illppp
ממש השקעתי בפרק הזה ואני מאוד מקווה שתאהבו!!

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 27

illppp 10/01/2016 818 צפיות 4 תגובות
ממש השקעתי בפרק הזה ואני מאוד מקווה שתאהבו!!

“תספרי לי על מה את חושבת” ביקש דור
“על משהו, לא חשוב” אמרתי והחזרתי את מבטי לעננים
“את יודעת שאני לא מטומטם נכון?” שאל ולא הבנתי
“ברור שלא, למה שאני אחשוב ככה?” עניתי
“כי מאז שחזרנו מהסקי את שוקעת בהרבה מחשבות, מה קרה בבקתת השכרה ההיא?” אמר
“מה?” לא הבנתי
“את והמוכר ההוא” אמר
“אה” נזכרתי
“אתה טועה, אני ממש לא חשבתי עליו” אמרתי
“אז על מי חשבת?” שאל
“עליך” אמרתי
“על מה עליי? למה את תמיד אומרת שלא חשוב?” שאל
“אני פשוט חשבתי על אותו היום, מאז השיחה שלנו, על מה שאמרת” סיפרתי
“מה אמרתי?” שאל
“שהתווכחנו, וזה נראה לא מתאים” אמרתי לו, מרגישה את כל הרגשות והמחשבות הקטנות עולות בראשי וממלאות את גופי.
“למה זה מפריע לך?” שאל
“כי זאת אשמתנו, לא אשמת אחד מאיתנו ולא אשמת כל גורם אחר, אשמתנו אנחנו היינו כל הזמן במדשאות, בלי הפסקה, כל יום, ואז זה הפסיק, ואני כנראה לא שמתי לב לזה, עד אותה שיחה” אמרתי לדור, מנסה לבחון את הבעת פניו בזמן שטף דיבורי.
“אני שמח שאמרת לי” אמר בזהירות, חושב על מילותיו
“אני גם לא שמתי לב, הראש שלי היה עסוק באנחנו החדש, אבל עכשיו, אנחנו חוזרים לשגרה, ואני אוהב את זה” אמר וחיוך עלה לי על הפנים
“את שמחה נכון?” שאל
“כן” אמרתי והנהנתי עם חיוך גדול
“לא יודע, אני אף פעם לא אהבתי שגרה” סיפר
“תמיד רציתי משהו שירגש אותי” הוסיף והצד הקנאי שבי כבר העלה מיליוני מקרים שיקרו בגלל הצורך שלו לריגוש חדש
“אבל עכשיו השגרה היא הריגוש” אמר והעלה את המצב רוח שלי בצורה שחשבתי שלא אפשרית.
קמתי והתיישבתי מולו
“לחיי השגרה” אמרתי ונישקתי אותו,
“לחיי השגרה” הוסיף כשהתנתקנו.

אז נסחפנו לשגרה, ומחר אנחנו יוצאים לחופשת האביב, אני טסה עם אדם ודונה ודן ודניאלה לטיול משפחתי לפריז, הולך להיות כיף.
“אמ” נשמעה צעקה מאחוריי והסתובבתי, רואה את איזי רצה לקראתי, איזי זה קיצור של איזבל, היא ילדה חדשה בפנימייה, היא טסה לחצי שנה טיול בחו”ל עם כל המשפחה שלה וחזרה באמצע השנה לפנימייה החדשה, המורה ביקשה ממני שאני אעזור לה להשלים חומר וכאלה והתחברנו
“היי” אמרתי לה בחיוך בזמן שהיא הסדירה את נשמתה
“קיבלתי” התנשפות
“100” התנשפות
“בספרות” התנשפות
“יהיי!” אמרתי לה בהתלהבות
“כמה קיבלת?” שאלה אותי גם בהתלהבות לאחר שחזרה לעצמה
“99 אבל המורה אמרה שהיא תעגל לי למאה אם אני אגיש לה עבודה עד סוף היום” סיפרתי והיא חיבקה אותי
“אני כל כך הולכת ללמוד איתך למבחן הבא” קבעה וצחקתי
“ראית את ריילי?” שאלתי אותה
“כן, היא הלכה לדבר עם איזו מורה על משהו, אמרתי שאני אחכה לה בכניסה” סיפרה
“מה קרה?” שאלתי
“לא יודעת” אמרה איזי
“מאמי” שמעתי צעקה מאחורי, המילה הזאת מגעילה אותי, ראיתי את פניה של איזי משתנות
“מה קרה?” שאלתי והיא קפאה, כשהסתובבתי לראות על מה היא מסתכלת, ראיתי מישהו מתקרב אלינו
“איז” הוא אמר כשהתקרב והיא הפשירה
“מה אתה עושה פה?” היא שאלה בכעס
“השאלה היא מה את עושה פה” אמר
“את חושבת שלהשאיר לי הודעת טקסט שזה נגמר ולטוס זה בסדר? שאני אוותר? אז מה אם אבא שלך לא מסכים?” אמר ואני לא הבנתי כלום
“מה קורה פה?” שאלתי את איזי
“תכירי, זה נתן, הסיבה להכל” אמרה והלכה ראיתי את נתן הזה מתחיל ללכת אחריה ואז היא צעקה
“אל תלך אחריי” והוא נעצר, הלכתי אליו
“אני אמנדה” אמרתי והושטתי את ידי ללחיצה
“אני נתן” אמר ולחץ את ידי
“מי אתה?” שאלתי
“אז היא לא סיפרה?” שאל
“אני מניחה שלא” אמרתי
“את רוצה להקשיב?” שאל
“כן, בוא איתי” אמרתי והלכנו לספסל מבודד
“את מכירה את ההורים של איז?” שאל
“לא, היא הזכירה אותם לפעמים אבל לא בדיוק” אמרה
“הם ההפך הגמור, אמא שלה היא בן אדם שמח וטבעי, היא אוהבת לעזור לאחרים וכאלה, אבא שלה הוא עורך דין קשוח, אני לא מבין איך הם מתאימים אבל לפי מה שאיז סיפרה לי הם הזוג הכי מדהים שהיא אי פעם פגשה” אמר ועל פניו עלתה הבעה שמחה
“אני ואיז הכרנו כשביקשתי מאבא שלה עבודה, אבא שלי נפטר ואמא שלי לא יכלה להביא הרבה כסף, חשבתי שמתמחה תהיה אחלה עבודה, הוא הסכים וביליתי הרבה זמן איתו, למדתי קצת משפטים דרכו ועזרתי לו להתכונן להרבה תיקים,
הפעם הראשונה שראיתי את איז הייתה בארוחת ערב של כל המשפחה שלה שאבא שלה הזמין אותי אליה, חבר שלה באותה התקופה היה שם גם וחשב שאני רוצה אותה, באותה תקופה היא סתם הייתה הבת היפה של הבוס אבל החבר הזה שלה כל הזמן חשב שהיא בוגדת בו איתי, עד שהוא בגד בה, היא הייתה כל כך קשורה אליו שזה שבר אותה, הוא היה מניאק,
הוא צילם את עצמו מתנשק עם מישהי ושלח לכל הבית ספר, היא בדיוק חזרה מהמסיבה, והיא הייתה שבורה, אני סיימתי לסדר הכל בסלון וראיתי אותה שם, עודדתי אותה וניחמתי אותה עד שהיא יום אחד נישקה אותי, הייתי בהלם אבל היא שבתה אותי, התחלנו לצאת בסוד במשך שבועיים, וכשראינו שזה רציני, החלטנו לספר לאבא שלה, הוא כעס, אבל בצורה שאף פעם לא ראיתי אותו, הוא צעק עליי והעיף אותי מהבית שלו, כשבאתי אל איז ביום אחר כך היא כבר לא הייתה בבית, כששאלתי את השכנה איפה הם היא סיפרה לי שהם טסו למזרח, אמא שלה הצליחה לשכנע את אביה כנראה, כנראה גם אני ואיז השפענו על זה, באותו היום קיבלתי ממנה הודעה שזה נגמר, במשך כל הזמן אני חיכיתי ועברתי ליד הבית שלה, ויום אחד ראיתי בו אור וכולם היו שם, כשדפקתי בדלת אבא שלה צעק עליי שוב ובערב כשדפקתי על החלון שלה היא לא ענתה,
הייתי בדיכאון עד שהחלטתי שאני צריך לבדוק בבית ספר שלה, אם היא שם ושם סיפרו לי שהיא בכלל עברה בית ספר, היא לא עברה לשלי זה בטוח אבל בדקתי בכל מקום, עד שחבר אמר לי שהוא ראה אותה חוזרת הביתה, והיא סיפרה לו שהיא עברה לפנימייה אחרת בצפון,
זאת החמישית שחיפשתי בה, אני מטורף עלייה אבל שאלוהים יעזור לי אני לא מבין מה קרה לה” סיפר ואני הייתי בשוק
“אני צריך לקנא?” שמעתי מאחוריי
“היי” אמר וסובבתי את ראשי לדור
“מי זה?” שאל
“הסיפור של איזי” קיצרתי את הכל
“מה?” לא הבין “תכיר, זה נתן, הוא ואיזי היו ביחד, וזה סיפור רציני, ראית אותה?” שאלתי
“היא רצה לידי לחדר שלה אבל היא לא עצרה כשצעקתי לה, ונראה לי שריילי כועסת עליכן שלא חיכיתן לה” אמר
“תכיר את נתן ואני הולכת להביא את ריילי ואיזי” אמרתי לו ונתתי לו נשקה קצרה רצה מהמקום.

“חתיכת סיפור” אמרה לי ריילי כשהתקרבנו לבניין של איזי,
“כן” אישרתי
“אני לא מאמינה שהיא לא סיפרה לנו” הוסיפה ריילי
“זה עדיין טרי בשבילה” הגנתי על איזי
“אני יודעת, אבל לא מגיע לה לעבור את הכל לבד, לדפוק?” אמרה ריילי
“כן” עניתי
“היי” אמרתי כשנכנסנו
“הוא סיפר לך אה?” שאלה איזי
“כן, למה לא סיפרת לנו?” שאלתי
“חשבתי שאם אף אחד פה לא ידע אני אוכל להשאיר את זה מאחוריי” אמרה
“הוא מחכה לך” אמרתי לה
“אסור לי” אמרה
“למה? מי ידע?” שאלה ריילי
“זה לא קשור, הוא לא יכול לעבור לפה ואבא שלי לא מסכים לנו בכל מקרה” אמרה ופרצה בבכי
“לפחות תסגרי את העניין יפה, זה יעזור לך להתקדם” הציעה ריילי
“אני אלך אליו” החליטה איזי
“אני אבוא איתך, השארתי את דור איתו” אמרתי והיא צחקה
“אני הולכת לסגור את המתנה שלי לראיין” אמרה ריילי
“ההורים שלך הסכימו?” שאלתי בהתרגשות
“כן” צווחה
“ביי” נפרדה מאיתנו ריילי ויצאה מהחדר
“אני רק אחליף בגדים” אמרה איזי
“בגדי נקמה?” שאלתי
“לא, פשוט המדים האלה לא כל כך נוחים” אמרה ונכנסה לחדר המקלחת להחליף בגדים, בדקתי הודעות וראיתי שתי הודעות מדור
‘תודה שנטשת אותי’ היה כתוב בראשונה
‘אנחנו בקפיטריה, מחלקים קרטיבים, לשמור לך?’ ההודעה הזאת נשלחה לפני שתי דקות
‘כן, בטעם פטל’ כתבתי והוא מיד החזיר
‘איך אני מכיר אותך… הפטל שלך כבר מחכה אצלי, תבואי מהר’ כתב וצחקקתי
“את באה?” שאלתי את איזי
“רק שמה חולצה” אמרה ויצאה לאחר כמה שניות
“בואי מהר” אמרתי והלכנו לקפיטריה.

“קרטיב” צעקתי בכניסה לקפיטריה
“פטל” צעק דור וזיהיתי אותו ורצתי לכיוונו, עם ידיים פרושות באוויר, הוא פרש את ידו לחיבוק ואני לקחתי את הקרטיב
“ככה?” שאל ונישקתי אותו בלחי
“תודה” אמר בחיוך, פתחתי את העטיפה של הקרטיב והתחלתי לאכול, איזי הגיעה
“למה ברחת?” שאלה אותי וליקקתי את הקרטיב
“הבנתי” אמרה בצחוק
“אפשר לדבר?” שאל נתן והם יצאו מהקפיטריה
“רוצה לתת לי ביס?” שאל דור
“לא” אמרתי וליקקתי את כל הקרטיב כדי שלא ירצה
“זה לא משנה משהו” אמר ולקח ביס ענק מהקרטיב שלי
“דור” התלוננתי
“כן?” שאל וצחקנו.

“אמרתי לך שצריך לבוא, למה התעכבת?” שאל ראיין את ריילי
“סתם, נתקעתי בסוף של התכנית” שיקרה וידעתי את זה
“אז אין קרטיבים” אמר לה
“מה אתם מתכננים לחופשת אביב?” שאל ראיין
“אני טסה” סיפרתי
“אה נכון, לאן?” שאל
“פריז” אמרתי בחולמניות
“איזה כיף לך, אף פעם לא הייתי שם” אמר
“כן, גם אני לא הייתי” אמר דור
“זה כזה עצוב, אני הולכת לעיר האהבה לבד עם עוד שני זוגות” התלוננתי
“ממש מסכנה” אמרה לי ריילי וצחקנו שלושתינו
“אולי תבוא איתי?” שאלתי את דור
“אני לא יכול, יש את הפסטיבל של סבתה שלי כמה ימים אחרי שאת טסה” אמר
“אוף” התלוננתי
“מה אתה עושה?” שאל דור את ראיין וקיבל מכה קטנה בברך כדי שייזכר, הוא הביט בי במבט שואל ולחשתי לו באוזן
“אתה לא זוכר את ההפתעה של ריילי? בוא נלך כדי שלא יוכל לענות, גם יש לי הפתעה בשבילך” הוא מיד חייך
“אנחנו נלך” הוא אמר והלכנו, בדרך לחדר ראיתי את איזי ונתן יושבים על ספסל רחוק, הם דיברו אבל לא הצלחתי הבין כלום מהשיחה
“אל תתערבי בזה, זה עכשיו בניהם” אמר לי דור כשקלט שעצרתי
“צודק” הודיתי
“עכשיו” התחיל
“אמרת שיש לך הפתעה בשבילי” אמר
“כן” אמרתי
“היא בחדר שלך” אמרתי לו והלכנו לחדר שלו, פתחתי את המגירה שהוא נתן לי ונתתי לו את המתנה, ארוזה ויפה, הוא קרע את נייר העטיפה כמו ילד קטן ושם הייתה לה מצלמת ווידאו איכותית
“אני יודעת שיש לך כבר מצלמה בלפטופ אבל זאת ממש מגניבה, היא עושה תלת מימד, גם לי יש כזאת ונוכל לראות אחד את השני תלת מימד” סיפרתי לו
“תודה מותק” אמר וחיבק אותי

“אני הולכת לעשות שיעורי בית” אמרתי לאחר כמה דקות בחיבוקו של דור
“למה?” שאל
“כי אני יעשה אותם או במטוס או כשאני אחזור ועד שאני אחזור אני אשכח” הסברתי
“טוב, ביי חנונית קטנה שלי” אמר
“ביי מטומטם ענק שלי” אמרתי וברחתי מהחדר, שמעתי את דור צוחק והלכתי לחדר שלי

אם רק תרצי אותי אני שלך לתמיד- עונה 2 פרק 27
דרוג הסיפור 5 | 4 מדרגים

תגובות (4)

מושלם מאוהבת תמשיכי

10/01/2016 06:47

חחחח איזה חמודים אני חולה עליהם, אני מתה כבר לקרוא המשך וגם על ההפתעה של ראיין

10/01/2016 17:28

עבר המון המון זמן למה את לא ממשיכה? הסיפור שלך ממש יפה חבל…

19/01/2016 01:24

    תודה! העליתי פרק חדש וארוך במיוחד! לא הספקתי לסדר אותו אבל אני אגיע לזה בקרוב, פשוט לא יכולתי לחכות להעלות אותו!!

    22/01/2016 18:32
סיפורים נוספים שיעניינו אותך