אהוב שלי – פרק 1 [סיפור בהמשכים ]

27/01/2012 1140 צפיות 6 תגובות

היייי אני ענהאל ואני בת 17 וחצי
אני ילדה יפה .. ככה כולם אומרים לי ,
יש לי עינייים כחולות שיער שטני חלק גבוהה שחומה ורזה …..
יש לי אח תאום בשם אושר ואנחנו דיי דומים …
אושר גבוהה שרירי שחום עם גלח , עגיל בגבה ועיניים כחולות !
אנחנו בעיקרון משפחה שברוך ה’ לא חסר כסף …
יש לי עוד 2 אחים קטנים בן ובת …..
אליאן ונבו :-) כפרה עליהם כמה שאני אוהבת אותםם …
אליאן בת 3 ונבו בן 5
ההורים שלי טסים הרבה לחו”ל בעינייני עבודה ככה שהבית פנוי לי ולאחי..

בקיצור אני לא יספר לכם את כל הסיפור …..
זה היה רק תמצייית !
תחכו קצת ואני אספר לכם הכל !!!
מקווה שתהנו מהסיפור ששלי ! :-)

אז ככה התחיל הסיפור שלי :
לירון: יאווווו ענהאל אל תסתובבי הוא כאןןן !!!
ענהאל: מי מאמייי ?
לירון: מה מי חיים שליי ? נתנאל ! :-\
ענהאל: אימלה לילוווו למה אמרת לייייי מה אני עושה שלא יראה אותי כוס אמקקקק
לירון: אל תסתובבי עדיין הוא מסתכל מאמי …
ענהאל: מאמי בואי נילך מפה ממש לא בא לי לראות אותו , אין לי עצבים שוב פעם להזכר בהכל …
לירון: יאללה קוקי בוואי !

אז אם לא הבנתם נתנאל זה הילד שאני רוצה !

הלכנו לכיתה אני ולירון החברה הכי טובה שלי … היה צלצול ..
התיישבנו בשולחן שלנו והמורה נכנסה ..
המורה: לירון תעברי מליד ענהאל אתם ממש לא הולכות לשבת ביחחד !!!!!!!!!
ענהאל: תגידי מה יש לך נגדנו ?? כנסי לכיתה תגידי שלום משהוו . ?
את כל כך שקופה שאת שונאת אותנו … מעניין כמה תתני לנו בתעודה בגלל ”האהבה” שלך אלינו D:
חחחח וכל הכיתה צחקה והמורה עוד יותר התעצבנה עלייי !
המורה: מה ענהאל נהיית לי ליצן הכיתה ??
ענהאל: וואלה יש מצב יש פה בעיותת ???
המורה: צאיייייייייייי מיד מהכיתתה לכי למנהל עכשיו !!!
ענהאל: אין שום בעייה מותקק , :-)
יצאתי וטרקתי את הדלת ….
המורה: כמה חוצפה יש לילדים חבל על הזמן !
פתחתי את הדלת ואמרתי לה שמעתי את זה !
וכולם צחקו !
בוואו נגיד הייתי ליצן הכיתהD:
הלכתי לחדר המנהל ומרוב עצבים נתקעתי בו … נתקעתי בילד הכי יפה בעולם !
בנתנאל
נתנאל: הלו הלו מה העצבים ??
ענהאל: וייי אל תעצבן אותי אתה עכשיו עוד יותר אין לי כוח לשטויות האלה …
נתנאל: פשששששש יש פה מישהי עצבנית הא ? D:
ענהאל: כן כניראה … שמת לב אני רואה !
נתנאל: איך אפשר שלא לראות .. ילדה יפה כמוך עצבנית ? על מה ?
ענהאל: מה יכול לעצבן אותך בבית ספר עם לא המורות המסריחות האלה ?
נתנאל: חחחחח חופששיי
ענהאל: ומה אתה עושה פה ??
נתנאל: חחחחחח אין לי גוח להכנס לשיעור הלכתי אמרתי למורה שאני לא מרגיש טוב ..
חחחחח כניראה שהגורל הפגיש בנינו פה !
ענהאל: תגיד לי מה ניראה לך אני סליחה על המילה .. אחת הזוונות שלך !?
מה לי ולך בכלל שהגורל הפגיש בנינו !?
[ואני כולי בתוכי עוד שנייה קופצת עליו ]
נתנאל: הא לא ?? דווקא על כל אחת שאני מסתכל עלייה באה אליי על 4 ;-)
ענהאל: חמוד שלי אני לא כזאת יאלה סע סע לי מהעיניים מהר … תן לי להכנס למנהל אל תעצבן אותי יותר ממה שאני , כווס אמקקקקקקק זוווווזזזזזזז
ודחפתי אותו ממני :-)
נכנסתי למנהל סיפרתי לו כל מה שקרה והוא אמר לי הנה אני ירשום לך פתק שהיית אצלי וכנסי לשיעור ופעם הבאה אל תעני למורה ככה .. בכל זאת היא המורה שלך ..
אמרתי לו תודה המנהל ויצאתי מבסוטה .. :-)
ידעתי שהמנהל אוהב אותי .. כי בכל זאת אני תלמידה טובה ,
נכנסתי לכיתה כמו איזה דוגמניתת שמתי למורה את הפתק על השולחן וחזרתי לשבת במקום
לא נתתי לה אפילו לקרוא פשוט התיישבתי …
שלחתי פתק ללירון כי אם היא תתפוס אותנו מדברות הלך עלינו !
– המכתב –
ענהאל: לילו … פגשתי עכשיו את נתנאל ליד החדר מנהל …
בטעות נתקעתי בו מהעצבים בגלל זה כל ההתעכבות הזאתי …
לירון: נו קוקי ומה היה ??
ענהאל: אני יספר לך בהפסקה למה אם הבת זונה הזאת תתפוס אותנו היא תקריא את כל השיחה שלנו מול כל הכיתה ולא מתאים לי שכולם ידעו מה הולך איתי חחחחח אוהבת אותך יפה שלי !
לירון: אוקי אהובה שלי .. אני מקווה שתספרי לי פרט בפרט בלי להחסיר שום מידע הא ??
ענהאל: ברור חיים שלי אל דאגה נסיכוווווווש
בקיצור ניגמר היום הנאחס הזה וחזרתי הבית עם אושר …
אושר : קוקי מה יש לאכול ?
ענהאל: לא נריאה לי יש מה אתה רוצה אני יכין ??
אושר: אל תכיני חיים ששלי בואי נזמין פיצה …
ענהאל: יאללה אח יקר מתאים לי חחחחח
הזמנו פיצה והכל ובנתיים כל אחד הלך לחדר שלו ….
נכנסתי לחדר החלפתי לפיג’מה אספתי לקוקו גבוהה והתיישבתי במחשב , נכנסתי לפייסבוק
ענהאל: נו מה אין יום אחד שאני לא מקבלת בקשות חברות …. אני מרגישה מבוקשת ..
פתחתי את הבקשה ואני רואה שהבקשה מאדון נתנאל כהן !!!!!!!
ענהאל:הופה הופה מי שלח לי בקשה חחחחח הוא חושב שאני לא מכירה אותו , הוא פשוט לא יודע כלום המניאק הזה הא ?? חחחח [ דיברתי לעצמי ]
שלחתי ללירון הודעה : ליילו … תנחשי מי שלח לי בקשת חברוות לפייסבוק ? חחח
היא לא ענתה כניראה היא אכלה השמנה … ואני עדיין הייתי במחשב חיכיתי לפיצה …
הוספתי תמונות מהיום לפייסבוק שאני ולירון הצטלמנו קצת מהאייפון החתיכי שלי
פתאום הודעה ….
נתאל כהן : עצבניתתת ?
ענהאל לוי: האא ?
נתנאל כהן: מה יא עצבן מה יש ? עדיין עצבנית ??
ענהאל לוי: כן …… עליייך !!! :-)
שיחקתי אותה הכי קשה איתו שבתוך תוכי הייתי מתה להגיד לו אני אוהבת אותך
נתנאל כהן: וואלה תוקפנית את !
מה בת כמה את ?
ענהאל לוי: וואלה 17 וחצי עוד מעט 18
נתנאל כהן: הא את אייתי בשכבה ?
ענהאל לוי: חחחח טוב ששמת לב יא עבםםםם
נתנאל כהן: שמעיייייי את אחת הכוסיות בבית ספר בנדר !
ענהאל לוי: שמחה שאתה חושב ככה … ;-)
יאללה מאמווש אחי קורא לי לאכול נדבר כבר .. ביוש
נתנאל לוי : בי חיים ששלי .. את עוד תיהי שלייייייי תיהי בטוחה ..
ופה כבר לא עניתי ….
” את עוד תיהי שליי ” – זה כל כך הידהד לי בראששש ……

אני רוצה דעות על הכתיבה שלי … אחרת אני לא ניראה לי ימשיך :\\

אהוב שלי – פרק 1 [סיפור בהמשכים ]
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (6)

אהבתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/01/2012 10:19

נחמד תמשיכי

27/01/2012 10:28

ויקושש תודה מאמי שלי :-) אני ימשיך אם יהיו עוד תגובות

27/01/2012 17:05

שלום לכותבת, ברוכה הבאה לאתר סיפורים.
יש לי די הרבה הערות לגבי הסיפור שלך.
1) כשכותבים סיפור, כותבים אותו כמו סיפור. אף פעם לא מתחילים סיפור במילים “שלום שמי____ ואני בת______ וגרה ב______…” וכן הלאה. סיפור מתחילים כמו סיפור: משפט פתיחה, ולאחריו מתן הפרטים אחד אחד, מפוזר לאט.
2) כשדמות אומרת משהו, לא שמים את שם הדמות ונקודותיים, דברים כאלה רואים בצ’טים בפייסבוק ובעוד שטויות כאלו. כדמות אומרת משהו, זה אמור להראות ככה:
נתנאל אמר “אני אוהב אותך.”
“לא אתה לא,” עניתי לו בשובבות.
ככה בערך, תלוי מה המטרה שלך.
3) להקפיד על סימני פיסוק. הקוראים אוהבים לראות סיפור “מסודר”, “נקי”, סיפור שכיף להסתכל עליו. אני חושבת שכשכותבים כמות כל כך אדירה של מילים בבת אחת, אורזים אותן זו על זו, קצת קשה להתרכז, לא?
4) כדאי שבסיפור תהיה עלילה. סיפור ללא עלילה הוא כמו בריכה בלי מים. את חייבת שהסיפור יהיה מעניין, שהקורא ימשיך לרצות לקרוא. אני חושבת שהעובדה שכל מה שיש פה זו שיחה חסרת טעם גורם לסיפור להראות מעט יבש.

בקיצור, נסי מהתחלה. קחי ספר, פתחי אותו ותקראי אותו, ובו בזמן נסי להמשיך לכתוב.
כל הכבוד על הסיפור הראשון שלך, ואני מקווה שתקחי את כל ההערות שלי ברצינות.
ממני, ליסה.

28/01/2012 05:13

אהבתי את הסיפור :) נשמע מעניין רק כמה המלצות:
אין צורך להוסיף “אותיות אקסטרה”, כדי להדגיש משהו.
למשל כתבת: המורה: צאייייייייייייי החוצה מהכיתה…
את יכולה להשתמש בסימני קריאה, זה יעביר את אותה מטרה
חוץ מזה לדעתי הסיפור יפה מאוד, רק כדאי לוותר על הסמיילים, וה : “חחחח”
את יכולה לכתוב שהדמות חייכה במבוכה, או צחקה ברשעות או משהו…

ולזאתי שמעליי: (וונטרוס)
מה שאמרת לגמרי מוטעה. יש הרבה ספרים שקראתי שכתובים בצורה הזאת:
נתנאל: …
ענהאל:….
נתנאל:…

ובוודאי שאפשר להתחיל סיפור בכתיבה על איך הדמות הראשית נראית וכו’..
זה ממש לא טעות.
וההערות שלך יותר מדי מפורטות. כל אחד כותב לפי איך שנראה לו, זה לא אתר סיפורים מקצועי. כל אחד כותב כי הוא אוהב לכתוב, וצריך לקבל את צורת הכתיבה שלו.
יש הבדל בין להעיר על כמה שגיאות ולתת המלצות, לבין להעביר חתיכת ביקורת כמו שעשית.

ובחזרה לכותבת: שוב, אהבתי את הסיפור ואני ממש רוצה שתמשיכי :))

28/01/2012 06:15

סטורי,
אני מבקשת: לתת לי ביקורת על התגובות שלי בשני מקרים בלבד:
1) אם הגבתי על סיפור שלך.
2) אם את עדיין רוצה להגיב לי על התגובה, לשלוח לי מייל פרטי, ולא לבזבז תגובות על סיפור של מישהו אחר.
התגובה שלי היא לכותבת בלבד, ולא אלייך.
להבא, אם את רוצה להאשים אותי על ביקורת בונה, עשי זאת מולי, ולא על סיפור שאינו שלך, ואינו נוגע לך.
צר לי על נימת התגובה, אני מתחממת מהר כשאני רואה אפים שנדחפים לורד הלא נכון.

רוב תודות על תשומת הלב, ואני מתנצלת בפני היוצרת שצריכה להביט בתגובה שלי.
ליסה.

28/01/2012 10:46
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך