אדוארד ברוקס
הידד! (: סופסוף! חלק ד'!!! אני יודע שלא כתבתי המון זמן סיפור ואני מבקש את סליחתכם! ותנחשו מה? היום יש לי יום הולדת!!! יאיי! אז העלתי את החלק הרביעי לכבוד המאורע החשוב הזה. תודה רבה לכל מי שתומך בי ונהנה לקרוא את הסיפורים שלי! אני אשמח לכל הארה הערה וחוות דעת! אני אשמח ללמוד ולהשתפר! אז קוראים יקרים, קריאה מהנה! (אוהב אותכם) וguyguy אני חושב שאתה תאהב את הפרק הזה. (מאוד מקווה שאתה עדיין נכנס לפה)

⁦👨‍❤️‍👨⁩אתה כן אוהב אותי! – פרק ד’ (תוכן הומוסקסואלי)

אדוארד ברוקס 10/05/2016 946 צפיות אין תגובות
הידד! (: סופסוף! חלק ד'!!! אני יודע שלא כתבתי המון זמן סיפור ואני מבקש את סליחתכם! ותנחשו מה? היום יש לי יום הולדת!!! יאיי! אז העלתי את החלק הרביעי לכבוד המאורע החשוב הזה. תודה רבה לכל מי שתומך בי ונהנה לקרוא את הסיפורים שלי! אני אשמח לכל הארה הערה וחוות דעת! אני אשמח ללמוד ולהשתפר! אז קוראים יקרים, קריאה מהנה! (אוהב אותכם) וguyguy אני חושב שאתה תאהב את הפרק הזה. (מאוד מקווה שאתה עדיין נכנס לפה)

השמש החלה לשקוע, גוון כתום בהיר האיר את הרחוב, רוח קלילה נשבה. המכונית של סייריל התקדמה לעבר בית-הכנסת. סייריל ישב אחוז בשרעפיו מול ההגה, ורפאל מלמל פרקי תהילים. סייריל החנה את האוטו. “רפאל הגענו, כאן זה בית הכנסת שבו בעלה של אחותי עושה סיום מסכת”. ” אני מכיר את השכונה הזאת, הר”מ שלי גר כאן”. אמר רפאל לסייריל עם דאגה נסוכה על פניו. “נו ו…?” לא הבין סייריל. “לא משנה” רפאל יצא מהאוטו וסגר את הדלת בחוזקה. ~אני לא מצליח להבין למה רפאל כזה לחוץ ודואג, אולי זה בגללי, אולי אני עשיתי משהו לא בסדר?~. סייריל סגר את האוטו ורץ להשיג את רפאל שהתרחק מאוד. “רפאל, למה אתה הולך כזה מהר?” שאל סייריל בהתנשפות. “מה אתה לא רואה? שקיעה. אנחנו מאחרים לתפילה”. סייריל ורפאל נכנסו לבית-כנסת והתיישבו בספסל הראשון שנקרא בדרכם. ” האא איזה יופי רק התחילו עכשיו אשרי” לחש רפאל לסייריל. רפאל פתח סידור והתחיל להתפלל, סייריל הסתכל על רפאל למשך דקות ארוכות. הוא הסתכל בערגה על הפאות היפות של רפאל שקצוותיהם היו חום בהיר. הוא הסתכל על הפנים היפות שלו. על צווארו ועל כפות ידיו הענוגות. ~אני חושב שאני התאהבתי ברפאל בכל ישותי~. ואכן, סייריל התאהב בו למעלה מראשו. הוא התאהב בו מאוד. הוא כל רגע חשב על פניו, על עיניו, על אפו, על שפתיו. על ידיו, על גופו, על שערו. הוא התאהב בכל סנטימטר וסנטימטר מגופו של רפאל. הוא היה מוכן להסתכל עליו שעות, ולא היה נמאס לו. התפילה הסתיימה והייתה הפסקה לפני תפילת הערב, תפילת ערבית. רפאל ישב בשולחן, למד. וסייריל הסתכל עליו בערגה מהספסל. רפאל הרים את עיניו ופתאום הוא ראה את הר”מ שלו מהישיבה! רפאל הסמיק קלות ואז החוויר. הוא לא ידע מה לעשות. הוא הסתכל על סייריל בחוסר אונים משווע. סייריל קם והתחיל ללכת לעזרתו של רפאל, הוא לא הבין מה קרה. אבל אז עוד מישהו נכנס. “סייריל מה שלומך?”. “הא חיים מה קורה אח יקר!” זה היה בעלה של אחותו, טלי. שניהם התחבקו. “אז מה קורה איתך סייריל? הרבה זמן לא התראנו,, מי זה? רפאל?? מה אתה עושה פה? מה סייריל, אתה מכיר אותו?” חיים שאל את סייריל. סייריל גמגם קמעה. “מה? את רפאל? כן אנחנו חברים טובים. למה מה מאיפה אתה מכיר אותו?”. “שאלה טובה, אני למדתי איתו באותה ישיבה, אני עדיין לומד שם כן? אבל בתור אברך”. “רפאל, מה אתה עושה פה? ולמה אתה לא בישיבה?” הר”מ של רפאל הגיח בפתאומיות. “אממ, לא הרגשתי כלכך טוב, ו…”. ” רפאל נמצא עכשיו במשבר אז אני לקחתי אותו תחת חסותי להתרענן קצת”. קטע סייריל את רפאל. הרב אמר “רפאל, שתדע שכולם דואגים לך. נעלמת ככה בפתע פתאום ולא הודעת לאף אחד. בבקשה תודיע פעם הבאה, שלא יהיו תקלות. אהה, וגם ההורים שלך התקשרו לישיבה. הם לא יודעים איפה אתה והם ממש דואגים”. “בסדר הרב, אני מצטער. לא התכוונתי”. סייריל ורפאל התפללו ערבית, ולאחר מכן היה הסיום מסכת של חיים, בעלה של אחותו של סייריל, טלי. סייריל ישב עם חיים ועם הר”מ של רפאל, הרב שמואל טיקטין, ובירר לגבי הישיבה, הבחורים. בירר לגבי רפאל ואיך הוא מסתדר שם עם שאר הבחורים. הסיום מסכת נגמר וסייריל הלך עם רפאל אל המכונית. סייריל פתח את האוטו, ושניהם התיישבו בפנים. סייריל התניע את האוטו. “רפאל תחגור חגורה בבקשה”. “אוקיי, אוקיי חחח אל תדאג. אז מה? לאן נוסעים עכשיו?”. שאל רפאל בחיוך. רפאל היה במצב רוח טוב. בניגוד לסייריל, שהמצב רוח שלו היה לא משהו. “נוסעים אליך הבייתה עכשיו”. ענה סייריל בקול. “מה? לא, אוף. לא באלי. למה אבל?”. רפאל פלבל בעיניו. סייריל הוכה בתדהמה. “מה למה? אני לא מבין אותך רפאל, קח אחריות על המעשים שלך! אתה כבר בן 20. איך אתה לא מודיע לאף-אחד איפה אתה נמצא? אני לא אומר שאני לא רוצה להפגש איתך, אבל תגיד לאנשים שהלכת לאנשהו. אתה הרי לא יכול לעזוב ככה הכל פתאום וללכת”. ” אם היית מכיר את ההורים שלי לא היית מדבר ככה. ובכלל, איך הייתי אומר למישהו שאני הולך לאחד שאני מאוהב בו? אתה יודע מה היה קורה?” הסתכל רפאל על סייריל בחוסר הבנה. סייריל התחיל לצחוק, “התכוונתי שהיית אומר שאתה הולך לחבר או משהו. הצחקת אותי”. רפאל הסתכל במבט מתחנן על סייריל ואמר: “סייריל בבקשה אל תיקח אותי אל ההורים שלי, אני מתחנן”. רפאל התחיל ללטף את ידו של סייריל. “מה רפאל, מה אתה עושה?”. “ששש”. רפאל השתיק אותו. רפאל התקרב לפניו של סייריל ונתן לו נשיקה על הלחי. סייריל הנמיך את המהירות והחנה את האוטו בחנייה קרובה. “אז מה רפ..” סייריל לא סיים להגיד ומצא את רפאל מתנפל עליו בנשיקות. “אני מאוד אוהב אותך סייריל. תפסיק להיות כזה קשה. אני רוצה אותך עכשיו! מאוד רוצה.” רפאל קירב את שפתיו אל אלו של סייריל, הם התנשקו צרפתית רטובה. “בוא נעשה את זה פה סייריל, אני לא יכול יותר לחכות. אני רוצה כבר שתדפוק אותי”. ” וואי, לא צפיתי את זה מגיע ממך”. סייריל נדהם, “בוא נגיע קודם הבייתה ואז נראה כבר מה עושים. באוטו זה לא נוח וגם לא כלכך מתאים”. “טוב, אז בוא נסע כבר”, רפאל שוב נישק את סייריל נשיקה רטובה. סייריל התניע את האוטו ודהר לביתו. סייריל החנה את האוטו, ושניהם יצאו. סייריל תפס את רפאל, ושניהם התחילו להתנשק בפראות. סייריל הדביק את רפאל לפגוש, הם התנשקו צרפתית חושנית. ואז סייריל הרים את רפאל על ידיו ועלה לדירה… המשך יבוא

⁦👨‍❤️‍👨⁩אתה כן אוהב אותי! – פרק ד’ (תוכן הומוסקסואלי)
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך