איך שהכול התחיל ככה הכל ניגמר…3

"הפוני מסתיר לך את העניים" אמר רן כשהוא מזיז את הפוני שלי לצד, היסתכלנו אחד על השני במשך די הרבה זמן , ובשניה שעמדנו להיתנשק הפאלפון שלי צילצל , רן הוריד את הראש ואמר "תעני" היתרחקתי טיפה הצידה כי ראיתי את המספר של רז ,
"הייי"
-"איפה את? "
"אני בחוץ למה?"
-"הייתי אצלך ואף אחד לא ענה "
"כן אני פה אם רן אז… "
-"טוב אז אני לא יפריע , רק נטלי תישמרי על עצמך "
"טוב מאמי ביי "
"מיצטערת על השיחה .." אמרתי , "שטויות יאלה נחזור?" אמר רן בחיוך .

יום למחרת באתי לבית ספר רגיל רק ההיסטריה של דניאל לא היתה רגילה
"מה היה איך היה דברי.. " היתנפלה עלי דניאל בשניה שנכנסתי לכיתה , "היי גם לך " אמרתי בעצבים ,
"את יכולה להירגע לא קרה כלום לא היתנשקנו"
"מה למה.?"
– "רז היתקשר באמצע " , אמרתי מבואסת .
בהפסקה כשישבנו בחוץ קרוב אלינו ישבו רן חברים שלו "והידידות שלהם " הם עישנו נרגילה בשיא האומץ בבית ספר . אני ורן כל הזמן החלפנו מבטים אבל די הציק לי שהוא מעשן.
"שומעים אני עולה לכיתה לדבר בפון אני צריכה קצת שקט ניתראה עוד מעט " אמרתי לדניאל ורז ועליתי.
"חכו אני עוד מעט בא " אמר רן לחברים שלו ועלה אחרי .
נכנסתי לכיתה והיתיישבתי על השולחן שלי.
רן נכנס לכיתה וסגר אחריו את הדלת , "מה קורה?" שאל רן ,
"דבש איך אצלך?"
-"מה למה היה לך פרצוף כזה ?"
"איזה פרצוף ? לא היה כלום "
-"נו אני קורא אותך דברי " אמר כשהוא עומד לידי .
"עזוב באמת עזוב לא קרה כלום " אמרתי לו כשאני מחייכת "היה לי אתמול איתך ממש כיף " המשכתי .
"גם לי איתך , את יודעת שנה שעברה לא היה לי אומץ כמו השנה " אמר מובך ,
"אומץ למה?"
-"אומץ ל… להיתקרב אליך "
חייכתי אליו אם חיוך ביישני והיתקרבתי אליו . "רן ?" אמרתי בשקט לרן כשהפנים שלנו קרובות אחת לשניה , "אה…" .
"פעם הבאה אל תעשן לפני שאנחנו …" והיתנשקנו….