time machine123
אביטל וגבריאל מתקרבים שוב.

אחד עשר חוקי ידידות-פרק 4

time machine123 01/11/2018 255 צפיות אין תגובות
אביטל וגבריאל מתקרבים שוב.

אביטל עלתה לחדרה , היא חלצה את נעליה.

היא החליפה את שמלת הג’ינס בפיג’מת החורף הוורודה עם הפסים.

היא קמה ממקומה כדי לבחור ספר טוב לקרוא בו עד שהיא תירדם לבסוף.

היא התיישבה והניחה את ראשה על הכרית וקראה כמה דקות עד שעיניה נעצמו לחלוטין.

בבוקר שלמחרת , היא קיבלה טלפון בלתי צפוי מגבריאל. שהוא הזמין אותה לצאת איתו למסעדה.

” אני לא יודעת , גבריאל. אין שום סיכוי שנחזור להיות ידידים כי אמרת שברצונך להתרחק מעט, חשבת שזה ייעשה לך טוב הלבד הזה.

ואני חושבת שזה היה טוב בשבילי ובשבילך . כל ההתרחקות הזאת אחד מהשנייה עשה לנו רק טוב.” אמרה אביטל בהרהור.

” כן , גם חשבתי ככה עד שנדב אמר לנו שאת מצטרפת אלינו לים. הטיול הזה קצת עשה לי לחשוב עלייך , עליי ועל מה שהיה בקיץ שעבר . את זוכרת? שאת אמרת לי שאת מעדיפה שנפסיק להיות ידידים ושאת מתחילה לפתח כלפיי רגשות אהבה.

אז החלטתי שטוב מאוד בשבילנו להתרחק קצת, את מבינה?” אמר גבריאל בהחלטיות לבסוף.

” כן , בטח . אמרת את זה כבר מיליון פעמים. ולהגיד לך משהו? לפעמים אני חושבת שהדבר הכי טוב לעשות זה להתרחק וכך זה גורם לך להתגעגע.

אתה יודע למה אני מתגעגעת?

לימים היפים שעוד היינו יכולים לנהל שיחת ידידים רגילה.

פשוט היינו יכולים לדבר ולהבין אחד את השנייה אפילו בלי מילים.” אמרה אביטל בקול שקט ואז היא ניתקה את השיחה.

גבריאל התכונן לקראת היציאה המשותפת שלו עם אביטל , מן הסתם שזו לא תהיה פגישה רומנטית שהם יחליטו להיכנס לתוך מערכת יחסים אוהבת.

גבריאל לא רצה שאביטל תרגיש שהוא עדיין רצה אותה , שעדיין הוא הרגיש משהו אליה מאוד חזק שלא מניח לו לנפשו גם עכשיו.

הוא לא אהב להסתכל על מראות ולחייך על עצמו. הוא אהב להתארגן בשקט בלי שאף אחד לא יפריע לו באמצע.

אם להגיד את האמת , האהבה שלו לאביטל הייתה כל כך חזקה שהוא לא היה יכול לשכוח אותה.

אם הייתה הזדמנות שנייה לבחור עם מי באמת הוא רצה להיות. זאת הייתה רק אביטל.

אלמלא ליאור לא הייתה חוזרת מניו יורק ומנסה לכבוש את ליבו מחדש כי היא חשבה שהוא יאהב אותה גם ויסכים להתחתן איתה.

אם הייתה אפשרות כזאת , שהיא לא באה להפריע לו להתקרב עוד יותר לאביטל.

אבל מאז עבר אותו קיץ, גבריאל אף פעם לא הפסיק לאהוב את אביטל.

לאביטל היה מקום מאוד חשוב בתוך חייו.

הוא ידע היטב שהם לעולם לא יוכלו לחזור להיות ידידים כפי שהיה פעם.

אבל הוא רצה להתקרב אליה מחדש ואולי הם יתחברו זה לזו שוב .

אביטל המתינה לו בחוץ. היא לבשה את השמלה הכחולה הארוכה אחרי חיפוש מתיש בארון , שהיא מצאה כבר בגדים שהיו עליה קטנים.

כשהיא באה להביט על המראה לראות האם השמלה הכחולה עוד תואמת לגזרה הקצרה שמאז היא הספיקה להתמלא לא מעט.

היא נתקפה בהלה לרגע ואז התחייכה כשהביטה אל בבואתה שנשקפת מן הראי.

היא שמעה את צלצול הפלאפון וקפצה עליו בהתלהבות.

” גבריאל , אני מוכנה!” אמרה אביטל וחייכה לעצמה.

” יופי , כי גם אני מוכן! את באה? אני מחכה בחוץ , תביאי מעיל וקר מאוד בחוץ.

אני אומר לך את כל זה מתוך דאגה אלייך.” אמר גבריאל ואז השיחה שוב התנתקה.

היא ירדה מאוד נרגשת לראות את גבריאל.

מזמן , היא לא יצאה איתו לבד.

” שלום , מה נשמע?” שאל גבריאל בחיוך מחמם וחיבק את אביטל שלא הפסיקה להסתכל עליו.

” הכול בסדר, אתה יודע משהו. נדב מאוד קרע אותי מצחוק אתמול. הוא כזה מצחיק.” אמרה אביטל במבוכה.

אחד עשר חוקי ידידות-פרק 4
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך