אחרי הכל עדיין- פרק 11.

פרק 11-
מנקודת המבט של דנה-
״בוקר טוב״ שמעתי את הקול של אדם כשעמדתי להיכנס לאוניברסיטה. הבטתי הצידה וחייכתי אליו.
״היי״ מלמלתי. הוא התקדם אליי.
״עדיין עצבנית?״ הוא שאל כשהתחלנו להתקדם במסדרונות. עצבנית? אני? אף פעם.
״על מה?״ שאלתי בתמימות ושתיתי מהקפה טייק אווי שלי.
״על היציאה של גילי אתמול״ הוא הזכיר לי. אה, זאת שדי גרמה לי להבין שכולכם חבורת פוצים מתנשאים שלא לרמה שלהם כדורגלנים?
״אה, שטויות״ מלמלתי. הוא גיחך.
״לא נראה לי שזה שטויות״ הוא מלמל. הבטתי בו.
״רק רציתי להגיד שאת צריכה לשים זין על כל הדעות האלה״ הוא אמר ונעצר. נעצרתי גם אני, מתחילה באמת להקשיב לו.
״יצאתי עם דוגמנית, כל החברים שלי אמרו שאפו ופירגנו אבל בינינו, בתור אחד שמתכנן להיות רופא, הם צחקו בשקט״ הוא אמר. ״וזה לא שהיא לא הייתה חכמה.. פשוט לא נשמע להם הגיוני שהיא גם יפה וגם..״
״ואיפה היא היום?״ שאלתי אותו בסקרנות. ״כאילו, אין לך מישהי״ גיחכתי.
״זה לא חשוב״ הוא צחק. ״עשיתי משהו לא לעניין ונפרדנו, אבל המטרה היא שתתעלמי מהדפוקים שחושבים שהם מנהלים תחיים, אוקיי?״ הוא שאל בחיוך. חייכתי.
״אני אזכור את זה, תודה״ מלמלתי בחיוך וחיבקתי אותו.
״ותודיעי לדביר כל בוקר שהוא צריך להעריך מאוד את מה שיש לו״ הוא הוסיף והתנתק ממני. הבטתי בעיניו והנהנתי.
״ביי״ הוא קרץ לי בחיוך ונכנס לאחד החדרים. ניערתי את ראשי ונכנסתי לכיתה שלי. מה היה פה עכשיו?

מנקודת המבט של אלינור-
״בוקר טוב״ חגי לחש לי באוזן. בוקר? לא ישנתי. אבל אוקיי.
״בוקר״ התמתחתי בזיוף והסתובבתי אליו. הוא חייך וליטף את פניי. עצמתי את עיניי שוב, נותנת לכל כולי להתרכז במגע היד שלו. לא עוזר, למה זה לא עוזר!
״את כל כך יפה אליני״ הוא מלמל ונישק את אפי. נשמתי עמוק ונישקתי אותו, מנסה להרגיש את הטעם שלו, מחזיקה אצבעות שזה יוציא ממני מחשבות טמאות כמו חזרתו של איתי לחיי. לחיינו.
נצמדתי אל גופו, מתאמצת להנות, אבל זה לא אותו דבר. פשוט לא.
״רגע חיים שלי״ הוא לחש והתרחק ממני.
״אני חייב לטוס לסדר טפסים אחרונים לגבי הטיסה מחר לאנגליה״ הוא לחש וחייך. ״אל תספרי לאף אחד, אבל אני משיג לנו את הסוויטה הנשיאותית של המלון״ הוא אמר והעלה אותי אליו. צחקתי והבטתי בו.
״לא אכפת לי מסוויטה, אכפת לי שיהיה לנו כיף״ אמרתי.
״יהיה כיף. ואם ננצח.. יהיה לנו שיגעון״ הוא אמר בחיוך. ׳שיגעון׳.
״איזה זקן אתה״ מלמלתי בייאוש. הוא צחק ונישק אותי.

״אליני״ חגי קרא לי רגע לפני שהוא יצא מהחדר, ורגע לפני שנכנסתי למקלחת.
״כן, אתה יכול להצטרף״ אמרתי בחיוך וסימנתי לו לבוא. הוא חייך ונשך את שפתיו.
״באתי לשאול אם זה בסדר שנארגן היום ארוחת ערב עם כמה בחורים מהנבחרת ונשותיהם, שתכירי קצת בחורות לפני אנגליה.. אבל גם מה שאת אומרת חשוב מאוד אם לא יותר״ הוא אמר והתקרב אליי.
״כן, בטוח שיותר״ הוא אמר ובחן אותי. לא התרכזתי.
״איזה בחורים מהנבחרת?״ שאלתי. ״למשל, כאילו״ הוספתי, למתן את השאלה התוקפנית. הוא הסתכל לצדדים, מנסה להיזכר.
״אייל, עבודי, פלח, צחי.. ארבעה גג. והבחורות שלהם.״ הוא אמר והמשיך להתקדם אליי. פלח זה איתי. אני לא מוכנה.
״אוקיי״ אמרתי. כמה זיוף במילה אחת. נורא.
״אוקיי״ הוא אמר בחיוך ונישק אותי.
״אני חייב ללכת. אני דורש שגם בערב תהיה לי הזדמנות להיכנס איתך לשם״ הוא לחש לי והחזיק בידית של חדר האמבטיה. חייכתי ונישקתי את הלחי שלו ארוכות.
״לך כבר חרמן״ מלמלתי ונכנסתי לחדר מקלחת.

מנקודת המבט של איתי-
״איזה בית מטורף!״ מור אמרה לי בחיוך והתלהבה מהכניסה. לא התרכזתי.
״הבאנו את היין?״ מלמלתי וחיפשתי אותו בצידיי.
״הוא אצלי, הכל בסדר״ היא גיחכה והרימה אותו. נשמתי להקלה. הכל חייב ללכת טוב. אז ארוחת ערב בבית של אלינור והארוס שלה שהוא החבר שלי. אוקיי יאללה קטנטן עליי. הסתדרתי עם מאפיונרים, אני אסתדר איתם.
״היי״ אלינור פתחה לנו את הדלת. הסתכלתי עליה. ישר בא אליי גל ריח של השמפו תותים שלה, שבלבל אותי לחלוטין.
״היי״ מור אמרה לה בחיוך ונישקה את הלחי שלה. תירגע כבר טמבל
״ערב טוב״ אמרתי בשקט ונישקתי את לחייה גם אני. קיבינימט אני מת. הריח הזה. זה אותו הריח מפעם.
״אוי זה מעולה!״ אלינור אמרה בחיוך והביטה ביין שמור החזיקה.
״מסכימה״ מור אמרה בחיוך. אלינור חייכה והביטה בי.
״נכנסים?״ שאלתי ובלעתי רוק. היא הנהנה ונתנה לנו להיכנס.
״אז מה מור, את לומדת רפואה?״ אלינור שאלה כשהתקדמנו לחדר האוכל.
״כן״ מור ענתה. ״איך..״
״דנה סיפרה לי״ אלינור אמרה בחיוך. ״מגניב, ואת מתכננת להיות רופאה? כאילו, משרה מלאה וכאלה..״
״עבודי ודנה ישתבח שמו״ קטעתי את השיחה המזדיינת הזאת ואמרתי בחיוך לדביר ודנה שישבו ליד השולחן. אני לא מאמין שאלינור דיברה אליה בהתנשאות כזאת. אליי זה עוד נסבל, אל מור? זה לא יקרה.
״מה זה האפליה הזאת, גם אנחנו פה יא דבע״ אייל אמר וחיבק אותי.
״אפליה מתקנת של מזרחים אחי״ דביר אמר.
״איפה רונה?״ שאלתי בחיוך וצבטתי את הלחי שלו.
״טאצ׳ים אחרונים לאוכל אחי, שפית זה שפית״ הוא אמר בחיוך. שפית וכדורגלן, יא אללה.
״אללק אתה״ אמרתי בחיוך והתיישבתי.

כולם התיישבו. נשאר מקום לחגי ואלינור לצדי, והחזקתי אצבעות כמו מטורף שחגי יישב לידי ולא הבחורה עם הריח של התותים. אני לא אשלוט בעצמי. וזה לא יכול לקרות ליד מור.
״חגי יגיע עוד רגע״ אלינור נכנסה והתיישבה לידי. קיבינימט!
כחכחתי בגרון, והלכתי טיפה הצידה עם הכיסא, לכיוון מור. כרכתי את ידי מסביבה והידקתי אותה אליי, מתרכז בה. רק בה. באמת יכול לצאת מפה משהו. משהו אמיתי שיחזיק שנים ואולי אפילו… אפילו.
אכלנו ואכלנו, האוכל היה פצצה. אבל מי מתרכז באוכל כשאלינור יושבת לידך עם מיני? ומור עם מיני נוסף בצד השני?
אני הרוג.
״וואי רונה, הכל פה מדהים״ מור החמיאה לרונה, שהתחילה לספר לה על מתכונים.
״איתי אתה יכול להביא לי את הסלט שם?״ אלינור לחשה לי. בלעתי רוק כשהיא קירבה את פניה אליי, מרגיש טיפה לא טוב עם זה.
״בטח״ אמרתי והעברתי את הסלט אליה.
״בתיאבון נשמה״ מלמלתי.
״תודה כפרה״ היא חיקתה אותי. הבטתי בה. היא צחקה איתי כרגע? שכחתי שקיים בה הדבר הזה שנקרא שנינות.
״טעים לך?״ היא שאלה. כולם היו עסוקים בדיבורים, אז הרשיתי לעצמי להביט בה שוב.
״כן״ אמרתי. היא כל כך יפה כוסאמק
״אתה נראה לא נהנה״ היא אמרה בחיוך.
״נהנה, נהנה לגמרי״ אמרתי. ״פשוט.. ״ התחלתי והבטתי בה. אני חייב לשאול
״שמפו תותים. למה?״ שאלתי בשקט. היא הביטה בי בהרמת גבה.
״רציתי לבדוק אם אתה זוכר״ היא אמרה בשקט והפסיקה להסתכל עליי. הלב שלי ירד לתחתונים. היא שמה בגללי?
״בטח שאני זוכר״ לחשתי במהירות ושתיתי מהיין שהבאתי. אני צריך משהו יותר חזק.
היא כחכחה בגרון ויצאה מהחדר.
״לאן זה?״ אייל שאל בחיוך, אבל היא כבר יצאה. מה עושים? הולכים אחריה? היא רצתה שאני אבוא? שיט אם אני הולך אני כאילו אומר לתת מודע שלי שמור זה לא דבר שהולך לקרות. אבל מור זה טוב. באבו אבוה טוב.
אבל אלינור שמה שמפו תותים בגללי. אשכרה. בגללי. אין מה לעשות, אני חייב ללכת.
״אני הולך לשירותים רגע״ לחשתי למור ונישקתי את הראש שלה.
״פלח״ דביר קרא לי. הסתובבתי אליו.
״תישאר פה״ הוא אמר ללא קול. נאנחתי.
״שתי דקות״ אמרתי בלי קול. הוא גלגל עיניים. כוסאמק הוא צודק, זה לא טוב ללכת אחריה.
אבל זה לא טוב גם להישאר פה כמו טמבל ולהמשיך לחשוב מה היה קורה אם.

עליתי במדרגות לקומה שלמעלה, מתחיל ללכת במסדרון, מחפש את אלינור.
הנה היא. פאק היא כל כך יפה.
היא ישבה על המיטה באחד החדרים, מכסה את פניה עם ידיה.
״הכל טוב?״ שאלתי בשקט ונשענתי על פתח הדלת. היא הביטה בי ונעמדה.
״איפה חגי?״ שאלתי, קודם כל.
״הוא מהבוקר ממלא טפסים על אנגליה. עכשיו הוא מתאמן למשחק או משהו״ היא אמרה. הנהנתי.
״קראת לי לפה נכון? אני כבר לא בטוח שאני זוכר איך לקרוא אותך..״
״רציתי להגיד משהו, אבל זה ממש קצר״ היא אמרה בשקט והתקרבה אליי. הנהנתי, מסוקרן לאללה.
״דברי״ אמרתי באדישות.
״אתה ומור..״ היא התחילה. בלעתי רוק. ״זה הקשר הראשון הארוך מאז..״
״מאז את? כן״ עניתי, משלים בראש את השאלה. ״אנחנו יוצאים רק שבועיים..״
״תשמור על זה״ היא אמרה. הבטתי בה בייאוש ונשכתי את שפתיי. היא אומרת לי לשמור על הקשר עם מור?
זה אומר שאין סיכוי.. אפילו לא קלוש ש..
״אתם מתוקים ביחד״ היא אמרה בחיוך. ״ו.. ומגיע לך משהו נורמלי אחרי כל כך הרבה שנים..״
״את חייבת להתחיל להיות יותר רעה״ עצרתי אותה. היא הביטה בי.
״אני צריך לשנוא אותך״ מלמלתי. ״את חייבת לתת לי סיבות אלי״ אמרתי.
״אתה צריך לשנוא אותי? לא ההפך?״ היא גיחכה. מה?
״ההפך?״ גיחכתי. ״מי פה טס ולא חזר?״ שאלתי בחיוך.
״אני, כי בגדת בי״ היא אמרה במהירות. מה התותית אמרה עכשיו?
״ב.. בגדתי בך?״ גיחכתי. אני? בגדתי? בה?! בחיים לא שמעתי משפט יותר מצוץ מהתחת מזה.
״באיזה שלב? אחרי ארבע שנים? אה אני מצטע..״
״בערך חודש לפני שהייתי אמורה לחזור, התחלת עם סדרת הזיונים שלך..״ היא גיחכה. ״אתה מכחיש את זה כאילו?״ היא שאלה בגיחוך. מה הולך פהה
״אני לא מכחיש, אני לא עשיתי שום.. את אמיתית?״ שאלתי בשוק. הייתי בשוק. אני בשוק.
מאיפה היא הוציאה את זה? היא הביטה בי, לא מבינה. וואלה, גם אני לא מבין.
״אני לא נגעתי, לא הסתכלתי, על שום בחורה, במשך שנה מאז שעזבת״ אמרתי ותפסתי במרפק שלה. היא נדנדה את ראשה. מה לעזאזל הולך כאן קיבינימט
״איתי, זה שאתה משקר גורם לי רק להתרחק..״
״אני משקר?! תשאלי את דנה..״
״דנה נראתה לי משוכנעת מאוד כשהראתי לה את התמונות..״
״איזה תמונות?״ שאלתי. היא הביטה בי ושתקה. לא ידעתי איך להתנהג עם מה שהיא הפילה עליי. אני בגדתי בה? היא יודעת מה עבר עליי? היא יודעת שבחיים לא הייתי כל כך בדיכאון כמו בתקופה ההיא? לא . היא לא יודעת.
״איזה תמונות אלינור..״
״אני לא רוצה לפתוח את זה, לא פה ולא עכשיו״ היא אמרה בשקט.
״אין מה לפתוח אבל!״ הרמתי את הקול בייאוש.
״תישאר כאן״ היא מלמלה והתקדמה לאחד החדרים. ניסיתי לעכל את מה שהיא אמרה.
למה שאני אעכל דבר כזה בחייאת ראבק זה לא קרה!
״תהנה״ היא אמרה והושיטה לי שקית חומה. הבטתי בה.
״מה זה?״ שאלתי, התחלתי להזיע. היא נשמעת אמינה כל כך
אבל אני יודע שלא בגדתי בה. אני יודע. הייתי שם.
״אתה, ברגעי השיא שלך״ היא אמרה. הכנסתי יד אל השקית, ושמעתי את הקול של חגי מתקדם אלינו.
הוצאתי את היד מהשקית, לא משנה מה יש בפנים זה לא יכול לקרות כשחגי פה.
״למה אתם למעלה?״ הוא שאל בחיוך וחיבק אותי.
״הייתי בשירותים ופגשתי אותה בדרך. ממש בית מלון מה שיש לכם פה״ אמרתי בחיוך שנמחק כשהוא נישק את אלינור. אני רוצה לנשק אותה, רק כדי להרגיש את הטעם שהייתי מדוכא בלעדיו ארבע שנים.
״טוב אני לא אפריע לכם״ מלמלתי וירדתי למטה, נושם במהירות, מנסה להפנים שאני אראה אותם מתנשקים עוד הרבה פעמים.

״נו?״ דביר שאל כשנעמדתי לידו, לוקח ממנו את הבירה ומסיים אותה ברגע.
״אני ומור יפים בעיניה״ מלמלתי והנחתי את הבקבוק הריק על השידה בעצבים.
״צודקת, אתם באמת יפים ביחד״ הוא אמר. הסתכלתי עליו בעצבנות.
״יופי״ סיכמתי את השיחה המזדיינת הזאת.
״מה אתה עצבני, מור אחלה..״
״אני יודע. עזוב אחי״ מלמלתי והלכתי לכיוון אייל.

״לילה טוב״ אמרתי בחיוך למור ונישקתי אותה. שתקתי כל הדרך לבית שלה, מנסה להדחיק הכל. כל הזמן אני מדחיק כוסאמק, מה יהיה איתי?
״איתי״ היא התנתקה ממני והביטה בי.
״אה?״ שאלתי. היא נאנחה.
״תקשיב.. חשבתי על זה..״ היא התחילה. כיווצתי את הגבות. מה זה ההתחלת משפט המסמנת רעות הזאת?
״היי..״ לחשתי והחזקתי ביד שלה. ״מה קורה?״ שאלתי. היא נראתה מבולבלת אחושרמוטה. דברי מור, את יודעת שאני מקשיב.
״יש לך משהו למישהי אחרת, וניסיתי להתעלם מזה אבל..״
״על מה את מדברת?״ שיחקתי את עצמי תמים. קיבינימט אני לא הולך להרוס קשר כזה. לא יקרה.
״אלינור״ היא אמרה. הרגשתי כאילו ירו לי בלב באותו רגע. אפילו היא רואה את זה?
נאנחתי והבטתי בעיניה, מנסה לחשוב על הסבר מספק.
״תקשיבי״ אמרתי והתקרבתי אליה.
״לי ולאלינור..״ התחלתי ונעצרתי. לספר לה עכשיו? אני סומך עליה מספיק שהיא לא תוציא את זה לתקשורת? ויותר גרוע, לחגי?
״אוקיי, לפני כמה שנים היה לנו קטע״ שפכתי.
״רק קטע?״ היא שאלה, כאילו יודעת שזה לא נכון.
״קצת יותר מזה״ מלמלתי וגירדתי בראש.
״אבל זה נגמר. היא חברה של אח שלי, וזה הקשר היחיד שיהיה לנו. מה שהיה היה בעבר״ אמרתי בשקט והבטתי בעיניה. ״את העתיד״ הוספתי בחיוך.
״אני שונאת את המילים האלה שלך״ היא מלמלה ונישקה אותי. קירבתי אותה והעליתי אותה עליי, מנשק אותה כמו מטורף. זהו, החלטתי. אני ממשיך הלאה.
״אין לי אימון מחר בבוקר״ לחשתי לה.
״יופי״ היא אמרה ופתחה את הדלת. הרמתי אותה ורצתי איתה לתוך הבית שלה.