בובות – פרק 8

time machine123 25/06/2017 562 צפיות אין תגובות

היא ישבה צמוד לשולחן העבודה שלה, השעה הייתה כבר למעלה מחצות ..
כל המשרדים שמולה היו חשוכים
אבל ב"אלמוג דוגמנות" עובדים, עובדים כל הזמן..
לא סתם היא הפכה את החברה הזו במו ידייה הקטנות לחברת הדוגמנות המצליחה ביותר במדינה
אלמוג עבדה, קשה..
כל מי שנכנס לכאן ידע שהוא חייב להיות מצוין, הדגל שלה היה מצוינות
היא התגאתה בעצמה כשעבדה על הפרויקט הזה, הפרויקט הכי גדול עכשיו, והכי נחשק בשוק
אלמוג היטיבה את משקפייה על אפה ושבה להתבונן במסמכים
צלצול האינטרקום על שולחנה הפריע לה והיא מיהרה לענות
"כן?" שאלה בקולה החד
"גברתי, אני יכולה ללכת הביתה, השעה כבר קרובה לאחת!" אמרה מזכירתה העייפה בתסכול
אלמוג נאנחה ואישרה לה לצאת
היא לא ממהרת.. אין לה ממש לאן לחזור, הדבר היחידי בכל העולם כולו היה ספיר בנה, והוא לא יישמח לקבלה
הוא בוודאי עם אחת הבחורות שלו… חשבה בייאוש
היא עברה על הכול נותר לה לבחור את הדוגמנית של הקמפיין הגדול במדינה..
והיא אפילו לא הייתה צריכה לחשוב, זה היה שקוף מי זאת תהיה..
אלמוג כיבתה את האורות וירדה במהירות במעלית נכנסת לשברולט הקטנה שלה
בדרכה לביתה הגדול והריק..

אף אחד מהם לא פצה פה, הם פשוט הביטו אחד בשני ומשום מה אף אחד מהם לא יכל להסיט את מבטו
הוא התקרב אליה בנשימה עצורה מתפלל שלא תיסוג, וידע שאם תתרחק, הוא ימות..
אבל היא לא זזה, מקרוב יכל לראות כמה היא יפה..
אלוקים, היא באמת הייתה מלאך..
כל מה שהוא רצה, כל החלומות שלו , כל הרצונות שלו היו.. היא.
השמלה שלה ישבה בדיוק על גופה המדהים והבליטה את יופיו..
היא לא יכלה לדבר, היא רצתה, אבל היא לא יכלה
"ליאל! את עם ליבי!" צעק קול בתוכה אבל גופה לא רצה, לא העיז להתרחק..
חשמל עמד ביניהם באוויר, כאשר היה במרחק נשימה ממנה
, היא יכלה לראות את פניו כשהתקרב אלייה ורצתה להעביר יד עליהם, הם היו כל כך יפות..
"אני.." היא כבר הרגישה את שפתיו הרכות על שפתייה וכול כולה היה רצון עז שינשק אותה..
ותוך שבריר שנייה הם התחברו, בתחילה נגע בה ברכות, היא פישקה את שפתייה
ולשונו הייתה בתוך פיה..
היא הרגישה חשמל ,והוא הרגיש אש
בחיים היא לא נושקה ככה..
ובחיים הוא לא נישק ככה..
הזמן כאילו עצר מלכת, הם נאלצו להפסיק, הוא הביט בפנייה היפות והעביר עליהן ליטוף עדין..
"מלאך.." לחש וצעקה עצרה בעדם..
"גבי!, לאן נעלמת לי?קוקי!" זוהר מיהרה לעברם ונעמדה ליד ליאל..
גבריאל הסמיק ולא הבין מה מגיע לו שהוא תקוע איתה..
ליאל רצתה לקבור את עצמה, איזה בושות..
למה הם עשו את זה?!
זוהר רק עכשיו הבחינה בליאל ועיניה נפערו מתדהמה.
"המלאך!" צעקה באושר וחיבקה את ליאל..
"אני מעריצה שלך שנים.. את מדהימה!" אמרה זוהר בקול גבוה..
ליאל חייכה במבוכה..
מעניין אם הייתה חושבת ככה לו ידעה שרק עכשיו היא והחבר שלה התנשקו..
"את יודעת.. אמרו לי שאני דומה לך.." אמרה זוהר בגאווה..
ליאל חייכה ,וגבריאל כמעט התפוצץ מצחוק..
זוהר?! לליאל?!
הייתה מתה!
"זוהר.. בואי לא נציק לליאל..אני בטוח שהיא ממהרת.."
מבטיהם התלכדו, ועיניה הכחולות המדהימות היו נעוצות בו..
גבריאל רמז לה בעיניו,ולקח משם את זוהר..
היא נותרה מאחור מבולבלת והמומה.. מה קרה עכשיו?..
היא ניערה את ראשה היפהפה ונכנסה במהירות לשירותי הנשים…

קלוד הביט בשעונו, היא מתעכבת יותר מדי..

אביטל פתחה את דלת הלופט שלה וזרקה את התיק על הרצפה בחבטה..
היא בחיים לא הרגישה כל כך מושפלת, בחיים לא הרגישה כל כך מעונה..
היא רצתה אותו, רצתה אותו יותר מכל דבר אחר בעולם
והוא זרק אותה, סילק אותה.. כאילו הגעילה אותו..
היא הייתה צריכה לדעת, היא הייתה צריכה להבין, כולם אמרו לה
עם איש הקרח לא מתעסקים ברגשות..
אבל היא נפלה בפח של קסמו ויופיו הכובש
היא נפלה,ונפגעה.
ואולי עכשיו, זה מאוחר מדי להניח את הרגשות בצד.. הם כבר נכנסו למשחק.
למה זה תמיד קורה לה? למה היא לא מסוגלת להימשך לגברים נורמלים..?
למה דווקא לאיש קרח מסתורי ומרתק?!
היא הורידה את הגופיה מעלייה וכמעט נגעלה מעצמה..
הוא הדף אותה מעליו..
דמעות מרות עלו בעיניה
דמעות של כאב ואכזבה.

ספיר עמד בפתח משרדי "אלמוג דוגמנות"..
הוא השאיר את המזוודות באוטו ונכנס לבניין השיש הגבוה..
הוא עלה לקומה העשירית, מיד והתפלל שלא יפגוש אותה..
הוא לא יהיה מסוגל לסבול את זה, הוא לא יכל..
הוא כמעט רץ למשרדה של אימו ונכנס בסערה
היא הייתה מכונה לצאת והופתעה כשראתה אותו
"יקירי!.. בדיוק התכוונתי לבוא להיפרד ממך.."
"אמא , אני יוצא, הכול מוכן באתי להגיד שלום.."
הוא נשק לשתי לחייה ואימו חיבקה אותו חיבוק אמיץ..
היא ליוותה אותו עד ליציאה ..
"תשמור על עצמך יקר שלי, ואל תשכח שאני תמיד כאן בשבילך.. מחכה..ותחזור מהר!"
הוא חייך ויצא מהדלת הראשית.
הוא הרים את מבטו וראה אותה..
פוסעת בבטחה על מגפיים בעלי עקבים גבוהים, גופה עטוף בג'ינס כהה והדוק מראה רגליים מושלמות..
טי-שירט שחורה הדוקה.. שיערה האדום כאש מתנפנף ברוח..
היא ענדה משקפיי שמש שחורים ענקיים.. עוצרת נשימה.
הם החליפו מבטים חטופים והיא מיהרה להמשיך..
הוא נשם עמוק ונכנס למכונית
דמותה ברורה במוחו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך