אלין דור או רון פרק 1
אלין קומי יום ראשון ללימודים אני: אמא עוד 5 דקות אמא: אלין קומי אני :אין לי כוח נו אמא עוד מעט אמיר:
אלין קומי כבר אני: טוב טוב כמעתי התרגנתי התפרתי ויצאתי למקיף
הלכתי לתחנה אוטובוס עם שירים כי היא די
רחוקה לא שמתי לב הייתה אבן די גדולה מעדתי
אבל משהוא טפס לי את היד
הנער: את בסדר אני: כן תודה חושבת :איזה חתיך העיניים חומות שער
שתני העניים כחולות נער חלומות של כל נערה אלין תיתוררי יש לך חבר אמרתי
להצעמי אני: אתה חדש כי אף פאם לא ראיתי אותך הנער: כן עברתי ליפני שבעה
הסתכלתי על החולצה שלו המקיף לונרק אתה אותו מקיף כמו שלי הנער: בעמאט איזה צריף
מקרים אני: כן איזה כיתה אתה הנער: יא אני : גם אני סליחה לא הצגתי את הצמי קוראים לי אלין הנער:היי קוראים לי דור הסתכלתי לשעון אויי לא אמנתי מאחרת להיום הארשון של הלימודים שאלתי אותו אתה הולך באוטובוס? כן פתאום תפסתי אותו ורצתי דור: מה קרה אנחנו מאחרים הגנו לחתחנה בזמן עלינו הוא עמד לידי דור: תגדי את יכולה לראות לי את המקיף אני: כן בטח הגענו למקיף תגיד
איזה יא אתה אני לא יודעה טוב ביי ליאן: אלין צעקה לי אני: ליאן לאין: מיזה החתיך אזה שדיברת איתו אלין: הוא ילד חדש ליאן: אופה את רוצה אותו אלין: נירא לך יש לי חבר ואני אוהבת אותו (קוראים לו רון ) רון: היי חיבק אותי הוא בכיתה יב יותר גדול ממני בשנה המורה נכנסה היי תלמידים אני המורה החדשה שלכם
קוראים לי הפרט אתם יכולים לשבת אני יושבת אחי החורה פיתאום ניכנס
פתאום ניכנס….!
הילד מאוטבוס
ליאן:אופה תיראי מי היתנו
אני:סתמי מתיי תביני שיש לי חבר (צחקנו)|
המורה :אתם יכולים לשבת דור בחר מקום לשבת (חושבת)דפקה לידי יש מקום :(
דור:היי נפגשנו כבר
אני: כן
דור: את עדיין מרה לי את בת הספר?
אני: כן.
המורה :שקט אני יודעת שהוא ילד חדש אבל שקט. חברה שלי יושבת שלוחן מקדימה
ליאן:אופה את בטוחה שאת לא אוהבת אותו
אני: כן יחופרת
(צילצול)
דור:טוב את מרה לי את בית הספר (חושבת) יאוו איזה חופר אני: כן בט אבל לא עכשיו יש הפסקה של 5 דקות
דור: טוב בסדר מה שתגידי
(צילצול לשיעור)
ניכנסנולכיתה ואת מי ראיתי את המקובלת של הכיתה היא חושבת שהיא מלכת העולם דור ניכנס איך היא נמחרחת הלב
המקובלת: איך קוראים לך
דור: דור ולך
מקובלת: השם שלי הכי יפה בעולם ניקול זה שמי
ליאן:אלין תיתוררי המורה בה את לא רואה
אני:טוב אני בה לשבת
ניקול:איזה חתיך דור מאוד חתיך
אינ:שעה שלמה של מתמתיקה ושל ניקול נימרחת על דור >(צילצול)<דור:טוב את מרה לי את המקיך?
אני:כן
ניקול:היי
דור: היי
ניקול תגיד משהוא מרה לך את המקיף?
דור:כן אלין
החלנו ללכת הראיתי אתי לו העולם את חדר המורים עפו השרותי את החצר הכל
אני:שככתי נישר המגרש והרתי לו את המגרש דור אתה בה
דור:לאן
אני:בו לכיתה אנחנו נאחר נכנסו המורה:למה אחרתם
אני: הראיתי לו את המקיף טוב שבו דור :
תגידי אפשר לישאול אותך משהוא
אני : כן
דור: טוב את ……………………..
תגובות (1)
הרעיון יכל להיות נחמד.. השפה היא אינה שפה כתובה, אלא מדוברת, קשה מאוד להבין את העלילה, ואין שום זכר לסימני פיסוק. הז'אנר שלך לא באמת הסגנון שלי, אך אני לא אומרת שהוא לא היה יכול להיות כתוב בצורה טובה. התאכזבתי