Noa and adi storys
סליחה על האיחור אשמח לתגובות :)

אוויר לנשימה- פרק 21

Noa and adi storys 23/06/2015 697 צפיות 4 תגובות
סליחה על האיחור אשמח לתגובות :)

פרק 21:
-בוקר-
“יושבים לידך?” שאל אותי שון והסתכלתי עליו מתיישב “שון מה שאמרתי אתמול-” “עזבי תשכחי מזה” קטע אותי “אוקיי… אז מה קורה?” שאלתי אותו “בסדר, יש לי רעיון לגיבוש של הכיתה” אמר והסתכלתי עליו “דבר” אמרתי ולכיתה נכנסו תומר ואשלי מחזיקים ידיים, הוא הסתכל עליי ועל שון והתיישב עם הבנות וכריס “מה קרה?” שאל אותי שון “את חיוורת?” הוסיף ולפתע בקושי יכולתי לשמוע אותו והרגשתי את נשימותיי נעשות כבדות, “בר מה קרה?” אליסון ואלינור באו הרגשתי שאני לא יכולה להחזיק את עצמי “בר! בר!” צעק שון ונפלתי אחורה.

נקודת המבט של תומר:
“בר! בר!” לפתע שמעתי את שון צועק ותופס את בר מהגב, כולם הסתכלו עליהם בבהלה ולא הבנתי מה קרה “היא התעלפה!, אלינור היא התעלפה!” אמרה אליסון בפאניקה וישר רצתי אליהם “מה קרה לה?” שאלתי מסתכל עליה מחוסרת הכרה בידיו של שון “זוזו תנו לה אוויר!” אמר שון וכולם התרחקו קצת “מה קורה כאן?” נכנסה המורה וראתה את בר מעולפת “היא התעלפה פתאום” עניתי מיד בקושי מתייחס למבטים של אשלי “זוזו אנחנו ניקח אותה, תומר ושון תעזרו לי” אמרה המורה ושון לקח את בר בידיו והרים אותה לבד שאני מאחורי, הסתכלתי עליה, עיניה היו עצומות ופניה היו חיוורות, זה בגללי? איך היא התעלפה פתאום? נכנסנו למין מרפאה שהייתה בבית ספר ושון הניח את בר על המיטה מזיז את הפוני שלה לאחור “טוב תן לה אוויר” אמרתי לו והוא הסתכל עליי מעוצבן “טוב אתם יכולים לחזור לשיעור” אמרה המורה “אני נשאר איתה” אמר שון וגילגלתי את עיניי “אוקיי תישאר, אתה” אמרה המורה והסתכלה עליי “תחזור לחברים” אמרה והסתכלתי על שון ואחר כך על בר ויצאתי, הייתי מודאג, מאוד. היא התעלפה בגללי, זה באשמתי, אני יעשה הכול כדאי שהיא תסלח לי.

נקודת המבט של בר:
“היא מתעוררת” שמעתי “בר, בר מתוקה את בסדר?” שמעתי עוד קול. התרוממתי רואה את שון והמורה לאנגלית מולי “מה קרה לי?” שאלתי “התעלפת, את בסדר?” שאל אותי שון ופתאום נזכרתי “משהו רע קרה לך בזמן האחרון?” שאלה אותי הרופאה “מה זאת אומרת?” שאלתי “התעלפויות נובעות בעיקר ממחולות אבל את בריאה לפי התוצאות” אמרה “ו?” שאל אותה שון, “אז יכול להיות שמשהו נפשי מקשה עלייך, יש משהו כזה?” שאלה, תומר, עניתי לעצמי, הוא מקשה עליי, הנוכחות שלו, המבטים שלו ושל אשלי, המילים שהוא אמר לי, ההתנהגות שלו אליי. “לא” אמרתי “אוקיי” אמרה נוגעת בידי “אם משהו מפריע לך את יודעת שאנחנו כאן” הוסיפה וחייכתי אליה חיוך קטן והיא והמורה יצאו, שון התיישב לידי וחיבק אותי ובשנייה אחת התחלתי לבכות, לבכות את כל התסכול והמועקה שהיו בי, לבכות את המילים שהוא אמר לי, לבכות את הכל “היה בסדר” אמר לי שון שהינו עדיין מחובקים ואני המשכתי לבכות.
“קחי” אמרה לי אלינור והביאה לי מים, הינו בחדר אחרי שבדקו שאני מרגישה טוב יותר ונתנו לנו יום חופשי “תודה” אמרתי לה “נראה לי אני אלך לישון” הוספתי ושכבתי על המיטה “בסדר, תתקשרי אם את צריכה משהו” אמרה לי אליסון והן יצאו.

נקודת המבט של תומר:
נשכבתי המיטה בחדר אחרי שכולם עלו לחדרים חושב על בר, ולפתע התקשרו אליי זאת הייתה אשלי, ישר ניתקתי. בגלל השטות שעשיתי איתה בר התעלפה זה הכול באשמתי, הייתי כל כך עיוור מעצבים ואכזבה שלא שמתי לב מה אני עושה “אדיוט” אמרתי והחלטתי ללכת אליה, אני חייב שהיא תסלח לי. הלכתי במסדרון חושב מה להגיד לה ושהגעתי לדלת שלהם ראיתי שהיא פתוחה, פתחתי אותה בשקט ונכנסתי לא רואה את אלינור ואליסון רק את בר ישנה. התקדמתי אליה היא הייתה כל כך יפה, רגועה ושלווה כמו מלאך. התכופפתי אליה מחזיק בפניה “אני מצטער” אמרתי בשקט מזיז את הפוני שלה, שלפתע הרגשתי שמישהו נעמד מאחוריי הסתובבתי וראיתי את שון עומד ממולי “צא לבחוץ רגע” אמר לי שון ולא הבנתי מה קרה, יצאתי ולפני שהספקתי להסתובב שון דחף אותי לקיר בתנופה והחזיק בחולצתי “אם אני יראה אותך עוד פעם אחת ליד בר באיזושהי צורה אני נשבע לך שאני יהרוג אותך” אמר לי בקול מאיים וגיחכתי “למה מי אתה בדיוק?” שאלתי מחייך “זה שיגמור לך לסיים את העבודה שלך פה ולחזור לישראל אם לא תעזוב אותה” אמר מותיר אותי מאחור המום

אוויר לנשימה- פרק 21
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (4)

תמשיכייי מושלם :)

23/06/2015 17:38

תמשיכי

23/06/2015 18:40

וואייי נדיירר המששךך!!♥

23/06/2015 20:15

    תודה על התגובות אני ינסה להמשיך בקרוב :):)

    24/06/2015 09:01
סיפורים נוספים שיעניינו אותך