיניו, מרגיש כאילו והוא פחות רמות ממנה בהרבה שלבים, וזה ביאס אותו עוד יותר, במיוחד כשהוא נהנה מהמנות של האחרים גם כן. מתעלם מזה שאנשים אהבו את האוכל שלו, האמירות של המורה היו חקוקות לו חזק יותר בראש.

הוא נאנח, הוא רוצה לנוח, הוא כבר הניח לעצמו שהיום הראשון לא יהיה קל, אבל הוא היה צריך את התמיכה של ליאם, הוא רצה את החיבוק של ליאם ואת אמירות האהבה שלו, הוא רצה נחמה.
—-
“רוצה לצאת להנות, להכיר את העיר?” הבלונדינית שאלה בהתלהבות כשהם סיימו סוף כל סוף את השיעור הראשון, “בפעם אחרת, אני רוצה לנוח ולהיות קצת עם ליאם” הוא אמר והיא הנהנה בהבנה, “עם חבר חתיך כמו שלך, גם אני הייתי רוצה להיות איתו קצת אם הוא היה שלי” היא לחשה בהתגרות וטים הביט עליה במעין רוגז, “אל תגרמי לי לשנוא אותך” הוא אמר והיא צחקה, “אל תדאג, יש לי חבר” היא אמרה, מבלגנת את שיערו קלות. “אבל זה לא אומר שלרווקים ולרווקות לא יהיה עניין בו” היא הוסיפה, ממשיכה להתגרות בטים שגם ככה חשש מזה. “חן” טים אמר בכעס, גורם לאחרת לצחוק בזמן שהיא שחררה את הסיכות מהפוני שלו, “סתם צחקתי” היא הסבירה, מביאה לטים את הסיכות. “נוח לך עם הסיכות?” היא שאלה והוא הנהן, “אני לא רוצה שהפוני יפריע לי לבשל” טים השיב, מסדר את השיער שלו. עושה את דרכו ביחד איתה אל המגורים שלהם.

“הלו?” ליאם השיב במהירות כשטים התקשר אליו, “ליאם, איפה אתה?” טים שאל, יושב על המיטה, “אני בקומה השנייה” ליאם אמר, “בקומה השנייה?” טים שאל בחוסר הבנה, “יש שם מרפאה, אני שם ע-” ליאם שתק כששמע את צליל הניתוק, מביט בבלבול על הטלפון, לא מבין שטים רץ במהירות למטה, כנראה שחושב שקרה לו משהו.

“נראה לי שהוא סיים היום את הלימודים” ליאם אמר, “תלך אליו, אני אסתדר” ג’רי אמר, רציני. “הכל בסדר, אני אתקשר להגיד לו לבוא” ליאם אמר בחיוך, “הוא ישמח להכיר עוד אנשים נחמדים” ליאם אמר ברצינות, “אתה חושב שאני נחמד?” ג’רי שאל בחיוך, “כן, למה שלא תהיה נחמד?” ליאם שאל וג’רי גיחך, “לא יודע, אולי אתה אומר את זה רק כי אני גוסס פה” הוא השתעשע, גורם לליאם לצחוק, ממשיכים לנהל שיחה צינית על כמה שג’רי נחמד רק כי הוא גוסס.

טים הסתכל בבלבול על חדר המרפאה, רואה את בן הזוג שלו צוחק ביחד עם גבר לא מוכר, מדברים בניהם על כמה שהזר נחמד, וכל החששות של טים צפו, במיוחד אחרי מה שחן אמרה.

הוא צעד קדימה, “ליאם” הוא מלמל, מקבל אליו את תשומת ליבם של המצחקקים, “או טים, אתה פה” ליאם אמר בחיוך, “השיחה התנתקה, בדיוק רציתי להתקשר להגיד לך לבוא” ירוק העיניים אמר באהבה, מתרומם מהכיסא ומחבק את טים במהירות לפני שהוא נשק לשפתיו, שם לב שמשהו לא בסדר כשטים לא החזיר לו נשיקה.

“הכל טוב?” ליאם שאל וטים ברח מעיניו, “היה קצת קשה היום, א-אבל הכל בסדר. אני אדבר איתך על זה כבר בחדר” טים מלמל, מסתכל על הגבר השוכב, “תרגיש טוב” הוא אמר בחיוך, “תודה” ג’רי השיב, “וחוץ מזה הכל בסדר?” ליאם שאל, “כ-כן” טים לחש בגמגום, וליאם הבין שהוא משקר, “רוצה לספר לי מה קרה?” הוא לחש, “הכל בסדר, אל תציק לי” טים לחש ברוגז, “היי מה יש?” ליאם שאל, רציני יותר מתמיד, נוגע בעדינות בכתפיו של טים.

“אין כלום” טים לחש בחזרה, לא רוצה שהזר ישמע אותם, “אז למה אתה כועס?” ליאם שאל, “כי אני עייף” טים תירץ, “וזהו? רק בגלל זה?” האחר בירר, “כן” טים השיב בקצרה, “בטוח?”, “כן ליאם, בטוח. עכשיו תפסיק להציק לי ותלך לדבר עם החבר החדש שלך על כמה שהוא נחמד. אני הולך לחדר שבטעות לא אפריע לכם להמשיך לצחוק ביחד” טים אמר בלחישה נרגזת לפני שהסתובב ויצא מהחדר, משאיר את ליאם להביט ללא מילים על פתח הדלת.

“קרה משהו, נכון?” ג’רי שאל וליאם שתק לכמה רגעים לפני שהוא צחקק חלושות עד שהצחוק התחזק כשהוא הבין מה קורה פה. “מה מצחיק?” ג’רי שאל וליאם הסתובב אליו, “אני חושב שהוא קינא כרגע” ליאם מלמל בשמחה, שמח להבין שטים מקנא לו.

“במה יש לו לקנא?” ג’רי שאל בתמימות, “בעיות של גייז, לך תבין אותנו” ליאם אמר בגיחוך, “אני אלך אליו” הוא הוסיף ושחור העיניים הנהן, עדיין לא מבין במה יש לטים לקנא, לפחות עד שליאם יצא מהחדר והרופא החליט להסביר לו מה יכול לגרום לצעיר לקנא.

אהבה שנייה -פרק 51-
דרוג הסיפור 3.7 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
24 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך