viviki1
המשך יבוא..

אני רץ. – פרק 4

viviki1 17/09/2013 758 צפיות 3 תגובות
המשך יבוא..

עד ש….היא נתנה לי נשיקה בלחי ואמרה “אתה נורא חמוד,אתה יודע?!” ,”תודה” עניתי,”ואני מצטער אל בקודם..”היא קטע את דברי ואמרה “לדעתי זה היה מאוד אמיץ ומפחיד בו זמנית..” ,והיא חייכה עליי בחיוך המהפנט שלה, -שתיקה מביכה- “אז מה את אומרת שנאוכל בחוץ?” ,”נשמע מצוין” היא ענתה.יצאנו החוצה התחיל לרדת גשם ,ואני הג’לטמן החתיך ההורס והאמיץ והחמוד ומפחיד בו זמנית…הפשטתי את החולצה ושמתי מעלייה כדי שלא תירטב,היא חייכה עליי שוב פעם “אפשר לגעת ?” ..מה?! לא הבנתי במה לגעת אז המעשה הכי אדיוטי שעלה לי בשניה הזאת היא לשאול אותה “אמ..במה לגעת?”,”טיפשון בקוביות שאין לך..”התחלנו לצחוק, עשיתי לה שק קמח …ות’אמת היא ממש קלה,פתאום דפקתי גלגלון באויר ופוף שנינו גילנו את עצמניו בתוך שלולית בוץ מגעילה מהחיים.קריסטין לא הפסיקה לצחוק (ונא להדגיש שאני בלי חולצה,קופא מקור ..). נכון בסרטים הקיצ’ים הלאה תמיד בסוף דייט יש את דקה הזאת שאתה אומר לעצמך “טוב מה עושים עכשיו?! שנעלה עלייה או עליי … אבל תכלס איזה מזל שאנחנו באותו בניין [-,-] .בכניסה לבניין נעמדנו אחד מול השנייה,תאמת אני מתחיל לחבב אותה.. “שוב פעם,אני נורא מצטער על משקרה.. וניראה לי שאני מתחיל לח…”לא הספקתי לסיים את המשפט ,נזכרתי בלולי שנמצאת אצל חברה מהגן דפקתי ריצה למטה במדרגות ,צעקתי תוך כדי לכריס “מצטער, שכחתי את האחותי אצל חברה!”, היא החזירה לי צעקה “טוב רק אל תשכח אותי!” …באותה שניה הצטערתי אל שתי דברים אחד,ששכחתי את אחותי ושתיים ,שלא ירדתי במעלית.אנחנו גרים בקומה 8 מתון 14 אז זה מה שקורה מרוב לחץ, כניראה.ובדיוק כשרציתי להזמין את המעלית ראיתי את השכנה דליה נכנסת.ויתרתי. המשכתי במדרגות.השכנה דליה היא פשוט אישה מטורפת,אם כל הכבוד,ויש כבוד אני מכבד נשים מבוגרת במיוחד את דליה, היא..היא מיקרה מיוחד.פעם אחת היא הזמינה אותי ללכת לישון אצלה בגלל שהיא פחדה מהחושך, -מלחיץ ביותר- ..מאז אני משתדל לא לפגוש אותה.סיימתי לרדת במדרגות ,מצאתי את עצמי בשעה 12:16 בלילה ,משוטט לבד ברחוב.בלי חולצה.רועד מקור.רץ.הגעתי תוך חמש דקות לבית של חברה שלה,אספתי אותה.”איך היה אצל סאם?” שאלתי את לולי “כיף!”,”כמה כיף ?” .”כיף מאוד!”היא ענתה .לולי תמיד מרגיע אותי,גם במצבים הכי קריטים שיש למרות שהיא רק בת 5.הגענו הביתה, אמא ואבא רבים כמובן,זה מסורת אצל משפחת סמיילי..למרות השם משפחה הוא סמיילי זה לא ממש מתאר את המצב שאני מרגיש בו כרגע.הייתי אומר לכם איזה יתרונות יש בזה שההורים רבים אבל אין.חוץ מלהסתגר בחדר, לנעול אותה ולהקשיב למוזיקה …,אז זה בדיוק מה שקרה אני ולולי חוזרים הביתה ההורים רבים אני משכיב את לולי לישון, ואני, אני מקשיב למוזיקה שוכב לי במיטה וחושב, חושב על כריס …

אני רץ. – פרק 4
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (3)

תמשיכייי

17/09/2013 09:35

תמשיכיייייייי

17/09/2013 10:20

תמשיכי!!

17/09/2013 12:40
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך