illppp
אני חייבת להודות, הייתי חסרת השראה בעליל, ואז קראתי את התגובות שלכם לפרק הקודם ולא הצלחתי להפסיק לכתוב! אז תודה לכם! מקווה שתאהבו!

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 13

illppp 22/11/2015 708 צפיות 3 תגובות
אני חייבת להודות, הייתי חסרת השראה בעליל, ואז קראתי את התגובות שלכם לפרק הקודם ולא הצלחתי להפסיק לכתוב! אז תודה לכם! מקווה שתאהבו!

~אמנדה~
שיחררו אותי באותו ערב וחזרתי לבית שלי,
סיפרתי לדונה והופתעתי לגלות שהיא כבר ידעה,
היא סיפרה לי שדור הגיע ושהיא באמת חשבה שהוא צריך לספר לי ולא היא,
דור דיבר גם עם האנשים שמצאו את המשפחה שלי, אולי, אני צריכה לזכור שזה רק אולי.
אני קבעתי איתם פגישה בעוד חודשיים, מהשבוע מתחילה להיות לנו תקופת מבחנים אינטנסיבית ואני רוצה לשמור על ציונים גבוהים.
‘מחר בבוקר?’ שלח לי דור
‘לא יכולה… מבריזה ליום כיף עם אמא’ שלחתי לו בחזרה
‘ככה נוטשת אותי?’ שלח עם סמיילי כועס
‘רגיעה לפני מבחנים’ החזרתי לו הודעה והוספתי סמיילי נשיקה.
“את לא אומרת לי שלום לפני שאני הולך?” שאל דן מהכניסה של החדר שלי, וקטע את ההסתמסות שלי ודור
“למה לא?” שאלתי והלכתי לחבק אותו
“ביי” הוספתי בסוף החיבוק
“את תספיקי לקנות לדניאלה משהו או שאני אקנה?” שאל לפני שיצא
“אם אני אספיק זה יהיה לפני שלישי, אני יכולה להגיד לך בשלישי?” שאלתי והוא הנהן עם פרצוף מאושר.
כשחזרתי לפלאפון שלי ראיתי שדור שלח לי הודעה חזרה
‘אני יודע להרגיע’ שלח ואני צחקקתי לעצמי
‘אין בעולם כמו אמא’ כתבתי לו
הוא התנתק, לא הגיב, מה קרה?? התקשרתי לדור אבל הוא סינן אותי, שלחתי מלא הודעות, הוא ראה אותן ולא ענה, למה? התקשרתי לראיין בוכה כבר, אני לא רוצה לריב איתו, למה הוא ישר גורם לי לבכות?!
“ראיין?” אמרתי כשענה, מנסה לדבר בקול יציב ככל שאני יכולה
“מה קרה?” שאל
“אתה יכול להתקשר לדור? לראות שהכל בסדר?” שאלתי אותו
“אמנדה מה קרה?” שאל ברכות
“הסתמסתי עם דור והוא ראה את ההודעה ואז התנתק בלי לענות, והוא לא עונה לאף אחת מההודעות ששלחתי לו והוא גם לא עונה בנייד בכלל, אני אנסה להתקשר לבית שלו ואתה יכול להתקשר בבקשה לנייד?” שאלתי
“תקריאי לי רק את ההודעה האחרונה ששלחת לו” ביקש
“שנייה” אמרתי ובדקתי מה הייתה ההודעה
“ההודעה הייתה אין בעולם כמו.. פאק” אמרתי לו בלחץ ולקחתי מעיל ונעליים ויצאתי החוצה, ראיתי את דן ודניאלה בדיוק יוצאים מהבית
“דן” צעקתי והם חזרו לתוך פנים הבית
“אני חייבת שתיקח אותי לדור! זה דחוף” אמרתי לו בלחץ ודחפתי את שניהם למכונית
“למה?” שאל דן לפני שהתניע
“אני אגיד לך בדיוק מה בדרך, פשוט סע” צעקתי ונחגרתי במושב האחורי, נועלת נעליים
“מה קרה?” שאלה דניאלה
“אני הייתי מטומטמת” עניתי לה בחיוך מזויף
“מה עשית?” שאלה ודן הוסיף
“אני בטוח שאת סתם מחמירה עם עצמך”
“להגיד לחבר שלך שאמא שלו התאבדה ‘אין בעולם כמו אמא’ זה לא מטומטם?” שאלתי אותם והם שתקו,
“אני יודעת שזה נורא, בגלל זה אני הולכת להתנצל” אמרתי לשניהם
“אוקיי, דן, סע מהר יותר” אמרה דניאלה ודן האיץ את מהירותו.

דפקתי מהר בדלת וקיוויתי שייפתחו לי, ראיין שלח לי הודעה שדור מסנן גם אותו ואיפה אני?? התעלמתי מההודעה וקייסי פתחה לי את הדלת
“דחוף?” שאלה כשראתה אותי, הנהנתי נמרצות והיא פינתה לי את הדרך, רצתי מהר לחדרו של דור, לא דפקתי על הדלת, ישר נכנסתי, כמעט נכנסתי אבל הדלת הייתה נעולה
“דור?” שאלתי בקול חזק וניסיתי להיכנס
“תפתח לי” ביקשתי, נשמעו קולות מתוך החדר,
“אני מצטערת, תפתח לי” ביקשתי. ממנו ולא הפסקתי לדפוק על הדלת,
“אני באמת מצטערת” אמרתי
“אתה בסדר?” שאלתי לחוצה ובוכה, אני מרגישה בחילה, לדעת שגרמתי לו לחזור לזה, התיישבתי בגבי לדלת ובכיתי,
“אני מאוד מצטערת” מלמלתי, לאחר כמה שניות הרגשתי את דור מצדה השני של הדלת
“אני באמת מצטערת” אמרתי שוב ושוב.
העברנו את כל הלילה ככה, כשאני בוכה ללא הפסקה ואומרת לדור כמה אני מצטערת, שואלת לשלומו ומחכה לשמוע ממנו משהו והוא לא אומר כלום, רק התזוזות נשמעות מתוך החדר.

~דור~
נשברתי. ההודעה הזאת שברה אותי, אני יודע שהיא לא התכוונה אבל ההודעה הזאת שברה אותי.
יש משהו באמא שלי שאני אף פעם לא אבין, אבא שלי וסבתה תמיד סיפרו כמה עצמאית וחזקה היא הייתה, זה מה שאני לא מבין, איך דווקא היא?
איך דווקא האישה החזקה הזאת מתאבדת? כל הלילה שמעתי אותה בוכה, מתנצלת, אני הבנתי שהיא מצטערת, אני פשוט לא יכול לראות אותה כרגע, כל פעם שאני חושב עליה יש לי בחילה.
אני לא חשבתי על זה עד אותו הרגע, יש לה זוג הורים ואח שהם בכלל לא היו חייבים לקחת אותה ולאהוב אותה, וזוג הורים ביולוגיים שרוצים לפגוש אותה, שהנסיבות הביאו אותם לעזוב אותה, שכאשר תמצא אותם יהיו לה ארבע הורים, שלי החליטו לוותר, עליהם, עלינו, על הכל.
פתק הוכנס מתחת לדלת, לקחתי אותו וקראתי:
‘לדור,
אני מאוד מאוד אוהבת אותך, ומאוד מצטערת, אני לא חשבתי נכון ועשיתי טעות, אני צריכה ללכת, בבקשה תחזור אליי, אני מאוד מאוד מצטערת, אמנדה.’
ונשיקה שלה על המעטפה, ראינו את זה בסרט, צחקנו על זה במשך יום שלם, היא שלחה לי כאלה ואני החזרתי לה את הנשיקה שלי מעל שלה, כמו בסרט, כתבתי מתחת למה שכתבה
‘אני יודע’ ונישקתי את הנשיקה שלה, החזרתי מבעד לדלת ושמעתי את צעדיה הולכים מכאן, לאחר שיצאה מהבית ראיתי אותה מהחלון, עם פיג’מה ומגפיים ומעיל.

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 13
דרוג הסיפור 5 | 8 מדרגים

תגובות (3)

תמשיכע

22/11/2015 06:50

ברור שאהבתי!???? תמשיכי מהר!!!!

22/11/2015 08:02

אהבתי!

22/11/2015 16:52
סיפורים נוספים שיעניינו אותך