אהבה שנייה -פרק 56-

bl_bar 05/11/2019 69 צפיות אין תגובות

טים פקח את עיניו, מתעורר כשאור השמש חדר פנימה אל חדר השינה שלו. הזכר הרים את ראשו מעט מהכרית, מסתכל על אליסון שישנה מחובקת אליו והוא חייך וליטף את שערה, הוא התגעגע אליה, לימים שהם היו ישנים ביחד.
הוא נאנח מעט בחיוך לפני שהזיז אותה בעדינות ממנו, מתרומם מהמיטה ומתמתח בזמן שעשה את דרכו אל המקלחת. מתעורר.

אביגייל הייתה הראשונה להתעורר, פוקחת את עיניה בחדר שהיה פעם שייך לג’וש. היא התרוממה לישיבה על המיטה, מגרדת את ראשה לפני שהיא פיהקה, משפשפת את פניה. הבוקר הגיע.

ורודת השיער לבסוף קמה מהמיטה, יוצאת מחוץ לחדר וצועדת לחדרו של ליאם, פותחת באיטיות את דלת החדר ומציצה פנימה. “כמו תינוק גדול” היא מלמלה בחיוך כשהשרירי עוד ישן עמוק, עייף כנראה מהטיסה, שלא לדבר על זה שהוא והיא דיברו לא מעט במשך רוב הלילה, שניהם לא באמת ישנו בשעות החושך, במיוחד ליאם שעוד המשיך לחשוב על טים.

היא סגרה את הדלת לפני שעשתה את דרכה אל המקלחת עם הבגדים הכי קטנים שהיא יכלה למצוא שהיו שייכים לג’וש, מתעוררת על עצמה לפני שהיא החליטה להכין להם ארוחת בוקר, יודעת שליאם יהיה רעב כשהוא יתעורר.

“טים” ליאם מלמל כשהוא היה לקראת התעוררות. הוא ליטף את המיטה, מחפש את בן זוגו ללא הצלחה וזה מה שגרם לו לפקוח את עיניו, מסתכל על המיטה הריקה בבלבול לכמה רגעים עד שהוא חזר למציאות, טים לא כאן. הוא נאנח ושפשף את עיניו, מסתכל על התקרה של החדר המוכר, חוקר את המקום עם עיניו לפני שהוא התרומם לישיבה, מגרד את עורפו קלות. “מעניין אם הוא ער?” ליאם מלמל לעצמו לפני שלקח את הטלפון שלו, מחייג לטים.

“לעזאזל” אליסון מלמלה כשצלצול הטלפון של טים העיר אותה והיא לקחה את המכשיר הרועש, מסתכלת על מסך הטלפון ומחייכת לעצמה בשעשוע כשהבינה שזה ליאם, עונה לו.

“בייב התעוררת?” קולו של ליאם נשמע, רך ומלטף, גורם לאליסון לצמרמורת, מבינה עד כמה שליאם שונה כשהוא עם טים. “כן הוא התעורר” אליסון השיבה בחיוך, “או אליסון, זאת את” ירוק העיניים השיב בפליאה כשהבין שזה לא טים שענה לו. “נכון זאת אני, טים כנראה מתקלח” שחורת העיניים אמרה, מתרוממת לישיבה על המיטה.

“אני אמרתי לו שאתם לא הולכים לדבר כל השבוע, גם לא בטלפון” אליסון אמרה, יותר נכון מצווה ומציבה עובדה. “ולמה נראה לך שזה באמת יקרה?” ליאם אמר, “כי אני אמרתי” היא צחקקה והוא גיחך לעצמו, “אני מרשה לכם רק הודעות” היא הוסיפה וליאם הרים את גבותיו בזמן שנאנח בייאוש, אליסון והרעיונות המטורפים שלה.
ליאם חשב לכמה רגעים בשתיקה, צריך להגיד לאליסון על מה שהוא מתכנן לעשות.

“אם כבר יוצא לנו לדבר אז יש לי משהו להגיד לך” הוא אמר, מסקרן אותה. “קדימה” היא מלמלה, “טים באמת לא לידך, נכון?” הוא בירר ליתר בטחון, “זה עניין של חיים ומוות” הוא הוסיף, “הוא לא פה, מבטיחה” היא אמרה במהירות, הסקרנות שלה מבעבעת.

“אני מתכוון להציע לו להתחתן איתי” ליאם לחש, מקפיא את אליסון שבהתה באוויר. “אליסון?” ליאם בירר כשהשקט מהצד השני התחיל להיות ממושך יותר מהרגיל, מסתכל על מסך הטלפון שלו בשביל לבדוק אם השיחה עוד מתבצעת לפני שהוא החזיר את המכשיר לאוזניו.

“אתה רציני שאתה מספר לי את זה עכשיו? איך אתה מצפה ממני להחזיק את עצמי מלבכות” אליסון לחשבה בכעס, עיניה מתחילות לדמוע, יודעת שזה מסוכן אם טים יכנס ויראה אותה בוכה. אין לה תירוץ טוב לזה כרגע, “ששש אל תבכי, אם תבכי את תהרסי את ההפתעה” ליאם מלמל בלחץ, יודע עד כמה דרמטית אליסון יכולה להיות כלפי טים וכרגע הדרמטיות הזאת מסוכנת יותר מתמיד.

“א-אני לא יודעת מה להגיד” היא מלמלה, “אז אל” הוא חייך, “רק תקשיבי” הוא הוסיף, “אני מקשיבה” היא לחשה, מנגבת את עיניה. “אני חושב להציע לו שבוע הבא” ליאם אמר, “כמובן שאחרי ההתנזרות המטופשת הזאת שאת רוצה שאני והוא נעשה אחד מהשני” הוא הוסיף בצחקוק והיא חייכה, ליבה פועם בחוזקה, מאיים לצאת החוצה ולצעוק בקולי קולות.

“מישהו עוד יודע חוץ ממני?” היא שאלה, “כולם בערך, חוץ מההורים שלנו וג’וש, שכנראה אספר להם היום” הוא אמר, “אני לא מאמינה שלא אמרת לי את זה ראשונה” היא אמרה באכזבה והוא צחק, “מצטער” הוא השיב והיא נאנחה, נושכת את השפה התחתונה שלה, חושבת על המצב הנתון בחיוך.

“אליסון התעוררת?” טים נכנס לפתע לחדר, מנגב את שיערו הרטוב עם מגבת. הוא הסתכל על אליסון בדאגה כששם לב לעיניה הלחות, “בכית?” הוא שאל, מסתכל על מבטה המופתע ולאחר מכן על הטלפון שלו, “עם מי את מדברת?” הוא בירר והיא כחכחה בגרונה לפני שצחקה בקול, מקפיצה את טים קלות.

“אוי ליאם זה היה מצחיק” היא אמרה בחיוך, מנגבת את עיניה, “אני מדברת עם ליאם, הוא סיפר לי כל מיני דברים על החיים שלכם בפריז. במיוחד פאדיחות שלך” היא אמרה, משקרת בחיוך, “גם אמרתי לו שאתם לא הולכים לדבר בטלפון לזמן הקרוב” היא הוסיפה וטים נאנח, מחייך בזמן שעשה את דרכו אליה, מתיישב לצידה.

“רק קצת, תתני לי לדבר איתו רק קצת” כחול העיניים אמר בהתחננות, וליאם ששמע את זה לא יכל שלא לחייך באור, “לא” אליסון אמרה, אוחזת חזק יותר בטלפון מחשש שטים יגנוב ממנה את המכשיר הטכנולוגי. “אל תהיי רעה, רק קצת” הוא הוסיף בהתחננות והיא הניעה את ראשה לשלילה.

“אני אוהב אותך ליאם!” טים צעק לטלפון כשהבין שאליסון לא תוותר, “אני אוהב אותך גם טים!” ליאם צעק גם כן, מאפשר לבן זוגו לשמוע את הצעקה וטים היה מאושר כל כך בעוד שאליסון הביטה עליו בשתיקה מחויכת, יודעת עד כמה שטים יהיה מאושר כשליאם יציע לו.

“ליאם האוכל מוכן” אביגייל פתחה את דלת החדר של חברה הטוב, מבינה שהוא התעורר מצעקותיו. “אתה עם טים בטלפון?” היא שאלה, “אליסון” הוא אמר והתרומם מהמיטה. “זאת אביגייל?” קולה של אליסון נשמע מהטלפון, “כן, אביגייל פה” ליאם אמר, “תיתן לי לדבר איתה” שחורת העיניים אמרה בחיוך, “לא” ליאם השיב בערמומיות, “אם אני לא הולך לדבר עם טים, את לא תדברי עם אביגייל” הוא אמר לפני שניתק לשחורת השיער את הטלפון בפנים, גורם לאליסון להביט בזעזוע על הטלפון המנותק.

“אני שונאת את החבר הזה שלך” אליסון אמרה ברוגז וטים צחק, “אז אני מבין שהוא לא רוצה שתדברי עם אביגייל” טים מלמל והיא נאנחה, “מגיע לך” הוא אמר בצחקוק לפני שהוא התרומם מהמיטה ולקח את המגבת איתו, “בואי אני אבשל לנו משהו לאכול” הוא אמר והיא מחקה את הכעס מפניה, מחייכת באושר. “תתקלחי ותבואי, תבחרי לך משהו ללבוש מהארון” הוא אמר והיא הנהנה, קמה מהר מהמיטה, “אני אלך היום לבית ואביא לי בגדים” היא השיבה והוא הנהן בהבנה לפני שיצא מהחדר, מתחיל לבשל.

ליאם לגם מהקפה החמים שלו בזמן שאכל את ארוחת הבוקר שאביגייל הכינה להם, יושבת לצידו ואוכלת גם היא.

“אמרתי לאליסון על ההצעה” ליאם אמר והביט על חברתו שהנהנה בהבנה, “מעולה” היא השיבה בחיוך, מסתכלת על ליאם ברוגע למספר רגעים לפני שהיא חזרה לאכול. “אתה מתכנן לחזור להרצות?” אביגייל שאלה, מביטה שוב על ליאם שהסתכל עליה, לועס את האוכל. “כן” ליאם השיב לבסוף, “אני חושב לדבר כבר עם המנהלים היום, אולי אחזור כבר מחר” הוא אמר והיא פלטה “מממ” מבין, מהנהנת כשמצאה את זה כרעיון טוב.

“איך הולך לך בעבודה?” ליאם שאל, “מצויין” ורודת אמרה בחיוך, אוהבת לצייר וללמד לצייר. “עוד מעט יש תצוגה של צייר אנונימי שאני אוהבת, הוא הולך לחשוף את עצמו סוף כל סוף ואני הולכת להיות שם” אביגייל אמרה בחיוך מאושר, “נשמע מגניב, אליסון תבוא איתך?” הוא שאל והיא הנהנה, “בטח, היא תמיד באה איתי” אביגייל מלמלה בחיוך מאוהב וליאם יכל לראות את האהבה שלה והוא טפח על ראשה לפני שבלגן את שיערה הוורוד. “לפחות אליה את מתנהגת כמו שצריך” הוא אמר בציניות עוקצנית והיא גיחכה, “מי שמדבר” ירוקת העיניים אמרה, מכה את ידו של ליאם, “אתה כל כך רע אליי אבל לטים אתה מתנהג בכזאת רכות, כאילו ואתה צמר גפן מתוק” היא עקצה גם כן וליאם צחק וחזר לשתות את הקפה שלו, “אני מניח לעצמי שאהבה משנה אותך” הוא לחש והיא צחקה, שותה גם היא מהקפה, “בדיוק” היא השיבה, מסתכלת עליו בזמן שהם גיחכו ביחד.

“אוך זה כל כך טעים” אליסון אמרה, זוללת את האוכל של טים המחויך שהביט עליה אוכלת לפני שהוא התחיל לאכול גם כן, שמח מהבישול הקל.

“מתי חשבת על להתחיל את העסק?” אליסון שאלה את חברה הטוב, וטים חשב לעצמו. “אני צריך קודם לדבר עם ליאם, אולי הוא יעזור לי להתפתח ויספר לנערים שהוא מרצה להם על האוכל שאני מכין והם יבקשו לקנות” הוא אמר ואליסון הנהנה, “אני גם אספר לכל מי שאני מכירה, אני אגיד גם לאביגייל” אליסון אמרה, “תודה” טים השיב, אוחז בכף ידה של חברתו הטובה למספר רגעים לפני שהוא שחרר את היד, רוצה שאליסון תמשיך לאכול. אוהב לראות איך שאנשים נהנים מהבישולים שלו.

“אני מתגעגע לליאם” טים אמר בכנות ואליסון צחקה, “עדיין לא עבר יום שלם מאז שהתחלנו את ההתנזרות- כמו שליאם מציג את זה” היא אמרה בחיוך וטים נאנח, “אני רגיל אליו, קשה לי בלעדיו” טים אמר והניח את מצחו על השולחן, מבואס מהמצב שחברתו הטובה שמה אותו בו.

“יהיה טוב” אליסון טפחה על גבו של טים, מנסה להרגיע אותו, “רק שבוע, זה כלום זמן לעומת השנתיים האלו שחייתם תמיד ביחד” היא אמרה וטים הזיז את ראשו, מסתכל עליה, “שמתוכם היו כמה חודשים טובים שאת גררת אותי להיות איתך כשחזרנו לכאן לביקור” טים הזכיר ואליסון הרימה את כתפיה בחוסר אכפתיות, היא לא תוותר.
“תהיה חזק” היא אמרה לפני שחזרה לאכול והוא צקצק והתיישר לישיבה, “כבר חשבתי שאצליח לשבור אותך” הוא אמר והיא זרקה לו הרמת גבה משועשעת, “תמשיך לאכול” היא אמרה לבסוף וטים הנהן, חוזר לאכול.

הימים הראשונים של החזרה לשגרה היו די מבולגנים ועמוסים. טים התייעץ עם ראיין וקריסטין על מתכונים לעסק שלו בזמן שהם זכו לטעום את כל בישולי הניסוי שלו, נהנים מהטעמים שטים יצר. כחול העיניים מצא את עצמו יושב שעות ומחבר מתכונים, משנה טעמים, מוסיף, משפר, מתייאש ואז שוב מתחיל מחדש, רוצה שהכל יהיה כמו שצריך. ליאם לעומת זאת כבר התחיל להרצות מחדש, מספר לנערים על ההצעה שהולכת להתקיים בעוד כמה ימים, נעזר בהם להכין את התפאורה כמו שצריך.

הגעגוע אחד לשני לא חלף, הוא אפילו לא נשאר בצד, אבל שניהם הצליחו להתמודד איתו עד כמה שהם יכולים, שולחים אחד לשני הודעות ארוכות, מספרים על מה שהם עוברים ביום יום, לפחות עד שאליסון מגיעה ועוצרת את ההתכתבויות, גונבת את טים אליה, אין לה עוד הרבה זמן להיות צמודה לחברה הטוב.

“עוד אחרי מחר השיט שלך נגמר” ליאם דיבר עם אליסון בטלפון, “לצערי הרב” שחורת העיניים מלמלה לעצמה בזמן שישבה בסלון, בעוד שטים נרדם בחדר השינה שלו, עייף מכל החשיבה על המנות שהוא יוצר, מקשה על עצמו ככל שהזמן עובר, רוצה להתחיל את העסק בקרוב.

“תגיד, יש לי שאלה אלייך שמציקה לי בימים האחרונים” אליסון מלמלה, “תשאלי” ליאם אמר, מסתכל על אביגייל שישבה לצידו בסלון, “מה תעשו עם שני הבתים שלכם כשתתחתנו?” היא ביררה וליאם נאנח, “יצא לי לדבר על זה גם עם אביגייל” ליאם אמר, וורדות השיער הביטה עליו בחוסר הבנה, לא באמת שומעת את אליסון.

“אני לא באמת יודע, אני מתכוון להציע לטים לגור כאן. אני לא בטוח מה יהיה עם הבית שלו, אם וטים יסכים כמובן לעבור אליי” ליאם אמר ואביגייל עכשיו הבינה את נושא השיחה. “הצעתי לו להפוך את הדירה שלו למסעדה, מה אתה חושב?” היא שאלה וליאם כיווץ את גבותיו, חושב על זה. “הוא הסכים לזה?” הוא שאל, “הוא אמר שהוא יחשוב על זה וידבר איתך גם” היא השיבה, “מה אתה חושב?” שחורת העיניים שאלה שוב וליאם המשיך לחשוב על זה.

“זה לא רעיון רע” הוא אמר, “מה?” אביגייל שאלה בסקרנות, “אליסון הציעה שטים יהפוך את הדירה שלו למסעדה” ליאם אמר וורודת השיער הנהנה במהירות, “זה יכול להיות אחלה פתרון, וגם טים לא יצטרך להשכיר או לקנות מקום בשביל לפתוח בו את העסק” ירוקת העיניים אמרה את דעתה, “זה יהיה מסובך לעשות את כל זה, לא?” הוא בירר, “זה יהיה” אליסון אמרה, “אבל נעזור לו כולנו” היא השיבה.

“אני אדבר איתו על זה כשיצא לנו” הוא אמר, “לא עד שתיפגשו” אליסון הזכירה, “כן כן, מה שתגידי” ליאם מלמל ואביגייל צחקקה, יודעת עד כמה שאליסון יכולה להרגיז את חברה הטוב עם התנהגותה.

“אני אעצב את המסעדה” אביגייל הציעה, “ידי הקסם שלי כבר מעקצצות והראש שלי מלא ברעיונות לציורים על הקיר” היא הוסיפה בחיוך, משחקת עם אצבעותיה למול עיניו של ליאם המיואש, “משוגעת אחת” ליאם אמר בגיחוך.

“מחר אני באה לעזור לך עם התפאורה של האולם” אליסון אמרה לטלפון, “אביגייל תהיה שם אז אני לא מרשה” ליאם אמר בגאווה ואליסון נאנחה, “אז אני אבוא כשהיא לא תהיה” היא אמרה והוא הנהן לעצמו, אחרי הכל הוא צריך את הדעה של החברה הכי טובה של טים, היא מכירה אותו לא מעט. “טוב, אני אשלח לך הודעה מתי שאביגייל תלך” ליאם אמר, “סגור” שחורת העיניים השיבה לפני שהיא פיהקה, מרגישה שהעייפות עוטפת אותה.

“טוב, אני הולכת לישון כפיות עם טימי~” אליסון זימרה בהתגרות, “אליסון” ליאם מלמל באנחה, “אמסור לו נשיקות בשמך~” היא המשיכה להתגרות וליאם המשיך להיאנח, מתייאש ממנה בכל פעם מחדש. “תשמרי עליו ואל תפריעי לו לישון” הוא הזהיר, “אל תדאג, אני אהיה עדינה איתו” היא צחקקה, “תמסור לבובי שלי נשיקות” אליסון הוסיפה לפני שניתקה את הטלפון.

“היא שלחה לך נשיקות” ליאם אמר לאביגייל שחייכה אליו, “אני כל כך מתגעגעת אליה” היא מלמלה לעצמה, “אני רוצה לנשק אותה ולגעת בה ולהריח אותה” היא המשיכה בשלה, גורמת לליאם לנשוף אוויר בחוזקה, גם הוא היה שמח לנשק ולגעת ולהריח ולהרגיש ולחוות את טים, הוא היה כל כך שמח לראות ולשמוע ולחיות את בן זוגו. עוד קצת וזה יקרה, עוד יומיים, אפילו פחות, הם יתאחדו שוב.

ליאם היה שקוע במחשבותיו על טים ואביגייל על אליסון בזמן שפיליפ ופיטר נכנסו אל תוך הדירה של ליאם מבלי התרעה מוקדמת, גורמים לזוג החברים לקנא בעצם זה שהם עוד נמצאים אחד ליד השני בזמן שהם התיישבו לצידם. פיטר לחלוטין ידע לתפוס על הרגשות של חבריו גל, מתגרה בהם בזמן שפיליפ ניסה להשתיק אותו ללא הצלחה. פיטר היה בלתי מנוצח, במיוחד כשהוא נישק את פיליפ מולם, מתגרה בהם ותוך כדי גורם לפיליפ להפסיק להעיר לו הערות על ההתנהגות הילדותית והמרושעת שלו כלפי חבריו הטובים שצמאים לחום ואהבה מבני הזוג שלהם.

טוב, פיטר היה בלתי מנוצח עד שאביגייל ניתקה את הנשיקה בינו לבין פיליפ רק בשביל להכות אותו בייאוש בזמן שהוא צחקק לעצמו ונשכב אחורנית, מניח את ראשו על ירכיו של פיליפ, מנגב את שפתיו הלחות, ממשיך לקבל בחוסר אכפתיות את מכות הקנאה הלא באמת כואבות של אביגייל.

ליאם הסתכל על פיליפ הסמוק שהסתכל עליו במעין סליחה נרגשת, והוא שלח לו מבט נוזף, גורם לפיליפ למחוק במהירות את ההתרגשות מפניו, מזיז את פיטר ממנו. “תפסיק להציק להם פיטר” הוא מיהר להגיד, מתרומם מהספה, “אני מכין לי לשתות, מישהו רוצה?” פיליפ שאל, “תכין לי קפה” פיטר אמר בזמן שאביגייל שחררה אותו, “אני גם אשמח לאחד” אביגייל אמרה ופיליפ הנהן, מסתכל על ליאם, “אני אצא לריצה שלי” ליאם מלמל והתרומם מהספה, “תוותר היום על ריצה, רק עכשיו הגענו” פיטר אמר, “זה או שאני רץ שעה ומרגיע את עצמי או שאני הורג אותך” ליאם אמר בחיוך מרושע, “ריצה נעימה” פיטר גיחך וליאם הנהן, “אני אחזור עוד שעה, תישארו” הוא אמר והזוג הנהן, מסתכלים על ליאם שהלך לחדר שלו.

ליאם מצא את עצמו מתנשף בזמן שהוא עמד בפתח הדירה של טים, מחליט להתיישב בכניסה לכמה רגעים, נח. “אני מקווה שאתה ישן טוב שם” הוא אמר בחיוך, מסתכל על קיר הבית החיצוני, יודע שטים ישן שם בפנים והוא נשם עמוק, מסתכל על השמיים החשוכים ונהנה מהבריזה של הלילה עד שהוא חזר לרוץ שוב, חושב.

אהבה שנייה -פרק 56-
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
24 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך