השם שלי ברשותי.
לג בעומר שמח אהובים ❤️ מצטערת על האיחור, הייתה לי בגרות ולא שמתי לב חחח מקווה שאהבתם, שאתם אוהבים, ושתאהבו ❤️❤️ עכשיו דעתי האישית אחרי קריאת הפרק בתור קוראת מהצד- איזה קשר מתוקק יש בין דנה לאיתייי יואו אני זוכרת שבעונה הקודמת שזה כאילו כמה שנים לפני הם היו שתי הדמויות הכי פחות קשורות ועכשיו הם כל כך חמודים!!! המור הזאת נכנסה לתמונה וזה שהיא דומה לאלינור רק מסבך את הכל וחבלל (או שלא חבל (; ) כמה עצוב מאחד עד מיליון ושמונה היה זה שאלינור באמת צלצלה למשטרה? ): ורק אותי מעניין ממי היא קיבלה את התמונות של איתי עם הבחורות? (אופסי למה אני שמה לכם דברים בראש חוחו) למה דביר לא מדביק להם את הראשים לנשיקה כברר! . זהו חזרתי להיות כותבת סיפור נייטרלית יום טוב חמודים פרק נוסף בשישי בחמש ❤️

אחרי הכל עדיין- פרק 9.

השם שלי ברשותי. 06/05/2015 1396 צפיות 7 תגובות
לג בעומר שמח אהובים ❤️ מצטערת על האיחור, הייתה לי בגרות ולא שמתי לב חחח מקווה שאהבתם, שאתם אוהבים, ושתאהבו ❤️❤️ עכשיו דעתי האישית אחרי קריאת הפרק בתור קוראת מהצד- איזה קשר מתוקק יש בין דנה לאיתייי יואו אני זוכרת שבעונה הקודמת שזה כאילו כמה שנים לפני הם היו שתי הדמויות הכי פחות קשורות ועכשיו הם כל כך חמודים!!! המור הזאת נכנסה לתמונה וזה שהיא דומה לאלינור רק מסבך את הכל וחבלל (או שלא חבל (; ) כמה עצוב מאחד עד מיליון ושמונה היה זה שאלינור באמת צלצלה למשטרה? ): ורק אותי מעניין ממי היא קיבלה את התמונות של איתי עם הבחורות? (אופסי למה אני שמה לכם דברים בראש חוחו) למה דביר לא מדביק להם את הראשים לנשיקה כברר! . זהו חזרתי להיות כותבת סיפור נייטרלית יום טוב חמודים פרק נוסף בשישי בחמש ❤️

פרק 9-
מנקודת המבט של איתי-
הגעתי לאימון, אחרי תכנון של המשך החיים שלי בלילה. הייתי במקום היחיד שמקבל אותי בלי לשפוט, בלי לחקור.. הבית הישן, הבית של אבא ואמא. לא סיפרתי להם הרבה, הם לא היו כל כך מעוניינים לשמוע. הם רק שמחו לראות אותי.
״איתי..״
״עזוב אותי״ סיננתי לדביר על המגרש ורצתי לחגי.
״נשמה, מה נעלמת מוקדם בערב?״ הוא שאל אותי בחיוב.
״לא הרגשתי משהו. עדיין לא מרגיש טוב דוגרי. יש מצב יש לך כדורים בתיק?״ שאלתי, זוכר במדויק מה אני תיכננתי לעשות.
״בטח, אני היפוכונדר. אני אביא לך..״
״זה בסדר אני אביא, תודה אחי״ אמרתי, מתחרט שאי פעם קראתי לו אח, ורצתי אל התיק אימון שלו.
״איפה זה קיבינימט״ מלמלתי בשקט, ובדקתי בכיסי התיק.
״בום״ אמרתי בשקט והוצאתי את המפתחות שלו. יאללה, עפתי לביקור קצרצר אצל חג׳ייג׳.
ראיתי את חגי, רץ ודופק סללומים כמו שצריך. כמו שחקן איטלקי מוצלח. בדקתי שאף אחד לא ראה אותי, וחזרתי חזרה לאוטו, נוסע לבית של חגי. לבית שראיתי את אלינור מאושרת בו כל כך.
תיארתי לעצמי שאם הם.. מאורסים.. אז הם גם גרים יחד. מקסימום נשבור לו ואזה ונרגיע חמש דקות את העצבים.

הגעתי לבית שלו, נושם כמה דקות בתוך האוטו.
אם היא בבית.. אם אלינור בבית.. ואני הולך פאקינג לראות אותה.. מה אני אמור לעשות?
היא הארוסה של חגי. חבר שלי. עם כמה שאני שונא אותו עכשיו, הוא עדיין אח שלי, הוא עדיין חשוב לי.
אבל היא חשובה לי יותר קיבינימט, היא תמיד חשובה לי יותר.
פתחתי את הבית שלהם, מסתכל לצדדים. שקט. יש מצב היא לא פה, אולי היא עובדת? היא בטח איזה מדענית או משהו חכם אחר.
״חגי?״ שמעתי את הקול שלה מלמעלה. אוף, היא באמת גרה פה.
״חגי זה מה זה לא מצחיק״ היא אמרה, והתחלתי לשמוע צעדים.
״ג׳ולי זאת את?״ היא המשיכה לשאול. עליתי למעלה, מתקדם לאיפה ששמעתי קול. בדיוק נסגר ארון. היא התלבשה עכשיו? קיבינימט למה היא לא הייתה לבושה, למה?!
״חג..״ נפתחה דלת והקול שלה נעצר. כשאני אסתובב עכשיו, היא תביט בי.
״ג׳ולי!!!״ היא צרחה. הסתובבתי לכיוונה, דחפתי אותה לתוך החדר, השענתי אותה על הדלת והשתקתי את פיה עם ידי.
היא נשמה במהירות, וגם אני. הבטתי בעיניה, שחקרו אותי בפחד. הריח שלה, המבט שלה, זאת היא. זאת האישה שלי!
דמעה יצאה מהעין שלה, היד שלי עדיין על פיה. הסתכלתי אל תוך עיניה, כועס כל כך. לא רוצה שהיא תראה דמעות ממני, אבל יודע שכמה כבר מצאו את דרכן החוצה.
״אלי״ לחשתי בעצב וברעד, והזזתי את ידי מפיה. היא נראתה מבוהלת, מפוחדת.. היא לא ראתה אותי עדיין.
״גברת אלינור, הכל בסדר?״ מישהי שאלה מבחוץ. אלינור לא הזיזה את המבט שלה ממני. יפה שלי.
״אלינור? אני פותחת״ האישה אמרה. אלינור ניגבה את הדמעות והוציאה את ראשה אל מחוץ החדר.
״אני בסדר ג׳ולי, את יכולה להמשיך בעיסוקייך״ היא אמרה. כיווצתי את הגבות, המשפט הכי פלצני שיצא לה אי פעם מהפה.
היא לא החזירה את ראשה פנימה.
״אלינור״ לחשתי והנחתי את ידי על כתפה, רוצה להרגיש אותה.
״בבקשה אל תיגע בי״ היא אמרה, סגרה את הדלת והתרחקה ממני. הלכתי אחריה בתסכול, והיא נעצרה.
״בבקשה ממך.. תצא מהבית שלי״ היא אמרה בשקט, שילבה את ידיה והביטה בי.
״בבקשה ממך, תצאי מהבית של חבר שלי״ חיקיתי אותה בגועל, לא מאמין שככה היא מדברת אליי. אחרי ארבע שנים.
״חג.. אתה חבר של חגי?״ היא שאלה בשקט.
״יש כאלה שקוראים לו חגי, אני קורא לו חג׳ייג׳, את קוראת לו מאמי, כנראה״ אמרתי בכעס שהשתלט על העצב.
״או ארוסי.. לא יודע איך זה עובד אצלכם הפלצנים״ אמרתי בעצבנות.
״תצא מהבית שלי״ היא אמרה. ״ושל ארוסי״ היא הדגישה. ״או שאני מתקשרת למשטרה״ היא אמרה בשקט. חייכתי.
״את לא תתקשרי למשטרה״ קבעתי בחיוך. ״אני מכיר אותך״ הוספתי בשקט והתקרבתי אליה. היא התקדמה לשידה וחייגה בטלפון. צחקתי. מצחיק.
״שלום, אני רוצה לדווח על פריצה״ היא התחילה. החיוך שלי נמחק והתקדמתי אליה.
״את מפגרת?!״ שאלתי בעצבנות והעפתי את הטלפון מידה.
״תצא מהבית שלי!״ היא הרימה את הקול. נשמתי במהירות והבטתי בה.
״אלי זה אני..״
״אל תקרא לי ככה, תודה״ היא אמרה בקרירות. כאילו הייתי כלום בשבילה.
״אל תתנהגי כמו פוסטמה, תודה״ חיקיתי אותה.
״אתה מוכן להפסיק?״
״את מוכנה להפסיק?״ צעקתי והתקרבתי אליה.
״רוצה לנסות אותי עוד פעם?״ היא שאלה והחזיקה בפלאפון שלה. הסתכלתי על הפלאפון שלה, ואז עליה. שתקתי והתרחקתי ממנה.
״דש לארוסך, בת זונה״ אמרתי ועפתי משם.

מנקודת המבט של דנה-
״דנה״ שמעתי את הקול של עופר מאחוריי, כשיצאתי מהשיעור. נעצרתי וסובבתי את מבטי חזרה אליו.
״מה?״ שאלתי בחיוך.
״כמה חברים הולכים עכשיו ללמוד לבחינה מחר, אולי תצטרפי?״ הוא שאל.
״איפה לומדים?״ שאלתי בחיוך.
״באיזה בית קפה קרוב.. אני אפילו אפנק אותך בארוחת צהריים״ הוא אמר בחיוך.
״שאני אגיד לא לאוכל?״ מלמלתי והתקדמנו לאוטו שלו.

״אני חייבת לדעת משהו״ גילי קטעה את הלמידה שלה, של עופר, של אדם ושלי בעיניים מתלהבות שפונות אליי.
״לכי על זה״ אמרתי בחיוך.
״לא אכפת לך שזה טיפה א..״
״דברי נו״ אמרתי והנחתי את העט.
״את ודביר ביחסים פתוחים?״ היא שאלה. הם השתתקו. גיחכתי.
״לא״ עניתי בחיוך משועשע. מאיפה השאלה הזאת באה?״
״למה?״ שאלתי אותה.
״עזבי..״
״דברי״ האצתי בה, התחלתי להתעצבן.
״מה את מוצאת בו?״ היא שאלה בחיוך. ״אל תביני אותי לא נכון הוא הורס, ומבחינה חיצונית הוא מדהים אבל.. הוא טיפש. כאילו, לגמרי. ממה ששמעתי הוא לא סיים בגרות..״
״מה שאת שמעת יכול להיכנס לכם לתחת, היה נחמד ללמוד איתכם״ אמרתי וקמתי, ועפתי משם באותו רגע. רדודים ומתנשאים.
״מה?״ התעצבנתי ועניתי לפלאפון כשנכנסתי לאוטו.
״דנה״ שמעתי את איתי ממלמל מהצד השני. תודה שנזכר להשמיע קול!!
״מפגר! איפה היית?״ שאלתי.
״את בבית?״ הוא שאל ונשם בכבדות. הלב שלי פעם במהירות, התחלתי להילחץ.
״בדרך״ אמרתי. ״הכל בסדר?״ שאלתי.
״אני נוסע אלייך״ הוא מלמל וניתק את השיחה. נאנחתי והתנעתי את המכונית.

׳דןדן עוד עשר דקות אני אצלך׳ מור סימסה לי כשהתקדמתי לפתוח לאיתי את הדלת. לא התרכזתי בה, התרכזתי במה שקורה עם איתי.
״מה קרה?״ מלמלתי כשהוא חיבק אותי חזק והתחיל להתפרק על הכתף שלי.
״כוסאמא שלה, כוסאמא שלו, כוסאמא של כל העולם הזה״ הוא מלמל בכעס ובבכי. אני שונאת לראות אותו ככה. הקאמבק של אלינור משפיע עליו בדיוק כמו הנטישה שלה. וזה לא כיף לי.
״דיברת איתה?״ שאלתי. הוא התנתק ממני והלך להתיישב על הספה.
״היא בכתה..״
״בצדק״ קטעתי אותו. הוא הסתכל עליי.
״ואז איימה שהיא תתקשר למשטרה אם אני לא אזדיין משם כמה שיותר מהר״ הוא המשיך. אוף, למה היא עושה את זה?
״אתה רוצה שאני אדבר איתה?״ שאלתי אותו בשקט והתיישבתי על השולחן שמולו.
״מה זה יעזור דנה?״ הוא שאל בעצב. ״היא הסבירה לי יפה מאוד שחגי והיא מאורסים, ושאני הייתי איזה טמבל שהיא הייתה איתו פעם״ הוא אמר עם דמעות בעיניים. ״תסבירי לי למה הבחורה היחידה שאני אוהב מתנהגת אליי ככה״ הוא מלמל בקול רועד. נשמתי עמוק.
״כשראיתי אותה פעם ראשונה בבית של.. שלהם.. היא סיפרה לי שהיא קיבל..״ התחלתי לספר לו, ודפקו בדלת.
״שיט.. שנייה״ אמרתי וקמתי לדלת.
״היי״ מור אמרה לי בחיוך כשפתחתי לה את הדלת וחיבקה אותי בהתרגשות. אוף, כבר מלא זמן לא נפגשנו ועכשיו אני לא אתן לה להיכנס?
״היי״ עניתי. היא התנתקה ממני, ראיתי שהמבט שלה פונה לגב של איתי.
״אני הפרעתי למשהו?״ היא שאלה. איתי הסתובב אלינו וקם, משפשף את עיניו ומבלגן את שיערו.
״אני מצטער, אני אלך״ הוא אמר.
״לא, אם אני מפריעה אני אלך. נקבע פעם אחרת״ מור אמרה בחיוך. שניהם הסתכלו עליי.
״בואו נישאר שלושתנו, והכל יהיה בסדר״ אמרתי בחיוך ודחפתי את שניהם פנימה.
״אני מביאה משהו לשתות״ הוספתי וברחתי למטבח. אולי אם הוא ידבר עם בן אדם זר זה יקל עליו. אבל גם אני רוצה לדבר עם מור! לא התראינו מאז שסיימנו את הקורס ההוא בשיווק.
התקדמתי עם שלושת הקפה לכיוון הסלון, ונעצרתי כששמעתי את איתי אומר אלינור.
״לא אלינור, מור״ מור אמרה לו בחיוך.
״סליחה, את מזכירה לי מישהי שאני מכיר״ הוא אמר לה. בלעתי רוק. אוי לא, הוא לא מכניס את מור לזה.
״קפה!!״ אמרתי בהתלהבות והנחתי מולם. הבטתי במור. פאק, היא באמת מזכירה את אלינור.
״איך אתה?״ שאלתי את איתי.
״יהיה טוב״ הוא אמר בחיוך ופזל למור, שחייכה ולקחה אחת מהכוסות.

מנקודת המבט של אלינור-
ישבתי על החוף, נושמת עמוק ומשפשפת את עיניי. אני חייבת להפסיק לבכות.
לא מגיע לו שאני אבכה בגללו, לבן זונה הזה. הוא פרץ אליי הביתה והתנהג כאילו הוא מלאך. התמונות פה לידי לא מראות שאתה מלאך! העובדות לא מראות שאתה מלאך!
אז נכון, גם אני לא מלאך. גם אני נסעתי מפה בתקופה הכי יפה שלנו. אבל אם לא היית כזה חרמן מת הייתי חוזרת אחרי חצי שנה. אם באמת הייתה אהבה בינינו אז, כשהיינו קטנים, הייתי חוזרת. וכל החופשה הזאת הייתי חושבת על כמה שכיף יהיה לחזור ולקפוץ אל תוך זרועותיך ולנשק את הפה הזה שלא ישנתי בגללו ימים שלמים.
אבל לא, אתה החלטת לעשות מה שמתאים לך לעשות, מה שכולם אמרו שתעשה לא משנה מה, מה שאני חשבתי שהעלמתי ממך. אז למה אני האשמה?

אחרי הכל עדיין- פרק 9.
דרוג הסיפור 4.6 | 11 מדרגים

תגובות (7)

מהמם. ואוף עם איתי ואלינור. בא לי כבר שינהלו שיח נורמאלי בלי משטרה ושטויות. ואני גם ממשל מחכה לפרק הבא בסיפור השני (: בהצלחה בבגרויות..

06/05/2015 18:22

אליתי לנצחחחח ואולי אולי שמור היא בת דודה של אלינור ואז היא תספר להם ואיתי יבין שהוא יצא אידיוט. יעני הוא בגד בה?
יאללה מסכימה איתך שדביר ידביק להם את הראש בנשיקה. ואולי מור שלחה? תמשיכי מהממת שלייי

06/05/2015 18:49

דביר הכי חמוד אני מתה עליו !!
הוא ודנה כל כך מתאימים !
אה ואלינור כלבה

06/05/2015 18:54

שאלינור ואיתי יחזרו

06/05/2015 19:17

מושלםםםםםם

07/05/2015 04:39

מהממםםם

07/05/2015 17:33

אליתי לנצח!!!!

08/05/2015 12:16
סיפורים נוספים שיעניינו אותך